תסמונת פרונטור - Pronator teres syndrome
תסמונת פרונטור | ||
---|---|---|
Pronator Teres Syndrome | ||
יוצר הערך | ||
תסמונת פרונטור היא מצב בו העצב המדיאני נצבט (Impinged) בנקודה שבו הוא עובר בין שני הראשים של שריר ה-Pronator teres. שני הראשים של השריר מחוברים על ידי פס פיברוטי, שהיא הקשת הגידית של שריר ה-Sublimis bridge) Flexor Digitorum Superficialis).
פס פיברוטי לא תקין עלול להתפרש מהראש האולנראי של ה-Pronator teres ולהתחבר לקשת, ובכך להוות נקודת לחץ על העצב המדיאני. העצב המדיאני גם עלול להידחס בתוך שריר ה-Pronator teres עקב היפרטרופיה שלו, או מתחת ל- Lacertus fibrosus של שריר ה-Biceps Brachii, שחוצה את העצב המדיאני אנטריורית למרפק.(2)
אבחנה
אנמנזה
מטופלים הלוקים בתסמונת פרונאטור מתייצגים, באופן טיפוסי, עם כאב אנטריורי במרפק או בצד הוולארי הקריבני של האמה. כאב זה בדרך כלל מתרחש במטופלים המבצעים תנועות פרונציה ואחיזה (Gripping) נישנות, כמו הרמת משקולות.
למטופלים בדרך כלל קשה לאפיין את הכאב הקשור בתסמונת פרונאטור, ובדרך כלל אינם מסוגלים לזהות אירועים ה"מציתים" את הכאב או להצביע במדויק על תחילת התסמינים. יש החמרה של הכאבים בפעילות והקלה בתסמינים במנוחה. נדיר שמופיעים כאב לילי או חולשה של היד, שלא כמו ב-Carpal tunnel syndrome. עשויה להיות ירידה בתחושה בשלוש וחצי האצבעות הרדיאליות, אף על פי שהעדר תסמין זה אינו שולל את התסמונת.(2)
בדיקה גופנית
בהסתכלות על הגפה הפגועה, הבודק עשוי להבחין בהיפרטרופיה של הראש האולנארי של ה- Pronator teres (הלוחץ על העצב בין שני הראשים של ה- pronator teres). בדיקה נוירולוגית של הגפה עשויה לחשוף סימן ע"ש Tinnel חיובי מעל ה-Cubital fossa האנטריורית, כמו גם חסרים תחושתיים בשלוש וחצי האצבעות הרדיאליות של כף היד בזרוע הפגועה.
הפעלת התנגדות לפרונציה של האמה עשויה להפיק או להחמיר את הכאבים. הפעלת התנגדות לפלקסיה של שריר ה-Flexor digitorum superficialis של האצבע האמצעית עלולה להחמיר את התסמינים אם אתר הלחץ הוא בקשת הגידית של ה-Flexor digitorum superficialis. מישוש עמוק מעל הראש האולנארי של ה-Flexor digitorum superficialis גם כן עשוי להפיק תסמינים.(2)
דימות / אלקטרומיוגרפיה
בדרך כלל אין צורך בדימות. בדיקות הולכה עצבית אינן יעילות לאבחנה, אך הם עשויים להדגים את חומרת הפגיעה בעצב המדיאני.(3) למשל, אם ניתן להדגים הרס של אקסונים, ייתכן כי יומלץ להפנות את המטופל לניתוח, יותר מאשר להמשיך טיפול שמרני.
טיפול
במטופלים אלה יש לטפל ראשית בשינוי בפעילויות, NSAID's ולעתים קיבוע. ניתן להתחיל גם בפיזיותרפיה אם כי חסרים נתונים מדעיים התומכים ביעילותה.(4) התוויות להפניה לניתוח כוללות תסמינים מעל 6 חודשים, EMG המעיד על הרס של אקסונים, או ירידה משמעותית בתפקוד.(5)
פרוגנוזה
הפרוגנוזה להחלמה טובה, אם הפגיעה לא כוללת הרס מוחלט של סיבי העצב.(6)