האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

יתר טחוליות משנית - Secondary hypersplenism

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־19:57, 9 באוקטובר 2012 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{ערך בבדיקה}} מרכז {{ספר| |שם הספר= עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכ...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

כותרתטחול.jpg
עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הטחול
 


דלקות – Inflammation

זיהומים - בזיהומים חדים המלווים באלח-דם ניתן למצוא לעתים טחול מוגדל, אנמיה עקב המוליזה הנגרמת על-ידי טוקסינים, ודיכוי מוח העצם. בחולים בעלי זיהומים כרוניים ניתן למצוא היפרפלזיה של המערכת הרטיקולואנדותליאלית, מלווה בספלנומגלי ובהיפרספלניזם משני.

במחלות כמו לישמניאזיס ושחפת, הטחול גדול מאוד, ובנוסף להיפרספלניזם הוא גורם גם לכאבים, להפרעות בנשימה ויכול להיקרע מכל חבלה קלה.

בתסמונת Felty ניתן למצוא טחול מוגדל מלווה בניטרופניה אשר לא ניתן לתקנה על-ידי סטרואידים. ב-5% מהחולים בסרקואידוזיס, בתרומבוציטופניה פורפורה, באנמיה המוליטית ובליקמיה ניתן למצוא היפרספלניזם משני. בכל החולים האלה יש לשקול כריתת הטחול. כריתת הטחול מקלה לא רק על הניטרופניה אלא גם על מחלת הפרקים.

גודש בטחול

מאפייני תסמונת Banti:

  1. גודש של הטחול.
  2. פנציטופניה.
  3. ספלנומגלי.
  4. יתר-לחץ-דם פורטלי.

בתסמונת זו הוצאת הטחול מביאה לשיפור בפנציטופניה. ב-40% מהחולים הוצאת הטחול מורידה את לחץ הדם הפורטלי, אולם הירידה היא זמנית. ביצוע portocaval shunt מביאה להקלה בחלק ניכר של החולים ומונעת דימומים חוזרים.

מחלות אגירה

הסננת הטחול במחלות אגירה, כמו: Neimann Pick-Gaucher, מלווה בהיפרספלניזם, וכריתת הטחול מקלה את המצב. יש הממליצים לבצע רק כריתה חלקית של הטחול במחלת גושה, על מנת למנוע הצפה של תאי גושה במוח העצם כפי שקורה לאחר כריתת טחול שלמה.


ראו גם



המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא