כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אבחון סרטן הריאה בישראל - נייר עמדה
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| נייר עמדה - אבחון סרטן הריאה בישראל | |
| תחום | אונקולוגיה |
| |
| האיגוד המפרסם | האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, האיגוד הישראלי לרפואת משפחה, האיגוד הישראלי לאונקולוגיה, איגוד הפתולוגים בישראל, האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית, האיגוד הישראלי לכירורגיית לב-חזה. |
| קישור | באתר ההסתדרות הרפואית בישראל |
| תאריך פרסום | נובמבר 2025 |
| יוצר הערך | יניב דותן, שני אפק, אלונה זר, אפרת אופק, אסנת מורה-רהב, אלית ארנון-שלג, דניאל פינק, דיימיאן אורבן |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן ריאה
מבוא
רקע: סרטן הריאה הוא גורם התמותה המוביל בעולם עם כ-2 מיליון חולי סרטן המתים מדי שנה[1]. בישראל, סרטן הריאה מהווה את סיבת התמותה המובילה מסרטן עם כ-2,900 חולים חדשים וכ-1,800 חולי סרטן הריאה המתים מדי שנה[2]. הגורם העיקרי לתמותה הגבוהה מסרטן הריאה הוא אבחנה מאוחרת כך שכמחצית מהחולים מאובחנים בשלב גרורתי[2]. לשם כך מופעלות תוכניות גילוי מוקדם בעולם והתקיים פיילוט בישראל (תיג"ר) שמטרתן אבחון סרטן הריאה בשלב מוקדם בחולים עם סיכון מוגבר לפתח סרטן הריאה[3].
אבחון סרטן הריאה הוא תהליך רב תחומי ורב שלבי הכולל בדיקות רבות מרגע שעלה החשד לסרטן הריאה. הבדיקות כוללות בדיקות דימות, פעולות פולשניות, בדיקות פתולוגיות ומולקולריות. במחקר רטרוספקטיבי נמצא שמשך התהליך החציוני בישראל מסימפטום ראשון להתחלת טיפול הוא כ-8 חודשים וכ-28% לא הספיקו לקבל טיפול לפני מותם בשל סרטן הריאה[4][5]. לפיכך, יש צורך קליני לקצר את תהליך אבחון סרטן הריאה בישראל על מנת לאפשר לחולים רבים יותר לקבל טיפול לסרטן הריאה, בייחוד לאור ההתפתחויות האחרונות בטיפול בסרטן ריאה בשלב מתקדם, ובכך לנסות להאריך את חיי החולים המאובחנים עם סרטן הריאה.
לשם מטרה זו התאחדנו נציגי האיגודים המאבחנים ומטפלים בסרטן הריאה - רפואת המשפחה, רפואת ריאות, דימות, רפואה גרעינית, פתולוגיה, כירורגית חזה ואונקולוגיה - על מנת לנסח נייר עמדה שמטרתו להגדיר ולהסדיר את תהליך אבחון סרטן הריאה בישראל ולספק אמות מידה לתהליך.
מטרת נייר העמדה: הגדרת תהליך אבחון סרטן הריאה בישראל על מנת לקצר את משך זמן האבחון ולשפר את איכותו על ידי הצגת אמות מידה, במטרה לטפל בחולים רבים יותר בשלב מוקדם יותר במחלתם.
שיטות: נציגי האיגודים שנבחרו על ידי יושבי ראש האיגודים קיימו 5 מפגשים בשנים 2023–2024 על מנת להגדיר אמות מידה לתהליך אבחון סרטן הריאה בישראל.
