כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק תסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים של שיטיון - Behavioral and psychological symptoms of dementia
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| תסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים של שטיון | ||
|---|---|---|
| Behavioral and psychological symptoms of dementia | ||
| יוצר הערך | ד"ר יאן פרס ופרופ' רוני פלג
|
|
הצגת מקרה
בן 82, אלמן +3. בשש שנים אחרונות סובל ממחלת אלצהיימר. בשלוש השנים אחרונות מתגורר עם מטפל - עובד זר. בחודשיים אחרונים נעשה הקשיש חשדני מאוד, לדעתו המטפל שלו גונב לו דברים. בשבוע האחרון יש הידרדרות במצבו הקוגניטיבי וחוסר שקט. לדברי העובד הזר, הקשיש אינו זוכר דבר, מסרב להתלבש, להתקלח, לעתים מקלל ומנסה לנשוך את המטפל. העובד הזר וילדיו של הקשיש לא מבינים מדוע חל שינוי בהתנהגות של הקשיש.
בבדיקה - קשיש באי שקט קל, לא משתף פעולה, צועק כאשר רופא מנסה לבדוק אותו, מנסה לצבוט את הרופא. סימנים חיוניים תקינים. אין כחלון, חיוורון או צהבת. אין סימנים של אי ספיקת לב. קולות לב סדירים. אין ממצא חריג בהאזנה לריאות. בטן מעט תפוחה, בבדיקת מישוש נמצאו גושים לפני מעבר למעי הגס. בבדיקה רקטלית נמצאה אמפולה מלאה בתוכן צואתי מוצק וקשה.
אנמנזה נוספת: מתברר כי בשבוע אחרון, אחרי שינוי בטיפול התרופתי עקב לחץ דם גבוה, סבל הקשיש מעצירות קשה.
תוכנית
- אבחנתית
- טיפולית: נוסף לחוקן כפפה וטיפול במשלשלים האם להוסיף טיפול אנטי פסיכוטי? טיפול אחר?
הגדרה
סימפטומים התנהגותיים ופסיכולוגיים של שיטיון (סהפ"ש) Behavioral and psychological - BPSD symptoms of dementia הם תסמונת הכוללת תסמינים כגון הפרעות בתפיסה, תוכן החשיבה, מצב הרוח או התנהגות. תסמינים אלה מתרחשים לעתים קרובות בחולים הסובלים משיטיון (1). יש דרכים רבות לקיבוץ סימפטומים של סהפ"ש. על פי המלצה של קבוצת ההסכמה,[1] אפשר לקבץ תסמינים אלה לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה נמצאות הפרעות התנהגות (תסמינים שבדרך כלל אפשר לזהות על סמך תצפית ישירה על המטופל): תוקפנות פיזית, זעקות, אי שקט, חוסר מנוחה, היעדר אינהיביציה מינית, שוטטות (wandering), התנהגויות בלתי הולמת מבחינה תרבותית, אגרנות כפייתית. בקבוצה השנייה נמצאים תסמינים פסיכולוגיים (מתגלים לרוב במהלך ריאיון עם המטופל או קרובי משפחה/ מטפלים שלו): חרדה, מצב רוח דיכאוני, הזיות, דלוזיות ופסיכוזה.
לפי Finkel וחב' שכיחות של תסמינים של סהפ"ש היא:[2]
- הפרעות תפיסה:
- דלוזיות – 73-20%; זיהוי השגוי (Misidentifications) – 50-23%; הזיות- 49-15%. - הפרעות רגשיות:
- דיכאון עד 80%; מאניה 15-3% - הפרעות אישיותיות:
- שינויים באישיות עד 90%; סימפטומים התנהגותיים עד 50%; תוקפנות/עוינות עד 20%.
