כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק נגיף הפפילומה האנושי - Human Papilloma Virus
| נגיף הפפילומה | ||
|---|---|---|
| Human Papilloma Virus | ||
| [[File:|250px]]Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process. | ||
HPV במיקרוסקופ אלקטרונים
| ||
| ICD-10 | Chapter B 97.7 | |
| ICD-9 | 078.1
079.4 |
|
| MeSH | D030361 | |
| יוצר הערך | ד"ר מיקי דובלין | |
יבלות נגיפיות באברי המין (קונדילומה) נגרמות ע"י נגיף הפפילומה - HPV (human papilloma virus).
אפידמיולוגיה
בארה"ב זו מחלת המין הנפוצה ביותר (בארץ אין נתונים סטטיסטיים על שכיחותה, אך מדובר במחלה נפוצה מאוד). יבלות אלו שכיחות הן בקרב נשים והן בקרב גברים (בארה"ב השכיחות בנשים גדולה מזו בגברים. כל אישה הפעילה מינית, עלולה להידבק בנגיף הפפילומה והסיכון לזיהום מתמשך עולה עם הגיל כתוצאה מהנגיף. כך, על פי נתוני הערכה עולמיים, כ-80% מהנשים ידבקו בנגיף הפפילומה במהלך חייהן, כאשר כ-50% מזיהומים אלו ייגרמו כתוצאה מהנגיפים מהזנים שעלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם. על פי נתוני הערכה של החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם, כ-1,300 נשים מאובחנות בישראל, מדי שנה עם שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם, אשר עלולים להוביל לסרטן צוואר הרחם.
תקופת הדגירה מרגע ההדבקה עד להופעת היבלות משתנה ונעה בין שלושה שבועות לשמונה חודשים ואף יותר. גורמי הסיכון להידבקות ביבלות נגיפיות של איברי המין הם: יחסי מין לא מוגנים ועם פרטנרים מרובים, הידבקות במחלת מין אחרת, מצב של דיכוי חיסוני (למשל סיכון מוגבר בקרב נשאי איידס).
יבלות על איברי המין הן לרuב בעיה קטנה ופעמים רבות כלל אינן מורגשות, אולם חשיבות הזיהום בנגיף הפפילומה היא יכולתו להגביר את הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת וסרטן הפין והפות.
על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, כ-180 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל כחולות בסרטן צוואר הרחם, רובן כתוצאה מנגיף הפפילומה האנושי. על פי נתוני הערכה עולמיים, סרטן צוואר הרחם הינה המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בקרב נשים מתחת לגיל 45, במדינות מפותחות, כאשר כ-500 אלף נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן צוואר הרחם, מספר אשר צפוי לגדול מדי שנה ואף להכפיל את עצמו עד שנת 2050 באם לא ינקטו צעדים מונעים דוגמת החיסון. מדי שנה נפטרות ברחבי העולם כ- 270 אלף נשים מסרטן צוואר הרחם והוא מהווה את גורם התמותה השלישי בעולם, אחרי סרטן השד וסרטן הריאות.
אטיולוגיה
דרכי ההדבקה
הדבקה בנגיף הפפילומה מתרחשת בעקבות מגע מיני לא מוגן – ואגינלי, אנאלי או אוראלי. בנוסף תתכן הדבקה בעקבות מגע שטחי עם עור, שעליו היבלת – ישירות או בעקבות מגע בידיים. לעתים מתפתחות יבלות אנאליות בקרב אנשים שמעולם לא קיימו יחסי מין אנאליים (גברים הטרוסקסואלים) וזאת בעקבות מגע של האצבעות באזור עם יבלות (למשל איבר המין) ובהמשך מגע באזור פי הטבעת.
קליניקה
סימני המחלה
מדובר ביבלות המופיעות כבודדות או כצבר של מספר יבלות, לרב בצבעו הטבעי של העור, ובצורה דמוית כרובית (במקרה של צבר יבלות). לרוב הן אינן כואבות ואינן מגרדות. הן מופיעות על הפין – בדרך כלל על גוף הפין, על פני העטרה (הכיפה) או מתחת לעורלה, על שפתי הפות, בתוך הנרתיק, באזור פי הטבעת, בתוכו (ברקטום), ולעתים נדירות באזור הפה. לרב מדובר בנגעים קטנים של מספר מילימטרים שאינם מורגשים, ובמקרים רבים נעלמים מעצמם (כ-30% נעלמים תוך שלושה חודשים). לעתים רחוקות מופיעות יבלות גדולות או צבר יבלות של עד מספר סנטימטרים. במקרים אלו יתכן כי היבלות תגרדנה או תדממנה בעת קיום יחסי מין.
