ניתוח לייזר לתיקון ראייה - Refractive surgery

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

ניתוח לייזר לתיקון ראיה
Refractive surgery
שמות נוספים	הסרת משקפיים בלייזר
יוצר הערך	ד"ר עאדל ברברה

למעלה ממיליארד וחצי אנשים בעולם סובלים מקוצר ראייה, כולל כרבע מאוכלוסיית ארצות הברית ואירופה המערבית. ישנם אזורים מסוימים באסיה בהם שיעור הסובלים מקוצר ראייה מגיע ל-70-80%.

חלומו של כל קצר-ראייה הוא לראות ללא משקפיים. מי שאינו סובל מקוצר ראייה אינו מסוגל להבין את מהותו של הצורך הזה.

היסטוריה

מזה למעלה ממאה שנה, מנסים רופאי העיניים לתקן קוצר ראייה באמצעים כירורגיים. לעומת זאת, הניתוחים בוצעו על ידי רופאי עיניים בודדים בעולם, עקב הקשיים הטכניים בביצועם.

התפנית אירעה כאשר Fyodorov Svyatoslav, רופא ומנתח עיניים רוסי דגול, גילה במקרה שאחד ממטופליו קצרי-הראייה חווה שיפור בראייתו לאחר שנחבל בעינו וסבל משריטה בקרנית. Fyodorov חזר לספרות וחקר את השפעתה של שריטה רדיאלית בקרנית. הוא מצא שחוקר יפני בשם Sato ניסה לתקן קןצר ראייה באמצעות חתכים רדיאליים בקרנית, אך כל הניתוחים שלו נכשלו היות וביצע את החתכים בחלק הפנימי של הקרנית. כמו כן, כבר ב-1885 ניסה Schiotz לתקן אסטיגמטיזם על ידי חתכים בקרנית. Fyodorov ביצע את אותם החתכים בחלקה החיצוני של הקרנית, והפך את ניתוחי התיקון המסובכים של העבר לניתוחים פשוטים, מדויקים וקלים לביצוע. החתכים בוצעו באמצעות סכין יהלום שכוונה לעומק של מעל 95% מעובי הקרנית. בטרם הניתוח, בוצעו מדידות של עובי הקרנית באמצעות מכשיר אולטרה-סאונד הנקרא pachymeter.

התקדמות זו התרחשה בתחילת שנות ה-70. שינוי קימור הקרנית באמצעות חתכים נתן השראה לחוקרים ולמומחי לייזר לחפש דרך פשוטה עוד יותר לשינוי קימור הקרנית והשטחתה. כך התגלתה הטכניקה להסרת רקמה מיקרוסקופית ממרכז הקרנית והשטחתה באמצעות לייזר.

ניתוח לייזר לשיפור הראייה משמש לטיפול בקוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמטיזם. הניתוח הוא אלקטיבי, ומבוצע על קרנית העין באמצעות לייזר מסוג אקסימר Excimer‏ (excited dimmer)‏ laser, שהוא לייזר המופק מגז argon fluoride באורך גל של 193 ננומיטר כלומר לייזר בלתי נראה הלייזר מסיר רקמה מקרוסקופית מהקרנית בעקבות כך הקרנית משנה את הקימור שלה.

כפי שידוע הלייזר laser הוא קיצור של המילים Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation פעולת והשפעת הלייזר תלויה באורך הגל שלו. רופאי העיניים היו הראשונים אשר השתמשו בקרן הלייזר, שהיא קרן אור בעלת אורך גל אחיד, לטיפול במחלות וסקולאריות של הרשתית כבר בשנות ה-60. יש לייזרים לטיפול ברשתית כמו ברטינופטיה סכרתית, לייזרים לטיפול בגלאוקומה, לייזרים לביצוע קפסולוטומיה לעדשה אחרי ניתוח קטרקט (לטיפול בירוד משני), לייזרים לפירוק הגרעין של העדשה בזמן ניתוח קטרקט ויש את excimer laser שהזכרתי למעלה והוא המכשיר המרכזי בניתוחים לתיקון ראייה.

לתיקון קוצר myopia ראיה, שבה האור במקום להישבר על הרשתית נשבר לפני הרשתית מסירים את הריקמה ממרכז הקרנית ואז הקררנית נעשאת שטוחה יותר ובכך האור נשבר על הרשתית והראיה משתפרת.

ברוחק ראיה hypermetropia‏ (hyperopia) בה נשבר האור אחרי הרשתית מסירים רקמה מהיקף הקרנית ואז הקרנית מתקמרת יותר והאור נשבר על הרשתית והראיה משתפרת.

באסטיגמטיזם astigmatism האור מתפצל שהוא נשבר לשתי אלומות ואז צריך לשייף בצורה לא עגולה אלה אובאלית על מנת לתקון את שבירת האור בעין.

ראה תמונות: תמונה 1 א מראה עיין עם ראיה תקינה האור נשבר על הרשתית ,תמונה 1 ב מדגימה קוצר ראיה .תמונה 1ג מדגימה רוחק ראיה.

כ-4 שנים עברו מאז הציג Trockel S. L והקבוצה שלו את ה-Photorefractive keratectomy‏ (PRK) ב-1983 באמצעות excimer laser להסרת רקמה בצורה מבוקרת מהקרנית עד הניתוח הראשון על עין של אדם ב 1987 שנעשה בברלין על ידי Theo Seiler (יש שטוענים שהניתוח הראשון בוצע בארה"ב ב-1989 על ידי (Marguerite McDonald‏ 12 עברו עד אישור הניתוח על ידי ה-FDA ב-1995, עד 2006 כ-80 מיליון איש ואישה בעולם עברו ניתוחי לייזר לתיקון הראיה, מעל 314 אלף חיילים אמריקאיים עברו את הניתוח חלקם טייסים ונווטים. הניתוח מאושר על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA לאסטרונאוטים. הצבא האמריקאי מבצע ניתוחי לייזר לחייליו ללא תמורה, יש לו את המרכזים שלו שמבצעים את הניתוחים לחייליו, מרכזים אלו מהמתקדמים בעולם פועלים משנת 1993, המטרה היא לשפר את ראיית החיילים ותפקודם בקרב. לאורך ה-24 השנים שחלפו מאז הניתוח הראשון ניתוחי הלייזר לתיקון ראיה עברו הרבה שינויים.

ה-excimer laser עבר שינויים ושיפורים מ-broad beam laser, שמבצע את הטיפול על ה-4-5 ממ המרכזיים בקרנית עד ה-slit beam ומאוחר יותר ל-flying spot או variable spot laser, שמבצע טיפולים על שטח יותר רחב מהקרנית עד כ-8 מ"מ, ובשיטת הwave front כפי שיוסבר בהמשך.

מכשירי הלייזר מצוידים ב "עוקב אחרי העין" eye tracker, שמאפשר למכשיר הלייזר לעקוב אחרי תנועות העין בזמן הסרת הרקמה ובמידה והעין זזה מעבר ליכולת המכשיר לעקוב אחרי תנועותיה הלייזר מפסיק לעבוד עד שהעין חוזרת למעמד הרצוי. חלק מהמכשירים מזהים את העין באמצעות הקשתית iris, שהיא ספציפית לכל אדם כמו טביעת האצבעות, הרבה שכלולים הוכנסו למכשירי הלייזר במטרה לשפר את יכולתם לעקוב אחרי העין ולכל מכשיר יש טכנולוגיה ומהירות תגובה שונה אך בסך הכל למרות השוני בשיטת הטיפול בין מכשיר למכשיר הביצועים דומים.

