כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אבחון וטיפול בפיברומיאלגיה (דאבת השרירים) - הנחיה קלינית - Fibromyalgia diagnosis and management
 | ||
|---|---|---|
| טיפול בתסמונת הפיברומיאלגיה | ||
| [[File:|250px]]Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process. | ||
| הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לריאומטולוגיה ויועצים נוספים איגוד רופאי המשפחה | |
| תחום | כאב , משפחה , פנימית , ראומטולוגיה | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
חברי האיגוד הישראלי לראומטולוגיה שנטלו חלק בכתיבת ההנחיות ויועצים נוספים
- יעקב אבלין, המכון לראומטולוגיה, המרכז הרפואי סוראסקי תל־אביב והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
- מיכאל אהרנפלד, מרכז זבלדוביץ למחלות אוטואימוניות, המרכז הרפואי שיבא תל השומר והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
- ואלרי אלוש, המכון לראומטולוגיה, המרכז הרפואי סוראסקי תל־אביב והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
- אורי אלקיים, יו"ר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה, המכון לראומטולוגיה, המרכז הרפואי סוראסקי תל־אביב והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
- דן בוסקילה, מנהל מחלקה פנימית ח', המרכז הרפואי סורוקה, באר שבע ואוניברסיטת בן גוריון, באר שבע
- פנינה לנגביץ, מנהלת היחידה לראומטולוגיה, המרכז הרפואי שיבא תל השומר והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
- דרור מבורך, מנהל המרכז למחקר ראומטולוגי ומנהל פנימית ב', המרכז הרפואי הדסה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
- ראובן מדר, מנהל היחידה לראומטולוגיה, המרכז הרפואי העמק, עפולה
- טלי סחר, המחלקה לרפואת המשפחה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
- הווארד עמיטל, מנהל מחלקה פנימית ב', המרכז הרפואי שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
- דניאלה עמיטל, מנהלת המחלקה לפסיכיאטריה, המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב — נס ציונה והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
- חברי איגוד רופאי המשפחה שנטלו חלק בכתיבת ההנחיות
- שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה בישראל
- רוני ורד, מ"מ מנהל מנהלת שרון, שירותי בריאות כללית.
- אנדרי מטלון, מנהל המחלקה לרפואת משפחה, מרכז רפואי רבין
הקדמה
תסמונת הפיברומיאלגיה מתאפיינת בכאב כרוני מפושט בכל חלקי מערכת השרירים והשלד. תסמונת שכיחה זו נחשבת כיום לאב־טיפוס של כאב כרוני ממקור מרכזי, קרי תוצר של הגברת עיבוד כאב והולכתו במערכת העצבים המרכזית [1]. פיברומיאלגיה גורמת לפגיעה משמעותית ביותר באיכות החיים וביכולת התפקודית של הלוקים בה. היא מהווה סיבה שכיחה לפנייה לבקשת עזרה רפואית, הן במסגרות הרפואה הראשונית והן במרפאות המומחים, לרבות אורטופדים, ראומטולוגים, נוירולוגים, רופאי מרפאות כאב ואחרים ואחראית להוצאות כספיות גבוהות, ישירות ועקיפות ברמה הלאומית [2].
לצד הביטוי המרכזי של כאב מפושט, מתבטאת הפיברומיאלגיה בקשת תסמינים נוספים ובראשם הפרעות שינה, עייפות כרונית, הפרעות ריכוז וזיכרון וביטויים האופייניים למעי רגיז. מגוון תסמינים אלה אחראי לכך, שהלוקים בפיברומיאלגיה סובלים מירידה קשה ברמת התפקוד המקצועי, החברתי והמשפחתי. חולים רבים מפתחים במקביל תסמינים אופייניים של דיכאון וחרדה המשניים למצבם, אשר תורמים גם הם לירידה באיכות החיים ומקשים על הטיפול.
