זיהום בנגיף ה-RSV infection - RSV

הדפס

זיהום בנגיף ה-RSV
RSV infection
An x ray of a child with RSV showing the typical bilateral perihilar fullness.
ICD-10	Chapter B 97.4
ICD-9	079.6
MeSH	D018357
יוצר הערך	ליאת ארד, ד"ר רינת כהן

וירוס ה-RSV‏ (Respiratory Syncytial Virus) הוא המחולל השכיח ביותר למחלת דרכי הנשימה והראות פעיל בחודשי החורף בישראל בין החודשים נובמבר ועד מרץ. במהלך שנות חייהם הראשונות נחשפים כל הילדים לווירוס ה-RSV. המחלה המתפתחת עקב החשיפה לווירוס מתבטאת לרוב בצורה קלה וכוללת נזלת ושיעול וחולפת לאחר 5-7 ימים. במיעוט המקרים מתפתח הזיהום בווירוס ה-RSV למחלה קשה יותר הגורמת לתחלואה וזיהום של דרכי הנשימה והראות (ברונכיוליטיס). חומרת המחלה נוטה לדעוך עם עליית הגיל. בגילאים הצעירים מאוד תוארו מקרי הפסקת נשימה עקב תחלואה בווירוס ואף תמותה. זיהומים חוזרים בווירוס זה חלים לאורך כל ימי חיינו אך בגיל המבוגר הם מתבטאים כמחלה וירלית קלה בלבד.

הווירוס

וירוס ה-RSV שייך למשפחת ה- Para-myxo-viridea. זהו וירוס RNA מגזע ה-Pneumoviruses. בממברנת הווירוס ניתן לזהות מעין בליטות קוצניות המורכבות משני חלבונים. האחד נקרא F מלשון Fusion (כלומר איחוי) ואחראי על יכולתו של הווירוס להחדיר את מטענו הגנטי לתא המאחסן והשני נקרא – G, חלבון ה-G אחראי על הצמדתו של הווירוס לתא של המאחסן. מרגע שנכנס הווירוס לתא הוא יכול לעבור מתא לתא בגוף וליצור תאי ענק בעלי גרעיני תא רבים. מבנה כזה מכונה בלעז "סינסיטיום - Syncytium " ומכאן שמו של הווירוס - Respiratory Syncytial Virus כלומר וירוס היוצר תאי ענק מאוחים ברקמת התאים של מערכת הנשימה. ישנם שני סוגים של וירוס זה המכונים A ו- B. סוג A אחראי על רוב הזיהומים החמורים יותר. לרוב בשנה נתונה יש שליטה של אחד הווירוסים ולכן יש שנים בהן התחלואה קשה יותר (כשסוג A שולט) ושנים בהן התחלואה קלה יותר (כשהסוג B שולט).

הגוף יודע לייצר נוגדנים כנגד שני החלבונים הללו (Fו-G) ונוגדנים אילו מקנים הגנה מפני הווירוס. מחקרים הראו שנוגדנים כנגד חלבון ה-F מקנים יותר הגנה מנוגדנים כנגד חלבון ה-G. רק נוגדנים כנגד חלבון ה-F מקנים הגנה מלאה כנגד הדבקות הווירוס ומונעים את יצירת ה"סינסיטיום".

איך נדבקים בוירוס?

ההדבקה מאדם לאדם נעשית ע"י חשיפה להפרשות מזוהמות. ההדבקה יכולה להיות ע"י מגע בריריות כגון עיניים, אף ופה והעברת הווירוס לריריות של האדם הנדבק. ברוב המקרים לא מדובר בזיהום טיפתי (כזה המסתובב בחלל האוויר ) ויש צורך במגע ממשי על-מנת להדבק או להעביר את הווירוס.

מרגע ההדבקה זמן הדגירה טרם התפרצות המחלה הוא 2-5 ימים. הווירוס מדבק מאוד והפרשתו מריריות האף נמשכת 6-21 יום לאחר ההדבקה. מסיבה זו זיהומים משניים של הווירוס מתועדים במחצית מבני משפחתו של החולה, 40% מהצוות הרפואי שמטפל בו, כמחצית מהילדים (שלא חלו בעבר) שאושפזו במחיצתו ולמעשה כמעט כל ילדי הגן.