כל השיפורים הנ"ל שינו ללא היכר את ניתוחי תיקון הראיה בלייזר, שיפרו את התוצאות מבחינת הראיה ואיכות הראיה והקטינו את הסיכונים. לכן צריך לשפוט את ניתוחי הלייזר לפי הבצועים של המאה ה-21 ולא לפי הטכנולוגיה של שנות ה-90 של המאה ה-20.

הניתוח התקדם בצורה כזו שהיום מדברים על שיפור הראיה באמצעות הלייזר לרמות של יותר מ 6\6 שהיא הראיה הממוצעת, יש אנשים שחדות ראייתם אחרי ניתוח לייזר מגיעה ל-6\5 ו-6\4 כלומר ראיה מעל הראיה הממוצעת של האדם הבוגר והיום זו אחת השאיפות העיקריות של יצרני מכשירי הלייזר ושל הרופאים והחוקרים בתחום זה.

הטכניקות הניתוחיות לתיקון ראיה בלייזר

לפני שנסביר את הטכניקות, כמה מילים על האנטומיה של הקרנית: הקרנית שדרכה חודר האור לעין ומהווה את חלון העין, מרכבת משלוש שכבות עיקריות: אפיטיל שמכסה את שטח הקרנית העובי שלו הוא כ50 מיקרון , סטרומה שמורכבת מ-keratocytes וסיבי קולאגין collagen fibersמאורגנים בצורה ששומרת על שקיפות הקרנית, השכבה השלישית היא השכבה הפנימית היא שכבת תאים אחד, תאי אנדוטיל ששומרות על רמת הידרציה מסויימת בקרנית ומונעות חדירת נוזל מהלשכה הקדמית לקרנית.

בניתוחי לייזר לשיפור הראיה מסירים רקמה מיקרוסקופית מהקרנית עובי הרקמה המוסרת פרופורציונאלי לכמות קוצר הראיה שרוצים לתקן ככל שקוצר הראיה (או רוחק הראיה או האסטיגמטיזם ) גדול יותר נדרש להסיר יותר רקמה באמצעות הלייזר.

תמומנה מס. 2 מכשיר לייזר excimer תמונה מס. 2ב מטופלת בהתחלה של התהליך הניתוחי

הגישה להסרת רקמה מהקרנית באמצעות ה-excimer laser כוללת שתי שיטות עיקריות :

1. שיוף על שטח הקרנית surface ablation:
הסרת רקמה משטח הקרנית בשיטת PRK שבה מוסר האפיטיל ואז מסירים רקמה מה stroma באמצעות הלייזר, אפשר לא להסיר את האפיטל אלה לגלגל אותו לאחר החלשתו באמצעות אלקוהול 20% למשך כ20-30 שניות , ביצוע הסרת הרקמה בלייזר ואז גלגולו חזרה על הקרנית זו טכניקת ה-laser assisted epithelial keratomileusis‏ (lasek). אפשר ליצור מתלה אפיטליאלי בעזרת מיקרוקראטום מיוחד (להב חשמלית מיוחדת) epi-lasik ולאחר מכן ביצוע הטיפול והחזרת המתלה האפיטליאלי, יש גם המסירים את המתלה האפיטליאלי אחרי יצירתו בשיטת lasek או בשיטת epi lasik ואז קוראים לשיטה lasek flap off או epi-lasik flap off כלומר בסיום הניתוח לא מחזירים את האפיטל למקום אלה מסירים אותו כמו ב-prk, מתוך מחשבה שהחזרת האפיטל למקומו מעקבת ריפוי הפצע, אז למה לא מההתחלה להסירו באופן מכאני כפי שעושים ב-prk כי חושבים שמיטת הטיפול, כלומר השטח של הסטרומה אחרי הסרת האפיטל בשיטת lasek או שיטת epi- lasik, הוא שטח חלק יותר ולזה יש השפעה חיובית על ריפוי הפצע ואיכות הראיה אחרי הניתוח. כל אלו שיטות של שיוף שטחי surface ablation שכוללת בתוכה גם את שיטת ה-advanced surface ablation‏ (ASA) שבה מוסרת ריקמת האפיטל באמצעות הלייזר עצמו.

כל מנתח נוטה לבצע את הניתוח בשיטה שנוחה לו ושלדעתו היא טובה יותר, אך בסכום העבודות מהספרות המקצועית אין הבדל בעל משמעות סטטיסטית בין הטכניקות השונות של השיוף השטחי, כולן נותנות אותן תוצאות מבחינת ההתאוששות ומבחינת השיפור בראיה, למרות שיש עבודות שטוענות לעדיפות שיטה מסוימת על פני שיטה אחרת או להיפך אך בסיכום אין כל הבדל בין השיטות. לצפייה בניתוח lasek לחץ על הקישור: http://www.youtube.com/watch?v=LLbzn7dd6Iw

2. הסרת רקמה מעומק הקרנית deep ablatian:
laser assisted keratomileusis‏ (LASIK) שבה מבצעים מתלה בעובי משתנה מ-90 מיקרון עד 180 כאשר הנטיה היום היא לבצע מתלים בעובי כ-100 מיקרון באמצעות להב חשמלית (מיקרוקראטום), ביצוע הסרת הרקמה באמצעות הלייזר מהסטרומה והחזרת המתלה למקום, עקב החיתוך המדויק המתלה מוחזר למקום נדבק מעצמו לקרנית ללא צורך בתפרים, מכשירי החיתוך ה-microkeratomes עברו שיפורים ושיכלולים מחיתוך מתלה בעובי 160-180 מיקרון למתלים של 90-110 מיקרון וזה במטרה לאפשר שמירת יותר רקמה בקרנית ואפשרות הסרת יותר רקמה בקוצר ראיה גבוה (כמות הרקמה המוסרת פרופורציונלית לכמות קוצר הראיה). Ioannis Pallikaris היה הראשון שביצע ניתוח ה-lasik ב-1990. מאז הניתוח עבר הרבה שיפורים חלקם הזכרנו, אבל השינוי המהפכני היה יצירת המתלה באמצעות femtosecond laser שהוא לייזר שחותך את הקרנית באמצעות יצירת בועות בעומק הקרנית ואז מאפשר הפרדת המתלה הרצוי. ניתן לקבוע את צורת המתלה, גודלו ועוביו בדיוק רב לפי תוכנת מחשב. לאחר הרמת המתלה מבוצעת הסרת הרקמה מהקרנית באמצעות ה-excimer laser ואז מוחזר המתלה למקום כמו ב-lasik לשיטה זו קוראים intra lasik או femtosecond laser assisted lasik או all laser lasik.

לצפיה בהדמיה של lasik נא ללחוץ על הקשור הבא: http://www.youtube.com/watch?v=GaoA4PLb7hc&feature=related

לצפיה בניתוח lasik נא ללחוץ על הקישור הבא: http://www.youtube.com/watch?v=Y-TUMw1FTmY

לצפיה בניתוח בהדמיה של femtosecond laser assisted lasik, נא ללחוץ על הקשור הבא: http://www.youtube.com/watch?v=kJPZ1NlIVjM&feature=related.

יש לציין שהניתוחים מבוצעים תחת הרדמה טופיקאלית , כלומר על ידי טיפות עיניים בלבד, אין כאבים בזמן הניתוח , לפני הניתוח שמים ספקולום בעין על מנת למנוע מהמטופל את האפשרות לסגור את העין במהלך הניתוח, הספקולום מעט מציק בהתחלה ששמים אותו. במהלך השיוף העמוק יש כמה שניות של איבוד ראיה עקב הפעלת לחץ (suction) על גלגל העין לשם ביצוע חיתוך המתלה.

