האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הערכת גיל העצמות - Assessment of skeletal maturity

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



הערכת גיל העצמות
Assessment of skeletal maturity
יוצר הערך ד"ר ליאורה לזר, פרופ' משה פיליפ
TopLogoR.jpg
 



מבנה העצמות - צורה, דרגת התגרמות והרכב - משתנה במהלך הגדילה. גיל העצמות הוא מדד לדרגת התגרמות העצמות. צילום כף יד לגיל העצמות הוא כלי עזר להערכת התגרמות העצמות. בדיקה זו תורמת לאבחון בעיות רפואיות שבהן התגרמות העצמות איטית או מואצת. צילומים חוזרים של כף היד מאפשרים מעקב אחרי קצב ההתגרמות של העצמות הטבעי או בתגובה לטיפולים שניתנים. נוסף על כך, צילום כף היד מדגים שינויים מבניים המצביעים על מחלת עצמות ראשונית או בעיות בחילוף החומרים בעצם.

סוגי עצמות

מרבית העצמות מתפתחות מרקמת סחוס בתהליך הנקרא התגרמות תוך-סחוסית (Endochondral ossification). בעובר עשוי כל השלד סחוס. לקראת סיום ההיריון חלק מהסחוס הופך לעצם וסמוך ללידה ניתן לזהות את המטפיזות (Metaphysis) של העצמות הארוכות. בהמשך רקמת הסחוס מתרכזת במרכזי התגרמות ובסמוך להם נמצאות לוחיות הגדילה (Epiphyseal plate). חלוקת תאי הסחוס והבשלתם שמתרחשת בלוחיות הגדילה מביאה להתארכות העצמות ולשינויים במבנה שלהן. בגוף מספר סוגי עצמות:

  • עצמות קצרות - בעצמות שורש כף היד (Carpal bones) ועצמות שורש בכף הרגל (Tarsal bones) יש מרכז התגרמות אחד.
  • עצמות ארוכות -עצם הירך (Femur), שוקה (Tibia) ושוקית (Fibula) בגפיים התחתונות; עצם הזרוע (Humerus), עצם החישור (Radius)ועצם הגומד (Ulna) בגפיים העליונות; עצמות המסרק בכפות הרגליים (Metatarsals), עצמות המסרק בשורש כף היד (Metacarpals) והגלילים (Phalanges) באצבעות הידיים. להם יש שני מרכזי התגרמות הנמצאים בקצותיהן.

שיטות להערכת גיל העצמות

מכיוון שלוחיות הגדילה מורכבות מרקמת סחוס ואינן מכילות מינרלים, קל לזהותן בצילומי רנטגן כפסים כהים שממוקמים בקצות העצמות ומפרידים בין גוף העצם לראש העצם. בתקופת הגדילה תוך התארכות והתגרמות העצמות חלים שינויים במראה לוחיות הגדילה. לוחיות הגדילה הולכות ונעשות צרות עד שהן נעלמות לחלוטין עם סיום הגדילה. היות ובכל גיל דרגת ההתגרמות שונה, ניתן לקבוע באמצעות מראה לוחיות הגדילה את גיל העצמות של הנבדק.

גיל העצמות נקבע באמצעות צילום עצמות שורש היד וכף היד. מקובל לבצע צילום כף יד שמאל כדי שתמיד ניתן יהיה להשוות את השינויים בהתגרמות העצמות באותה היד. הסיבה לכך שכף היד נבחרה כאזור המשקף את דרגת ההתגרמות של כל עצמות הגוף, נעוצה בעובדה שבכף היד יש מספר רב של עצמות משני סוגים: עצמות קצרות - 7 עצמות שורש כף היד (קרפליות) - ו-21 עצמות ארוכות - ראש הרדיוס והאולנה, עצמות כף היד (מטאקרפליות), ועצמות האצבעות (פלנגים). היות ומדובר בשני סוגים של עצמות, הערכת דרגת התגרמות העצמות באזור זה מהווה מדד די מדויק לשלב ההתגרמות בכל הגוף עם חשיפה מינימלית של הגוף לקרינת רנטגן.

