כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק השפעת החיסון המצומד נגד פנוימוקוקוס במניעת דלקת ריאות בילדים - Effectiveness of pneumococcal conjugate vaccine in children for prevention of pneumonia
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| יעילות החיסון המצומד נגד פנוימוקוקוס במניעת דלקת ריאות בילדים | ||
|---|---|---|
| Effectiveness of pneumococcal conjugate vaccine in children for prevention of pneumonia | ||
| ||
| יוצר הערך | ד"ר יעל שחור-מיוחס 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים
חיידק הסטרפטוקוקס פנוימוניה (Streptococcus Pneumoniae) או פנוימוקוקוס (Pneumococcus) הוא מחולל שכיח של דלקת ריאות וכמו כן של דלקת קרום המח ואלח דם, בעיקר בקרב ילדים צעירים ובקרב קשישים[1]. חיסון מצומד, 7 ערכי (Prevenar) הוא יעיל מאוד נגד מחלה פולשנית, חיידקת דם (Bacteremia) או דלקת קרום המח בילדים והוא הוכנס לשימוש כחלק משגרת החיסונים בארה"ב בפברואר 2000. מאז נרשמה ירידה משמעותית במחלות הפנוימוקוקליות הפולשניות בקרב ילדים וכן בקרב מבוגרים הנמצאים איתם במגע (למשל: הורים, סבים), שלא קיבלו את החיסון (ובכך נהנו מהשפעת העדר) [2] [3] [4] [5]. החיסון הוכנס לשימוש שגרתי בישראל בילדים עד גיל שנתיים, החל מ-2009. בעקבות יעילותו הרבה נגד מחלה פולשנית ועם הידע כי דלקת ריאות הנגרמת ע"י פנוימוקוקוס היא שכיחה ועלולה להיות מחלה קשה, נשאלת השאלה לגבי יעילותו של החיסון נגד דלקת ריאות וסיבוכיה בילדים.
הקשיים בהערכת יעילות החיסון
כדי לנסות ולאמוד את יעילותו של חיסון הפרבנאר נגד דלקת ריאות הנגרמת על ידי פנוימוקוקוס, חשוב להבין כי הערכה זו עלולה להיות קשה ובעייתית. ראשית, כאשר דלקת הריאות מלווה בבקטרמיה או כשיש בידוד של חיידק מהנוזל הפלאורלי, הקשר של החיידק למחלה הוא ברור, אם כי גם כאן, ההתייצגות ואולי אף הפתוגנזה יכולה להיות שונה מדלקת ללא בקטרמיה [6]. ברוב המקרים אין בידוד חיידק, והקושי באבחון המיקרוביולוגי מקשה בהמשך על הערכת היעילות והמועילות של החיסון. כמו כן, ידוע כי קיימים הבדלים בין מעריכים, גם בהסתכלות הקלינית וגם בהערכת צילומי החזה, עובדה שיכולה להשפיע על אומדן שכיחות שונה של דלקות ריאה ובאופן דומה על תפיסת יעילות החיסון [7] [8]. קיים קושי בהגדרת דלקת ריאות, ובהיעדר נתונים מיקרוביולוגיים ניתן רק לשער מה תהיה השפעת החיסון, ולהיעזר במחקרים תצפיתיים שונים.
מחקרים על יעילות החיסון
קיימים מעט מחקרים מבוקרים שבחנו את יעילות החיסון נגד דלקות ריאה [7] [9] [10] וסיכומם נמצא במטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה בכתב העת Pediatrics [11]. במחקרים אלו נבדקו אוכלוסיות שונות בעולם (ארה"ב, דרום אפריקה, גמביה) וקיימים הבדלים ניכרים בין אוכלוסיות מחקר אלו, בכל הנוגע למיקום, מצב סוציו-אקונומי, נגישות לקבלת עזרה רפואית, נגישות לקבלת תרופות אנטיביוטיות ועוד. בסה"כ נצפתה במחקרים יעילות ששיעורה בין 20% ל-37% כאשר דלקת הריאות הייתה מאומתת ע"י צילום חזה לפי הגדרה בין-לאומית (המדובר בדלקת ריאות אלבאולרית בעיקר). עובדות אלו מדגימות את החשיבות של הפנוימוקוקוס כגורם לדלקת הריאות, אם כי שימוש בהגדרות כלליות, מפחית את הערכת יעילות החיסון בצורה ספציפית למחוללים ולזנים הנכללים בחיסון[5].
