הפרעת אישיות פרנואידית - Paranoid personality disorder

הדפס

הפרעת אישיות פרנואידית
Paranoid Personality Disorder
ICD-10	Chapter F 60.0
ICD-9	301.0
MeSH	D010260
יוצר הערך

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפרעת אישיות

הפרעת אישיות פרנואידית היא הפרעת אישיות מאשכול א'. אנשים הלוקים בהפרעת אישיות פרנואידית (להלן – פרנואידים) הם בעלי רגשות חשד וחוסר בטחון באנשים באופן כללי. הם שוללים את אחריותם שלהם לרגשותיהם, ומטילים אחריות זו על זולתם. לרוב הם עוינים, נרגזים וכועסים.

אפידמיולוגיה

השכיחות באוכלוסיה היא 0.5% - 2.5%.

פרנואידים לרוב אינם פונים לטיפול בעצמם, וכאשר מופנים ע"י בן- הזוג או המעסיק מצליחים להתעשת ולמראית עין להפסיק את המתח.

ההפרעה שכיחה יותר בקרובים של חולי סכיזופרניה, גברים, קבוצות מיעוט, מהגרים, חרשים. ההפרעה איננה שכיחה יותר בהומוסקסואלים. לא נראית תבנית משפחתית בהפרעה.

אבחנה

בבדיקה: נוהג רשמי, רציני וחסר הומור , יתכן שיראו סימני מתח כגון מתח שרירים, חוסר יכולת להרגע, וצורך בסקירת הסביבה. חשיבתם לוגית ומכוונת למטרה על אף שחלק מהנחות המוצא שלהם שגויות. תוכן המחשבות מראה על השלכה ודעות קדומות.

קריטריוני אבחון לפי DSM-IV

1. חשדנות וחוסר בטחון באחרים כך שמניעיהם נתפסים כמכוונים להרע, המופיע מגיל בוגרי צעירים ומצוי במגוון תכנים, המתוארים ע"י 4 או יותר מהבאים:
   • חשדות, ללא בסיס סביר, שאחרים מנצלים, מרמים או פוגעים בו.
   • עיסוק רב בחשדות לא מבוססים על נאמנותם של חברים ומקורבים.
   • מסתייג מלפתוח את לבו בפני אחרים עקב חשש שישתמשו במידע כנגדו.
   • מוצא משמעויות חבויות, משפילות או מאיימות עליו בהערות או התרחשויות תמימות.
   • נוטר טינה, ואינו סלחני לעלבונות, פציעות או עלבונות.
   • חש שמתקיפים את אופיו או שמו הטוב גם כאין זה נראה כך לאחרים, ומגיב בכעס או בתשובה משלו.
   • מטיל ספק בקביעות, ללא הצדקה, בנאמנותו של בן הזוג או השותף המיני.
2. ההפרעה לא מתרחשת בהקשר של סכיזופרניה, הפרעת אישיות בעלת קוים פסיכוטיים או הפרה פסיכוטית אחרת, ואינה תוצאה פסיולוגית ישירה של מצב רפואי כללי.

קליניקה

המאפיין העיקרי הוא הנטיה, המתחילה בתחילת גיל הבגרות ומופיעה במצבים שונים, לפרש את מעשיהם של האחרים כמכוונים להשפיל או לפגוע.

• מצפים שהזולת ינצל או יפגע בהם בדרך זו או אחרת.
• מטילים ספק, ללא הצדקה, בנאמנותם של חברים ומכרים.
• חלקם קנאים בצורה פתולוגית ללא סיבה סבירה.

פארנואידים מחצינים את רגשותיהם במנגנון של השלכה: הם מייחסים לאחרים דחפים ומחשבות שאינם מסוגלים לקבל בתוך עצמם.

• אפקט מוגבל, ונראים כחסרי רגש.
• מתגאים בהיותם הגיוניים ןאובייקטיביים, אך אין זה כך.
• חסרי חום, ומתרשמים ומייחסים תשומת לב רבה לכוח ומעמד.
• מראים בוז לאנשים הנראים חלשים, חולים, מוגבלים או פגומים בדרך כלשהי.
• במצבים חברתיים נראים עסוקים ויעילים אך יוצרים חשש או קונפליקט באחרים.

אבחנה מבדלת

• הפרעות אשלייתיות: חוסר אשליות קבועות.
• סכיזופרניה פארנואידית: אין הזיות או הפרעה בחשיבה.
• הפרעת אישיות גבולית: פארנואידים לרוב אינם מפתחים קשרי מעורבות יתר עם אחרים.
• הפרעה אנטי- סוציאלית: אין היסטוריה ארוכה של התנהגות אנטי סוציאלית.
• הפרעת אישיות סכיזואידית: חולים אלו הם מרוחקים, ואין להם רעיונות פארנואידים.

טיפול

פסיכותרפיה

טיפול הבחירה. המטפלים צריכים להיות גלויים בעת הטיפול, ואם מואשמים ע"י החולים בטעות (כמו חוסר עקביות או איחור לפגישה) עדיפה הכנות וההתנצלות על פני הסבר מתגונן. על המטפל לזכות כי אמון ואינטימיות הם נקודות רגישות בפארנואידים. לכן הטיפול צריך להיות מקצועי, ולא בסגנון קרוב מדי. פרשנות קפדנית מדי – במיוחד של רגשות תלות, חרדות מיניות, וצורך באינטימיות – מגבירים את חוסר האמון של המטופל. פארנואידים לא מסתדרים היטב בטיפול קבוצתי, למרות ששיטה זו יכולה לשפר כישורים חברתיים ולהפחית את החשדנות. רבים גם לא סובלים טיפול התנהגותי.

עם הזמן, פארנואידים מתנהגים בצורה כה מאיימת שעל המטפל לשלוט או להגביל את פעולותיהם. בהאשמות שווא יש לטפל בהגיון אך ברגישות ללא השפלת המטופל. כאשר הם מגלים כי גם אלו העוזרים להם חשים חלשים, פארנואידים נבהלים מאוד, לכן אל למטפל להציע עזרה אלא אם מרגיש מוכן ומסוגל לכך.

טיפול תרופתי

תרופות יכולות לעזור לחרדה וחוסר השקט. לרוב, ואליום (diazepam) מספיק, אך לעיתים יש צורך בתרופה אנטי פסיכוטית (thioridazine, haloperidol) במינון קטן לתקופה קצרה לטיפול בחרדה קשה א חשיבה אשלייתית. תרופה האנטי פסיכוטית pimozide הראתה הצלחה במיתון רעיונות פארנואידים בחולים.

מהלך ופרוגנוזה

מחקרים מתאימים לא נערכו.

הפרעה פארנואידית יכולה:

• להקדים ולבשר על הופעת סכיזופרניה
• להתפתח לתגובות היפוך, מוסריות ודאגה אלטרואיסטית כאשר החולים מתבגרים או המתח בו מצויים פוחת.
• להוות מצב מתמשך כל החיים. לרוב, פארנואידים לא מסתדרים עם אחרים כל חייהם, ובעיות בעבודה ונישואין הן שכיחות.