אבחנה
האבחנה נעשית ע"י זיהוי בהסתכלות של היבלות במראה האופייני. מריחה של חומץ על היבלות גורמת להן להתבהר לגוון לבן ולסייע באבחנה.
טיפול
טיפול בקונדילומה מחייב התייעצות עם רופא. ישנן מספר שיטות ולכולן יעילות דומה: משחות וחומרים כימיים להשמדת היבלות, הרחקה של היבלות באמצעות ניתוח / לייזר או הקפאה בחנקן נוזלי. שיטות הטיפול השונות הן כולן לא מספקות ובכולן נצפית הישנות של היבלות באחוז לא מבוטל (בין 30-70% הישנות תוך חצי שנה).
חשוב לזכור כי חלק מהטיפולים הללו גורמים לגרויי של האזור הנגוע שיכול להיות קל או קשה, ובחלק מהמקרים נגרם כאב קשה (שחולף תוך מספר ימים). הטיפול במשחות נמשך מספר שבועות עד חודשים.
בשל הקשר בין נגיף ה-HPV לבין סרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת, סרטן הרקטום וסרטן הפין והפות, חשוב שגברים ונשים שפיתחו יבלות באיברי המין יהיו במעקב רפואי מסודר לאבחון מוקדם של הגידולים הללו. בקרב נשים מומלצת בדיקת PAP תקופתית (משטח לגילוי תאים עם שינויים ממאירים או קדם ממאירים מצוואר הרחם) בתדירות של אחת לשנה – שנתיים. בקרב נשים נשאיות HIV מומלצת בדיקה זו בתדירות של אחת לחצי שנה.
מניעה
שימוש בקונדום ביחסי מין וגינאליים, אנאליים ואוראליים יכול להפחית את הסיכון להידבק בקונדילומה בצורה משמעותית אך לא מוחלטת, וזאת משום שניתן להידבק ביבלות גם במגע שטחי של העור ודרך מגע בידיים.
לגברים עם יבלות בפי הטבעת מומלץ להיבדק ע"י רופא בדיקה רקטלית לגילוי מוקדם של סרטן הרקטום / פי הטבעת.
החיסון כנגד HPV
בשל העובדה כי כ-80% מכלל הנשים (הפעילות מינית) ידבקו בנגיף הפפילומה במהלך חייהן. והעובדה כי נגיף זה הנו הגורם הראשוני להתפתחות סרטן צוואר הרחם (כ- 470 אלף מקרים בשנה) ולמותן של כ- 300 אלף נשים ברחבי העולם מידי שנה (הסרטן קטלני היות ואין כמעט שום סימן עד גילויו – ואז בד"כ מאוחר מידי לטפל). הרי שנוצר צורך ספציפי למניעה ראשונית בהדבקות ב HPV בנשים – דבר שיכול למנוע את הסרטן.
החיסונים הקיימים היום תוכננו כך שיוכלו להגן מפני זיהום של ארבעת סוגי הפפילומה הנפוצים 6, 11, 16 ו-18 האחראים על התפתחות סרטן צוואר הרחם ויבלות באברי המין.
יש לציין כי בטבע קיימים כ- 35 זנים שונים של נגיף הפפילומה הפוגעים באברי המין. ברוב המקרים יחלוף הנגיף מעצמו בדרך כלל כשנתיים לאחר ההדבקה. נגיף הפפילומה מסוג 6 ו- 11 גורמים להתפתחות יבלות באזור אברי המין ב-90% מהמקרים וכמעט שאינם מעורבים בהתפתחות סרטנית. לעומתם, כ-7 סוגים שונים של נגיף הפפילומה (16, 18, 31, 33, 35, 45 ו-58) מהווים גורם להיווצרות סרטן צוואר הרחם כשהשכיחים מביניהם הנם 16 ו-18.
בחודש אפריל 2005 פורסמו בכתב העת Lancet Oncology Vol.6 נתוני שלב II של המחקר על החיסון. נרשמה הפחתה משמעותית מאוד במקרי ההדבקה ב HPV 6, 11, 16 ו-18 ובמחלות נלוות, כולל סרטן צוואר הרחם ויבלות באברי המין, בקרב נשים שחוסנו עם Gardasil לעומת קבוצת הבקרה.
המחקר מצביע לא רק על יעילות מוגברת של החיסון בקרב בנות מתבגרות לעומת נשים צעירות אלא שבפעם הראשונה הושגה הצלחה בחיסון בנים מתבגרים. חיסון שני המינים חשוב מאוד למניעת ההדבקה בנגיף הפפילומה. בשלב II של המחקר השתתפו 1529 נבדקים שחולקו ל-3 קבוצות. 510 בנים בגילאים 10-15, 506 בנות בגילאים 10-15 ו- 513 נשים בגילאים 16-23.