ההבל בין השיוף השטחי לשיוף העמוק עיקרו בהתאוששות מהניתוח בשיוף השטחי לאחר הניתוח מופיעים בדרגת חומרה שונים ממטופל למטופל, גירוי חזק בעיניים, צריבה, דמעות, הרגשת גוף זר בעיניים, טשטוש בראיה, וכאבים. סימפטומים אלו נמשכים כ 3 ימים בדרך כלל אך לעתים רחוקות יכולים להימשך עוד מספר ימים. בשיוף עמוק אין כאבים ואם יש הם נמשכים מספר שעות בלבד.בשיוף העמוק החזרה לתפקוד היא יותר מהירה כי השיפור בראייה הוא מיידי אך לאחר מספר שבועות אין הבדל משמעותי בראיה בין שתי הטכניקות.בשיוף השטחי בדרך כלל כ-98-99% מהאנשים חוזרים לפעילות רגילה תוך שבוע אך אצל כ-1 עד 2 אחוז זה יכול לקחת מספר שבועות עד שמתאפשרת חזרה לשגרה.

בשתי הטכניקות נדרשים מספר חודשים על מנת להגיע לראיה המקסימאלית האופטימאלית (אך זה לא מורגש בדרך כלל על ידי המטופלים) עקב:

1. ריפוי הפצע בקרנית, שנמשך מספר חודשים
2. יובש, שנמשך מספר חודשים לאחר הניתוח
3. ירידה בראיית ניגודים contrast sensitivity שנמשכת מספר חודשים.

לפני הניתוח

על המטופל לעבור בדיקה מקיפה שכוללת הרחבת אשונים ובדיקת קרקעית העין, בדיקת רפרקציה (תשבורת העין זאת אומרת מספר המשקפיים שהמטופל צריך), מיפוי קרנית (טופוגראפיה), כאשר הטופוגראפיות מתחלקות לשני סוגים:

1. טופוגראפיה של שטח הקרנית (שבה המחשב מקרין תמונה של placido disc שהן טבעות עגולות לקרנית והמחשב מנתח את תמונת הטבעות המוחזרת מהעין ונותן מדידה של קימור הקרנית בכל נקודה על השטח שלה.
2. טופוגראפיה עמוקה שבה המכשירים השונים הקיימים היום כמו ה-Orbscan11, Pentacam,Sirius,Galilee מדובר במיפויי קרנית שמראים בנוסף לטופוגראפיה של שטח הקרנית את גובה הקימור הקדמי והאחורי של הקרנית ומיפוי של עובי הקרנית בכל נקודה.

לפי הבדיקה והמיפויים קובעים את התאמת המנותח לניתוח וגם קובעים את הטכניקה הניתוחית.

תמונה מס. 3 א בדיקת מיפוי קרנית , תמונה 3 ב מיפוי קרנית נורמאלית , תמונה מס.3ג מיפוי קרנית לא תקין (קראטוקונוס שעקרונית אסור לנתח ) תמונה מס. 4 א ביצוע בדיקת Orbscan, תמונה 4 ב Orbscan נורמאלי , תמונה מס. 4 ג Orbscan לא תקין (קראטוקונוס ).

סבוכים אחרי ניתוח שיוף שטחי

1. זיהום infection: נדיר ואם קורה לרוב מתגברים עליו אך לעתים רחוקות יתכן שזיהום זה יפגע בעין ויגרום לנזק בלתי הפיך בראיה עד הצורך בהשתלת קרנית דחופה אבל זה דבר נדיר ביותר
2. צלקת בקרנית (haze): שמתפתחת בשבועות או בחודשים הראשונים אחרי הניתוח, ה-haze מדורג ב-4 רמות, מ-1 עד 4 כאשר רמה מעל 2 גורמת לפגיעה בראיה. צלקת זו עלולה לגרום לסנוורים בלילה ובשמש, ירידה בחדות הראיה וחזרה חלקית של הקוצר ראיה או האסטיגמטיזם. בדרך כלל צלקות אלו חולפות אך לוקח להם שנים עד שייעלמו, היווצרות צלקת שפוגעת בחדות הראיה המרבית (חדות ראיה עם משקפיים) היא דבר נדיר ובסיכום של עבודות רבות שפורסמו ובמעקב ארוך טווח אין דיווח על haze מעל 2 בטווח החוק. היום מנסים למנוע את ה-haze בכמה שיטות:
   1. שימוש בחומר מיטומצין mytomicine 0.02% למשך כמה שניות על הקרנית לאחר הניתוח חומר זה מונע היווצרות צלקות ורוב העבודות מראות שאינו גורם כל נזק לקרנית , אומנם יש עבודות שמדווחות (מעטות) על נזק לתאי האנדוטל שבקרנית (תאים חיוניים לשקיפות הקרנית) אך השימוש היום בחומר זה הפך לשגרה ברוב המרכזים בעולם במקרים של שיוף שטחי כי שוררת דעה שהחומר הזה בריכוז ובזמן שמשתמשים בו די בטוח לעין ולקרנית ומונע היווצרות צלקות.
   2. שימוש בשיטת wave front/costum vue לשיוף שהיא שיטת מתקדמת יותר להסרת הרקמה המתוכננת לתיקון הליקוי בראיה , הסרת הרקמה בשיטה זו מבטיח הומוגניות של הפצע הניתוחי וריפוי עם פחות סיכון לצלקות.
   3. לא לחשוף את העיניים בשנה שנתיים הראשונות אחרי הניתוח לשמש, להצטייד במשקפי שמש וכובע ולא לעשות שיזוף, אומנם המלצה זו היא גורפת אך היא חיונית במיוחד אחר ניתוחי לייזר.
   4. בקוצר ראיה גבוה אנו רושמים ויטמין C גרם ליום למשך חודש.

מעקב סדיר ומשמעת וביצוע הוראות הרופא אחרי הניתוח הם חיוניים טיפות עיניים fluorometholone 0.1‏ (FML) הם חשובים למניעת נסיגה מהתוצאה המושגת ולמניעת צלקת בקרנית בעיקר במספרים הגבוהים (> -6 ).אנו רושמים אותם לשימוש לחודש עד חודשיים אחרי הטיפול , הטיפות יכולות לגרום עליה בלחץ התוך עיני אצל חלק קטן מאוד של המטופלים שמחייב לעתים רחוקות שימוש בטיפות להורדת הלחץ התוך עיני ולעתים מסתפקים בהפסקת הטיפול בטיפות FML.