הגישה הטיפולית בפיברומיאלגיה איננה אחידה. אף כי התסמונת משויכת למקצוע הראומטולוגיה ומתוארת בהרחבה בספרי יעץ ראומטולוגיים [3], חולים רבים מטופלים על ידי רופאים מתחומי התמחות שונים, במסגרות הרפואה הראשונית והשניונית כאחד. חולים רבים עוברים מסלול ארוך של בדיקות וייעוצים לפני אבחון התסמונת, בטרם מוצע להם טיפול בעל יעילות מוכחת למצבם. לא אחת נתקלים החולים ברופאים המעבירים להם מסר מבלבל ומתסכל בנוגע למהות הפיברומיאלגיה ולדרכי הטיפול העשויות להועיל להם.
בשנים האחרונות, חלה התקדמות משמעותית בהבנת הפתוגנזה והאטיולוגיה של תסמונת הפיברומיאלגיה, תודות לשיטות מתקדמות בחקר מנגנוני עיבוד הכאב במערכת העצבים המרכזית [4]. כמו כן, ישנה התקדמות בפיתוח שיטות טיפול תרופתיות ואחרות עבור תסמונת זו. הודות לכך, אבחנה של פיברומיאלגיה איננה צריכה להוביל לתחושת חוסר אונים מצד החולה ובוודאי לא מצד הרופא.
נהפוך הוא: גישה נמרצת לאבחון התסמונת וליישום שיטות הטיפול המתאימות עשויה לחסוך זמן, סבל והוצאות כספיות ולהעלות את החולה על מסלול אשר יוביל לשיפור תסמיני, וחשוב לא פחות — לשימור ושיפור ברמה התפקודית. לשם כך, יש צורך בקביעת קווים מנחים ברורים, אשר יכוונו את הגישה הטיפולית בתסמונת הפיברומיאלגיה. מטרת נייר העמדה הנוכחי, להציע קווים מנחים לאבחנה וטיפול בתסמונת הפיברומיאלגיה תוך התבססות על עדויות מחקר (Evidence based) ככל שנתונים אלה קיימים. באותן הסוגיות שבהן לא קיים עדיין בסיס עדויות מוצק דיו, נשענו על דעת מומחים וקווים מקבילים של איגודים מקצועיים שונים.
אפידמיולוגיה
מחקרים שונים בחנו את שכיחותה של תסמונת הפיברומיאלגיה בקרב האוכלוסייה הכללית באזורים שונים של העולם. מקובל להניח, שבין 4%-2% מכלל האוכלוסייה הבוגרת עלולה ללקות בפיברומיאלגיה [5]. כך לדוגמא, במחקר שבוצע לאחרונה בספרד, דווח אודות שכיחות של 2.4% [6]. בישראל, בוסקילה וחב' מצאו כי 9.9% מכלל האוכלוסייה סובלים מכאב שרירי־ גרמי מפושט [7]. שיעור דומה נמצא במחקר שבוצע באוכלוסיות של שדרות ואופקים [8].
במחקר אפידמיולוגי אשר בוצע לאחרונה, הוערך כי שכיחותה של תסמונת הפיברומיאלגיה בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל עומדת על 2.5% [9]. שכיחותה של התסמונת שונה בקרב תת אוכלוסיות ספציפיות בארץ: כך למשל, בקרב אוכלוסיה מבוגרת של ניצולי שואה, שכיחות התסמונת הגיעה ל־23.8% [10] ואילו בקרב אוכלוסיית המבקרים במרפאת כאב הגיעה השכיחות ל־41.2% [11]. העלות הכספית הישירה של תסמונת הפיברומיאלגיה גבוהה מאוד. מחקר ישראלי הדגים, שבקרב אוכלוסייה בדואית בנגב ההוצאות הכספיות הכרוכות בטיפול בחולי פיברומיאלגיה היו דומות להוצאות עבור טיפול בחולים הלוקים במחלות כרוניות אחרות, דוגמת סוכרת ויתר לחץ דם [12].
