האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

משק הברזל במתבגרים - Iron status in adolescents

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־22:51, 14 במרץ 2012 מאת Nachi (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי=משק הברזל במתבגרים |שם לועזי=Iron status in adolescents |שמות נוספ...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



משק הברזל במתבגרים
Iron status in adolescents
יוצר הערך פרופ' עמי באלין
TopLogoR.jpg
 



תקופת גיל ההתבגרות מתאפיינת, בין השאר, בדלדול מחסני הברזל ובריכוז נמוך של הברזל בדם ובכדוריות האדומות. השכיחות הגבוהה ביותר של חוסר ברזל במתבגרים נצפית במדינות מתפתחות כמלזיה והודו (2,1). בארצות המפותחות מדווח על שכיחות של כ-20%-10% חוסר ברזל, מהם כ-5% אנמיה מחוסר ברזל (3). בישראל נמצא, כי כרבע מהמתבגרות לוקות בחוסר ברזל ומהן כ-4% סובלות מאנמיה (4).

רוב ה"חולים" הם א-סימפטומטיים, וזה שורש הבעיה. היעדר תלונות מצד המתבגרים גורם לאיחור באבחנה, וממילא לא ניתן להם הטיפול הנדרש. התמונה הקלינית של חוסר ברזל מתאפיינת באופן כללי בהיעדר ספציפיות. התלונות המוכרות של חולשה, עייפות, אי שקט, חוסר שינה, ירידה בכושר הלימוד והריכוז הן כלליות ולא ספציפיות. תלונות אלה גם אינן ניתנות לכימות. עובדה זו גורמת להיעדר מודעות ולאיחור באבחנה של חוסר ברזל.

בסקירת הספרות הרלוונטית (כולל מחקרים קליניים באנשים ובעבודות מחקר עם בעלי חיים) נמצא כי קיים קשר בין אנמיה של חוסר ברזל ליכולת פעילות אנאירובית. המכניזם המוצע הוא ירידה בכושר העברת חמצן לרקמות (5).

כמה סימפטומים נוירולוגיים, הקשורים למצב של חוסר ברזל

1. Syncope

בעבודה רטרוספקטיבית הכוללת 106 נערים הסובלים מ-Syncope‏ (6), נמצא כי לאלה שסבלו מאיבוד ההכרה על רקע נוירולוגי, היו מחסני ברזל מדולדלים יותר (57% לעומת 17%), ריווי טרנספרין נמוך (23% לעומת 31%) ורמת המוגלובין ירודה יותר (13.3 גר% לעומת 14 גר%) מהחולים עם Syncope על רקע אחר.

2. RLS‏ (Restless Legs Syndrome) בחולים עם ADHD

87 חולי ADHD נבדקו למצב משק הברזל שלהם (7). חוסר ברזל אותר ב-21% מהם עם RLS לעומת 1.7% מחולי ADHD ללא RLS.

3. PLMS‏ (Periodic Limb Movements בשינה)

משק הברזל נבדק בילדים, הסובלים מתופעה זו (8). נמצא כי חומרת הבעיה קשורה לרמות פריטין נמוכות בחולים אלה. 25 חולים עם ערכי פריטין נמוכים מ-50 מק"ג% קיבלו טיפול בתכשיר ברזל. לאחר 3 חודשי טיפול בברזל נצפתה ירידה משמעותית בחומרת ה-PLMS במקביל לעלייה בריכוז הפריטין.

4. Cognitive Test Score

נבדקו ציוני תלמידים (5,398) במתמטיקה בהתייחסות למשק הברזל שלהם (9). ציוניהם בממוצע של הסטודנטים עם חוסר ברזל היו נמוכים מחבריהם בעלי משק הברזל התקין. הצפי לקבל ציונים נמוכים במתמטיקה הייתה קשורה (פי 2.3) לחוסר ברזל, גם ללא אנמיה. עבודה אחרת בדקה מבחן אינטליגנציה (IQ) בתלמידים עד גיל 17 (10). לא נמצאו הבדלים ברמת ה-IQ בין שהם סבלו מחוסר ברזל ובין שלא.

הסיבות העיקריות לירידה במאגרי הברזל בקרב מתבגרים

  1. תזונה חסרה בברזל
  2. איבוד דם במחזורי הווסת
  3. גדילה מהירה
תזונה חסרה בברזל

במהלך חמש שנות ההתבגרות, מגיל 12 שנה עד גיל 17 שנה, נדרשת נערה ממוצעת ל-3,840 מ"ג ברזל או 2.1 מ"ג ברזל ליום, כלומר: 21 מ"ג ברזל. כמות זו אינה מושגת לרוב ע"י נערה ממוצעת בישראל. פו וחבריו (11) מדווחים כי 91% ו-68% מהמתבגרות ומהמתבגרים (בהתאמה) אינם מגיעות ל-2/3 המנה היומית המומלצת של ברזל.