תיתכן צניחה חלקית של העפעף העליון בעין המנותחת, לרוב חולפת אבל לעיתים רחוקות נשארת וגורמת להקטנה קלה של מפתח העין דבר נדיר ביותר ממש

תופעות לוואי נוספות בשיופ שטחי

רגישה ללחץ על גלגל העין במשך חודשים אחרי הניתוח באחת או בשתי העיניים . הרגשת גוף זר בעין במשך חודשים אחרי הניתוח ולעתים אף יותר אצל חלק מהמטופלים כאשר מתעוררים בבוקר, על תופעה זו מתגברים באמצעות שימוש בתחליפי הדמעות ובמשחת דמעות מלכותיות שמזלפים לעין ,זה מונע את הידבקות העפעף לקרנית דבר אשר יוצר פצע חדש לרוב מיקרוסקופי שגורם לתופעה זו . לעתים רחוקות התלונה שחולפת לאחר מספר דקות או מקסימום שעות יכולה להימשך ליום יומיים אך זה רק לעתים רחוקות

סבוכים ספציפיים לשיוף העמוק מתחלקים לשניים

1. סיבוכים תוך ניתוחיים בשיוף עמוק
   1. אי יכולת להשלים את חיתוך המתלה,המיקרוקראטום נעצר באמצע הפעולה ממתינים כחודשיים ומבצעים שוב את החיתוך בall laser lasik מבצעים חיתוך נוסף מיידית.
   2. חור במיתלה מחייב המתנה מספר שבועות ואז יבוצע חיתוך נוסף
   3. חיתןך מתלה שלם complete flap, כלומר המתלה נתלש כולו מהקרנית מתגברים על זה על ידי הרכבת עדשת מגע ליום אחד. לעתים רחוקות הדבר מחייב תפירה של המתלה.
2. סבוכים אחרי ניתוח שיוף עמוק
   1. זיהום כמו בשיוף שטחי, נדיר
   2. דלקת בשכבות הפנימיות של הקרנית diffuse lamellar keratitis DLK עוד שם לדלקת זו sand of sahara syndrome(SOS) עקב היווצרות משקעים בין המתלה לבסיס הקרנית משקעים אלו דומים לגלי החול במידבר . מקור הדלקת אינו ידוע אך דלקת זו יכולה לגרום להצטלקות של הקרנית ולרוחק ראיה אחרי תיקון של קוצר ראיה (תיקון יתר).קורה באחוזים בודדים אך לרוב בצורה הקלה ,בנוסף לסבוך הנ"ל ב all laser lasik קיימת התפתחות של רגישות חזקה לאור שמגיבה לטיפול בטיפות עיניים סטרוידיים וחולפת תוך מספר ימים אך יכולה להימשך שבועות ונקראת syndrom transient light-sensitivity
   3. כיפולים עדינים microstriae במתלה ,יכולים לגרום לראיית הילות וסנוורים בלילה
   4. כפלים במתלה striae, נדיר ומחייב הרמת המתלה ,"גיהוצו" והחזרתו למקום בנוסף קיימת תזוזה ספונטנית או טראומאטית של המתלה, נדירה ומחייבת טיפול של החזרת המתלה למקום.
   5. אקטזיה post lasik ectasia שהיא סבוך שמתפתח חודשים עד שנים אחרי הניתוח גורם לירידה משמעותית בראיה שמחייבת הרכבת עדשות מגע מיוחדות ובהרבה פעמים השתלת קרנית קורה בחלקיות האחוז.
   6. epithelial ingrowth חדירת תאי אפיטיל מתחת למתלה, לא גורמת להפרעות בדרך כלל , אם התאים האפיטליאליים מתרבים הם יכולים לגרום להפרעה בראיה ואף לפגיעה במתלה , הסבוך הזה שכיח יותר במקרה שמבצעים טיפול לייזר נוסף לאותה עין, מרימים את המתלה ואז עושים טיפול לייזר , תוך כדי הטיפול החוזר יש יותר סיכוי שתאים אפיטליאליים יחדרו אל מתחת למתלה.

ראה תמונה מס . 5 מראה קרנית לאחר שהמתלה נחתך והורם כלפי מעלה , תמונה מס. 6 מדגימה טיפול הלייזר לאחר הרמת המתלה .

תופעות לוואי של ניתוחי תיקון הראיה בלייזר (משותפות לכל הטכניקות)

ראיית הילות וסנוורים בלילה בדרך כלל תלונה זו היא זמנית ברוב המקרין וחולפת לאחר מספר חודשים אצל אחוזים בודדים יכול להיות קבוע אך לרוב האנשים מסתדרים עם תופעת לוואי זו, על מנת להקטין אחוז זה עוד יותר ועל מנת לשפר את איכות הראיה מומלץ לבצע את הניתוח בשיטת costum vue/wavefront המטופל עובר בדיקה במכשיר לייזר מיוחד שמאיר את העין בחזית לייזר ומנתח את חזרתה מהעין ולפי זה נותן תוכנה טיפולית ספציפית למטופל תוך זיהוי העין באמצעות הקשתית וידוע שהקשתית היא ספציפית לכל אדם, בשיטה זו המכשיר גם מבצע תיקון לשינוי בתנוחת העין כאשר האדם עובר ממצב ישיבה (שלפיו הוא נבדק) למצב שכיבה (המצב שבו מבוצע הטיפול) תיקון זה מבוצע באמצעות זיהוי אזורים שונים של קשתית העין לפני ובזמן הניתוח שיטה זו גורמת לפחות הילות וסינוורים בלילה אך לא מבטלת תופעת לוואי זו לחלוטין כלומר מקטינה עוד יותר את אחוז תופעת הלוואי הנ"ל כאן תיארתי את שיטת ה-costum vue אך לכל מכשיר יש משהוא דומה לזה אך בשם ובואריאציות שונות.

במשך חודשים אחר הניתוח המטופל יכול להרגיש תנודתיות בראיה, שימוש בתחליפי דמעות יכול לעזור חלקית להתגבר על תופעה זו.

יתכן והמנותח למרות תוצאות אובייקטיביות טובות ירגיש טשטוש בראייתו ולא יהיה מרוצה מאיכות ראייתו ומראייתו בכלל ואין אנו מוצאים סיבה לכך ולא יכולים כמובן לבצע שום טיפול נוסף דבר זה יכול לקרוא בחודשים הראשונים אחרי הניתוח, באופן נדיר ביותר יכול להימשך יותר ואף לצמיתות. יתכן יובש זמני או קבוע (הקבוע הוא נדיר) שגורם להפרעות בראייה וגירוי בעיניים. היובש קשה יותר אחרי שיוף עמוק מאשר אחרי שיוף שטחי, היובש נובע מהעובדה שהלייזר משייף גם את העצבים שבסטרומה של הקרנית בשיוף השטחי, בשיוף העמוק העצבים נחתכים בעת יצירת המתלה ומשויפים בעת השיוף מהסטרומה, העצבים אחראים על הפרשה תקינה של הדמעות ולכן הפרשת הדמעות התקינה נפגעת באופן זמני עד הרגנרציה של העצבים ששויפו או נחתכו.

סיכויים

הרוב הגדול של המנותחים, הופכים לעצמאים ממשקפיים עם שיפור בחדות הראייה ללא תיקון ובכך משתנה איכות החיים ללא היכר.

כשאנו מדברים על התיקון ראיה אנחנו לא מתכוונים להביא את הפרעות התשבורת לאפס אלא להקטין אותן למינימום ולשפר למקסימום את חדות הראיה ללא צורך במשקפיים או עדשות מגע.אפילו במקרים מוצלחים יתכן צורך במספר קטן של משקפיים לנהיגה בלילה או לראיה ממרחקים או למחשב או לקריאה או לקולנוע או לאולם הרצאות.

המטרה של הניתוח היא עצמאות ממשקפיים, אין מספר אפס, אפילו אם נבדוק את האנשים המרוצים שעברו את הניתוח בהצלחה נמצא אצלם מספר מסוים או צילינדר מסוים אך מספר קטן זה לא פוגע בעצמאות ממשקפיים.

כ-10-25 אחוזים, לפי הספרות המקצועית, נזקקים לניתוח נוסף על מנת להגיע לתוצאה הרצויה או עקב חזרה חלקית של המספר, העבודות החדשות מראות אחוז תיקון קטן יותר, הנסיון מראה שאחוז הניתוחים החוזרים נמוך בהרבה מהנתונים שבספרות ולא עולה מעל 1%. כך שומעים גם מקולגות אחרים בתחום הסרת המשקפיים על ניתוחים חוזרים באחוזים בודדים.

הדיוק בניתוח יורד ככל שהמספר עולה כלומר במספרים קטנים הדיוק הוא גבוה ואפשרות הנסיגה מהתוצאה שמקבלים אחרי הניתוח היא ממש נמוכה אך כשהמספרים גבוהים והכוונה למספרים מעל מספר 6 בקוצר ראיה אפשרות הנסיגה מהתוצאה המושגת היא גבוהה יותר ובדרך כלל במספרים הגבוהים מעל 7-8 חלק מקוצר הראיה חוזר החלק שחוזר בדרך כלל הוא פרופורציונאלי לכמות קוצר הראיה שממנה סבל המנותח לפני הניתוח , כך שבקוצר ראיה גבוה המטרה היא הקטנה משמעותית של קוצר הראיה, נכון שאפשר לבצע טיפול לייזר חוזר לתיקון קוצר הראיה שחזר אך במספרים הגבוהים זה עלול להיות מסוכן, עקב:

1. האפשרות הגבוה להיווצרות צלקת בקרנית בשיוף השטחי.
2. פגיעה בכוח הביו מכאני של הקרנית biomechanics corneal עקב הסרת כמות רקמה גדולה שתפגע ביציבות הקרנית בעיקר בשיוף עמוק.

כך שהנטייה בקוצר ראיה גבוה היא ביצוע טיפול אחד ולא לחזור על הטיפול שנית במידה וחלק מהמספר שתוקן חוזר על מנת לא לסכן את העין . וצריך להסביר למטופל שהמטרה היא הקטנה משמעותית של קוצר הראיה הגבוה ולא ביטולו , אדם שיש לו קוצר ראיה של -10 והקוצר ראיה שלו יורד ל-1 או -2 מסתפק ומרגיש טוב עם השיפור המשמעותי שהשיג בחדות ראייתו ורואה יותר טוב מאדם שיש לו -1 או -2 שלא סבל מקוצר ראיה גבוה.

יתכן, אך היום זה נדיר, תיקון יתר או תת תיקון - יתכן ויהיה צורך בניתוח נוסף על מנת להגיע לתוצאה המקווה, או שיהיה בהרכבת משקפיים או משקפיים או עדשות מגע על מנת להשיג את חדות הראיה המרבית. תיתכן נסיגה מההצלחה המושגת מיד לאחר הניתוח כלומר חזרה חלקית ובמקרים נדירים ביותר אף מלאה בעיקר בקוצר ראיה גבוה, רוחק ראיה ואסטיגמאיזם.

באסטיגמטיזם (צילנדר) בדרך כלל חוזר רבע עד שליש מכמות הצילנדר שתוקן בלייזר אך הדבר אינו פוגע בדרך כלל מהעצמאות ממשקפיים.

ברוחק ראיה, בדרך כלל, יש נסיגה במשך השנים מהתיקון וחלק מרוחק הראיה חוזר במשך הזמן ולעתים רחוקות כל רוחק הראיה חוזר.

אצל אנשים מתחת לגיל 40 רוחק הראיה מתחלק לשני חלקים: החלק הסמוי והחלק הגלוי. בניתוח לייזר מתקנים את החלק הגלוי, את החלק הסמוי לא מתקנים החלק הזה הופך לגלוי כלומר לצורך במשקפיים ככל שמתקדמים מעל גיל 40 עקב אי יכול העין לבצע קומפנסציה (יכולת להתגבר על רוחק הראיה , יכולת הקיימת בגיל צעיר) את זה מוסיפים לנסיגה שקוראת במשך השנים במספר שתוקן כך שניתוח הלייזר ברוחק ראיה נותן תוצאות זמניות שיכולות להימשך שנים אך הן זמניות.

ברוחק ראיה נוטים לא לחזור על הניתוח בדרך כלל , היות והניתוח עושה את הקרנית מקומרת יותר אך צריך להיזהר כי הקרנית לא צריכה להיות מקומרת מידי אחרי הניתוח.

בטיפול לייזר לרוחק הראיה, ובעיקר אחרי גיל 40, קיים בשבועות הראשונים טשטוש לרחוק וראיה טובה לקרוב במשך מספר שבועות ויכול להימשך למספר חודשים עד שחוזרת ומשתפרת הראיה לרחוק ואז כמובן צריך משקפי קריאה, שמספרם הולך וגדל במשך השנים כמו האנשים הנורמאליים אחרי גיל 40.

אך תיקון רוחק הראיה אחרי גיל 40 בכל זאת משפר את הראיה מקרוב, אם מטופל צריך משקפיים שמספרן הוא +2 דיופטר לרחוק וגילו 48 שנים אז לקרוב (קריאה) יצטרך למספר 3.5 + דיופטר, כאשר מתקנים את הרוחק ראיה שלו(+2 ) אז יצטרך רק +1.5 לקריאה גם אז יראה יותר טוב לקרוב מאדם באותו גיל שאין לו רוחק ראיה וצריך רק משקפיים לקריאה, כי שינוי מבנה הקרנית אחרי תיקון רוחק ראיה עוזר חלקית גם לראיה מקרוב.

קיימים גם טיפולים "מולטי פוקאליים" במספר מכשירי לייזר (presbylasik) אך טיפולים אלו כאשר המטופל לא סובל מרוחק ראיה יכולים להפחית מעט את חדות הראיה מרחוק ויכולים גם לגרום לסנוור בעיקר אם הטיפול אינו ממורכז כהלכה.

מנותחים מעל גיל 40, שסובלים קוצר ראיה, מאבדים את יכולתם לקרוא בלי משקפיים דבר אשר גובר במשך השנים גובר הצורך במשקפיים לקרוב (לקריאה וכולה) והופכים לתלויים במשקפי קריאה. ניתן להתגבר חלקית על בעיה זו באמצעות תת תיקון של עין אחת כך שעין אחת רואה לרחוק ועין אחת לקרוב , זו פשרה שרוב האנשים לא מסתדרים איתה אך היא יכולה לתת עצמאות ממשקפיים לרחוק וקרוב בכל זאת על מנת להשיג ראיה דו עינית מקסימאלית צריך משקפיים גם לרחוק וגם לקרוב , פשרה זו לא נסבלת בדרך כלל על ידי רוב המנותחים ורובם מעדיפים תיקון לרחוק והרכבת משקפי קריאה לפי הצורך.

לאנשים בגיל 50 ומעלה יש סיכון לפתח מחלות עיניים נוספות כמו ניוון רשתית מזקנה וקטרקט (ירוד). ניתוח הלייזר לא מגן על העיניים מפני מחלות אלו או אחרות. ברור שהתפתחות קטרקט תשבש את הניתוח ותפגע בתוצאותיו, ובמקרה שהמנותח יזדקק ניתוח קטרקט צריך להודיע למנתח הקטרקט על ניתוח הלייזר שעבר כי צריך נוסחאות חישוב מיוחדות לעדשה שמשתילים בניתוח קטרקט אצל אנשים שעברו ניתוח לייזר לתיקון הראיה.

תיתכן ירידה בחדות הראיה המרבית לאחר הניתוח (כושר הראיה המרבי המושג באמצעות משקפיים או עדשות מגע).

