כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אוריינות בריאות, ואוריינות בריאות מקוונת - נגישות למידע בריאותי כמפתח לשוויון הזדמנויות בחברה"
| שורה 71: | שורה 71: | ||
==א"ב נמוכה כבעיה בבריאות הציבור== | ==א"ב נמוכה כבעיה בבריאות הציבור== | ||
| − | בסקר לאומי בארצות הברית נמצא כי כ־90 מיליון אמריקאים | + | בסקר לאומי בארצות הברית נמצא כי כ־90 מיליון אמריקאים (כרבע מהאוכלוסייה) סבלו מרמת א"ב נמוכה{{הערה|שם=הערה15|Kutner M, Greenberg E, Baer J. National Assessment of Adult Literacy (NAAL). Washington: US Department of Education; 2005.}}. א"ב נמוכה אופיינית בעיקר למבוגרים חסרי השכלה תיכונית, הסובלים ממגבלות בריאותיות (הדגשה שלי), שיש להם גישה מוגבלת למשאבים, המשתייכים לקבוצות מיעוט באוכלוסייה, או שהם מהגרים{{הערה|שם=הערה16|Rudd RE. Health literacy skills of U.S. adults. American Journal of Health Behavior. 2007; 31 Suppl 1: S8-18.}}. ההתפלגות של רמת הא"ב באוכלוסייה דומה להתפלגות האוריינות בכלל. בעיה זו כמובן חמורה יותר במדינות מתפתחות, ובקבוצות מוחלשות כמו נשים{{הערה|שם=הערה17|WHO, 2011. Analysing Commitments to Advance the Global Strategy for Women’s and Children’s Health. http:// www.who.int/pmnch/topics/part_publications/PMNCH_ Report_2011_-_29_09_2011_full.pdf}}. האם הבריאות הלקויה היא הגורם של הא"ב הנמוכה או התוצאה שלה? גם וגם, כנראה. |
| − | א"ב נמוכה מהווה בעיה משמעותית בבריאות הציבור. בשנת 2004 פרסמו Dewalt וחבריו סקירה שיטתית בנושא: התוצאים הבריאותיים של א"ב נמוכה | + | א"ב נמוכה מהווה בעיה משמעותית בבריאות הציבור. בשנת 2004 פרסמו Dewalt וחבריו סקירה שיטתית בנושא: התוצאים הבריאותיים של א"ב נמוכה{{הערה|שם=הערה18| Dewalt DA, Berkman ND, Sheridan S, Lohr KN, Pignone MP. Literacy and Health Outcomes. A Systematic Review of the Literature. Journal of General Internal Medicine. 2004; 19: 1228-39.}}. בסקירה נכללו 44 מחקרים. רוב המחקרים העריכו א"ב באמצעות שאלוני REALM או TOFHLA. במחקרים אחרים נעשה שימוש במבחן WRAT להערכת אוריינות כללית. נבדקים עם רמת א"ב נמוכה התאפיינו בתוצאים בריאותיים גרועים יותר: פחות ידע, יותר סמני מחלה, מדדי תחלואה גרועים יותר, מצב בריאות כללי ירוד יותר, ושימוש מופחת במשאבים בריאותיים. כהכללה, חולים בעלי א"ב נמוכה היו בסיכון גבוה פי 1.5 עד 3 לסבול מתוצא בריאותי נמוך, יחסית לבעלי א"ב גבוהה יותר. ראו דוגמאות בטבלה מס' 2. |
| − | + | ||
| + | {| class="wikitable" | ||
| + | |+ '''טבלה 2: דוגמאות לתוצאים בריאותיים של א"ב נמוכה{{הערה|שם=הערה18}}''' | ||
| + | |||
| + | |- | ||
| + | ! קטגוריית תוצא!!שאלון אוריינות!!תוצא!!קשר עם א״ב נמוכה | ||
| + | |- | ||
| + | |rowspan="3"| ידע | ||
| + | |REALM||ידע בנושא עישון||פחות ידע | ||
| + | |- | ||
| + | |S-TOFHLA||ידע בנושא יתר לחץ דם, ידע בנושא סוכרת||פחות ידע | ||
| + | |- | ||
| + | |WRAT||הבנת הוראות במכתב שחרור מחדר מיון||פחות ידע | ||
| + | |- | ||
| + | |בדיקות סיקור ורפואה מונעת||S-TOFHLA | ||