בארה"ב, לאחר הכללת החיסון, נעשו מחקרים שונים להערכת מועילות החיסון נגד דלקת ריאות. Grijalva וחב' השוו את מספר האשפוזים עקב דלקת ריאות בארה"ב בשנים 2004-1997. נבדקו כ-11 מיליון אשפוזים (4% מכלל האשפוזים) מהם. רק 4% אלו קודדו כדלקת ריאות פנוימוקוקלית, ומאלה שהוגדרו כפנוימוקוקליות, ב-32% הייתה גם בקטרמיה. לאחר הכללת החיסון ה-7 ערכי נמצאה ירידה מרשימה בכלל דלקות הריאה (הכוונה לכלל האשפוזים שקודדו כמקרי דלקת ריאות ולאו דווקא מקרי דלקת ריאות מוכחת בצילום או דלקת ריאות פנוימוקוקלית) במיוחד בגילאים צעירים משנתיים, כך שבשנת 2004 נרשמה ירידה של 39% באשפוזים מדלקת ריאות בקבוצת הגיל הזו בהשוואה לשנים שקדמו לחיסון. גם בקרב מבוגרים צעירים (גילאי 39-18 שנים) נרשמה ירידה משמעותית של 26% [12]. ב-2006 ירד שיעור האשפוזים בילדים צעירים מגיל שנתיים ל-8/1,000, ירידה של 35% לעומת 1999-1997 (אז מספר האשפוזים היה 12.5/1,000) [2]. נוסף על אלו, באחד מהמחקרים המבוקרים, שבדק את השפעת החיסון על דלקת ריאות, התקבלו תוצאות דומות בגילאים הצעירים - הפחתה של 32% עד גיל שנה, 23.4% עד גיל שנתיים ו-9% מעל גיל שנתיים (ההבדל לאחר גיל שנתיים לא היה משמעותי סטטיסטית) [7]. ההפחתה הניכרת במספר הקבלות, ככל הנראה, לא לוותה בעלייה בפנייה למרפאות בעקבות דלקות ריאה, כפי שניתן לראות במאמר אחר שפורסם ע"י אותו המחבר, ובדק עד שנת 2003 את מספר הפניות האמבולטוריות הקשורות בדלקות אוזניים ודלקות ריאות. בקרב דלקות האוזניים נרשמה ירידה של 20% בילדים צעירים מגיל שנתיים, אך בקרב אותה אוכלוסיית גיל לא נצפתה ירידה בפניות עקב דלקת ריאות או כל מחלה נשימתית אחרת [13]. הסיבה להבדלי הגילים וליתרון עד גיל שנתיים אינה ברורה לחלוטין, וקיימות מספר השערות ובהן: שינוי בסרוטיפים הגורמים לדלקת ריאות בגילאים אלו (לעומת הגיל הצעיר יותר), שכיחות פחותה של פנוימוקוקוס כגורם לדלקת ריאות באוכלוסיות הגיל האלה ואולי ירידה בחיסוניות (אם כי השערה זו פחות סבירה, לאור היעילות הגבוהה במניעת מחלות פולשניות בגילאים הללו) [2] [7]. השפעת החיסון ניכרה גם במחלות אחרות של דרכי הנשימה התחתונות. במחקר שנערך בבאר שבע, לאחר מתן חיסון המכיל 9 זנים, נצפתה ירידה של 16% במחלות דרכי הנשימה התחתונות וירידה של 47% בימי טיפול באנטיביוטיקה באותן מחלות. השערת החוקרים הייתה כי עלייה בשיעור התיישבות החיידקים בנזופרינקס בזמן מחלה נגיפית, עלולה לעזור להתפשטות הפנוימוקוקוס, ויכולה לגרום למחלה חמורה יותר גם בהיעדרם של ממצאים "חיידקיים" אופייניים [14]. בכל המחקרים שפורסמו, ניתן היה לראות כי ככל שאבחנת המחלה הריאתית היא ספציפית יותר, כך עולה יעילותו של החיסון [6]. אולם, ככל שאבחנת דלקת הריאות היא "ספציפית פחות" בשל הכללת מספר גדול יותר של מקרים בחישובים, ניתן להבחין שנחסכים מקרים רבים יותר. במילים אחרות, מתן החיסונים המצומדים הביא להבנה שתפקידו של הפנוימוקוקוס בגרימת דלקת ריאות חשוב יותר ממה שהוערך בעבר, ומכאן שמועילות החיסון גבוהה מזו שהוערכה לפני פיתוח החיסון.