הראיה בסופו של דבר היא הרגשה סובייקטיבית ולא יכול אף הסבר לתאר את ההרגשה שתהיה למנותח אחרי הניתוח. אדם שיש לו חצי מספר עם ובלי חצי צילינדר שיפנה לטיפול לייזר לא נמליץ לו על ניתוח כי הוא למעשה עצמאי מבחינה אובייקטיבית ממשקפיים, גם אחרי ניתוח לא מבוצעים טיפולי לייזר נוספים אם חוזרים קוצר ראיה ואסטיגמטיזם בממדים אלו או ממדים קרובים אליהם.

תוצאות

למרות מה שנאמר על הסבוכים, הסבוכים קשים הפוגעים בראיה הם דבר נדיר, אם מנתחים את האדם המתאים בטכניקה המתאימה.

לדוגמה, בקוצר ראיה עד -9 דיופטר בשיטת ה-prk ובשיטת ה-lasek, לא היה איבוד של יותר משתי שורות בחדות הראיה המירבית באף מקרה, מודדים את בטיחות הניתוח (safety) לפי כמות המטופלים שמאבדים שתי שורות או יותר, כלומר רואים שתי שורות פחות ממה שראו עם משקפיים על לוח הבדיקה לפני הניתוח, זאת אומרת שאחרי הניתוח אפילו בעזרת משקפיים רואה שתי שורות או יותר משתי שורות פחות ממה שראה לפני הניתוח.

להלן סיכום של תוצאות שהופיעו בעבודות מסכמות שונות. יש לציין הבדלים משמעותיים בדיווח על התוצאות, הטפולים החוזרים והסיבוכים בין עבודה לעבודה, תלוי במכשיר הלייזר, בסוג הרפרקציה המתוקנת ובשיטת השיוף, כאשר אנו רואים שהתוצאות בשנים האחרונות הם הרבה יותר טובות מאשר בהתחלת שנות ה-90 של המאה הקודמת, אך להלן סכום כללי של התוצאות כפי שדווחו בעבודות מסכמות:

סיכום תוצאות לקוצר ראיה (ללא הפרדה בין נמוך וגבוה) ב-prk 61-70% רואים 6\6, 94-97% ראו יותר מ-6\12, ב-lasek 70-74% ראו יותר מ6\6, ו-94-100% ראו 6\12 או יותר.

רפרציה +-0.5 דיופטר מהתיקון הרצוי היתה אצל 64-70% ב-PRK ו-74-80% ב-lasek, ורפרציה של +-1 דיופטר היתה ב-91% מהמטופלים ב-prk ו-92% מהמטופלים ב-lasek.

בשיטת wave front lasik בקוצר ראיה עד -4.5 88-98% ראו 6\6, ו-100 % ראו מעל 6\12 (ראיה תפקודית). אף עין לא איבדה שתי שורות או יותר מחדות הראיה המירבית.

אלו תוצאות מצוינות בקוצר ראיה גבוה עד -8 דיופטר ועוד אסטיגמטיזם עד -4 דיופטר 93.9%- %91.5 ראו 6\6 או יותר איבוד ראיה של שתי שורות או יותר דווח ב0- 0.6%, 99% דיווחו שהם מרוצים מהניתוח.

סיכום תוצאות תיקון, כלומר טיפול נוסף על מנת להשיג את התוצאה הרצויה 11% בקוצר ראיה אך שמחלקים את הקוצר ראי לנמוך וגבוה, אחוז הטיפול החוזר הוא 3% בקוצר ראיה נמוך ו-23% בגבוה. בהיפרמיטרופיה האחוז הוא 12%.

קיים ויכוח בין חסידי המיקרוקראטום המכאני לחסידי ה-Femtosecond laser לגבי יתרונות ודיוק כל שיטה, וגם כאן נמצא עבודות התומכות בשיטה על פני אחרת וההיפך. אך בסיכום אין הבדל סטטיסטי משמעותי בין שתי השיטות.

גם לגבי ההבדלים בין Lasik ושיוף שטחי שוב אותה תופעה של עבודות שתמוכות בשיטה אחת על גבי השניה וההיפך אך בסיכום אין הבדלים בעלי משמעות סטטיסטית בין השיוף העמוק והשיוף השטחי.

יתרונות השיוף העמוק בהתאוששות שהיא ללא כאבים בטכניקה זו ובחזרה מהירה יותר של הראיה למטופל. מבחינת התוצאות שתי הטכניקות נותנות תוצאות דומות.

חסרונות השיוף העמוק הוא בקיום פעולה כירורגית נוספת שיכולה לגרום לסיבוכים ספציפיים.

תיקון ראיה בלייזר אצל ילדים

ניתוחי הלייזר נמצאו יעילים בטיפול בעין עצלה אצל ילדים כאשר יש פער בתשבורת בין שתי העיניים וגם כטיפול בפזילה אצל ילדים הסובלים מרוחק ראיה שגורם לפזילה , הלייזר מטפל ברוחק הראיה וחוסך מהילד את הצורך בהרכבת משקפיים ומיישר את העיניים.

תחליפים קיימים לניתוח האקסימר לייזר לשיפור הראיה

1. משקפיים, נמשכת התלות באביזרים חיצוניים על מנת להשיג ראיה תפקודית
2. עדשות מגע על נמשכת התלות באביזרים חיצוניים על מנת להשיג ראיה תפקודית כל סוגיהן
3. ניתוח RADIAL KERATOMY‏ (RK)- חתכים בקרנית על ידי סכין יהלום (לקוצר ראיה ואסטיגמטיזם בלבד). היה מקובל בשנות ה70 וה80 של המאה הקודמת היום כמעט ואינו מבוצע באינדקציות של תיקון קוצר ראיה .
4. השתלת עדשה תוך עינית בעיקר כאשר קיים קוצר או רוחק ראייה גבוה , היום הניתוח הזה תופש תאוצה עקב השיפור והבטיחות שבניתוח עצמו , אך נשארת הדילמה לגבי היותו ניתוח תוך עיני הקרוך בפתיחה של גלגל העין והחדרת עדשה לתוך העין, גם קיים ויכוח לגבי הבטיחות לרקמת האנדוטל בקרנית לטווח הרחוק בעיקר שמדובר באנשים צעירים. אך ניתוח זה היום מאוד מקובל. קיימת גם סכנה להתפתחות קטרקט.
5. השתלת טבעות בהיקף הקרנית לקוצר ראיה בלבד (עד 4.5 דיופטר) Intacs, ניתוח הפיך כלומר אם לא מרוצים אפשר לשלוף את הטבעות מהקרנית והקרנית חוזרת למצבה הקודם. ניתוח זה מתאים לאנשים שיש להם קרניות דקות או צורות סמויות של קראטוקונוס (מחלה שלא מקובל לבצע טיפול לייזר לסובלים ממנה) או כאשר יש חזרה חלקית של קוצר הראיה ואי איפשר להסיר רקמה נוספת מהקרנית.
   הניתוח הזה מהווה אלטרנטיביה מצוינת לניתוחי לייזר כאשר בעיקר לא רוצים להסיר רקמה מהקרנית מסיבות הקשורות לשמירה על הקוח הביומעאני של הקרנית. ראה תמונה מס 7 קרנית בה הושתלו טבעות .
6. ניתוח באמצעות הולמיום לייזר או באמצעות גלי רדיו (לרוחק ראיה ולאוסטיגמטיזם היפרמיטרופי בלבד). המקובל ביניהם היום הוא השימוש בגלי רדיו שנקרה conductive keratoplasty CK. המחקרים מראים תוצאות זמניות בלבד, ניתוחים אלו לא פופולאריים ומעט מרכזים משתמשים בהם בעיקר עקב ההשפעה הזמנית שלהם , אפשר לנצל טכנולוגיה זו לתיקון רוחק ראיה ואסטיגמטיזם היפרופי לאחר ניתוחי לייזר כאשר לא רוצים להסיר רקמה נוספת מהקרנית.

