קבוצות אנטיביוטיות עיקריות - ונקומיצין - Major classes of antibiotics - Vancomycin
שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
---|---|
![]() | |
שם המחבר | דר' תמר לכיש |
שם הפרק | אנטיביוטיות עיקריות - ונקומיצין - Major classes of antibiotics - Vancomycin |
עורך מדעי | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
מוציא לאור | |
מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
מספר עמודים | 196 |
הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ונקומיצין
אפיונים עיקריים
- Vancomycin הינו גליקופפטיד (glycopeptide) המכסה קוקים גרם חיוביים בלבד.
- יש להימנע ככל האפשר משימוש בוונקומיצין מחשש להופעת זנים העמידים לכל אנטיביוטיקה (ראה טבלאות ב' ו- ג').
- Vancomycin בשימוש בעיקר בטיפול בזיהומים קשים הנגרמים ע"י החיידקים הבאים (ראה טבלה א'):
התוויות
תחילת הטיפול ומשך הטיפול מוגדרים היטב ע"י ה-Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (ראה טבלה ב').
רעילות
ונוקמיצין כמעט ואינו נפרוטוקסי ואוטוטוקסי בפני עצמו. מאידך, תרופה זו יכולה להגביר את הנפרוטוקסיות והאוטוטוקסיות של אמינוגליקוזידים.
מתן התרופה וניטור רמות התרופה
ההמלצות לניטור רמת התרופה מבוססות על נייר עמדה של האיגודים האמריקאיים לרוקחות ולמחלות זיהומיות מ- 2009. בנייר עמדה זה שינויים משמעותיים לעומת המתן שהיה נהוג עד כה. בבסיס שינויים אלה טיפול בחיידקים עמידים יותר מבעבר; הצורך למניעת התפתחות חיידקים עמידים נוספים; שיפור חדירות התרופה לרקמות ושיפור התוצאה הקלינית בזיהומים קשים ומורכבים (בקטרמיה, אנדוקרדיטיס, אוסטאומיאליטיס וכו'). ההמלצות מתייחסות לחולים עם זיהום ב -Staphylococcus aureus. המלצות אלה אינן מחליפות שיקול קליני, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא למחלות זיהומיות.
- המינון המומלץ בחולים עם פינוי קראטינין מעל 65ml/min - 15-20mg/kg כל 12 שעות. בחולים עם אי ספיקת כליות המנה הראשונה שניתנת היא לפחות 15 mg/kg. תדירות המתן היא בהתאם לפינוי הקראטינין (ראה טבלה א') ולפי רמות השפל בדם. בחולים קשים ניתן לשקול מתן מנת העמסה של 25-30mg/kg (מומלץ להתייעץ).
- כאשר מנת הוונקומיצין שניתנת היא מעל 1 גר', יש להאריך את משך מתן המנה ל- 1.5-2 שעות.
תדירות מתן | פינוי קראטינין |
---|---|
x 2/d | 65≤ |
x 1/d | 20-64 |
x 1/48h | 10-19 |
לפי רמות השפל בדם | 10 |
- רמת השפל (הרמה "לפני") מנבאת את יעילות הטיפול. אין צורך בניטור רמת השיא (הרמה "אחרי").
- רמת השפל המומלצת היא תמיד מעל 10mg/L, אך לא יותר מ- 20mg/L.
- בטיפול בזיהומים קשים ומורכבים יש לשקול רמת שפל גבוהה של 15-20mg/L.
- ניטור רמת שפל מומלץ לכל מי שמטופל בוונקומיצין יותר מ- 5 ימים; בכל מי שמחליטים אצלו על רמת שפל גבוהה; במטופלים עם אי-ספיקת כליות ובכל המטופלים שמקבלים במקביל תרופה נפרוטוקסית נוספת (בעיקר אמינוגליקוזידים).
- יש לקחת רמת שפל 5 דקות לפני המנה הרביעית של התרופה. ניטור נוסף נדרש בכל שינוי של מינון התרופה, בחולים לא יציבים המודינמית ובהתאם לשיקול קליני.
![](/w/images/thumb/b/b7/%D7%A4%D7%A0%D7%A7%D7%A13.png/600px-%D7%A4%D7%A0%D7%A7%D7%A13.png)
ביבליוגרפיה והערות שוליים
- Tablan OC, Tenover FC, Martone WJ, et al. Recommendations for preventing the spread of vancomycin resistance. Recommendations of the Hospital Control Practices Advisory Committee (HICPAC). MMWR 1994; 44(RR-12):1-13.
- Rybak M, Lomaestro B, Rotschafer JC, et al. Therapeutic monitoring of vancomycin in adult patients: A consensus review of the American Society of Health-System Pharmacists, the Infectious Diseases Society of America, and the Society of Infectious Diseases Pharmacists. Am J Health-Syst Pharm 2009; 66:82-98.
- Drori-Zeides T, Raveh D, Schlesinger Y, Yinnon AM. Practical guidelines for vancomycin usage, with prospective drug-utilization evaluation. Infect Control Hosp Epidemiol 2000; 21:45-7.