קביעת דרגת ההתגרמות של עצמות הנבדק נעשית בהשוואה לצילומים המתאימים לגיל בשנים. צילומים אלו מוצגים באטלס שבו מרוכזים צילומים המאפיינים גילאים שונים (תמונה 1).


חיזויעצמות.jpg


שיטת גרויליך ופייל

לשם קביעת גיל העצמות משווים את צילום הרנטגן של כף היד השמאלית של הנבדק לאוסף צילומי כפות ידיים הנמצא באטלס שנערך ע"י גרויליך ופייל בשנים 1930 עד 1940. באטלס מוצגים צילומי כפות ידיים. הצילום המאפיין כל גיל מציג את דרגת הבשלות השכיחה ביותר בקרב ילדים מקבוצת הגיל המסוימת. היות וקצב התגרמות העצמות בבנות מהיר יותר מזה של הבנים, דרגת בשלות העצמות שלהן באותו הגיל הכרונולוגי שונה מזאת של הבנים. לכן, האטלס מחולק לשני חלקים נפרדים - בנים ובנות.

בצילום כף היד מבדילים ב-3 אזורים - רדיוס ואולנה, קרפלים ומטאקרפלים ופאלאנגיאלים. יש מצבים שבהם דרגת הבשלות של עצמות באזור אחד שונה מדרגת הבשלות של אזור אחר, לכן מעריכים את גיל העצמות של כל אזור בנפרד ולא נותנים הערכה ממוצעת של כל הממצאים.

הערכת גיל העצמות נעשית ע"י השוואת צילום כף היד של הנבדק לצילומים שבאטלס.

מחפשים באטלס את הצילום שבו דרגת התגרמות לוחיות הגדילה היא הקרובה ביותר לדרגת התגרמות לוחיות הגדילה שבצילום הנבדק. הגיל הכתוב ליד התצלום הדומה ביותר לצילום כף היד של הנבדק נקבע כגיל העצמות שלו. בדרך כלל גיל העצמות מתאים לגילו הכרונולוגי של הילד, אך יש מקרים שבהם גיל העצמות מאחר ביחס לגיל הכרונולוגי או מקדים אותו. גיל עצמות שמאחר או מקדים את הגיל הכרונולוגי ב-2 סטיות תקן מחייב בירור ומעקב.

שיטת טנר-וייטהאוס

בשיטה זו לכל עצם בכף היד קיים ניקוד לפי דרגת התגרמותה. משווים כל עצם לנתונים באטלס ונותנים לה ניקוד. לאחר הערכת כל העצמות מסכמים את כל הנקודות. סכום הנקודות נבדק בטבלאות המתאימות לבנים או לבנות. כל סכום מקביל לגיל עצמות מסוים. שיטה זו מסורבלת וגוזלת זמן קריאה ממושך, לכן נוטים להשתמש בה בתדירות נמוכה יותר מאשר בשיטת גרויליך ופייל.

קביעת גיל העצמות באמצעות אחת מהשיטות הנ"ל אומנם מקובלת בכל העולם, אולם בשנים האחרונות התעוררו לא מעט שאלות בקשר לאמינות השיטות בכלל האוכלוסיות. צילומי כף היד באטלס של גרויליך ופייל קובצו בשנים 1930 עד 1940 במדינת אוהיו שבארה"ב. הצילומים בוצעו באוכלוסיית ילדים לבנים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.

היות ובעשורים האחרונים דפוסי הגדילה וההתבגרות השתנו, השאלה הנשאלת היא אם צילומים שהתאימו לאוכלוסיית ילדים לפני 70-60 שנים עדיין יכולים לשמש כנורמה גם בתקופה הנוכחית. נוסף על כך, התגרמות העצמות תלויה בתנאים סוציו-אקונומיים וברקע גנטי. לכן, מה שנחשב כנורמה באוכלוסייה לבנה בצפון אמריקה לא בהכרח מהווה בסיס נכון להשוואה באוכלוסיות החיות במקומות שונים בעולם - בעיקר במדינות העולם השלישי - באפריקה או בדרום מזרח אסיה שם הרקע הגנטי שונה והמצב הסוציו-אקונומי הרבה יותר ירוד. יתר על כן, בשנים האחרונות נמצא שהנורמות המוצגות באטלס והנורמות של בנות ממוצא אפרו-אמריקאי החיות בארצות הברית אינן שוות.