הפרסומים הקיימים מצביעים על יעילות של 37%-17%, בהתאם להגדרות, מיקום גאוגרפי ועוד. יש לשער כי המועילות (הכוללת גם את אפקט העדר) תהיה גבוהה יותר.
מידע אפידימיולוגי חדש על פנוימוקוק הודות לחיסון
התפקיד החשוב של הפנוימוקוקוס בילדים עם דלקת ריאות הנראית לכאורה נגיפית בלבד, הודגם במחקר שנעשה בדרום אפריקה בקרב ילדים שקיבלו חיסון 9 ערכי. הסיכון להתאשפז עקב דלקת ריאות שזוהה בה מחולל ויראלי, היה נמוך ב-31% לעומת אלו שלא קיבלו את החיסון, כולל סיכון מופחת של 45% במקרים של שפעת [15]. החיסון יכול להיות משמעותי בהפחתת המחלות הקשות המלוות מחלות ויראליות, כולל בעקבות שפעת אנדמית ואולי גם פנדמית, שכפי שידוע, עלולה להסתבך בדלקת ריאות פנוימוקוקלית [5].
בהערכת הסרוטיפים התורמים לדלקת ריאות, ולקראת הכללת חיסונים המכילים סרוטיפים נוספים (טבלה 1), ניתן ללמוד רבות ממחקר שנעשה בספרד ובדק אמפיאמה בקרב ילדים. נבדקו תרביות דם ונוזל פלאורלי, ונעשו בדיקות מולקולריות לנוזל הפלאורלי. הפנוימוקוקוס זוהה ב-79% ו-84% בקרב התרביות החיוביות והשליליות בהתאמה. מתוך 111 בידודים שלהם נקבעו הסרוטיפים, 89% היו עקב זנים שאינם נכללים בחיסון ה-7 ערכי. הסרוטיפ הדומיננטי היה 1 ובעקבותיו 5, 3, 14, 19A ואחרים [16]. חשוב לציין כי זנים אלו נכללים בחיסון ה-13 ערכי, שבעתיד יחליף את החיסון הקיים.
במחקר שנעשה בארץ ופורסם לאחרונה בקרב 5,497 בידודים של פנוימוקוקוס מילדים באזור הנגב, נמצא כי כיסוי רחב יותר ויעיל יותר (באופן תאורטי לפחות) ניתן ע"י החיסון ה-13 ערכי לעומת החיסון ה-7 ערכי, הן מבחינת המחלות הפולשניות והן מבחינת הנשאות, כולל כיסוי גבוה בקרב זנים עמידים לאנטיביוטיקה (במחלה פולשנית - 84% לעומת 46% עם החיסון הנוכחי) [17]. יש לציין כי קיים הבדל בין האוכלוסיות השונות באזור הנגב, עם כיסוי פחות רחב בקרב הבדואים, מצד אחד, אך שכיחות גבוהה יותר של מחלות פנוימוקוקליות קשות בגיל הצעיר, מצד שני. כך שהיעילות והמועילות של החיסון תלויות לא רק בפיזור הזנים ובנתונים אחרים, אלא גם בהיארעות המחלה. אי לכך ככל הנראה ההשפעה של החיסון ה-7 ערכי יכולה להיות גבוהה מהמצופה בכל הקשור להורדת התחלואה [17].
