כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אבחון טרום השרשה - Pre implantation diagnosis
הופניתם מהדף אבחון טרום השרשה - Pre-implantation diagnosis לדף הנוכחי.
| אבחון טרום השרשה | ||
|---|---|---|
| Pre implantation diagnosis | ||
| ||
| יוצר הערך | פרופ' מוטי שוחט | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אבחון טרום השרשה
אבחון טרום השרשה הוא אבחון תקינותו של העובר המופרה בהפריה חוץ גופית (In Vitro Fertilization, IVF) בשלב של טרם החזרתו לרחם. לאבחון זה קוראים: אבחון גנטי טרם החזרה לרחם של הביציות המופרות (PGD, Pre-Gestational-Diagnosis/Pre-implantation-Genetic-Diagnosis).
רקע
בהפריה חוץ גופית נשאבים מספר ביציות מהאישה – מספרן יכל להגיע אף לעשרות, בהתאם לתגובתה של המטופלת לתרופות ההורמונליות (Hormonal) שהיא מקבלת להשראת ביוץ. הביציות הנשאבות מופרות בהמשך במבחנה על ידי תאי הזרע. כל ביצית מופרת נקראת מעתה עובר. רוב הביציות בדרך כלל מופרות והופכות לעובר. העוברים המופרים עוברים חלוקה ומתא אחד מתקבלים מספר תאים בכל עובר. העוברים ממוספרים. לצורך הבדיקה הגנטית נלקח תא אחד מכל עובר בשלב שבעובר 8-4 תאים (בדרך כלל ביום 3-2 לשאיבת הביציות). התא הנדגם מכל עובר נבדק לאותה מחלה גנטית שדרושה לאותו זוג. הבדיקה מתבצעת תוך פחות מ-24 שעות. כך ניתן לדעת אילו עוברים תקינים – אותם ניתן להחזיר לרחם האישה ביום 5-3. כך ניתן לתכנן מראש היריון עם סיכויי תקינות גבוהים ולחסוך בסבירות גבוהה עובר עם מחלה גנטית.
הסיכון לגרימת פגמים בעוברים הנבדקים
הדגימה של תא אחד מעובר מופרה בשלב של מספר תאים לא תגרום למומים. מסתבר שהעובר מתפתח מתא אחד בשלב שהעובר מורכב מ-16 תאים – כל שאר התאים יתפתחו להיות שלייה, מעטפות וכדומה. לכן הוצאת תא אחד לא תפגע כלל בתקינות עובר שיתפתח בהמשך ההיריון. אין מספיק נתונים לומר שאחוז ההצלחה של ההפריה החוץ גופית (Take home baby) לא יורד מעט בקרב אלו שיעברו קודם PGD בהשוואה לאלו ללא הבדיקה – אבל ברור מהניסיון עד כה שהילודים שעברו בדיקת PGD אינם מראים כל סיכון מוגבר למומים הנובעים מהבדיקה.
ישנם מקומות ומצבים בהם במקום לדגום תא מהעובר המופרה נלקחת דגימה של תא סמוך לביצית לפני הפרייתה – תא זה נקרא Polar body. תא זה מכיל את החצי השני של הביצית המופרת ולכן אנליזה (Analysis) של תא זה ילמד מה הועבר מבחינה גנטית לביצית שהופרתה. בצורה זו נמנעים כלל ממניפולציה (Manipulation) בעובר המופרה. בדיקה כזו מתאפשרת אם מחפשים מחלות התלויות באישה.
התוויות ויתרונות הבדיקה
- כשלאחד מבני הזוג ישנה בעיה כרומוזומלית (Chromosomal) מאוזנת, כמו Translocation, שאחראית להפלות מרובות או לעוברים עם מבנה כרומוזומלי לא מאוזן. במקרים אלו הסיכון לבעיה כרומוזומלית בעובר מגיעה ל-50 אחוזים. לכן בדיקת העוברים בטרם החזרתם מגבירה את הסיכויים לעובר בריא ולכן להקטנת הסיכון להפלה בהמשך ההיריון (הן הפלה טבעית והן הפלה עקב גילוי "בעיה" בשלב מאוחר של ההיריון)
- כששני ההורים נשאים של גנים למחלה מסוימת והסיכון לילד חולה הינו 25 אחוזים. לדוגמא אם שני בני הזוג נשאים למחלת Tay-Sachs או CF) Cystic Fibrosis). ניתן להחזיר לרחם רק עוברים תקינים וכך להימנע מהצורך להפסיק את ההיריון בשלב מתקדם יותר שלו אם יתגלה כחולה (בהיריון, הפעם הראשונה שניתן לבדוק את המחלות הגנטיות הללו בצורה אמינה היא בשבוע 10 בבדיקת סיסי שליה)
- באותה מידה כמו בסעיף קודם ניתן לבצע בדיקה למחלות המועברות בצורת תורשה אחוזה במין. כאשר האם נשאית, בכל עובר ממין זכר קיים סיכון של עד 50 אחוזים להיות חולה. ניתן בחלק מהמקרים לבדוק גם את מין העובר וגם את תקינותו. בחלק מהמקרים לא ניתן לבדוק את תקינות העובר אך לפחות ניתן לתכנן שיוחזרו רק נקבות וכך להימנע מעובר חולה