"ראיית זיקנה" - presbyopia

משקפי קריאה הופכות לאביזר חיוני כמעט לכל אדם מעל גיל 45. גם מי שרואה היטב למרחק יזדקק קרוב לודאי למשקפי קריאה, אחרי שימוצו הפתרונות הזמניים, שכוללים הרחקת ספר הקריאה למקסימום אורך הזרוע, הגברת התאורה וכיו"ב - פתרונות בלתי מספקים.

התלות במשקפי קריאה הולכת וגוברת עם השנים. דווקא קצרי ראיה, הסובלים מקוצר ראיה קל, יוכלו לוותר על משקפי הקריאה ולהסתפק במשקפים לראיה למרחק. יתר האנשים יאלצו להתאים משקפי קריאה ולהשתמש בהן באופן קבוע, או למצוא פתרון כירורגי (כולל טיפולים בגלי רדיו ולייזר) שיחליף את המשקפיים ויאפשר קריאה וטיפול בעצמים קטנים.

רוב הפתרונות הקיימים מעניקים עצמאות בקריאה, כמו האפשרות לקרוא עיתון ללא משקפיים, אך לקריאה ממושכת שדורשת שימוש בשתי העיניים או לעבודה הדורשת מיקוד הראיה בעצמים קטנים יהיה בכל זאת צורך במשקפיים.

טכנולוגיות לתיקון הראיה מקרוב אשר אינן משקפיים או עדשות מגע מולטיפוקאליות

קיימות מספר שיטות המהוות תחליף למשקפיים ולעדשות מגע. רובן מתבססות על זיהוי העין הדומיננטית ( העין שבה המטופל הפוטנציאלי עושה שימוש לראיה מרחוק) ולאחר מכן תיקון העין הלא דומיננטית לקרוב . שינוי מוקד הראיה יבוא כמובן על חשבון הראיה לרחוק בעין זו, אך רוב האנשים לא יחושו בשינוי כאשר שתי העיניים פתוחות. הירידה בטיב הראיה לרחוק בעין הלא דומיננטית משתנה מטכניקה לטכניקה, וניסיוננו מלמד כי טיפול לייזר מולטיפוקלי והשתלת עדשה בקרנית (יפורט בהמשך ) יתנו את התוצאות הטובות ביותר. אלו הטכניקות הקיימות:

1. CK‏ (Conductive Kertoplasty): טכניקה מקובלת לתיקון רוחק ראיה קל כפי שהזכרתי למעלה או לתיקון הראיה מקרוב באמצעות גלי רדיו. טיפול זה מבוצע בעין אחת. באמצעות מחט עדינה בעובי של כ90 מיקרון מוחדרים לקרנית גלי רדיו המשנים את צורתה ובכך משפרים את הראיה מקרוב. הטכניקה מאושרת על ידי ה-FDA.
   הטיפול מבוצע באלחוש מקומי בעזרת טיפות עיניים ונמשך כחמש דקות. עם גמר הטיפול משתחרר המטופל לביתו, ללא כאבים, פרט לגירוי קל שנמשך יום יומיים.
   יתרונות השיטה: קל למטופל ומשפר את הראיה מקרוב.
   חסרונות השיטה: פוגעת מעט באיכות הראיה מרחוק בעין המטופלת. במשך השנים תיתכן נסיגה מהתוצאה המושגת ויתכן ויהיה צורך לחזור על הטיפול, או לחזור להרכיב משקפיים.
   בחלק מהמטופלים נוצר אסטיגמטיזם (צילינדר) שמחייב תיקון פשוט כעבור חודש.
   פרטים נוספים www.refractec.com . לצפייה בהדמייה של ניתוח CK נא ללחוץ על הקישור הבא: http://www.youtube.com/watch?v=u39XvfOvhxA
2. ראיה חד עינית Monovision - בטכניקה זו מבצעים טיפול לייזר לעין אחת או לשתי העיניים בהתאם למצב המטופל. מבצעים תיקון יתר או תת תיקון (בתאם לתשבורת העיניים של המטופל) לעין הלא דומיננטית ,שיבוא על חשבון הראיה מרחוק. גם ניתוח זה משיג עצמאות ממשקפי קריאה.
   יתרונות השיטה: בטיחות גבוהה, כמו בניתוחי הלייזר להסרת משקפיים.
   חסרונות השיטה: לא כל האנשים מתאימים לטכניקת טיפול זו.
3. טיפול לייזר מולטיפוקאלי - טכנולוגיה ייחודית, קיימת רק במכשירי לייזר בודדים. במספר מכשירי לייזר.
   בטיפול זה מבצעים טיפול לייזר מולטיפוקאלי לעין הלא דומיננטית ובכך מאפשרים עצמאות בקריאה.
   יתרונות השיטה: בטיחות גבוהה, כמו בניתוחי הלייזר להסרת משקפיים.
   חסרונות השיטה: חלק מהמטופלים מתלוננים על סנוור בלילות. הטכניקה מחייבת דיוק רב יותר מאשר בטיפול רגיל. סטייה של מיקרונים בודדים עלולה לפגום בתוצאה. הניתוח בלתי הפיך.
4. השתלת עדשה בקרנית intra- corneal lens: ניתוח קל המבוצע באלחוש מקומי על ידי הזלפת טיפות עיניים . המנתח פותח כיס קטן במרכז הקרנית ובו מושתלת עדשה קטנה ודקה מאוד בקרנית העין הלא דומיננטית , עדשה זו משפרת את הראיה מקרוב ולא פוגעת משמעותית בראיה לרחוק בעין בה מבוצע הניתוח. העדשה הופכת את הקרנית למולטיפוקאלית במובן מסוים. הניתוח אורך כחמש דקות. יש כבר מספר סוגים של עדשות בשוק , אך ניתוחים אלו אינם די נפוצים.
   יתרונות השיטה: בטיחותה גבוהה, קלה לבצוע. הניתוח הפיך, במידה והמטופל אינו מרוצה ניתן להוציא את העדשה והקרנית חוזרת למצבה הקודם. אפשר גם להחליף את העדשה אם המספר לו זקוק המטופל עולה או משתנה במשך השנים.
   חסרונות השיטה: ירידה קלה בראיה מרחוק בעין הלא דומיננטית.
5. הוצאת העדשה מהעין (ניתוח קטרקט) והשתלת עדשה מולטיפוקאלית - מדובר בניתוח הכרוך בפתיחת גלגל העין , הוצאת העדשה והשתלת עדשה מולטיפוקאלית. הניתוח מומלץ למי ש כבר סובל מקטרקט. בכל מקרה אחר מומלצות החלופות האחרות.

טיפול מבטיח נוסף הוא טיפול ה-Intracor מדובר בטיפול באמצעות femtosecond laser שמשנה את קימור החלק המרכזי בקרנית, ללא כאב, הטיפול נמשך מספר שניות אך הטיפול עדיין לא זמין וניסיוני.
לצפייה בטיפול Intracor, נא ללחוץ על הקישור הבא: http://www.youtube.com/watch?v=Le5PE3w9DBA

תיקון הראיה מקרוב נמצא עדיין במרחק רב מההתקדמות, הבטיחות והתחכום אליהם הגיעו ניתוחי הלייזר לשיפור הראיה מרחוק.