איבוד דם במחזורי הווסת

נערה ממוצעת מאבדת כשלושה גרם ברזל במהלך מחזורי הווסת שלה בחמש שנות ההתבגרות.

גדילה מהירה

בדומה למצב בשנה הראשונה לחיים קיימת עליה חדה במשקל הגוף גם בשנות ההתבגרות, מגיל 12 עד 17 שנה. הבנים עולים במשקל מ-42 ק"ג (ממוצע) ל-65 ק"ג והבנות מ-40 ק"ג (ממוצע) ל-55 ק"ג. עם העלייה במשקל יש עלייה מקבילה בנפח הדם וממילא גם בכמות ההמוגלובין. כל 1 סמ"ק של כדוריות דחוסות נדרש למ"ג אחד ברזל. הדרישה המוגברת לברזל אצל המתבגרים - בשל איבוד הדם והגדילה המהירה - אינה מסופקת ע"י תזונה הולמת ומכאן חוסר הברזל.

בשנים האחרונות נצפית עלייה משמעותית בשכיחות ההשמנה במתבגרים. בסקר ארצי מפינלנד (שכלל 64,147 מתבגרים) נמצא כי בשנים 1977 עד 1999 עלתה שכיחות משקל יתר אצל מתבגרים מ-7.2% ל-16.7% ובמתבגרות מ-4% ל-9.8% (12).

בסקירת משקלם של המתגייסים לצה"ל מדווח השנתון הסטטיסטי (13) כי אחוז הבנים ששוקלים יותר מ-81 ק"ג עלה מ-6.6% בשנת 1986 ל-14.3% בשנת 2007. בקרב הבנות עלה האחוז מ-1.4% ל-4.1%. הגובה של המתגייסים לא השתנה עם השנים, כלומר שחלה עלייה ב-BMI של מתבגרים אלה. פנחס-חמיאל וחבריו (14) בדקו את משק הברזל ב-321 ילדים ומתבגרים ישראלים בשנים 1999 עד 2001. ריכוזים נמוכים של ברזל נצפו ב-38.8%, 12.1% ו-4.4% מהילדים השמנים, עם משקל יתר ובעלי משקל תקין, בהתאמה. סקר ארצי מארה"ב שכלל 9,698 ילדים ומתבגרים (בגיל 16-2 שנים) מצא מגמה דומה. חוסר ברזל בלט בעיקר באוכלוסיית המתבגרים (16-12 שנה). בילדים שמנים אובחן מצב של חוסר ברזל בערך פי שניים לעומת ילדים לא שמנים (15). אנוף וחבריו (16) בדקו את ההיפותזה שירידה במשק הברזל אצל שמנים קשורה למצב דלקתי מסוים, הגורם לחוסר זמינות הברזל. אכן, במחקר שערכו עם 234 אנשים שמנים ו-172 שאינם שמנים, נמצא כי אצל בעלי המשקל הגבוה הייתה רמת ברזל נמוכה וריכוז קולטנים לטרנספרין גבוה, וכן: CRP ופריטין גבוהים בהשוואה לבעלי משקל רגיל.

Hepcidin הוא חלבון, המיוצר בכבד ומשפיע על משק הברזל בגוף. עיקר תפקידו להקטין ספיגת ברזל במעי ולעכב מעבר הברזל מהמאקרופגים לשימוש חוזר. הפרשת חלבון זה מושפעת בעיקר ע"י דלקת, היפוקסיה ואריתרופויזיס (17). צימרמן וחבריו מצאו כי ערכי BMI גבוהים קשורים לספיגת ברזל ירודה ולחוסר ברזל (18). בסטרד וחבריו מדווחים על הפרשה מוגברת מרקמת השומן הלבן (White Adipose Tissue) של ציטוקינים דלקתיים כ-Interleukin 6 ו-TNF אלפא. בעקבות זאת מופרש מהכבד גם ה-CRP (19). בקרי וחבריו הראו כי Hepcidin מופרש מכבד ומרקמת שומן (ברמת החלבון וגם mRNA) בעיקר באנשים שמנים (20). מחקר אחר תומך בתוצאות אלה ומדווח שאינטרלויקין 6 (6IL) מעודד הפרשת ה-Hepcidin. בהיעדר גירוי זה קיים מכניזם חלופי המזרז את הפרשת ה- Hepcidin דרך הפעלת 3 STAT‏ (Signal Transducer and Activator of Transcription 3)‏ (21).

נראה, אם כן, כי עלייה בשכיחות ההשמנה בקרב המתבגרים תורמת חלק נכבד לעלייה בשכיחות חוסר הברזל בין השאר ע"י עלייה בהפרשת ה-Hepcidin.