- ישנם מקרים בהן אחד ההורים חולה במחלה Autosomal-dominant – הסיכון לילד חולה הינו עד 50 אחוזים בכל היריון. לדוגמא מחלות כמו Neurofibromatosis, תסמונת Marfan וכדומה. מחלות אלו קלות יותר והפסקת ההיריון בשלב מתקדם שלו אינה אתית ואינה מתבצעת. במקרים אלו כמובן שלבדיקת PGD יש יתרון גדול מאד
- ישנם מצבים רבים אחרים הנחשבים למיוחדים ודנים בהם בייעוץ גנטי. לדוגמא, יש לזוג ילד חולה במחלה גנטית המטופלת בהצלחה על ידי השתלת מח עצם מאח בריא עם מבנה רקמות זהה לזה של החולה. כבר תוארו מקרים בהם הזוג עבר הפריה חוץ גופית בה נבדקה המחלה עצמה וגם התאמת הרקמות עם הילד הקודם/החולה
- בדיקת סקר לבעיות הכרומוזומליות השכיחות בעוברים המופרים - בדיקה זו מכונה PGS (Preimplantation Genetic Screening). ישנם מקומות בעולם שבודקים אפשרות להציע בדיקה כרומוזומלית לכל העוברים המוחזרים בהפריה חוץ גופית. הבדיקה כוללת בעיקר בדיקה של מספר הכרומוזומים מספר 21 (תסמונת Down נובעת מ-3 כרומוזומים מספר 21 במקום 2 באופן רגיל), 18 (לשלול: Trisomy 18), 13 (לשלול: Trisomy 13), 16, X ו-Y (לשלול הפרעות מספריות בכרומוזומי המין שהן הפרעות שכיחות). בצורה כזו חשבו באותם מרכזים להקטין את שכיחות הפריות עוברים לא תקינים, ובכך להגדיל את הסיכוי ל-Take home baby. בזוגות בריאים עדיין לא הוכח שאכן הבדיקה הזו מוסיפה סיכויים ל-Take home babies - ההיפך, נמצא כי אלו שעברו בדיקת PGS כזו סיכוי מופחת בכ-25 אחוזים להצליח בהפריה מאשר אלו שלא עברו את הבדיקה. יתכן ובעתיד, כשניתן יהיה לשפר את היקף הבדיקה של העוברים, יהיה לבדיקה הזו יתרון, ולו רק מהסיבה שבכך ניתן יהיה להימנע מבדיקות פולשניות לבדיקת תקינות העובר (בדיקות מי שפיר או סיסי שלייה שנושאים סיכון לאיבוד ההיריון). זה במיוחד חשוב לאור העובדה שברוב המקרים של IVF מדובר בנשים מבוגרות מחד (סיכון גדול לבעיות כרומוזומליות בעובר) והריונות יקרים מאד לזוג מאידך
בדיקת ה-PGD מגבירה את הסיכויים לעובר בריא בזוגות עם סיכון גבוה ללדת ילד עם מחלה גנטית ולכן להקטנת הסיכון להפלה בהמשך ההיריון (עקב גילוי "בעיה" בשלב מאוחר של ההיריון). אבל בכל זאת היא דורשת הפריה חוץ גופית אשר בזוג ללא בעיות פוריות לא נדרשת. כמו כן לא בכל מחלה הבדיקות ניתנות לביצוע.
הבדיקה חשובה במיוחד למספר מגזרים. לדוגמא, לזוגות יהודים חרדים עם סיכון גבוה ללידת ילד נוסף חולה, ושלא יכולים מסיבות הלכתיות להפסיק היריונות אחרי 50 יום להיריון.
הצפי לעתיד
מספר ההריונות שיעברו בדיקה כזו יעלה עם עליה צפויה של הפריות חוץ גופיות. כמו כן צפויה עליה ניכרת עם הזמן, ככל שבני זוג ייבדקו ליותר מצבים, וילמדו יותר ויותר על היותם בסיכון ללדת ילד עם מחלות שלא אתי (Ethical) להפסיק היריון בגינם ולכן יבקשו וישאפו לאבחון מסוג זה בעתיד.
היכן מתבצעות הבדיקות?
הבדיקות מבוצעות לאחר ייעוץ גנטי במכונים הגנטיים. ישנם מספר מרכזים גדולים באירופה וארצות הברית המרכזים את המקרים וצברו ניסיון מוצלח במספר מחלות רב ומגוון. אמינות האבחנה במרכזים כאלו מגיע לכדי 98 אחוזים. אבחון Cytogenetic (של הפרעות כרומוזומליות) קל יותר לביצוע ולכן נגיש ומדויק יותר. ולכן גם בארץ החלו מספר מרכזים להציע בדיקות PGD במקרים הדורשים אבחון כרומוזומלי (כולל מין עובר במחלות המופיעות רק בזכרים). בדיקות מולקולריות (Molecular) לאבחון גנטי ב-PGD של מחלות כמו Cystic Fibrosis, מחלות ניוון שרירים וכדומה נמצאות כבר בשימוש בארץ ובהדרגה ישולבו לפי הניסיון שיצטבר בכל מרכז ומרכז. ניתן לקבל מידע במכונים הגנטיים.
ביבליוגרפיה
- Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.
- Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone,
- Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.
- Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.
- מקורות נוספים
למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: http://genopedia.co.il/index.php/PGD.