הנבדקים קיבלו 3 מנות של חיסון במהלך חצי שנה. השפעת החיסון, קרי תגובת המערכת החיסונית לארבעת מרכיבי החיסון (HPV 6,11, 16 ו-18), על שלוש הקבוצות נבדקה באופן השוואתי ונבחנה הן על ידי השוואת רמת הנוגדנים לפני החיסון ואחריו והן על ידי מדידת רמות אבסולוטיות של הנוגדנים ל-HPV בדם.
בדיקות הדם הראו 100% היווצרות נוגדנים ל-HPV 16 ,6 ו-11 ו-99.9% היווצרות נוגדנים ל-HPV 18 בקרב קבוצות המתבגרים. בקרב הנשים בגילאי 16-23 היו 100% היווצרות נוגדנים ל-HPV 16,6 ו-11 ו-99.1% היווצרות נוגדנים ל-HPV.18 גם בדיקת רמות הנוגדנים הראתה רמות גבוהת יותר של נוגדנים לכל ארבעת הסוגים בקרב מתבגרים לעומת רמות הנוגדנים אצל נשים בגילאי 16-23.
החיסון מונע את המחלות הנלוות להדבקה בנגיף ולא את ההדבקה עצמה. במעקב שנמשך שנתיים לאחר מתן החיסון נתגלה כי אף אחת מהנשים שקיבלו את החיסון לא לקתה בסרטן צוואר הרחם, בהשוואה ל- 7 נשים מקבוצת הבקרה שלקו בתהליכים טרום סרטניים.
בשנת 2008 הושק בישראל חיסון נוסף כנגד סרטן צוואר הרחם – Servarix. חיסון זה מאושר בישראל מגיל 9 עד גיל 40, לעומת גרדסיל הנמצא בסל הבריאות רק עד גיל 26.
סרווריקס, הינו החיסון הראשון למניעת סרטן צוואר הרחם, הכולל בהרכבו, מערכת מסייעת (אדג'ובנטית) ייחודית הנקראת AS04. מערכת זו, מגבירה ומעצימה את התגובה החיסונית של גוף האישה לאנטיגנים אותם מכיל החיסון ובכך מאריכה את משך ההגנה.
במחקרים קליניים רחבי היקף, אשר כללו למעלה מ-40 אלף נשים, הוכיח סרווריקס בטיחות ויעילות גבוהה של 100% במניעת סרטן צוואר הרחם, הנגרם כאמור, על ידי נגיף הפפילומה מזנים 16 ו-18, האחראים ל-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם. מעבר לכך, נמצא כי החיסון מגן גם מפני זיהומים שנגרמו מזנים נוספים של הנגיף מסוגים 45, 31 ו-52 האחראים יחד לעוד 12% ממקרי סרטן צוואר הרחם.
ממחקר שהוצג ב-2009 בו השתתפו 776 נשים בגילאי 15-25, מדרום אמריקה וברזיל, אשר קיבלו את החיסון סרווריקס. מתוצאות המעקב התקבלה תמונת מצב אופטימית, ממנה עולה, שבקרב 98% מהנשים, אשר חוסנו בסרווריקס, נשמרו רמות גבוהות של נוגדנים נגד נגיף הפפילומה, שהן פי 11 מהרמה של נוגדנים הנוצרים בגוף עקב זיהום טבעי, הנגרם מהנגיף מזנים 16 ו-18. כך למעשה, לאורך שש וחצי שנים לפחות ממועד ההתחסנות והוכחה יעילות גבוהה של 100%, במניעת מצבים טרום סרטניים וסרטן צוואר הרחם. יתרה מכך, המחקר הראה יעילות גבוהה של 78% במניעת סרטן צוואר הרחם שנגרם על ידי הנגיף מזן 45 ויעילות של 60% נגד הנגיף מזן 31 לאורך אותו פרק זמן של שש וחצי שנים, שהינם הגורמים השלישי והרביעי לסרטן צוואר הרחם.
סיכום
המחקרים שבוצעו בשני סוגי החיסון מצביעים על מניעה מוחלטת של מחלות נלוות הנגרמות על ידי נגיף הפפילומה בקרב נבדקים שחוסנו עם Gardasil ו-Servarix. כל המחקרים שבוצעו עד כה הקשורים לנגיף ה-HPV התמקדו בנשים בלבד. אולם מאחר וגברים יכולים אף הם להידבק בנגיף ולהפיצו במגע מיני חשוב כי החיסון יינתן באופן שגרתי לא רק לנערות, אלא גם לנערים ומתבגרים העלולים להדביק את בנות הזוג בנגיף.