שאלות נוספות התייחסו למידת האמינות של בודקים שונים בהערכת הצילומים. בשנת 1973 בדקו ג'והנסון ועמיתיו הן את אמינות הקריאה בין רופאים שונים והן את העקיבות בהערכת גיל העצמות בקריאה חוזרת של אותו הצילום ע"י אותו הרופא. הם מצאו שקריאת הצילומים בשיטה של גרויליך ופייל אמינה בילדים צעירים. לעומת זאת בילדים הבוגרים לא הייתה תמימות דעים בקרב החוקרים השונים לגבי הערכת גיל העצמות. מחקר שנערך בתקופה האחרונה ע"י בול וחבריו, הראה שסטיית התקן בפענוח גיל עצמות בין שני קוראים שונים יכולה להגיע ל-1.16 שנים. הם הראו שככל שהמיומנות של הקוראים גבוהה יותר סטיית התקן פוחתת.

בעשורים האחרונים מנסים לפתור בעיה זו באמצעות פיתוח שיטות הערכה אוטומטיות וממוחשבות לקריאת צילומי כף היד. עד כה לא נמצאה שיטה אמינה במאת האחוזים, מה גם שהקריאה האוטומטית נעשית רק על פי עצמות הרדיוס, האולנה והאצבעות ולא עצמות כף היד, מה שמפחית מדיוק ההערכה.

התוויות לביצוע צילום כף יד לגיל עצמות

לצילום כף היד להערכת גיל העצמות תפקיד חשוב באבחון ובמעקב אחרי ילדים עם בעיות גדילה ו/או התבגרות, לכן בדיקה זו מבוצעת במרפאות אנדוקריניות לילדים.

ההתוויות המקובלות לביצוע צילום כף יד הן
  • ילדים נמוכים או גבוהים יחסית לבני גילם
  • ילדים עם האטה או האצה בקצב הגדילה
  • ילדים עם תת-משקל או עודף משקל
  • ילדים עם סימני התבגרות שהופיעו בגיל צעיר מהמקובל או ילדים עם איחור בהופעת סימני ההתבגרות
  • ילדים עם תת-פעילות או פעילות יתר של בלוטת התריס
  • ילדים שמטופלים זמן ממושך בתרופות המשפיעות על הגדילה ועל התגרמות העצמות: הורמון גדילה, סטרואידים, תרופות לעיכוב או להשריית התבגרות
  • ילדים הסובלים מתסמונות גנטיות או ממחלות עצם. בדיקה זו נעשית גם בהתוויות שאינן קשורות בהכרח לגדילה:
    1. לקראת טיפולי שיניים שבהם חשוב לוודא את מצב ההתגרמות של הלסת.
    2. לקראת טיפולים אורתופדיים וניתוחים בילדים עם עקמת קשה או בעיות אורתופדיות אחרות.

שימוש קליני בצילומי "גיל העצמות"

צילום כף היד מאפשר הערכת הדרגה של בשלות העצמות. ברוב הילדים גיל העצמות וגיל הנבדק תואמים עם איחור או קידום של מספר חודשים. יש מקרים שבהם נמצא פער של יותר משתי סטיות תקן בין גיל העצמות לגיל הכרונולוגי. במקרים אלו חייבים לשלול בעיות רפואיות הגורמות להאטה או להאצה בקצב התגרמות העצמות. חשוב להדגיש שהפרעה בהתגרמות העצמות יכולה להיגרם על ידי מספר רב של גורמים והאבחון המדויק של הבעיה ייקבע רק אחרי בירור מקיף ומעמיק.