| + | |מעולם לא קיבלו חיסון נגד שפעת{{ש}}לא עשו ממוגרפיה בשנתיים האחרונות{{ש}}מעולם לא עברו משטח PAP | ||
| + | |OR=1.4{{ש}}OR=1.5{{ש}}OR=1.7 | ||
| + | |- | ||
| + | |סמנים ביוכימיים||S-TOFHLA||שליטה גרועה בסוכרת סוג 2||OR=2.3 | ||
| + | |- | ||
| + | |rowspan="2"|תחלואה | ||
| + | |S-TOFHLA||הימצאות דיכאון||OR=1.2 | ||
| + | |- | ||
| + | |REALM||אבחון סרטן ערמונית בשלב מאוחר||OR=1.6 | ||
| + | |- | ||
| + | |אשפוזים||TOFHLA||אשפוז||RR=1.69 | ||
| + | |- | ||
| + | |מצב בריאות כללי||TOFHLA||מצב בריאות כללי ירוד — דיווח עצמי||OR= 1.7 - 2.2 | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | בשנת 2011 התפרסמה סקירת ספרות מעודכנת באותו נושא. בסקירה השיטתית זוהו 96 מחקרים באיכות סבירה ומעלה. בניתוחם נמצא קשר עקבי בין א"ב נמוכה לבין שיעור גבוה יותר של אשפוזים, שימוש מוגבר ברפואת חירום, שיעור נמוך יותר של שימוש בממוגרפיה ובחיסונים נגד שפעת, יכולת מופחתת לשימוש נאות בתרופות, יכולת מופחתת של הבנת מסרים בריאותיים, ובקרב קשישים — מצב בריאות כללי ירוד יותר, ושיעורי תמותה מוגברים. לדעת החוקרים, פערים ברמת הא"ב מסבירים גם פערים בתוצאים מסוימים בין בני אדם ממוצא שונה{הערה|שם=הערה19|Berkman ND, Sheridan SL, Donahue KE, Halpern DJ, Crotty K. Low health literacy and health outcomes: an updated systematic review. Annals of Internal Medicine. 2011; 155: 97-107.}}. | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־06:06, 1 ביוני 2022
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| אוריינות בריאות, ואוריינות בריאות מקוונת - נגישות למידע בריאותי כמפתח לשוויון הזדמנויות בחברה | ||
|---|---|---|
| יוצר הערך | עפרה מהודר ofra@medi-kal.com | |
תקציר
אוריינות פירושה ידיעת קרוא וכתוב.
אוריינות בריאות (להלן א"ב) כוללת את המיומנויות הקוגניטיביות והחברתיות, הקובעות את המוטיבציה והיכולת של פרטים להשיג גישה למידע, להבין אותו ולהשתמש בו, בדרכים המקדמות בריאות תקינה ושומרות עליה. חלקים גדולים באוכלוסייה סובלים מא"ב נמוכה. א"ב נמוכה קשורה עם אורח חיים לא בריא, תחלואה גבוהה ושימוש לקוי בשירותי הבריאות. על כן, א"ב נמוכה מהווה בעיה משמעותית בבריאות הציבור. ניתן להתמודד עם בעיה זו בשני אופנים עיקריים:
- תוכניות ארוכות טווח להעלאת רמת האוריינות באוכלוסייה
- התאמת חומרי ההדרכה בבריאות הציבור לרמת האוריינות הקיימת
מאז סוף המאה ה-20 נוסף היבט חדש: eHealth (בריאות מקוונת) - השימוש בטכנולוגיות מידע חדישות, ובעיקר באינטרנט, לצורך שיפור הבריאות והשימוש בשירותי הבריאות. לאור ההתפתחויות, הוגדר מושג נוסף: אוריינות בריאות מקוונת (eHealth Literacy) — היכולת לחפש, למצוא ולהבין מידע בנושאי בריאות ממקורות אלקטרוניים, להעריך את איכותו של המידע וליישם אותו על מנת להתייחס לבעיית בריאות נתונה או לפתור אותה. א"ב מקוונת (אב"מ) משלבת היבטים של כמה סוגי אוריינות, ומיישמת אותם בתחום קידום הבריאות בעולם המקוון. גם אב"מ מתפלגת באוכלוסייה באופן שאוכלוסיות בעלות אב"מ נמוכה הן אוכלוסיות חולות וחלשות יותר, ולהיפך. בסקירת ספרות זו יוצגו גישות שונות להתמודד עם פערים חברתיים־בריאותיים אלה.