שכיחות הבעיה
מספר הקשישים בישראל בסוף 2009 עמד על יותר מ-740 אלף (כ-10% מכלל האוכלוסייה). על פי הנתונים של מכון ברוקדייל השכיחות המוערכת של שיטיון במדינת ישראל היא 16.7%.[3] לפיכך אפשר להעריך כי בשנת 2009 במדינת ישראל היו יותר מ-120 אלף קשישים הסובלים משיטיון. סהפ"ש הוא אתגר מרכזי בניהול של חולים הסובלים שיטיון, כיוון שיותר מ-80% מהם מפתחים מרכיב התנהגותי בשלב מסוים של מחלתם.[4] לפחות למחצית מהחולים בדמנציה במרפאות בקהילה, ויותר מ-75% מהחולים בבתי אבות בארצות הברית יש תסמין כלשהו של סהפ"ש.[5] סהפ"ש עלול להופיע בכל שלב של התפתחות השיטיון. במחקר אחד של סהפ"ש נמצא כי ל-64% מהמטופלים הסובלים ממחלת אלצהיימר היה אחד או יותר מהתסמינים של סהפ"ש. רוב המטופלים האלה התגוררו בגפם.[6] בעבודה שנעשתה בקהילה Lyketsos וחב' מצאו כי לקשישים עם שיטיון היו פי 40 יותר הפרעות התנהגות בהשוואה לשאר האוכלוסייה.ל-61% מהחולים עם שיטיון היה תסמין אחד לפחות של הפרעות התנהגות וכ-31% מחולים אלה סבלו מסהפ"ש בחומרה קשה.[7]
אטיולוגיה של סימפטומים התנהגותיים ופסיכולוגיים של שיטיון (סהפ"ש)
הסיבה להופעת סהפ"ש אינה ידועה. כיום רווחת הדעה כי מדובר בבעיה רב-גורמית השלבת היבטים נוירוביולוגיים, פסיכולוגיים וסוציאליים. נמצא קשר, טרם הופעת השיטיון, לקווים אישיותיים ותגובות לסטרס.[5] יש השפעה למערכת הנוירוביולוגית שקשורה להפרעות התנהגות והמערבת חסרים כולינארגיים ולירידה בהפרשת סרוטונין ונוראדרנלין והפרעה ברגולציה של מערכת GABA.[8]
שונות בביטוי הקליני של התסמונת לפי סוגי השיטיון השונים
שכיחות הבעיה וביטויה, לפי נתונים שונים בספרות, משתנים בהתאם לסוג השיטיון. כך למשל, Cohen וחב' מצאו הבדלים מעטים בין שכיחות סהפ"ש בקרב חולים עם מחלת אלצהיימר ושיטיון על רקע וסקולרי.[9] לעומתם, אחרים מצאו שכיחות גבוהה של דלוזיות בקרב חולים הסובלים ממחלת אלצהיימר, ושכיחות גבוהה של דיכאון בחולים עם שיטיון וסקולרי.[7] בעבודה שלCohen וחב' חולים עם אלצהיימר ושיטיון על רקע וסקולרי סבלו מהפרעות פסיכיאטריות ברמות גבוהות ביותר וחומרת התסמינים גדלה ככל שהחמיר השיטיון; הסימפטום השכיח ביותר היה אי שקט, ואחריו סימפטומים של אדישות, דיכאון והתנהגות סוטה.[9] הזיות ראייה שכיחות יותר בקרב חולים עם שיטיון. בקרב חולים אלה נמצאו חלקיקי לוי (dementia with Lewy bodies) בהשוואה לחולים במחלת אלצהיימר או במחלת פרקינסון.[10] הזיות ראייה שכיחות בכ-80% מהחולים בשיטיון עם חלקיקי לוי וב-20% מהחולים במחלת אלצהיימר.[11] שיטיון פרונטו-טמפורלי (Fronto-temporal dementia) מלווה בשכיחות גבוהה יותר להתנהגויות תוקפניות ואנטי-סוציאליות.[12] התנהגות בעייתית שכיחה יותר מתרחשת מוקדם מאוד במהלך מחלת קרויצפלד יעקב (Creutzfeldt-Jakob disease).[13]
חשיבות הבעיה
לסהפ"ש יש השלכות משמעותיות על חיי החולה וחיי הסובבים אותו. התסמונת הזאת גורמת לתלות קשה בזולת ולשחיקה ניכרת של המטפל העיקרי. מצב זה מביא את הקשיש למוסד בשכיחות גבוהה יותר מאשר ירידה קוגניטיבית המאפיינת את השיטיון.[14][15] תסמונת סהפ"ש, בייחוד זו שאינה זוכה לטיפול, גורמת לפרוגנוזה גרועה יותר; להידרדרות קוגניטיבית מהירה יותר; להתקדמות מהירה יותר של המחלה;[16][17] לירידה קשה יותר בתפקוד היומיומי של החולה;[18][19] לירידה באיכות החיים של המטופל ושל המטפל העיקרי;[20][21] לשחיקה ניכרת של המטפל העיקרי;[22] לשימוש יתר במערכת הבריאות; לאשפוזים חוזרים ומיסוד מוקדם,[15][23][24][25][26] ולעלייה בעלות כוללת.[27][28]
גישה אבחנתית
גישה אבחנתית לסהפ"ש כוללת הערכה קפדנית של הקשיש תוך שימת דגש על אטיולוגיה של דמנציה, תחלואה נלווית כגון כאב, התייבשות, זיהום, דיכאון , הפרעות שינה, חרדה והיעדר גורמים אחרים, כגון דליריום על רקע טיפול תרופתי.
