כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק גרימת לידה והבשלת צוואר הרחם - נייר עמדה
 | |
|---|---|
| השראת לידה והבשלת צוואר הרחם | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם | האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 01 בפברואר 2007 , עדכון אושר 2 באוקטובר 2013 |
| יוצר הערך | הוועדה המכינה |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
הוועדה המכינה
- הנייר הוכן לראשונה ע"י פרופ' דן שרמן 2007
- הועדה לעדכון נייר העמדה 2014 - ועד החברה לרפואת אם ועובר:
- פרופ' יריב יוגב- יו"ר
- פרופ' אייל שיינר
- פרופ' סורינה גריסרו
- פרופ' משנה זוהר נחום
- פרופ' משנה עידו שולט
- ד"ר מיכל קובו
- ד"ר יואב ינון
הקדמה
מטרת השראת הלידה היא גרימת לידה לדנית על-ידי גרימת צירי לידה, מחיקה ופתיחה של צואר הרחם, לפני תחילתה של לידה ספונטנית. ככלל, השראת לידה מותווית במצבים בהם קיים סיכון לאם ו/או לעובר בהמשך ההריון. בכל מקרה יש לשקול את הסיכונים הפוטנציאליים שבגרימת הלידה למול הסיכונים שבהמשך ההריון והמתנה ללידה עצמונית. השכיחות של גרימת לידה נעה בטווח של 10%-44% מסך כל הלידות [1]. בארץ השכיחות הממוצעת של השראות לידה היא של כ 16% מכלל הלידות.
כאשר צוואר הרחם אינו בשל, יש מקום לבצע הבשלה (Ripening) . ניתן להעריך את מצבו של צוואר הרחם על פי ניקוד בישופ (Bishop score )[2] ( טבלה 1). צוואר אינו בשל כאשר ניקוד הבישופ ≤6 , וכאשר ניקוד בישופ = 8 הסיכויים להצליח בהשראת לידה דומים לאלו של לידה ספונטנית [3].
טבלה 1: ניקוד בישופ של צוואר הרחם
| ניקוד | פתיחה ( ס"מ) | מיקום הצוואר | מחיקה ( %) | גובה הראש | מירקם הצוואר |
|---|---|---|---|---|---|
| 0 | סגור | אחורי | 0-30 | 3- | נוקשה |
| 1 | 1-2 | אמצעי | 40-50 | 2- | בינוני |
| 2 | 3-4 | קדמי | 60-70 | 1,0- | רך |
| 3 | 5-6 | - | 80 | +1, +2 |
ככלל , לא מומלץ לבצע השראת לידה "אלקטיבית" לפני שבוע 39 להריון אלא אם קיימת התוויה אימהית או עוברית. לפני ההחלטה על גרימת לידה יש לאמת ולוודא את גיל ההריון. ההערכה המילדותית לפני השראת לידה תכלול: היסטוריה רפואית ומילדותית, מנח ומצג העובר, מצב הצוואר, הערכה קלינית של משקל העובר וניטור עוברי-רחמי (NST ). יש ליידע את היולדת לגבי הסיכונים והסיבוכים של השיטה, לקבל ולתעד את הסכמת היולדת להתערבות.
אמצעים ושיטות להשראת לידה
כאשר צוואר הרחם בשל, ניתן לגרום ללידה על ידי פקיעת הקרומים (Amniotomy) ו/או עירוי תוך-ורידי של אוקסיטוצין. כאשר קיים צורך בהשראת לידה אך צואר-הרחם אינו בשל, ניתן לבצע הבשלת צוואר באמצעים מכאניים ואו תרופתיים.
שיטות מכניות:
בין האמצעים המכאניים יש למנות את השימוש בקטטרים המנופחים מעבר לפי הפנימי של צוואר הרחם (עם וללא הזלפה של תמיסות לחלל האקסטרה-אמניוטי, עם וללא משיכה), הפשלת ממברנות (Stripping) או פקיעה של קרומים (אמניוטומיה), מרחיבים אוסמוטיים (למינריות).
