כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק ניתוח החלפת מפרק ברך - Knee replacement
| ניתוח החלפת מפרק ברך | ||
|---|---|---|
| Knee replacement | ||
| ||
| שמות נוספים | Total Knee Arthroplasty (ТKA), Total Knee Replacement (TKR) | |
| יוצר הערך | ד"ר אורן בן לולו | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – החלפת מפרקים
ניתוח החלפת מפרק ברך הוא אחד ההליכים האורתופדיים השכיחים ביותר המבוצעים בעולם. נכון לשנת 2010, יותר מ-600,000 ניתוחים כאלו בוצעו מדי שנה בארצות הברית ומאז הפכו לנפוצים עוד יותר[1]. כך למשל, בקרב מבוגרים בארצות הברית, המספר לנפש של ניתוח החלפת מפרק ברך הוכפל בין 1991 ל-2010, ומספר זה עוד צפוי לעלות עד 2050[2][3].
התוויות לניתוח
ההתוויה השכיחה ביותר לניתוח החלפת מפרק ברך היא הקלה על כאבים הקשורים לדלקת מפרקים של הברך, בקרב חולים שטיפולים שמרניים לא סייעו להם באופן מספק. מצבים הגורמים לכאב, וכתוצאה מכך לצורך בניתוח, כוללים שחיקת מפרק ראשונית, כ-90 אחוז מהמקרים, קרי שחיקה שמקורה לא ידוע לנו. ורק בעשרה אחוזים מהמקרים הגורם ידוע, כמו מפרקים דלקתיים [למשל, דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis), דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic arthritis), דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis)], דלקת מפרקים הנגרמת עקב הצטברות גבישים (למשל ב-Gout), דלקת מפרקים פוסט-טראומטית הנגרמת עקב גידולים, נמק (Osteonecrosis), והפרעות מולדות במפרקים. אובדן תפקוד ועיוות של המפרק כמו במצבים אחר טראומה ושברים הם התוויות פחות שכיחות, אך הן גם התוויות חשובות מבחינה קלינית.
- התוויות נגד לניתוח
התוויות נגד לניתוח כוללות זיהום פעיל בברך או במקום אחר בגוף, מנגנון יישור ברך לא תקין, איסכמיה כרונית (Chronic Ischemia) בגפיים התחתונות שאינה ניתנת לרה-וסקולריזציה (Revascularization) – לתיקון ושחרור החסימה. השתתפות המטופל בתוכנית שיקום לאחר ניתוח חיונית לתוצאה מוצלחת, ולכן גם חוסר יכולת להשתתף בתוכנית שיקום עשויה להוות התווית נגד יחסית לניתוח.
הכנה לניתוח
הערכת הסיכון הניתוחי לפני ניתוח מפרק ברך כולל הערכה של חומרת הפתולוגיה הבסיסית של הברך, וכישלון הטיפולים השמרניים, כמו גם זיהוי כל תחלואה אחרת שעשויה להשפיע על שיטת ההרדמה, על ביצוע הניתוח, ועל הסיכון לסיבוכים אפשריים. מרבית הניתוחים להחלפת מפרק ברך מבוצעים באופן אלקטיבי, כך שיש מספיק זמן לשקול טיפולים חלופיים, להעריך את הסיכון הניתוחי, ולבצע את כל ההתאמות הנדרשות לתרופות.
אנטיביוטיקה ניתנת לפני הניתוח על מנת להפחית את הסיכון לזיהום באזור הניתוחי (Surgical Site Infection ,SSI) ולפגיעה במפרק התותב. מבחינת הרדמה, ניתוח מפרק ברך יכול להתבצע בהרדמה כללית או אזורית כמו הרדמה ספינאלית (Spinal), הרדמה אפידורלית (Epidural), או הרדמה משולבת.
מהלך הניתוח
ניתוח מפרק ברך כולל כריתה של שטחי המפרק החולים של הברך, ולאחר מכן ציפוי פני השטח בעזרת שתלי מתכת ו-Polyethylene. כל ניתוח להחלפת מפרק ברך כולל התייחסות לשניי מרכיבים – עצם הירך (Femur), השוקה (Tibia), ולפי הצורך גם לפיקה (Patella). ישנם מספר רב של יצרנים ועיצובים של שתלים לברכיים, כשרוב המערכות הזמינות הן מודולריות (modular) וכוללות מגש טיבאלי (Tibial plateau) מתכתי, משתל תואם לירך, וביניהם מרווח Polyethylene החוברים יחדיו ליצירת מפרק חלופי.
שתלים שונים כוללים שימור או הסרה של הרצועה הצולבת האחורית (Posterior Cruciate Ligament ,PCL), ורוב השתלים שנמצאים בשימוש כוללים הסרה של הרצועה הצולבת הקדמית (Anterior Cruciate Ligament ,ACL). טכניקות קיבוע המשתלם כוללות שימוש בצמנט (Cement) כדי לקבע את השתל לעצם או הסתמכות על צמיחת עצם לתוך ועל גבי משטח השתל (ללא צמנט).
החלפת ברך בשיטה הקינמטית (Kinematic) מתמקדת בשחזור האנטומיה והתפקוד הטבעי של הברך, בהתבסס על מבנה המפרק הייחודי לכל מטופל. בשיטה זו, הכיוון והיישור של השתל נקבעים לפי הצירים והתנועה הפיזיולוגיים של הברך, בניגוד לשיטה המכנית המתבססת על מדדים גנריים ואנכיים. המטרה היא לשמר את המנח הטבעי של העצמות והרקמות הרכות, תוך שמירה על איזון הרצועות ללא מתח מיותר. שיטה זו מדגישה התאמה אישית, המובילה לתחושת טבעיות משופרת, יציבות גבוהה ושביעות רצון גבוהה יותר בקרב המטופלים. בזכות הגישה האישית, ישנו פוטנציאל לשיקום מהיר יותר ולשיפור איכות החיים לאחר הניתוח.