מסיבה זו שטיפת ידיים ואמצעי הגנה מבודדים המגינים מפני חשיפה להפרשות (למשל כפפות חד-פעמיות) יעילים מאוד להפסקת שרשרת ההדבקה.

אפידמיולוגיה

התפרצויות של מחלת דרכי הנשימה הנגרמת מווירוס ה-RSV הן חדות ובעלות משך מוגבל. לרוב המגיפה נמשכת 2-5 חודשים. התחלואה בווירוס היא עונתית ומתרחשת לרוב מאמצע הסתיו ועד סוף החורף. כל קבוצות הגיל יכולות להדבק בווירוס.

ההערכות טוענות שבגיל מתחת לשנה 11% מהילדים יפתחו ברונכיוליטיס, מחלה קשה יותר הגורמת לתחלואה וזיהום של דרכי הנשימה והראות. בעוד שבגיל 1-2 שנים סובלים רק 6% מהילדים מהמחלה. בגיל שנתיים 95% מהילדים כבר נדבקו במחלה כפי שניתן לזהות מבדיקות נוגדנים בדמם. אשפוז נדרש רק בכ-3% מהילדים הבריאים (כלומר שאינם פגים וללא מחלות רקע ) שנדבקו במחלה אך בחודשי המגיפה יכולים הילדים הללו להוות כ-15% מכלל האשפוזים במחלקות הילדים

איך מתבטאת המחלה

בתחילה גורמת המחלה לחום המלווה בנזלת ושיעול ונראית כמחלה וירלית קלה וללא מאפיינים חריגים. בכ-60% מהמקרים מוגבלת ההדבקות בווירוס ה-RSV לדרכי הנשימה העליונות ("נזלת" או "הצטננות"). 2-5 ימים מרגע תחילת המחלה יכולה לחול הסטה של התחלואה מדרכי האוויר העליונות לכיוון דרכי האוויר התחתונות (ריאות) ואז יתפתח שיעול קשה יותר המלווה לעיתים בצפצוף הנשמע על פני הריאות, קוצר נשימה וקושי באכילה. החום בזמן ההחמרה לרוב אינו גבוה ובתינוקות בגיל חודש ומטה ניתן למצוא לעיתים תת- חום (היפותרמיה).

מקרים קשים עלולים להתקדם למצוקה נשימתית המתבטאת בהאצת נשימה (טכיפניאה), נשימת כנפי אף רתיעות בין צלעיות (רטרקציות- משיכה של העור והשרירים שבין הצלעות פנימה בזמן נשימה), אנחות בזמן הנשימה ,חוסר שקט ואף כחלון.

חומרת המחלה תלויה בגיל, תינוקות מתחת לגיל 6 חודשים נפגעים בשכיחות גדולה יותר כיוון שדרכי האוויר שלהם קטנות יותר ויכולתם לפנות הפרשות ממערכת הנשימה קטנה יותר.

מי נמצא בסיכון לפתח מחלה קשה יותר?

• תינוקות צעירים מגיל 6 שבועות
• פגים
• ילדים הסובלים מליקויים במערכת החיסון
• ילדים הסובלים ממומי לב מולדים
• ילדים הסובלים ממחלות ריאה

מהם הגורמים השכיחים התורמים להתפתחות ברונכיוליטיס ואשפוז בתינוקות ?

• משקל לידה נמוך
• פגות
• שכבה סוציו-אקונומית נמוכה/תנאי מחייה צפופים
• עישון של ההורים
• העדר יניקה
• בקור במעון או גן ילדים

אבחנה

מתבססת על מהלך המחלה, ממצאים בבדיקתו הגופנית של הילד ועונתיות מתאימה. בהאזנה לריאות ניתן לשמוע לעיתים צפצוף נשימתי, כמו כן ניתן לשמוע חרחורים גסים ועדינים (קרפיטציות) וכן הסימנים שפורטו המצביעים על בעיה בתפקוד הריאות (נשימה מהירה, רתיעות בין-צלעיות, נשימה בעזרת כנפי אף,כחלון של העור או השפתיים).

בצילום חזה ב-20-30% מהמקרים ניתן לראות תסנינים ראייתיים המצביעים על דלקת ריאות או תמט (אטלקטזיס – קריסה של קרומי הריאה הגורמת להעלמות האוויר הממלא את הקרומים) של חלק מרקמת הריאה.