סקירת המצב הנוכחי בישראל לאבחון סרטן הריאה
פרקי הזמן מסימפטום לטיפול בסרטן הריאה מורכבים מארבעה שלבים עיקריים:
- משך הזמן מסימפטום ראשון של החולה עד לפנייה לרופא.ת המשפחה
- משך הזמן מהפנייה לרופא.ת המשפחה עד לביצוע בדיקת הדמיה המעלה חשד לסרטן הריאה
- משך הזמן מחשד הדמייתי לסרטן הריאה עד לאבחון סופי וקביעת שלב המחלה
- משך הזמן מקביעת שלב המחלה עד להתחלת טיפול
האתגרים בתהליך אבחון סרטן הריאה בישראל
- המודעות הציבורית לסרטן הריאה יחסית נמוכה (בהשוואה לסרטן השד והמעי הגס לדוגמה), כך שללא סימפטום "דגל אדום" (גניחת דם, כאבים בשלד, ירידה במשקל וכדומה), החולים ובייחוד המעשנים, נוטים לדווח בשלב מאוחר יחסית על תלונותיהם
- הסימפטום אשר בהמשך יתגלה כמשני לסרטן הריאה אינו ספציפי. כ-80% מהחולים דיווחו על סימפטום לפני אבחון סרטן הריאה כאשר השכיחים ביותר היו: שיעול (29%), כאבים בחזה (18%), וליחה (17%)[5]. סימפטומים אלה, השכיחים מאוד בייחוד בחולים מעשנים, מקשים מאוד על רופאי המשפחה "לברור" את החולים הזקוקים להדמיה דחופה, כך שמשך הזמן הממוצע לביצוע CT או PET/CT בקהילה בחולים בהם אובחן סרטן הריאה הוא כ-5.5 חודשים[5]
- בעת העלאת החשד ההדמייתי לסרטן הריאה, אין מסלול הפנייה מוסדר ומהיר בין הקהילה/קופות החולים לבתי החולים וזמני ההמתנה למומחה בקהילה הם ארוכים: זמן המתנה לרופא ריאות בממוצע הוא 4–8 שבועות
- זמני ההמתנה לבדיקות דימות בקהילה הם ממושכים עם זמן המתנה ממוצע של 2-4 שבועות לבדיקת CT חזה ו-2-4 שבועות לבדיקת PET/CT. זמני ההמתנה לפענוח בדיקות הללו בקהילה ממושכים עם זמן ממוצע של 2–4 שבועות לקבלת תשובה רשמית[6]
- קיימים חסמים הנובעים בשל שייכות של מטופל לקופה מסוימת: לעיתים חולה אשר החל תהליך ברור בבית חולים מסוים אינו מקבל התחייבות להמשך הברור/הטיפול בבית החולים בשל שיוכו לקופה מסוימת ו/או הסכמים בין מוסדות. תהליך זה גורם לחרדה ואי וודאות אצל החולה ולהעתקת הטיפול הגורמים בדרך כלל לעיכוב בזמני האבחון
- זמני ההמתנה מחשד הדמייתי לביצוע ביופסיה אבחנתית ממושכים עם ממוצע של כחודש מדימות לביופסיה[5]
- זמני ההמתנה מלקיחת ביופסיה ועד לקבלת תשובה פתולוגית הם 1-4 שבועות וזמן ההמתנה מתשובה פתולוגית לתשובה מולקולרית/גנטית היא עוד 1–6 שבועות
- ביצוע בדיקה מולקולרית מותנה באישור קופה (טופס 17), במקום כבדיקת "רפלקס", כך שהבדיקה המולקולרית מתעכבת במקרים רבים בשל חסמים בירוקרטיים
- אין בתהליך האבחון "מתאם.ת טיפול" בקהילה או בבית החולים והמטופל לעיתים מתאם את תהליך האבחון מבחינת דימות, פתולוגיה, תורים בקהילה ותורים בבית החולים. לא כל המטופלים/משפחותיהם מיומנים ויעילים בתהליך מורכב זה
- משך הזמן מאבחנה סופית של המחלה וקביעת השלב עד להתחלת טיפול הוא ממושך, בעיקר טיפול אונקולוגי, בשל העדר כוח אדם רפואי התואם את מספר המטופלים
עקרונות
בדיונים ובניסוח נייר העמדה עמדו לנגד עינינו העקרונות הבאים:
- נייר העמדה מבוסס על ידע עדכני ופרקטיקה מקובלת בקרב הרופאים העוסקים בתחום סרטן הריאה בישראל
- נייר העמדה משמש ככלי עזר לרופא ואינו מחליף שיקול דעת קליני מקצועי
- המלצות נייר העמדה אינן מחייבות ומטרתן לשמש כאמת מידה אליה ישאפו הרופאים העוסקים באבחון וטיפול בסרטן הריאה