אוריינות
באופן מילולי, אוריינות פירושה ידיעת קרוא וכתוב, ואדם אוריין הוא "אדם שמסוגל לקרוא, לכתוב ולהבין קטע קצר בנוגע לחיי היום־יום שלו"[1]. בתקנת האוריינות הלאומית של ארצות הברית (1991 ,National Literacy Act), ניתנת הגדרה רחבה יותר של אוריינות: "היכולת לקרוא ולכתוב, לערוך חישובים (numeracy) ולפתור בעיות, ברמת המיומנות הנדרשת כדי לתפקד בעבודה ובחברה, להשיג מטרות אישיות, ולפתח את הידע והפוטנציאל האישי[2].
המושג אוריינות התרחב הרבה מעבר לכך, ומשתמשים בו כדי לתאר את המיומנות של אדם בשימוש במידע בתחום מסוים. מדברים, לדוגמה, על "אוריינות תזונתית", "אוריינות פיננסית", "אוריינות מחשב", "אוריינות מדעית", "אוריינות מדיה".
אוריינות בריאות - Health Literacy
המושג "אוריינות בריאות" (health literacy) משמש כדי לתאר את שטח החיתוך בין תחום האוריינות לבין תחום הבריאות. במהלך השנים קיבל מושג זה הגדרות שונות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) משתמש בהגדרה לפיה: "אוריינות בריאות (להלן א"ב) כוללת את המיומנויות הקוגניטיביות והחברתיות, הקובעות את המוטיבציה והיכולת של פרטים להשיג גישה למידע, להבין אותו ולהשתמש בו, בדרכים המקדמות בריאות טובה ושומרות עליה". לפי הגדרה אחרת, א"ב פונקציונאלית מתבטאת ביכולת ליישם כישורי אוריינות, על חומרים מתחום הבריאות, כגון: מרשמים, תוויות של תרופות, והוראות לטיפול בבית[3]. במחקרים שהתבססו על ההגדרה הזאת נמצא, שא"ב פונקציונאלית לקויה מציבה חסם משמעותי בפני חינוך־לבריאות של חולים במחלות כרוניות[4], ושהיא מטילה על מערכת הבריאות הוצאות כבדות, למשל עקב שימוש לא נכון או לא מותאם בתרופות[5].