בספירת דם ניתן לראות לעיתים עליה של מספר הכדוריות הלבנות וכן סטייה קלה שמאלה (כלומר נטייה לתאי דלקת המכוונים לקיומו של זיהום בגוף). המדד הטוב ביותר לזיהוי חומרת המחלה הינו רווי החמצן בדם – משמעותו של מדד זה היא כמה חמצן מומס בדם. מדד זה מהווה למעשה תמונת ראי ליכולתן של הריאות להעביר חמצן אל הדם. יש קשר הדוק בין רווי החמצן בדם לקצב הנשימה. שאר הממצאים שפורטו אינם מצביעים לרוב על חומרת המחלה. התחלואה חמורה יותר בהדבקות ראשונה בווירוס בעוד הדבקות חוזרות גורמות למחלה קלה יותר.

טיפול

הבסיס לטיפול הינו זיהוי נכון של אותם ילדים או תינוקות הסובלים מתחלואה ראתית משמעותית יותר בזמן הזיהום. ילדים אילו נמצאים בסכנה גדולה יותר להתדרדרות נשימתית ולכן יש לעקוב אחריהם בצורה צמודה יותר – בבי"ח. הטיפול בבי"ח מתמקד בהקלה נשימתית בעזרת הוספת חמצן מועשר , שמירה על מאזן קלורי ומאזן נוזלים במקרה והילד אינו מסוגל לאכול היטב עקב מצבו. במקרים קשים בהם יש כשל נשימתי יש צורך בהנשמה מלאכותית ותמיכה נשימתית לתקופה קצרה לרוב עד לשיפור במצב הילד.

טיפולים תרופתיים הינם זירת התגוששות נוספת בספרות הרפואית. נסיונות לטפל בוירוס בחומרים שונים נמצאו ברוב המקרים כעקרים. בעבר היה נפוץ הטיפול בחומר בשם "ריבאווירין" אך כיום טיפול זה אינו מקובל. גם נסיונות טיפוליים במרחיבי סימפונות ואף באדרנלין וסטרואידים בהשאפה הראו על תוצאות סותרות ולא עיקביות.

כך שכיום הטיפול במחלה זו בדומה למחלות וירליות אחרות הוא תומך בעיקרו.

מניעה

ערך מורחב – חיסון נגד נגיף ה-RSV vaccine - RSV

כיום קיים חיסון סביל בשם palivizumab Abbosynagis המכיל נוגדנים ספציפיים.

נוגדן זה ניתן לאוכלוסיות בסיכון שעבורן זיהום בווירוס ה-RSV עלול להיות מסכן חיים (פגים, תינוקות הסובלים ממומי לב וריאה וכדומה ). חיסון ל-"אוכלוסייה בסיכון" מפחית במידה ניכרת את התחלואה במחלה. החיסון נמצא יעיל משמעותית בהפחתת חומרת המחלה ובהורדת שיעור האשפוזים הקשורים ל -RSV ב"אוכלוסיות בסיכון".

וועדה של משרד הבריאות קבעה קריטריונים לגבי ה"אוכלוסיות בסיכון" המיועדות לקבלת טיפול זה.

הערכות נכונה למניעת הדבקות בבית הפג/תינוק/ילד חולה:

• רחיצת ידיים לעיתים קרובות של בני המשפחה וכל המטפלים בתינוק.
• שימוש בממחטות נייר חד פעמיות.
• רחיצת צעצועי התינוק במים וסבון.
• ניקוי של צעצועי התינוק לאחר שימוש של ילד אחר.
• מומלץ שימוש בחדרי שינה נפרדים לתינוקות וילדים בגיל גן ובית ספר.
• המלצה להימנעות משהות במעונות יום.
• שמירת מרחק ביטחון לפחות שני מטר מאדם עם תסמינים של הצטננות.
• הימנעות משהות במקומות הומי אדם במהלך עונת ההדבקה.
• קבלת מידע מהרופא המטפל לגבי אופי התחלואה ב- R.S.V.

קישורים חיצוניים

• היחידה למחלות זיהומיות וולפסון
• ד"ר יוסי רימר, ברוניוכיוליטס, אתר הורים
• חיסון RSV, אתר CDC
• עלון לרופא, משרד הבריאות

המידע שבדף זה נכתב על ידי ליאת ארד, רכזת הדרכה מערך האחיות, מאוחדת; ד"ר רינת כהן, מומחית ברפואת ילדים, קופ"ח מאוחדת