- מודעות לשונות במשאבי הרפואה בין מרכז הארץ לפריפריה. טווחי הזמן שהומלצו בנייר העמדה מכוונים לממוצע ארצי
- שיקוליים פוליטיים ומסחריים לא הוכללו בנייר העמדה. לא היה קשר כלשהו בין קופות חולים או חברות פארמה לדיונים וניסוח נייר העמדה
- יישום המלצות נייר העמדה מותנה בתוספת תקינה וציוד מתאימים. על כל איגוד להגדיר את הצרכים לעמידה בהמלצות נייר העמדה
דיון
סרטן הריאה הוא סיבת התמותה המובילה בקרב חולי סרטן בישראל ומחוץ לה, עם כ-2,900 מקרים חדשים וכ-1,800 מקרי מוות מדי שנה, כאשר כמחצית מהחולים מאובחנים בשלב מחלה מתקדם[2]. יש להבדיל בסרטן הריאה בין אבחון מוקדם לאבחון מהיר. משמעות אבחון מוקדם היא גילוי המחלה בבדיקת סקר בשלב בה היא אינה סימפטוטמטית. מחקרים רנדומליים על אוכלוסיית נבדקים גדולה בארצות הברית ובאירופה הראו ירידה בתמותה של כ-20% בנבדקים שעברו בדיקת CT חזה שנתית לעומת נבדקים שעברו צילום חזה שנתי או לא עברו בדיקת סקר כלל[7][8]. בישראל פעל פיילוט תיג"ר לאבחון מוקדם החל משנת 2021[3]. לעומת זאת, אבחון מהיר בסרטן הריאה משמעו קיצור משך הזמן מתלונה ראשונה של החולה להתחלת טיפול בסרטן הריאה. במחקר רטרוספקטיבי בישראל נמצא שהזמן החציוני מסימפטום ראשון להתחלת טיפול הוא כ-8 חודשים[4][5]. הסיבות למשך הזמן הממושך רבות ובהן ניתן למנות: מודעות נמוכה של החולים לסימפטומים של סרטן הריאה, אי אחידות בתהליך האבחון, העדר מתאמי טיפול סרטן הריאה בקופות ובתי החולים, העדר מרכזי מומחיות ייעודיים לאבחון סרטן הריאה, זמני המתנה ארוכים לרופאים מומחים בקהילה ובבתי החולים, עיכוב בקבלת תשובות פתולוגיות ובייחוד תשובות לבדיקות מולקולריות, ועומס מחלה משמעותי מול מחסור בכוח אדם רפואי אונקולוגי.
כיוון שכחמישית מהחולים מתים לפני התחלת טיפול, יש צורך לקצר את תהליך האבחון על מנת לאפשר טיפול למירב החולים לאחר אבחנת מחלתם ובכך לנסות להאריך את חייהם. אין עדויות מוצקות להארכת חייהם של חולים כתוצאה מקיצור משך תהליך האבחון, אך הטיפולים החדשים בסרטן הריאה, ובייחוד בשלבים המתקדמים, מאפשרים אפשרויות טיפוליות שלא היו בעבר, ותאורטית יכולים להאריך את משך חיי החולים גם בשלבים מתקדמים אם יתחילו טיפול מוקדם יותר. לקיצור משך זמן האבחון של סרטן הריאה יתרונות נוספים כגון הפחתת חרדה של החולה ומשפחתו בתהליך האבחון וחיזוק הקשר בין רפואת הקהילה לבתי החולים וכך שיפור איכות השירות למטופל.
לפיכך התכנסנו נציגי האיגודים המאבחנים ומטפלים בחולים בסרטן הריאה על מנת לנסח נייר עמדה שיהווה אמת מידה לתהליך אבחון סרטן הריאה בישראל, מסימפטום ראשון ועד התחלת טיפול. כיוון שתהליך האבחון הוא מורכב ורב שלבי, יש צורך להתערב ולשפר מספר רב של תהליכים על מנת לגרום לקיצור משך האבחון. התהליכים כוללים את האיגודים המקצועיים המאבחנים ומטפלים בסרטן הריאה: רפואת המשפחה, רפואת ריאות, דימות, רפואה גרעינית, פתולוגיה, כירורגית חזה ואונקולגיה; הגופים המבטחים של המטופלים קרי קופות החולים; והגופים המטפלים בחולים עם סרטן הריאה - בתי החולים. תהליך כתיבת נייר העמדה התייחס לשונות הרבה הקיימת בישראל בייחוד בין רפואה במרכז הארץ לרפואה בפריפריה, תוך כדי הקפדה על נייר עמדה שיהווה כלי עזר לרופאים נטול שיקולים פוליטיים ומסחריים, ותוך כדי התבססות על פרקטיקה מקובלת וידע רפואי עדכני.