סיכום

לסיכום ניתוחי הלייזר לתיקון ראיה הוכיחו את עצמם ואת בטיחותם במשך יותר מעשרים שנה , ההתקדמות הטכנולוגית והניסיון שנצבר הובילו את הניתוחים לרמה גבוהה מאוד של בטיחות ויעילות .תיאום הציפיות ובחירת המטופל המתאים לניתוח והתאמת סוג הניתוח למטופל הם הגורמים המכריעים להשגת תוצאות טובות ולזכייה בשביעות רצון המטופלים .

דר. עאדל ברבארה . המחבר הוא מנהל הדסה אופטימאל , המרכז הרפואי של בית החולים הדסה להסרת משקפיים בלייזר , מנהל המרכז הארצי לטיפול בקראטוקונוס , ויושב ראש החוג לניתוחי רפרקציה(הניתוחים לתיקון הראיה )בישראל . ם התמונות שייכות למחבר פרט לתמונה 1 ,5 ו 6 שנלקחו מהויקיפדיה .

ביבליוגרפיה

1. Xin-Jun Yang, Hong-Tao Yan, and Yutaka Nakahori,; Evaluation of the effectiveness of laser in situ keratomileusis and photorefractive keratectomy for myopia : A meta-analysis The journal of medical investigation volume 50 number 1,2 february 2003
2. Shortt AJ, Allan BD, Photorefractive keratectomy (PRK) versus laser-assisted in-situ keratomileusis (LASIK) for myopia. Cochrane Database Syst Rev. 2006 Apr 19;(2):CD005135.
3. Stanley, Philip Fa; Tanzer, David Jb; Schallhorn, Steven C,; Laser refractive surgery in the United States Navy Current Opinion in Ophthalmology: July 2008 - Volume 19 - Issue 4 - p 321-324
4. CUI Min, CHEN Xiao-ming, LÜ Peng ,; Comparison of laser epithelial keratomileusis and photorefractive keratectomy for the correction of myopia: a meta-analysis Chinese medical journal 2008 ,vol 121 no 22 :2331-2335
5. Anita Reynolds FRCOphth, Johnny E Moore FRCOphth, Shehzad A Naroo PhD,4 CB Tara Moore PhD2 and Sunil Shah FRCOphth; Excimer laser surface ablation – a review, Clinical and Experimental Ophthalmology 2010; 38: 168–182
6. Li H, Sun T, Wang M, Zhao J; Safety and effectiveness of thin-flap LASIK using a femtosecond laser and microkeratome in the correction of high myopia in Chinese patients. .,J.Refract Surg. 2010 Feb;26(2):99-106.
7. Cui M, Chen XM, Lü P.,; Comparison of laser epithelial keratomileusis and photorefractive keratectomy for the correction of myopia: a meta-analysis. Chin Med J (Engl). 2008 Nov 20;121(22):2331-5
8. Schallhorn SC, Farjo AA, Huang D, Boxer Wachler BS, Trattler WB, Tanzer DJ, Majmudar PA, Sugar A; Wavefront-guided LASIK for the correction of primary myopia and astigmatism a report by the American Academy of Ophthalmology. American Academy of Ophthalmology 2008 Jul;115(7):1249-61;
9. Alison Murray, Lisa Jones, Anne Milne, Cynthia Fraser, Tania Lourenço, Jennifer Burr,;A systematic review of the safety and efficacy of elective photorefractive surgery for the correction of refractive error International procedures programme, national institute for health and clinical excellence; Nice review body report April 2005
10. Zhao LQ, Wei RL, Cheng JW, Li Y, Cai JP, Ma XY,: clinical outcomes of laser-assisted subepithelial keratectomy and photorefractive keratectomy in myopia, Ophthalmology. 2010 Oct;117(10):1912-22. ; Meta-analysis.
11. Dong H. Lee, Hak Sung Chung, Young C. Jeon, Sang D. Boo, Young D. Yoon, Jong G. Kim ,; Photorefractive keratectomy with intraoperative mitomycin-C application. Journal of Cataract & Refractive Surgery, Volume 31, Issue 12, December 2005, Pages 2293-229
12. Evelyn A. Paysse, David K. Coats, Mohamed A.W. Hussein, M. Bowes Hamill, Douglas D. Koch; Long term Outcomes of Photorefravtive Keratectomy for Anisometropic Amblyopia childre, Ophthalmology , Volume 113 .Issue 2 , February 2006 , Pages 169-171 n.
13. Waldir Neira Zalentein, Timo M.T. Tervo, Juha M. Holopainen Journal of; Long-term follow-up of photorefractive keratectomy for myopia: Comparative study of excimer lasers Cataract & Refractive Surgery, Volume 37, Issue 1, January 2011, Pages 138-143
14. Eng K. Ang, Terry Couper, Mohamed Dirani, PhD, Rasik B. Vajpayee, FRANZCO, Paul N. Baird, PhD,;Outcomes of laser refractive surgery for myopia.Review, Journal of cataract and refractive surgery ,Volume 35, Issue 5, Pages 921-933 (May 2009) .
15. Ammar Issa, FRCS(Glasg), Usama Al Hassany, FRCS(Glasg),; Femtosecond laser flap parameters and visual outcomes in laser in situ keratomileusis. J Cataract Refract Surg 2011; 37:665–674
16. Barbara A, Shehadeh-Masha'our R, Garzozi HJ, Inacs after laser in situ keratomileusis and photorefractive keratectomy.J Cataract Refract Surg. 2004 Sep;30(9):1892-5
17. Patel S, Marshall J, Fitzke FW III. Model for deriving the optical performance of the myopic eye corrected with an intracorneal ring. J Refract Surg 1995; 11:248–52.
18. Schanzlin DJ. Studies of intrastromal corneal ring segments for the correction of low to moderate myopic refractive errors. Trans Am Ophthalmol Soc. 1999;97:815–890.
19. Schanzlin DJ, Abbott RL, Asbell PA, Assil KK, Burris TE, Durrie DS, et al. Two-year outcomes of intrastromal corneal ring segments for the correction of myopia. Ophthamology. 2001;108:1688–1694.
20. Barsam A, Allan BD.Excimer laser refractive surgery versus phakic intraocular lenses for the correction of moderate to high myopia.Cochrane Database Syst Rev. 2010 May 12;(5).Review
21. Chen LJ, Chang YJ, Kuo JC, Rajagopal R, Azar DT Metaanalysis of cataract development after phakic intraocular lens surgery.J Cataract Refract Surg. 2008 Jul;34(7):1181-200.
22. Du TT, Fan VC, Asbell PA. Conductive keratoplasty.Curr Opin Ophthalmol. 2007 Jul;18(4):334-7. Review.
23. Chang JS, Lau SY.Conductive keratoplasty to treat hyperopic overcorrection after LASIK for myopia.J Refract Surg. 2011 Jan;27(1):49-55.

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עאדל ברברה, מנהל הדסה אופטימאל, המרכז הרפואי של בית החולים הדסה להסרת משקפיים בלייזר, מנהל המרכז הארצי לטיפול בקראטוקונוס, ויושב ראש החוג לניתוחי רפרקציה (הניתוחים לתיקון הראיה) בישראל.