כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק לויקוציטים בצואה - Fecal leukocyte test
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| לויקוציטים בצואה | |
|---|---|
| Fecal leukocyte test | |
| |
תמונה במיקרוסקופ של לויקוציטים בצואה
| |
| מעבדה | בקטריולוגיה |
| תחום | מחלות מעי כשיגלוזיס וסלמונליוזיס. |
 | |
| טווח ערכים תקין | חסר לויקוציטים בצואה. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מטרת הבדיקה
לאשש נוכחות של פתוגנים כדוגמת סלמונלה, שיגלה, ואמבות.
יציבות הדגימות
בטמפרטורת החדר (דגימה מועדפת) 21 יום, דגימה מקוררת-21 יום.
מידע קליני
באופן נורמלי אין למצוא לויקציטים בדגימות צואה בהיעדר הדבקת פתוגנים, או תהליכים דלקתיים אחרים. לויקוציטים בצואה מייצגים הדבקה עם מיקרואורגניזמים הפולשים לגוף או מייצרים טוקסינים, וגורמים לנזק רקמתי. לויקוציטים בצואה מופיעים בדרך כלל במטופלים עם שיגלוזיס או עם סלמונליוזיס, ולעיתים גם במקרי הדבקה עם אמבות. תאים חד-גרעיניים מופיעים בצואה במקרים של typhoid fever. גם במקרים של קוליטיס כיבית ניתן למצוא לויקוציטים בצואה.
אינטרפרטציה
כאשר מוצאים לויקוציטים בצואה, הם מדוחים באופן חצי-כמותי, בדומה לדיווח על אריתרוציטים בצואה. מעט לויקוציטים מדווחים כ-/100X2 בשדה של שמן אימרסיה בבדיקה מיקרוסקופית; מספר ממוצע של לויקוציטים בצואה מדווח כ-3-9/100x; מספר גבוה של לויקוציטים בצואה מדווח כ-/100x10. ככל שמספר הלויקוציטים בצואה גבוה יותר, גדול יותר הסיכוי שמדובר בפתוגן פולש כגון סלמונלה או שיגלה. מציאות של מספר קטן של לויקוציטים ומספר גדול של אריתרוציטים מצביע על אמביאזיס. לויקוציטים בצואה מוצאים באופן נדיר בשלשולים הנגרמים על ידי נגיפים או טפילים אחרים. בחינה של לויקוציטים בצואה אינה יכולה להתבצע בדגימות שטופלו עם פורמלין, לפיכך רק דגימות משומרות עם ECOFIX או עם zinc polyvinyl alcohol יכולים להישלח למעבדה. לעיתים גם Closridium difficile, אוcampelobacter עלולים לגרום להופעת לויקוציטים בצואה, כמו גם מחלות מעי דלקתיות כגון מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית. הצורך בבדיקה זו מתחייב במקרים של שלשול דלקתי, רירית דמית בצואה, התכווצויות וכאבי בטן עזים, חום, צואה מימית. הרופא יכול להזמין תרבית צואה בה דגימת הצואה נבחנת למציאות חיידקים.
משמעות תוצאות הבדיקה
תוצאות הבדיקה יכולות להשתנות בתלות בגיל, מגדר, היסטוריה בריאותית, וגורמים אחרים. תוצאה שלילית אין פירושה שהמטופל אינו לוקה באחת התופעות שהוזכרו למעלה. במקרים בהם הנבדק מתקשה במתן צואה, הרופא יכול להסתפק בדגימה הנלקחת עם מטוש (swab) דרך פי הטבעת. אין צורך בהכנות לפני ביצוע הבדיקה, אך יש לדווח לרופא על נטילת תרופות, ויטמינים או תרופות צמחיות הרופא יכול להידרש למדידת לקטופרין או קלפרוטקטין המופרשים על ידי לויקוציטים. בדיקה נוספת שעשויה להידרש היא זיהוי פרזיטים על ידי מציאות ביציהם בצואה. שתיית חלב עלולה להשפיע על תוצאות הבדיקה.