אין ספק, כי הכיסוי בארץ שונה מאשר בצפון אמריקה, ועלולה להיות לכך השפעה על יעילות ומועילות החיסון, אך מנגד שכיחות המחלה גבוהה ביותר, והירידה הכמותית צפויה להיות משמעותית. כיסוי ע"י הדור הבא של חיסונים (10 ערכי ו-13 ערכי) תהיה כנראה רחבה באופן משמעותי בהשוואה לחיסון ה-7 ערכי.
ביבליוגרפיה
- ↑ McIntosh K. Community – Acquired pneumonia in children. NEJM 2002;346:429-437
- ↑ 2.0 2.1 2.2 CDC. Pneumonia Hospitalizations Among Young Children Before and After Introduction of PCV-United States, 1997-2006. MMWR 2009;58:1-4
- ↑ CDC. Invasive Pneumococcal Disease in Children 5 Years After Conjugate Vaccine Introduction-eight states,1998-2005. MMWR 2008;57:144-148
- ↑ Whitney CG, et al. Decline in Invasive Pneumococcal Disease after the Introduction of Protein-Polysaccharide Conjugate Vaccine. NEJM 2003;348:1737-1746
- ↑ 5.0 5.1 5.2 Madhi SA, et al. Vaccines to prevent pneumonia and improve child survival. Bulletin of the WHO 2008;86:365-372
- ↑ 6.0 6.1 Madhi SA, et al. Lessons learned from clinical trials evaluating pneumococcal conjugate vaccine efficacy against pneumonia and invasive disease. Vaccine 2008;26:9-15
- ↑ 7.0 7.1 7.2 7.3 Black SB, et al. Effectiveness of heptavalent pneumococcal conjugate vaccine in children younger than five years of age for prevention of pneumonia. Pediatr Infect Dis J 2002;21:810-815
- ↑ Hansen J, et al. Effectiveness of heptavalent pneumococcal conjugate vaccine in children younger than five years of age for prevention of pneumonia. Pediatr Infect Dis J 2006;25:779-781
- ↑ Klugman KP, et al. A Trial of a 9-Valent Pneumococcal Conjugate Vaccine in Children with and Those without HIV Infection. NEJM 2003;349:1341-1348
- ↑ Cutts FT, et al. Efficacy of nine – valent pneumococcal conjugate vaccine against pneumonia and invasive pneumococcal disease in the Gambia. Lancet 2005;365:1139-1146
- ↑ Pavia M, et al. Efficacy of Pneumococcal Vaccination in Children Younger Than 24 Months: A Meta–Analysis. Pediatrics 2009;123:1103-1110
- ↑ Grijalva CG, et al. Decline in pneumonia admissions after routine childhood immunization with pneumococcal conjugate vaccine in the USA: a time–series analysis. Lancet 2007;369:1179-1186
- ↑ Grijalva CG, et al. National Impact of Universal Childhood Immunization With Pneumococcal Conjugate Vaccine on Outpatient Medical Care Visits in the United States. Pediatrics 2006;118:865-873
- ↑ Dagan R, et al. Effect of a conjugate pneumococcal vaccine on the occurrence of respiratory infectionsand antibiotic use in day-care center attendees. Pediatr Infect Dis J 2001;20:951-958
- ↑ Madhi SA, et al. A role for Streptococcus pneumonia in virus-associated pneumonia. Nat Med 2004;10:811-3
- ↑ Obando I, et al. Pediatric Parapneumonic Empyema, Spain. Emerg Infect Dis 2008;14:1390-1397
- ↑ 17.0 17.1 Shouval DS, et al. Serotype Coverage of Invasive and Mucosal Pneumococcal Disease in Israeli Children Younger Than 3 Years by Various Pneumococcal Conjugate Vccines. Pediatr Infect Dis J 2009;28:277-282
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר יעל שחור-מיוחס