היתרונות של השיטה הקינמטית הודגמו במטא אנליזה עדכנית שהראתה כי השיטה הקינמטית מציגה שיפור טוב יותר בתפקוד הברך, טווח תנועת הברך, ושביעות רצון המטופלים[4].
סיבוכים
סיבוכים הקשורים לניתוח להחלפת ברך כוללים את הסיבוכים השכיחים בכל הניתוחים, כמו זיהום, דימום, סיבוכי הרדמה, ופקקת ורידים (Venous ThromboEmbolism ,VTE). סיבוכים נוספים כוללים סיבוכים ספציפיים לניתוחי ברך, כמו פגיעה בעצבים ובכלי דם באזור, תקלות בשתל, שברים סביב השתל, הפרעות פטלופמורליות (Patellofemoral), ובעיות הקשורות לבלאי של השתל. חלק מסיבוכים אלו וסיבות נוספות עלולות גם להוביל לניתוח חוזר.
שיעור התחלואה והתמותה כתוצאה מניתוח זה הוא נמוך. שיעור התמותה מהניתוח נע בין חצי אחוז לאחוז אחד בשנה[5], והוא קשור בעיקר למחלות נלוות רפואיות קיימות. ניסיון המנתח משפיע משמעותית על תוצאות הטיפול וישנן ראיות לכך שמנתחים ובתי חולים שמבצעים את הניתוח בתדירות נמוכה מדגימים תוצאות פחות טובות, בהשוואה למנתחים ובתי חולים שמבצעים ניתוח זה באופן תדיר יחסית[6][7].
החלמה ושיקום
לאחר הניתוח, תהליך ניהול המטופל כולל טיפול למניעת כאב, טיפול מניעתי לפקקת ורידים, מזעור התחלואה לאחר הניתוח, והפנייה לפיזיותרפיה להשגת תנועת ברך טובה וחזרה לתפקוד מלא בצורה בטוחה ככל האפשר. המטופלים יכולים להזיז את המפרק בדרך כלל כבר ביום הניתוח, ובעזרת פיזיותרפיה ניתן ללכת עם מכשירי עזר ביום שלאחר הניתוח. הסימנים הראשונים לשיפור קליני בהשוואה למצב לפני הניתוח מופיעים בדרך כלל בין שישה ל-12 שבועות לאחר הניתוח, כאשר החלמה מלאה מתרחשת בין שנה לשנתיים לאחר הניתוח.
משך האשפוז הוא לרוב כיומיים, בין היתר, בהתאם למחלות הנלוות של המטופל. בחולים נבחרים, בסיכון נמוך, הניתוח מבוצע במסגרת ניתוחי יום והמטופל משוחרר ישירות לביתו, להמשך שיקום מסודר דרך היחידה להמשך שיקום ביתי של קופת החולים. ולא למוסד שיקומי, כשהמגמה היא יותר ויותר לנתח במרכזי ניתוח אמבולטוריים[8].
ביבליוגרפיה
- ↑ HCPUnet, Healthcare Cost and Utilization Project. Agency for Healthcare Research and Quality. http://hcupnet.ahrq.gov (Accessed on December 20, 2012).
- ↑ Cram P, Lu X, Kates SL, Singh JA, Li Y, Wolf BR. Total knee arthroplasty volume, utilization, and outcomes among Medicare beneficiaries, 1991-2010. JAMA. 2012 Sep 26;308(12):1227-36.
- ↑ Inacio MCS, Paxton EW, Graves SE, Namba RS, Nemes S. Projected increase in total knee arthroplasty in the United States - an alternative projection model. Osteoarthritis Cartilage. 2017 Nov;25(11):1797-1803.
- ↑ Wang G, Chen L, Xu J. Kinematic and mechanical alignments in total knee arthroplasty: A meta-analysis with ≥1-year follow-up. J Orthop Sci. 2024 Sep;29(5):1226-1234.
- ↑ Mahomed NN, Barrett J, Katz JN, Baron JA, Wright J, Losina E. Epidemiology of total knee replacement in the United States Medicare population. J Bone Joint Surg Am. 2005 Jun;87(6):1222-8.
- ↑ Katz JN, Barrett J, Mahomed NN, Baron JA, Wright RJ, Losina E. Association between hospital and surgeon procedure volume and the outcomes of total knee replacement. J Bone Joint Surg Am. 2004 Sep;86(9):1909-16.
- ↑ Katz JN, Mahomed NN, Baron JA, Barrett JA, Fossel AH, Creel AH, Wright J, Wright EA, Losina E. Association of hospital and surgeon procedure volume with patient-centered outcomes of total knee replacement in a population-based cohort of patients age 65 years and older. Arthritis Rheum. 2007 Feb;56(2):568-74.
- ↑ Mascioli AA, Shaw ML, Boykin S, Mahadevan P, Wilder JH, Bell JW, Dabov GD, Toy PC. Total Knee Arthroplasty in Freestanding Ambulatory Surgery Centers: 5-Year Retrospective Chart Review of 90-Day Postsurgical Outcomes and Health Care Resource Utilization. J Am Acad Orthop Surg. 2021 Dec 1;29(23):e1184-e1192.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אורן בן לולו, מומחה בכירורגיה אורתופדית, אורתופד מנתח, ניתוחי החלפת מפרקי ירך וברך.