הרגישות במקרים של שלשולים הנגרמים על ידי שיגלה, אך נמוכה יותר במקרי הדבקה עם פתוגנים חיידקיים אחרים. אפילו במצבים המוכרים בבתי חולים לילדים, הרגישות של בדיקת לויקוציטים בצואה היא רק של 65%. הרגישות של בדיקה זו היא נמוכה יחסית, כיוון שלויקוציטים נוטים להתפרק במהירות בדגימות שהיו מאוחסנות פרקי זמן ארוכים, אינם מחולקים במידה שווה בחלקי צואה שונים, וכן מפני שלויקוציטים בצואה מופיעים רק לסירוגין. טוקסינים של מיקרואורגניזמים כגון Clostridum defficile יכולים להשמיד את הלויקוציטים בצואה.
בגלל המגבלות האמורות ההנחיות העדכניות ביותר להתנהלות עם שלשולים מהקולג' האמריקני לגסטרואנטרולוגיה (ACG) ושל החברה האמריקנית למחלות מידבקות (IDSA) אינן ממליצות על ביצוע בדיקת לויקוציטים בצואה. חלופה לבדיקה זו היא מדידת לקטופרין שהוא גליקופרוטאין הנמצא בגרנולות של נויטרופילים, ונחשבת בדיקה רגישה יותר של דלקות במעיים. עם זאת, אפילו מדידת לקטופרין אינה מדויקת ביותר ולפיכך אינה נחוצה. ה-ACG אינו ממליץ על ביצוע בדיקת לקטופרין כדי לאשש את הסיבה לשלשולים חריפים. לבדיקות לויקוציטים או של לקטופרין אין גם תפקיד מוגדר בהתנהלות של IBD (Herbert ב-West J Med משנת 2000, Pickering וחב' ב-Am J Clic Pathol משנת 1977, Granville וחב' ב־J Clin Microbiol משנת 2004, Riddle וחב' ב-Am J Gastroenterol משנת 2016, ו-Shane וחב' ב-Clin Infect Dis משנת 2017).
קלפרוטקטין בצואה, שהוא סמן אחר של דלקת מעיים, נמצא בשימוש נרחב כבדיקת עזר בהתנהלות עם IBD. אך שתי הבדיקות האחרונות, לקטופרין וקלפרוטקטין, אינן בעלות תפקיד בהתנהלות עם מטופלים עם שלשולים חריפים, בגלל חוסר יכולתן להנחות טיפול. חוסר השימושיות של שתי בדיקות אלו, מיוחס לאי-יכולתן לנבא את תוצאות תרבית צואה, לגלות דלקות ולנבא את התגובה לנוגדי חיידקים. אין נתונים התומכים בבדיקת לויקוציטים בצואה על מנת לאשש את הפתוגניות של מיקרואורגניזמים המתגלים באופן מולקולרי. שיטות multiplex עדכניות יותר לגילוי פתוגנים במעיים, אינן מסוגלות להבדיל באופן מדויק בין הדבקה לבין יצירת מושבות, לזהות אורגניזמים לאחר שההדבקה התפוגגה או לזהות remnants של חומצות גרעין. בגלל מגבלות אלו, מאמר עמדה שהתפרסם ב-JAMA (Gupta וחב' משנת 2018), קורא לקלינאים ולמעבדות קליניות לא להמשיך בביצוע בדיקת לויקוציטים בצואה.
הוראות לביצוע הבדיקה
יש להשתמש בנוזל טרנספורט ECOFIX (790T) מומלץ להוסיף חומר משמר ECOFIX. ניתן להשתמש ב-Zinc Polyvinyl alcohol כחומר משמר (Zn-PVA). יש לאסוף דגימת צואה אקראית, ולהכניסה תוך 30 שניות לתוך תמיסת חומר משמר Zn-PVA. יש לערבב את הדגימה, ולאחריה יש לפקוק בחוזקה את מבחנת הדגימה. אחרי כן יש לערבב שוב את הדגמה בחוזקה, (LaRocque ו-Harris ב-Priciples Practice Infect Dis משנת 2020, Harris וחב' ב-Ann Intern Med משנת 1972, Guerrant וחב' ב-Am J Med משנת 1985, ו-Pickering וחב' ב-Am J Clin Pathol משנת 1977).
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)