לסיכום, עם אישור פיילוט תיג"ר והכנסתו לסל הבריאות בשנת 2025, המערכת הרפואית בישראל עומדת בפני אתגרים משמעותיים בתהליך האבחון של סרטן הריאה. יישום של אמצעים שיפוריים כמו הקמת מרפאות ייעודיות לאבחון מהיר, הגברת התיאום בין הגורמים הרפואיים, קביעת אמות מידה לזמני המתנה, ומינוי מתאמי טיפול תסייע בהפחתת זמני האבחון, ותאפשר מתן טיפול מוקדם יותר לחולים. כל אלו מהווים צעדים חיוניים שיכולים להוביל לשיפור משמעותי בתוצאות הטיפול ולצמצום שיעור התמותה מסרטן הריאה בישראל.
המלצות
רפואת משפחה
- צילום חזה כרוטינה אינו מומלץ כחלק מהאבחנה הראשונית בחולים מבוגרים עם סימפטומים נשימתיים למעט מקרים בהם מופיעים "דגלים אדומים": ירידה לא מתוכננת במשקל, גניחת דם, חום ממושך והזעות לילה. במטופלים מעשנים מעל גיל 40 או מטופלים עם דיכוי המערכת החיסונית יש מקום לחשד גבוה יותר. בהיעדר תסמינים או ממצאים אילו, ניתן לעקוב ולטפל בהתאם לאבחנת העבודה
- אם התסמינים ממשיכים מעל ל-4 שבועות יש לבצע צילום חזה או הדמיה אחרת
- אם בצילום חזה יש ממצאים החשודים לסרטן הריאה יש להפנות את החולה להמשך ברור להדמיה מתאימה וייעוץ רופא ריאות, בעדיפות למרפאות ייעודיות לאבחון מהיר של סרטן הריאה
רפואת ריאות
- משך הזמן מהפניה עד ביצוע ברונכוסקופיה או EBUS בחשד לסרטן הריאה - 14 יום
- הקמת מרפאות ייעודיות לאבחון מהיר של סרטן הריאה בבתי החולים
- הקמת "קו חם" - ערוץ ישיר בבתי חולים עבור חולים או רופאי קהילה להפניית חולים למנגנון אבחון מהיר, אימייל וטלפון - fastlung@hospital-x.gov.il
- גיוס מתאמי טיפול (patient navigator) בתקינה ייעודית. תפקיד מתאם.ת טיפול: מענה לקו החם, ניהול תורים לאבחון מהיר, קביעת תורים לפעולות פולשניות/דימות בבתי החולים, קשר ישיר עם החולים ולווי צמוד לאורך תהליך האבחון, השתתפות בישיבת גידולים, קשר עם גורמים נוספים רפואיים/מתאמים בבית החולים ובקופות החולים. אחריות על תהליך האבחון מתחילתו ועד סופו בפיקוח רופא ריאות
דימות
- ביצוע צילום חזה תוך 48 שעות מההפניה. הגדרת תשובה ברורה לצילום חזה:
- תקין
- ממצא שאינו חשוד לסרטן הריאה - "ממצא שייתכן שהוא זיהומי/דלקתי הדורש מעקב הדמייתי לרזולוציה"
- ממצא חשוד לסרטן הריאה - "בצילום זה הודגם ממצא המצריך המשך ברור בהקדם. נא להפנות את החולה לבדיקת CT חזה"
- משך הזמן מהפנייה ל־CT חזה בחולה החשוד לסרטן הריאה עד ביצוע - 14 ימים
- משך הזמן מביצוע CT חזה בחשד לסרטן הריאה ועד פענוח - 7 יום
- משך הזמן מהפנייה ל־MRI מח בחולה עם סרטן הריאה עד ביצוע - 14 יום
- משך הזמן מביצוע MRI מח בחולה עם סרטן הריאה עד פענוח - 14 יום
- משך הזמן מהזמנת בדיקת FNB/FNA מונחית CT ועד ביצוע - 14 יום
- על מנת שניתן יהיה לעמוד בהמלצות נייר העמדה, ולאור כניסת תוכנית תיג"ר לסל הבריאות, נדרשת תוספת תקינה וציוד. בשלב ראשון מתבקשת תוספת של לפחות רדיולוג חזה אחד בכל מכון בארץ
רפואה גרעינית
- ביצוע PET/CT לפני ביופסיה על מנת לאתר את אתר הביופסיה הנגיש והבטוח ביותר לחולה