אטיולוגיה
האטיולוגיה של תסמונת הפיברומיאלגיה עדיין אינה ידועה באופן מלא. מחד גיסא המחקר הקיים מצביע על כך, כי קיים מרכיב משפחתי־גנטי משמעותי התורם למועדות לפתח פיברומיאלגיה [13]. מאידך גיסא, גורמי דחק שונים לרבות חבלות, לחץ נפשי וזיהומים שונים עלולים לשמש כזרז להתפרצות התסמונת [14]. כמו בתסמונות מורכבות אחרות, נראה כי לרוב קיים שילוב של גורמים, התורמים להתפתחות התחלואה [15]. יש לציין שפיברומיאלגיה מלווה לעיתים מגוון רחב של מחלות דלקתיות אחרות כגון דלקת מפרקים שגרונתית, ספונדילוארטרופתיות ועוד.
ביבליוגרפיה
- ↑ [Yunus MB. Fibromyalgia and overlapping disorders: the unifying concept of central sensitivity syndromes. Semin Arthritis Rheum 2007; 36(6):339-56.
- ↑ Sicras-Mainar A, Rejas J, Navarro R, Blanca M, Morcillo A, Larios R et al. Treating patients ith fibromyalgia in primary care settings under routine medical practice: a claim database cost and burden of illness study. Arthritis Res Ther 2009; 11(2):R54
- ↑ Clauw DJ. Fibromyalgia and related syndromes. In: Marc Hochberg et al, editor. Hochberg: Rheumatology. 5th ed. Philadelphia PA: Mosby Elsevier; 2010. 769-82.
- ↑ Phillips K, Clauw DJ. Central pain mechanisms in chronic pain states--maybe it is all intheir head. Best Pract Res Clin Rheumatol 2011; 25(2):141-54.
- ↑ Wolfe F, Ross K, Anderson J, Russell IJ, Hebert L. The prevalence and characteristics of fibromyalgia in the general population. Arthritis Rheum 1995; 38(1):19-28.
- ↑ Mas AJ, Carmona L, Valverde M, Ribas B. Prevalence and impact of fibromyalgia on function and quality of life in individuals from the general population: results from a nationwide study in Spain. Clin Exp Rheumatol 2008; 26(4):519-26.
- ↑ ] Buskila D, Abramov G, Biton A, Neumann L. The prevalence of pain complaints in a general population in Israel and its implications for utilization of health services. J Rheumatol 2000; 27(6):1521-5.
- ↑ Ablin JN, Cohen H, Clauw DJ, Shalev R, Ablin E, Neumann L et al. A tale of two cities -the effect of low intensity conflict on prevalence and characteristics of musculoskeletal pain and somatic symptoms associated with chronic stress. Clin Exp Rheumatol 2010; 28(6 Suppl 63):S15-S21.
- ↑ Ablin JN, Oren A, Cohen S, Aloush V, Buskila D, Elkayam O et al. Prevalence of fibromyalgia in the Israeli population. Clin Exp Rheumatol. In press 2012
- ↑ Ablin JN, Cohen H, Eisinger M, Buskila D. Holocaust survivors: the pain behind the agony. Increased prevalence of fibromyalgia among Holocaust survivors. Clin Exp Rheumatol 2010; 28(6 Suppl 63):S51-S56.
- ↑ [II] Brill S, Ablin JN, Goor-Aryeh I, Hyat K, Slefer A, Buskila D. Prevalence of fibromyalgia syndrome in patients referred to a tertiary pain clinic. J Investig Med 2012; 60(4):685-8.
- ↑ Doron Y, Peleg R, Peleg A, Neumann L, Buskila D. The clinical and economic burden of fibromyalgia compared with diabetes mellitus and hypertension among Bedouin women in the Negev. Fam Pract 2004; 21(4):415-9.
- ↑ Ablin JN, Cohen H, Buskila D. Mechanisms of Disease: genetics of fibromyalgia. Nat Clin Pract Rheumatol 2006; 2(12):671-8.
- ↑ Buskila D, Mader R. Trauma and work-related pain syndromes: risk factors, clinical picture, insurance and law interventions. Best Pract Res Clin Rheumatol 2011; 25(2):199-207.
- ↑ Ablin J, Neumann L, Buskila D. Pathogenesis of fibromyalgia - a review. Joint Bone Spine 2008; 75(3):273-9.