איחור בגיל העצמות

גדילת העצמות מושפעת ממרכיבים תזונתיים - כל אבות המזון, אך בעיקר החלבונים, מינרלים, בעיקר סידן ופוספור, ויטמינים והורמונים שונים. במצבי תת-תזונה הנובעים מחוסר באספקת מזון, הפרעה בספיגת המזון או הפרעת אכילה, קצב התארכות והתגרמות העצמות איטי. הביטוי הרנטגני של מצבים אלו הוא איחור בגיל העצמות בהשוואה לגיל הכרונולוגי.

איחור בגיל העצמות והאטה בגדילה מאפיין גם הפרעות הורמונליות שונות. להורמוני בלוטת התריס ולהורמון הגדילה תפקיד חשוב בהתמיינות תאי הסחוס ובחלוקתם, בעוד הורמוני המין, טסטוסטרון אך בעיקר האסטרוגנים משפיעים על הבשלת תאי הסחוס והתגרמותם, אחראים על תהליך סגירת לוחיות הגדילה. במצבים של תת-פעילות בלוטת התריס, חוסר הורמון גדילה, פגיעה ראשונית בגונדות (אשכים או שחלות) או הפרעה מרכזית בציר הגונדוטרופינים הגורמות לירידה בייצור ובהפרשת הורמוני המין, ובמצבים שבהם פעילות האנזים ארומטז (האחראי על היפוך טסטוסטרון לאסטרוגן) אינה תקינה, התגרמות העצמות איטית וגיל העצמות מאחר. מעניין לציין שבחוסר הורמוני בלוטת התריס האיחור בהתגרמות בולט יותר בעצמות הקרפליות בעוד היעדר הורמוני המין גורם לאיחור בהתגרמות עצמות האצבעות. מצב נדיר שבו לוחיות הגדילה אינן מתגרמות, נגרם עקב חוסר תגובה של הקולטנים לאסטרוגנים הנמצאים בתאי לוחיות הגדילה לגירוי ההורמונלי. במצב זה לוחיות הגדילה נשארות פתוחות והתארכות העצמות הארוכות נמשכת במשך שנים.

הפרשת יתר של קורטיזול או טיפול בתכשירים המכילים הורמונים סטרואידים במינונים גבוהים וזמן ממושך גורמים לתסמונת קושינג. בתסמונת זו, המאופיינת בסימנים קליניים רבים, יש גם האטה בגדילה ואיחור בולט בגיל העצמות. רמות גבוהות של קורטיזול משבשות הפרשה של הורמונים הקשורים בגדילה. נוסף על כך, הורמונים אלו משפיעים ישירות על תאי לוחית הגדילה. במצבי עודף קורטיזול יש עיכוב של חלוקה והבשלה של תאי הסחוס. כמו כן, יש פגיעה בתהליך היווצרות הקולטנים להורמון הגדילה בתאים אלו וכתוצאה מכך חוסר תגובה לפעילות הורמון הגדילה.

חשוב לציין שיש מצבים שבהם האיחור בגיל העצמות אינו מצביע על בעיה רפואית. לדוגמה, פער בולט בגיל העצמות מאפיין ילדים נמוכים עם דפוס גדילה והתבגרות איטיים. ילדים אלו נמוכים לכל משך תקופת הילדות ומתבגרים בגיל מאוחר יחסית. במהלך ההתבגרות נצפה שיפור באחוזוני הגובה שלהם, ובסיום הגדילה הם מגיעים לקומתם המשפחתית. דפוס דומה של גדילה והתבגרות נמצא גם בבני משפחה נוספים. אבחנה זו הנקראת CDGP Constitutional Delay of Growth and Puberty)), נחשבת אבחנה של "בדיעבד". לכן, אף שמדובר בדפוס גדילה ידוע, גם ילדים אלו חייבים לעבור בירור רפואי והורמונלי מלא.