- לעתים קרובות אין מאבחנים כראוי כאב בקשישים הסובלים משיטיון, בין היתר בשל הפרעות תקשורת ושפה. כאב יכול להתבטא במקרים אלה בהפרעות התנהגות כמו תוקפנות או בלבול.[29] פותחו כמה סקאלות למדידת חומרת הכאב בחולי שיטיון. בחולים בעלי שיטיון קל שימוש בסקאלה אנלוגית ויזואלית (VAS) בהחלט יכול להתאים; לחולים בעלי שיטיון מתקדם יותר פותחו סקאלות המבוססות על סימנים "לא ורבליים" כמו נשימה, השמעת קולות, העוויות פנים ושפת גוף.PAIN-AD-Pain Assessment in Advanced Dementia (ראו איור) הוא דוגמה לסקאלה כזאת.[30]
- הפרעות שינה יכולות לגרום להופעת סהפ"ש ולהיות חלק מהתסמונת. קצב צירקדיאני (Circadian rhythms) עלול להשתבש בחולים במחלת אלצהיימר. שכיחות של הפרעות בשינתREM גבוהה בקרב חולי שיטיון מחלקיקי לוי. תרופות רבות עלולות לגרום להפרעות שינה קשות בקרב חולי שיטיון.
- סיבות נוספות הגורמות בלבול ואי שקט בקרב קשישים עם שיטיון הן זיהומים, הפרעות אנדוקריניות, הפרעות אלקטרוליטיות, התייבשות ועצירות. אנמנזה מקיפה, בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה והדמיה יכולות לסייע לרופא במציאת הסיבה להידרדרות.
- בעיות אמוציונליות ותגובות בין-אישיותיות (כמו חוסר שביעות רצון מהתנהגות המטפל או ממאכל מסוים) עלולות לגרום להתפרצויות בקרב חולי שיטיון. כמו כן, גורמים סביבתיים רבים כגון מקומות סגורים, בידוד, מניעת גירוי חושים (היעדר מכשיר שמיעה, משקפיים מתאימים) עלולים להחמיר את התסמונת.
- כפי שהוזכר לעיל, תרופות רבות, בייחוד אך לא רק, תרופות בעלות פוטנציאל אנטי-כולינארגי עלולות לגרום להופעת דליריום.
[[קובץ:|מרכז]]
סקאלות לאבחון סהפ"ש
קיימות יותר מ-30 סקאלות שונות להערכת ביטויים של סהפ"ש. בין המוכרות ביותר והשימושיות ביותר אפשר למנות את:
- - Cohen-Mans?eld Agitation Inventory (CMAI)[31]
- - Neuropsychiatric Inventory Questionnaire (NPI-Q)[32]
- - Behavioral pathology in Alzheimer's disease (BEHAVE-AD)[33]
בקישור http://www.neurotransmitter.net/alzheimerscales.html אפשר למצאו סקאלות אלה כמו גם סקאלות אחרות רבות להערכה.
בחלק ב' נדון בסוגיות של טיפול בסהפ"ש.
ביבליוגרפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4- ↑ 5.0 5.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6- ↑ 7.0 7.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8- ↑ 9.0 9.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה9- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה12- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה13- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה14- ↑ 15.0 15.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה15- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה16- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה17- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה18- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה19- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה20- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה21- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה22- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה23- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה24- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה25- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה26- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה27- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה28- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה29- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה30- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה31- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה32- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה33
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר יאן פרס ופרופ' רוני פלג, המחלקה לרפואת המשפחה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושירותי בריאות כללית, מחוז דרום