קטטרים: השימוש בקטטרים להבשלת צוואר הרחם הוא פשוט, זול ובעל שעור נמוך יותר של תופעות לוואי, יחסית לשיטות הפרמקולוגיות. שימוש בקטטרים הוכח כיעיל, עם שיעורים גבוהים של לידות וגינליות תוך 24 שעות ושביעות רצון של המטופלות [3] ((Level I. לא נימצא הבדל בשימוש בסוגי הקטטרים השונים: Double Balloon Catheter לעומת Foley Catheterג (6 ). שיעור ההצלחה בהשגת לידה לדנית בשימוש בקטטרים בהשוואה לפרוסטגלנדינים (PGE2 וגינלי), הוא דומה, עם שיעור דומה של ניתוחים קיסריים. שימוש באמצעים מכנייים בהשוואה לפרוסטגלנדינים כרוך עם שיעור נמוך יותר של טכיסיסטוליה רחמית (מעל 5 צירים ב 10 דקות), ועם תחלואה אימהית ונאונטלית דומה (7)
הפשלת הקרומים ( membrane stripping): פעולה הגורמת לשחרור אנדוגני של פרוסטגלנדינים. בהשוואה להמתנה בלבד, לא נימצא הבדל בשעור התחלואה האימהית או עוברית או בשעור הניתוחים הקיסריים. הפשלה של הקרומים יעילה בקיצור פרק הזמן ללידה עצמונית ובהפחתת שיעור ההריון העודף (Level I) (8). פקיעת קרומים: בהשוואה לשימוש בפרוסטגלנדינים, PGE2 וגינלי, פקיעת קרומים לצורך השראת לידה, כרוכה עם צורך מוגבר יותר לשימוש באוגמנטציה עם אוקסיטוצין, אך ללא הבדל בשעור הניתוחים הקיסריים (Level I) (9).
3. Ehrenthal DB, Jiang X, Strobino DM Labor induction and the risk of a cesarean delivery among nulliparous women at term. Obstet Gynecol. 2010 Jul;116(1):35-42
4. Smith R. Parturition. NEJM 2007; 356:271-83
6. Wing DA. Techniques for ripening the unfavorable cervix prior to induction UpToDate Jan. 2013 7. Jozwiak M, Bloemenkamp KW, Kelly AJ, Mol BW, Irion O, Boulvain M. Mechanical methods for induction of labour. Cochrane Database Syst Rev. 2012 Mar 14;3:CD001233. doi: 10.1002/14651858.CD001233.pub2. Review 8. Boulvain M, Stan C, Irion O. Membrane sweeping for induction of labour. Cochrane Database Syst Rev. 2005 (1).CD000451 Review 9. Bricker L, Luckas M Amniotomy alone for induction of labour. Cochrane Database Syst Rev. 2000;(4):CD002862; edited( no change to conclusions) 2012 10. Alfirevic Z, Kelly AJ, Dowswell T. Intravenous oxytocin alone for cervical ripening and induction of labour. Cochrane Database Syst Rev. 2009 Oct 7;(4):CD003246. doi: 10.1002/14651858.CD003246.pub2. Review 11. Kelly AJ, Malik S, Smith L, Kavanagh J, Thomas J. Vaginal prostaglandin (PGE2 and PGF2a) for induction of labour at term. Cochrane Database Syst Rev. 2009 Oct 7;(4):CD003101. doi: 10.1002/14651858.CD003101.pub2. Review 12. Hofmeyr GJ, Gülmezoglu AM, Pileggi C. Vaginal misoprostol for cervical ripening and induction of labour. Cochrane Database Syst Rev. 2010 Oct 6;(10):CD000941. doi: 10.1002/14651858.CD000941.pub2. Review 13 Mozurkewich EL, Chilimigras JL, Berman DR, Perni UC, Romero VC, King VJ, Keeton KL. Methods of induction of labour: a systematic review. BMC Pregnancy Childbirth. 2011 Oct 27;11:84 14. RCOG- Induction of Labor- Clinical Guideline 2008- an update of NICE inherited clinical guideline D (published in June 2001) and replaces it http://publications.nice.org.uk/induction-of-labour-cg70
ביבליוגרפיה
- ↑ Chauhan SP, Ananth CV. Induction of labor in the United States: a critical appraisal of appropriateness and reducibility. Semin Perinatol. 2012 Oct;36(5):336-43. doi: 10.1053/j.semperi.2012.04.016. Review.
- ↑ Bishop EH. Pelvic scoring for elective induction. Obstet Gynecol 1964;24:266-8
- ↑ 3.0 3.1 ACOG Practice Bulletin No. 107: Induction of labor. ACOG Committee on Practice Bulletins -- Obstetrics. Obstet Gynecol. 2009 Aug;114(2 Pt 1):386-97