קידום בגיל העצמות

קידום בגיל העצמות אופייני בדרך כלל למצבים שבהם יש עלייה בהורמוני המין או הורמונים אנדרוגניים הגורמים להתגרמות של תאי הסחוס שבלוחיות הגדילה. עלייה ברמות הורמוני המין בעקבות התבגרות מוקדמת או במקרים נדירים יותר - גידולים המפרישים אסטרוגנים או טסטוסטרון - גורמים לקידום מהיר של גיל העצמות.

עלייה ברמות הורמונים אנדרוגניים ממקור אדרנלי בגלל בעיה בפעילות אנזימי האדרנל גורמת אף היא להתגרמות מהירה של לוחיות הגדילה ולקידום בולט ופרוגרסיבי בגיל העצמות.

יש מצבים שבהם רמות האנדרוגנים בילדים מוגברות במידה קלה בהשוואה לבני גילם. תופעה זו גורמת להופעת שיעור מיני ללא סימני מין משניים נוספים בגיל צעיר יחסית (לפני גיל שמונה שנים בבנות וגיל תשע שנים בבנים) ולקידום קל בגיל העצמות. ילדים אלו גבוהים יחסית לבני משפחתם, אך קצב גדילתם וקצב הקידום בגיל העצמות שלהם אינו בולט ואינו מואץ.

הפרעה הורמונלית נוספת שעלולה לגרום להתגרמות מהירה של סחוסי הגדילה היא עלייה ברמות הורמוני בלוטת התריס במצבי פעילות יתר של הבלוטה שנמשכים לאורך זמן.

טיפול תחליפי בהורמוני המין או בהורמוני בלוטת התריס שניתן במינון יתר עלול לגרום להאצה בהתגרמות העצמות. לכן, בילדים המטופלים בתרופות מסוג זה יש מקום לניטור קצב התגרמות העצמות נוסף על המעקב הקליני.

גיל עצמות המקדים את הגיל הכרונולוגי הוא ממצא שכיח בילדים עם עודף משקל בולט מגיל צעיר יחסית. חשוב להדגיש שאיחור בגיל עצמות בילד עם עודף משקל אינו ממצא מקובל. במצבים אלו יש לבצע בירור הורמונלי מלא לשלילת הפרשה מוגברת של קורטיזול או תת-פעילות בלוטת התריס.

גיל עצמות "לא סדיר"

הפרעה בהתגרמות העצמות היא ממצא שכיח במחלות עצם, בילדים שנולדו במשקל נמוך יחסית לגיל ההיריון ולא הדביקו פער בגדילה ובתסמונות גנטיות שונות. מצבים אלו מאופיינים בהתגרמות אי-רגולרית של העצמות: חלק מהעצמות בשלות יותר וחלק פחות. במצבים אלו קשה מאוד להעריך את גיל העצמות של הילד.

חיזוי גובה בוגר

פוטנציאל הגדילה טמון ביכולת התארכות העצמות שנקבע על פי דרגת התגרמות לוחיות הגדילה. צילום גיל עצמות הוא כלי עזר המאפשר להעריך איזה אחוז מהגובה כבר הושג בנקודת הזמן שבה בוצע הצילום בהשוואה לסך הגדילה שעוד נותרה עד השגת הגובה הבוגר. היות וגיל העצמות עשוי להשתנות באופן בלתי צפוי במהלך הגדילה, החיזוי משתנה אף הוא. לכן, אמינות החיזוי נתונה בספק. חשוב להדגיש שיכולת חיזוי הגובה הבוגר באמצעות הצילום אינה מדויקת בילדים עם בעיות גדילה או מחלות עצם ושיטות קריאת גיל העצמות "האוטומטיות" החדשות שבפיתוח לא צפויות לענות על מגבלה זו.