לדעתו של Nutbeam[6], הגדרה זו של א"ב הייתה צרה מדי, והחמיצה חלק גדול מהמשמעות העמוקה של אוריינות בחיי היום יום. על כן, הרחיב את ההגדרה לשלוש רמות של א"ב, לפי המשמעות שלהן בהקשר של קידום בריאות:
- א"ב פונקציונאלית — היכולת להבין מידע עובדתי על סיכונים בריאותיים, ועל אופן השימוש בשירותי הבריאות. לדוגמה: היכולת להבין עלונים בנושאי בריאות. יכולת זו היא משמעותית בעיקר ברמת הפרט
- א"ב אינטראקטיבית — היכולת לפתח מיומנויות אישיות לצורך פעילות בתוך מערך התמיכה הבריאותי, כלומר — באינטראקציה מול אנשי מקצועות הבריאות. המיומנויות הנדרשות כדי לנהל את הבריאות מתוך שותפות עם אנשי המקצוע[1]. לדוגמה: ההבנה מתי לפנות לרופא, מתי לחדר מיון, ואיך לנהל את התקשורת איתם וביניהם
- א"ב ביקורתית — הבנת מידע על גורמים חברתיים ופוליטיים המשפיעים על הבריאות, לצורך העצמה אישית וקהילתית, ואפשרות להשגת שינויים בארגון ו/או במדיניות[6]. היכולת לנתח מידע בריאותי באופן ביקורתי, להעלות מודעות, ולהשתתף בפעילויות להסרת חסמים להשגת הבריאות[1]. אוריינות זו היא משמעותית לא רק ברמת הפרט, אלא גם ברמת האוכלוסייה. דוגמה לשימוש בא"ב ביקורתית בישראל: ביקורת של חולים על סל התרופות, וההבנה איך ליצור לחץ ציבורי לשינוי הרכבו.
את השינויים הרבים בהגדרת המושג א"ב לאורך השנים סיכם Nutbeam כיציקת "שמן חדש לתוך עששיות ישנות" (”new oil into old lanterns“). הוא מדגיש כי מדובר, בסך הכול, באריזה חדשה יותר של הקשר הידוע בין חינוך לבין העצמה. הוא מזכיר כי תוכניות חינוך־לבריאות משמשות כבר שנים רבות כאמצעי לניוד חברתי (social mobility), הן במדינות מפותחות, והן במדינות מתפתחות. הודות להרחבת ההגדרה, כעת אפשר לומר, כי תוכניות חינוך לבריאות מסייעות לניוד חברתי של אוכלוסיות מוחלשות על ידי כך שהן מסייעות לפיתוח א"ב אינטראקטיבית וא"ב ביקורתית.
Peerson & Saunders מבדילות בין א"ב לבין אוריינות רפואית. אוריינות רפואית מתמקדת, לדידן, במיומנויות מקדמות־בריאות בתוך מערכת הבריאות. א"ב, לעומת זאת, כוללת מיומנויות של קבלת החלטות בעלות השפעה בריאותית גם מחוץ למערכת הבריאות — במקום העבודה (לדוגמה: האם לעלות במדרגות או במעלית), בסופרמרקט (האם לקנות ירקות או חטיפים), בפעילויות פנאי, במשפחה ובשכונה. לדעתן, הגדרה נאותה של א"ב צריכה להתייחס ל"רמת הידע, המיומנויות והיכולות האישיות המאפשרות העצמה אישית, מעודדות קבלת החלטות מושכלת, ומאפשרות לאדם להבין ולהשתמש במידע כדי לקדם בריאות טובה ולשמור עליה"[1].
Peerson & Saunders מזכירות כי למרות חשיבותה, א"ב איננה תנאי מספיק, או הכרחי להתנהגות מקדמת בריאות, או לבריאות בכלל. ייתכן שלאדם יהיו הידע ויכולת הבנה בענייני בריאות, והוא יבחר שלא להשתמש בהם. כך לדוגמה יכול להיות אדם המודע לנזקים הנגרמים משתייה מוגזמת של אלכוהול ומבין אותם — ובוחר להתעלם מהם. כמו כן, יכול להיות מצב שלאדם יהיה ידע בנושא בריאותי מסוים, אך הידע לא יהיה מדויק, וכתוצאה, היישום שלו יהיה לקוי. על כן יש להבדיל, לדעתן, גם בין: רכישת ידע והבנתו, לבין הנטייה והיכולת לפעול לפיו בצורה המקדמת בריאות[1]. Nutbeam העיר שהרבה מתוכניות החינוך־לבריאות וקידום הבריאות בשנות ה־70 וה־80 של המאה ה־20 התאפיינו בהסתמכות מרובה על העברת מידע, אך נכשלו בהבנת הקשר המורכב שבין ידע, אמונות, ונורמות חברתיות. תוכניות רבות השיגו תוצאות מאכזבות בכללן, או בחלקים מסוימים של האוכלוסייה, מה שמעלה לדעתו את החשש שהקשר בין ידע לבין פעולה איננו ליניארי, ואינו מובן דיו[6]. כל אלו הן גישות שפותחו בארצות הברית.