- משך הזמן מהזמנת PET/CT בחשד לסרטן הריאה ועד ביצוע - 14 יום
- משך הזמן מביצוע PET/CT בחשד לסרטן הריאה ועד פענוח - 7 ימים
פתולוגיה
- מתן הרשאה לרופא המאבחן (פתולוג/רופא ריאות/כירורג חזה/דימות) להזמנת בדיקות מולקולריות וביו-מרקרים על סמך שלב המחלה עוד בטרם המטופל נפגש עם אונקולוג
- הגדרת פרמטרים טכניים לעיבוד והכנת הפרפרט
- משך הזמן מביופסיה בחשד לסרטן הריאה לתשובה חתומה - 10 ימים
- משך הזמן מקבלת התחייבות לבדיקות מולקולריות וביו-מרקרים עד לתשובה חתומה - 3 שבועות
כירורגית חזה
- משך הזמן מישיבת גידולים/STAGING עד ניתוח - 4 שבועות
- מתן עדיפות לתהליך הערכה לקראת ניתוח (אקו לב/תפקודי נשימה) בבית החולים בו מתוכנן הניתוח ללא תלות במבטח
- הצגת כל החולים למעט שלבים IA ו־IV בישיבת גידולים בהתאם לנוהלי משרד הבריאות
אונקולוגיה
- משך הזמן מישיבת גידולים/STAGING עד למפגש ראשון עם אונקולוג - 14 יום
- משך הזמן ממפגש עם אונקולוג(*) (כאשר ברשותו פרופיל מולקולרי כאשר נדרש) עד התחלת טיפול תרופתי - 14 יום
- משך הזמן מהפנייה לרופא קרינה עד מפגש ראשון - 14
- משך הזמן ממפגש עם רופא קרינה עד תחילת טיפול קרינתי - 14 יום
(*)חשיבות קריטית להגעה למפגש עם אונקולוג עם תשובת בדיקות מולקולריות חתומה
ביבליוגרפיה
- ↑ World Health Organization, Lung Cancer, WHO website, June 2023.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 Lung Cancer Report, Israel Center of Disease Control, Ministry of Health, December 2024.
- ↑ 3.0 3.1 TIGER - Lung Cancer in Israel - Feasibility of Early Detection, Ministry of Health, 2021.
- ↑ 4.0 4.1 Moser et al. Predictors of treatment initiation and mapping the cancer diagnostic pathway: A retrospective observational cohort study of patients with metastatic non-small cell lung cancer. Cancer Epidemiol. 2022 Aug; 79:102156.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 Moser S et al. Mapping the patient journey and treatment patterns in early-stage (stage I-III) non-small cell lung cancer. Cancer Epidemiol. 2024 Dec; 93:102678.
- ↑ Grinberg, Roxana D. et al. Lung Cancer in Israel. Journal of Thoracic Oncology 2020, Volume 15, Issue 4, 493-498.
- ↑ Abrele and National Lung Screening Trial Research Team. Reduced lung-cancer mortality with low-dose computed tomographic screening. N Engl J Med. 2011 Aug 4;365(5):395-409.
- ↑ De Koning et al. Reduced Lung-Cancer Mortality with Volume CT Screening in a Randomized Trial. N Engl J Med. 2020 Feb 6;382(6):503-513.
המידע שבדף זה נכתב על ידי יניב דותן - מכון ריאות, רמב"ם, שני אפק - רפואת משפחה, אוניברסיטת תל אביב, אלונה זר - אונקולוגיה, רמב"ם, אפרת אופק - פתולוגיה, תל השומר, אסנת מורה-רהב - דימות, בילינסון, אלית ארנון-שלג - רפואה גרעינית, המרכז הרפואי לגליל, דניאל פינק - כירורגית חזה, שערי צדק, דיימיאן אורבן - אונקולוגיה, תל השומר.