קיימות שלוש שיטות חיזוי, כל שיטה מתבססת על מדדים שונים
  • Bayley and Pinneau
    טבלאות נפרדות לבנים ולבנות שנמצאות בנספח האטלס של גרויליך ופייל. החיזוי מבוסס על הגובה הנמדד ועל גיל העצמות בנקודת זמן מסוימת.
  • Tanner and Whitehouse Mark II
    טבלאות המבוססות על מין, גובה, גיל עצמות וגיל כרונולוגי.
  • Roche-Wainer-Thissen
    טבלאות המבוססות על גובה, גיל עצמות, גיל כרונולוגי, גובה גנטי ומשקל.

בכל הנוסחאות חיזוי הגובה מושפע מגובה ומגיל העצמות. כידוע, שני מדדים אלו תלויים בפקטורים רבים המשתנים במהלך תקופת הגדילה: מצבו התזונתי והבריאותי של הילד, פעילותו הפיזית, תהליך ההתבגרות שלו ועוד. לכן, חיזוי גובה בילד צעיר לפני התחלת ההתבגרות אינו אמין. בגילאים בוגרים ככל שמתקרבים לסיום תהליך ההתבגרות והגדילה, החיזוי מדויק יותר. הדיוק רב יותר ככל שקרובים יותר לגובה הסופי.

חשוב להדגיש שמדובר בחיזוי בילדים בריאים ללא הפרעת גדילה או מחלות עצם. החיזוי אינו אמין בילדים נמוכים מאוד או גבוהים מאוד, ילדים שנולדו במשקל נמוך לגיל ההיריון ולא הדביקו את הפער בגדילה, בילדים עם דפוס גדילה האופייני ל-CDGP ובמצבים שבהם ההתבגרות מוקדמת או מאוחרת.

ממצאים נוספים שניתן לזהות בצילום כף היד

צילום כף היד מדגים גם את מבנה העצמות וצורתן. צורה ומבנה לא תקינים של העצמות אופייניים לתסמונות גנטיות ולמחלות עצם: מחלות הפוגעות במבנה העצמות - אוסטאוכונדרודיספלזיות ומחלות שבהן יש הפרעה בהתגרמות העצמות.

התסמונות הגנטיות הנפוצות שבהן ניתן לזהות שינויים בעצמות כף היד הן תסמונת טרנר,המאופיינת בקיצור של העצמות המטאקרפליות הרביעית והחמישית, ובפסוידו-היפופאראתירואידיזם שבה העצמות המטאקרפליות רחבות וקצרות, והקיצור בולט יותר בעצמות המטאקרפליות הרביעית והחמישית.

האוסטאוכונדרודיספלזיות זו קבוצה הטרוגנית של מחלות שבה נפגעים החלקים הסחוסיים ו/או הגרמיים שבעצם. בחלק מהמחלות הפגיעה היא רק בעצמות הארוכות ובחלקן בעצמות הארוכות ובחוליות. המחלה בעצמות הארוכות יכולה לפגוע באפיפיזות או במטפיזות בלבד או בשני חלקי העצם. בצילום כף היד ניתן לראות שינויים אופייניים במראה העצמות המטאקרפליות והפלנגיאליות בהתאם לסוג מחלת העצם. לדוגמה, בהיפוכונדרופלזיה עצמות כף היד רחבות וקצרות. כמו כן, צילום אזור זה מדגים גם שינויים בקצות הרדיוס והאולנה. לדוגמה, כיפוף ודיסלוקציה של קצות העצמות - דפורמציה ע"ש Madelung - השכיחה במחלת העצם Leri-Weill Dyschondrosteosis. דפורמציה זו נגרמת ממוטציה בגן SHOX שבכרומוזום X, ולכן ניתן למצוא אותה גם בבנות עם תסמונת טרנר.

המחלות שבהן יש בעיה בייצור ובהתגרמות העצמות נחלקות לשני סוגים: מחלות שבהן התגרמות העצם לא תקינה - רככת או אוסטאומלציה - ומחלות שבהן מסת העצם מופחתת - אוסטאופניה או אוסטאופורוזיס.