תוצאות המחקרים שבוצעו עד היום מעודדות מתן חיסון לבנים ולבנות בגילאים 10-13 אצלם מרבית הסיכויים ל- HPV שלילי. למרות שהחיסון כנגד HPV 16 ו-18 אינו תורם ישירות לגברים הוא מפחית את הסיכון להתפתחות סרטן הרחם אצל נשים עקב הדבקה. החיסון כנגד HPV 6 ו-11 מונע הן אצל נשים והן אצל גברים התפתחות יבלות נגיפיות באזור איברי המין. יש לציין כי מציאת החיסון לנגיף ה-HPV זיכתה את מגלה הקשר Harald zur Hausen מדיסלדורף בפרס נובל לרפואה בשנת 2008.
פרוגנוזה
גורמי הסיכון לסרטן צוואר הרחם
קיום יחסי מין ראשונים בגיל צעיר וריבוי בני זוג ליחסי מין עלולים להגדיל את הסיכוי להידבקות בנגיף, אולם גם נשים עם הרגלים מיניים אחרים עלולות לשאת את נגיף ה-HPV, ועלולות לפתח CIN או סרטן צוואר הרחם. מערכת חיסונית חלשה, עקב עישון, תזונה לקויה או זיהומים אחרים, עלולה גם היא לגרום התפתחות ה-CIN לכדי סרטן.
סרטן צוואר הרחם
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם הוא גורם התמותה השני בשכיחותו בקרב נשים ברחבי העולם. עם חצי מיליון אבחנות וכ- 300,000 מקרי מוות כל שנה. בארה"ב אובחנו בשנת 2005 כ 10,000 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם ואירעו 3,700 מקרי תמותה.
יש לציין כי במרבית הנשים, הזיהום ב HPV נעלם מעצמו. אך באחרות, זנים מסוימים של HPV עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם וזאת באם אינם מזוהים ומטופלים כראוי. כמו כן, יש לציין כי כמיליון מקרים של יבלות באברי המין מתגלים כל שנה בארה"ב. בנוסף לכך , בבדיקה אחרונה בארה"ב משנת 2008 נמצאו כ 4.7 מיליון בדיקות פאפ פתולוגיות מידי שנה בארה"ב הדורשות מעקב רפואי. מתוך הבדיקות הלא תקינות לפחות שלושה מיליון מקרים פתולוגיים נגרמים כתוצאה מזנים מסוימים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV).
עד כה, הטיפולים שניתנים לסרטן צוואר הרחם הם ניתוח רדיקלי של כריתת רחם או הקרנות משולבות בטיפול כימותרפי. סיכויי ההחלמה מטיפולים אלו עומדים על 50 אחוזים.
(מפרוטוקול וועדת פרס נובל 2008)
קישורים חיצוניים
ביבליוגרפיה
- [Guideline] Saslow D, Castle PE, Cox JT, Davey DD, Einstein MH, Ferris DG. American Cancer Society Guideline for human papillomavirus (HPV) vaccine use to prevent cervical cancer and its precursors. CA Cancer J Clin. Jan-Feb 2007;57(1):7-28. [Medline].
- [Best Evidence] Garland SM, Ault KA, Gall SA, Paavonen J, Sings HL, Ciprero KL, et al. Pregnancy and infant outcomes in the clinical trials of a human papillomavirus type 6/11/16/18 vaccine: a combined analysis of five randomized controlled trials. Obstet Gynecol. Dec 2009;114(6):1179-88. [Medline].
- [Best Evidence] Lu B, Wu Y, Nielson CM, Flores R, Abrahamsen M, Papenfuss M, et al. Factors associated with acquisition and clearance of human papillomavirus infection in a cohort of US men: a prospective study. J Infect Dis. Feb 1 2009;199(3):362-71. [Medline].
- [Best Evidence] Serati M, Uccella S, Laterza RM, Salvatore S, Beretta P, Riva C, et al. Natural history of cervical intraepithelial neoplasia during pregnancy. Acta Obstet Gynecol Scand. 2008;87(12):1296-300. [Medline].
- [Guideline] ACOG Committee on Practice Bulletins--Gynecology. ACOG Practice Bulletin no. 109: Cervical cytology screening. Obstet Gynecol. Dec 2009;114(6):1409-20. [Medline].
- [Guideline] FDA licensure of bivalent human papillomavirus vaccine (HPV2, Cervarix) for use in females and updated HPV vaccination recommendations from the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. May 28 2010;59(20):626. [Medline]. [Full Text].