באירופה, נערך בשנת 2012 קונסורציום בנושא א"ב (HLS-EU). החוקרים ערכו סקירה שיטתית של ההגדרות השונות לא"ב, וניסו לשלב ביניהן. הם יצרו מטריצה ובה ארבעה מימדים של א"ב, המיושמים על שלושה תחומי בריאות. על פי הקונסורציום האירופאי, ארבעת המימדים של א"ב הם:
- גישה / השגה של מידע בריאותי רלבנטי
- הבנת המידע הבריאותי
- עיבוד ואמידה של ערך המידע הבריאותי
- יישום / שימוש במידע בריאותי.
שלושת תחומי הבריאות בהם מיושמת האוריינות הזו הם:
- טיפול רפואי
- מניעת מחלות
- קידום בריאות[7]
כך נוצרת המטריצה הבאה (טבלה מס' 1).
| תחום בריאותי | השגת מידע בריאותי רלבנטי | הבנת מידע בריאותי רלבנטי | הערכת מידע בריאותי רלבנטי ועיבודו | שימוש / יישום במידע בריאותי רלבנטי |
|---|---|---|---|---|
| טיפול רפואי | יכולת להשיג מידע בנושאים רפואיים או קליניים | יכולת להבין מידע רפואי ולהסיק ממנו משמעות | יכולת לאמוד את ערכו של המידע שהושג ולפרש אותו | יכולת לקבל החלטות מושכלות בנושאים רפואיים |
| מניעת מחלות | יכולת להשיג מידע על גורמי סיכון בריאותיים | יכולת להבין מידע על גורמי סיכון ולהסיק מכך משמעויות | יכולת לפרש ולאמוד את ערכו של מידע על גורמי סיכון בריאותיים | יכולת לקבל החלטות מושכלות לגבי גורמי סיכון בריאותיים |
| קידום בריאות | יכולת להתעדכן לגבי גורמים המשפיעים על הבריאות, בסביבה הפיזית והחברתית | יכולת להבין מידע לגבי גורמים המשפיעים על הבריאות, בסביבה הפיזית והחברתית | יכולת לפרש ולאמוד את ערכו של מידע לגבי גורמים המשפיעים על הבריאות, בסביבה הפיזית והחברתית | יכולת לקבל החלטות מושכלות לגבי גורמים המשפיעים על הבריאות, בסביבה הפיזית והחברתית |
הערכת א"ב
קיימים מגוון כלים להערכה של רמת א"ב של נבדקים, רובם עדיין מתמקדים בא"ב פונקציונאלית. הכלים הנפוצים ביותר להערכת א״ב באנגלית הם ה־TOFHLA (Test of Functional Health Literacy in Adults)[8] וגרסתו המקוצרת STOFHLA[9]. השאלון מאפשר הערכה של אוריינות חשבונית, וכן של יכולת קריאה והבנה של קטעי טקסט מחיי היום יום. שאלון זה תורגם לעברית ותוקף על מדגם של חולים ישראלים על ידי בראון־אפל ואח', וקיבל את השם HHLT (Hebrew Health Literacy Test)[10]. בשאלון זה, קטעי הטקסט מוצגים על כרטיסיות, והשאלות נשאלות בעל פה. לדוגמה: על כרטיסייה כתוב "יש לקחת כדור אחד כל 6 שעות". המראיין שואל בעל פה את הנבדק: "לקחת כדור בשעה 7 בבוקר. מתי עליך לקחת את הכדור הבא?". בשאלות לבחינת הקריאה וההבנה מוצגות לנבדק כרטיסיות עם טקסט של הזמנה לבדיקה או לרופא, והוא נשאל בעל פה שאלות של הבנת הנקרא. שאלון א"ב נוסף באנגלית נקרא REALM[11]. בנוסף לשאלוני א"ב כלליים, פותחו גם שאלוני א"ב ספציפיים למחלות מסוימות. כך, לדוגמה, פותחו שאלון א"ב לתחום רפואת השיניים — TOFHLID[12], שאלון א"ב לחולי סוכרת[13], וכן שאלון אוריינות תזונתית[14].