קיימות כמה דרכים להילחם בבעיה רפואית זו של חוסר ברזל במתבגרים. השיטות העיקריות הן: תוספת של תכשיר ברזל רוטינית לבני הנעורים, העשרת מזונות שונים בברזל והדרכה תזונתית ע"י בעלי מקצוע. בעיית הטיפול והמניעה של חוסר ברזל במתבגרים הוא נושא למאמר נפרד. אסיים רק בהמלצתי לבדוק בצורה יסודית האפשרות לתת תוספת ברזל לכל המתבגרים - בעיקר למתבגרות - כדי לשפר את משק הברזל שלהם לקראת החיים הבוגרים.

ביבליוגרפיה

  1. Foo LH, Khor GL, Tee ES, et al. Iron status and dietary iron intake of adolescents from a rural community in Sabah, Malaysia. Asia Pac J Clin Nutr 2004;13:48-55
  2. Deshmukh PR, Garg BS, Bharambe MS. Effectiveness of weekly supplementation of iron to control anemia among adolescent girls of Nashik, Maharashtra, India. J Health Popul Nutr 2008;26:74-78
  3. Pynaert I, Delanghe J, Temmerman M, et al. Iron intake relation to diet and iron status of young adult women. Ann Nutr Metab 2007;51(2):172-181
  4. Ballin A, Amsel S, Tavdi A, et al. High prevalence of iron deficiency in the pediatric population of Israel. International J of Pediatr Hematol/Oncol 2001;7:407-412
  5. Haas JD, Brownlie T 4th. Iron deficiency and reduced work capacity: a critical review of the research to determine a causal relationship. J Nutr 2001;131:(2-2):676-688
  6. Jarjour IT, Jarjour LK. Low iron storage in children and adolescents with neurally mediated syncope. J Pediatr 2008;153(1):40-44
  7. Oner P, Dirik EB, Taner Y, et al. Association between low serum ferritin and restless legs syndrome in patients with attention deficit hyperactivity disorder. Tohoku J Exp Med 2007;213(3):269-276
  8. Simakajornboon N, Gozal D, Vlasic V, et al. Periodic Limb movements in sleep and iron status in children. Sleep 2003;(6):735-738
  9. Halterman JS, Kaczorowski JM, Aligne CA, et al. Iron deficiency and cognitive achievement among school-aged children and adolescents in the United States. Pediatrics 2001;107(6):1381-136
  10. Goudarzi A, Mehrabi MR, Goudarzi K. The effect of iron deficiency anemia on intelligence quotient (IQ) in under 17 years old students. Pak J Biol Sci 2008;11(10):1398-1400
  11. Foo LH, Khor GL, Tee ES, et al. Iron status and dietary iron intake of adolescents from a rural community in Sabah, Malaysia. Asia Pac J Clin Nutr 2004;13(1):48-55
  12. Kautiainen S, Rimpela A, Vikat A, et al. Secular trends in overweight and obesity among Finnish adolescents in 1977-1999. Int J Obes Relat Metab Disord 2002;26(4):544-552
  13. שנתון סטטיסטי "ילדים בישראל" 2008, עמ' 273
  14. Pinhas-Hamiel O, Newfield RS, Koren I, et al. Greater prevalence of iron deficiency in overweight and obese children and adolescents. Int J Obes Relat Metab Disord 2003;27(3):416-418
  15. Nead KG, Halterman JS, Kaczorowski JM, et al. Overweight children and adolescents: a risk group for iron deficiency. Pediatrics 2004;114(1):104-108
  16. Yanoff LB, Menzie CM, Denkinger B, et al. Inflammation and iron deficiency in the hypoferremia of obesity. Int J Obes (lond) 2007;31(9):1412-1419
  17. Leong WI, Lonnerdal B. Hepcidin, the recently identified peptide that appears to regulate iron absorption. J Nutr 2004;134(1):1-4
  18. Zimmermann MB, Zeder C, Muthayya S, et al. Adiposity in women and children from transition countries predicts decreased iron absorption, iron deficiency and a reduced response to iron fortification. Int J Obes (Lond)

2008;32(7):1098-1104

  1. Bastard JP, Maachi M, Lagathu C, et al. Recent advances in the relationship between obesity, inflammation, and insulin resistance. Eur Cytokine Netw 2006;17(1):4-12
  2. Bekri S, Gual P, Antv R, et al. Increased adipose tissue expression of hepcidin in severe obesity is independent from diabetes and NASH. Gastroenterology 2006;131(3):788-796
  3. Wrighting DM, Andrews NC. Interleukin-6 induces hepcidin expression through STAT3. Blood 2006;108(9):3204-3209

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' עמי באלין, מנהל מחלקת ילדים, המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, חולון


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, מאי 2009, גיליון מס' 68, מדיקל מדיה

קטקגוריה:תזונה