רככת הנגרמת עקב חוסר במינרלים - סידן (חוסר בתזונה או משני למחלות שונות, כמו חוסר ויטמין D, הפרעה במטבוליזם של ויטמין D ותנגודת לפעילות ויטמין D), זרחן (חוסר בתזונה או איבוד מוגבר בשתן) - או בגלל מצבים נדירים שבהם יש הפרעה בפעילות האנזים פוספטזה אלקלית וכתוצאה מכך הסחוס אינו מתגרם. במצבים אלה ניתן לזהות את הסימנים האופייניים לרככת בעצמות הארוכות שבכף היד: התקערות בצורת גביע של קצות העצמות הארוכות (במקום המראה התקין שהוא קמור), אי סדירות והתפוררות בגבול העצם.

בצילום כף היד ניתן לזהות גם את סימני מחלת העצם המאפיינת אס"ק כליות קשה שבעקבותיה מתפתח היפרפאראתירואידיזם משני. במצבים אלו, אם אינם מטופלים כראוי, יש סימני רככת, מסת העצם נמוכה, וכשהמחלה מתקדמת - גם מראה האופייני להיפרפאראתירואידיזם.

לגבי אוסטאופניה או ירידה במסת העצם, בדיקת הבחירה לאבחון מחלה זו היא מדידת צפיפות העצם. אולם, במצבים שבהם צפיפות העצם נמוכה מאוד יש לעצמות מראה אופייני המזוהה גם בצילומי כף יד שמבוצעים באיכות טובה.

סימנים נוספים שניתן למצוא בצילום כף היד הם קווי עצירת הגדילה. מדובר בפסים עדינים לרוחב העצם באזור המטפיזה המצביעים על תקופה שבה העצם לא התגרמה והתארכה באופן תקין. קווי עצירת גדילה מאפיינים תקופות של תת-תזונה, מחלה קשה או טיפול תרופתי ממושך שעיכב גדילה.

ביבליוגרפיה

  1. Rosenfeld RG, Cohen P. Disorder of growth hormone/insulin-like growth factor secretion and action. In: Sperling MA (ed) Pediatric Endocrinology. 3rd ed Philadelphia, PA: Saunders-Elsevier 2008;259-263, 280-281
  2. Hochberg Z. Endocrine control of skeletal maturation. Basel: Karger, 2002
  3. Greulich WW, Pyle SI. Radiographic Atlas of Skeletal Development of the Hand and Wrist, 2nd edition. Stanford, CA: Stanford University Press 1959
  4. Tanner JM, Whitehouse RH, Marshall WA, et al. Assessment of Skeletal Maturity and Prediction of Adult Height (TW2 Method). New York: Academic Press 1975
  5. Karlberg J, Lawrence C, Albertsson-Wikland K. Prediction of final height in short, normal and tall children. Acta Paediatr Suppl 1994;406:3–9
  6. Bailey N, Pinneau SR. Tables for predicting adult height from skeletal age: revised for Greulich and Pyle hand standards. J Pediatr 1952;40:423-441
  7. Zachmann M, Sobradillo B, Frank M, et al. Bayley-Pinneau, Roche-Wainer-Thissen, and Tanner height predictions in normal children and in patients with various pathologic conditions. J Pediatr 1987;93:749-755
  8. Loder RT, Estle DT, Morrison K, et al. Applicability of the Greulich and Pyle skeletal age standards to black and white children of today. Am J Dis Child 1993;147:1329-1333
  9. de Waal WJ, Greyn-Fokker MH, Stijnen T, et al. Accuracy of final height prediction and effect of growth-reductive therapy in 362 constitutionally tall children. J Clin Endocrinol Metab 1996;81:1206-1216
  10. Pietka E, Gertych A, Pospiech S, et al. Computer-assisted bone age assessment: Image preprocessing and epiphyseal/metaphyseal ROI extraction. IEEE Transaction on Medical Imaging 2001;20:715-729

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ליאורה לזר, פרופ' משה פיליפ; המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ע"ש ג'סי צ' ושרה לאה שפר, המרכז הארצי לסוכרת נעורים, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, פתח תקווה


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, ספטמבר 2009, גיליון מס' 69, מדיקל מדיה