א"ב נמוכה כבעיה בבריאות הציבור
בסקר לאומי בארצות הברית נמצא כי כ־90 מיליון אמריקאים (כרבע מהאוכלוסייה) סבלו מרמת א"ב נמוכה[15]. א"ב נמוכה אופיינית בעיקר למבוגרים חסרי השכלה תיכונית, הסובלים ממגבלות בריאותיות (הדגשה שלי), שיש להם גישה מוגבלת למשאבים, המשתייכים לקבוצות מיעוט באוכלוסייה, או שהם מהגרים[16]. ההתפלגות של רמת הא"ב באוכלוסייה דומה להתפלגות האוריינות בכלל. בעיה זו כמובן חמורה יותר במדינות מתפתחות, ובקבוצות מוחלשות כמו נשים[17]. האם הבריאות הלקויה היא הגורם של הא"ב הנמוכה או התוצאה שלה? גם וגם, כנראה.
א"ב נמוכה מהווה בעיה משמעותית בבריאות הציבור. בשנת 2004 פרסמו Dewalt וחבריו סקירה שיטתית בנושא: התוצאים הבריאותיים של א"ב נמוכה[18]. בסקירה נכללו 44 מחקרים. רוב המחקרים העריכו א"ב באמצעות שאלוני REALM או TOFHLA. במחקרים אחרים נעשה שימוש במבחן WRAT להערכת אוריינות כללית. נבדקים עם רמת א"ב נמוכה התאפיינו בתוצאים בריאותיים גרועים יותר: פחות ידע, יותר סמני מחלה, מדדי תחלואה גרועים יותר, מצב בריאות כללי ירוד יותר, ושימוש מופחת במשאבים בריאותיים. כהכללה, חולים בעלי א"ב נמוכה היו בסיכון גבוה פי 1.5 עד 3 לסבול מתוצא בריאותי נמוך, יחסית לבעלי א"ב גבוהה יותר. ראו דוגמאות בטבלה מס' 2.
| קטגוריית תוצא | שאלון אוריינות | תוצא | קשר עם א״ב נמוכה |
|---|---|---|---|
| ידע | REALM | ידע בנושא עישון | פחות ידע |
| S-TOFHLA | ידע בנושא יתר לחץ דם, ידע בנושא סוכרת | פחות ידע | |
| WRAT | הבנת הוראות במכתב שחרור מחדר מיון | פחות ידע | |
| בדיקות סיקור ורפואה מונעת | S-TOFHLA | מעולם לא קיבלו חיסון נגד שפעת לא עשו ממוגרפיה בשנתיים האחרונות מעולם לא עברו משטח PAP |
OR=1.4 OR=1.5 OR=1.7 |
| סמנים ביוכימיים | S-TOFHLA | שליטה גרועה בסוכרת סוג 2 | OR=2.3 |
| תחלואה | S-TOFHLA | הימצאות דיכאון | OR=1.2 |
| REALM | אבחון סרטן ערמונית בשלב מאוחר | OR=1.6 | |
| אשפוזים | TOFHLA | אשפוז | RR=1.69 |
| מצב בריאות כללי | TOFHLA | מצב בריאות כללי ירוד — דיווח עצמי | OR= 1.7 - 2.2 |
בשנת 2011 התפרסמה סקירת ספרות מעודכנת באותו נושא. בסקירה השיטתית זוהו 96 מחקרים באיכות סבירה ומעלה. בניתוחם נמצא קשר עקבי בין א"ב נמוכה לבין שיעור גבוה יותר של אשפוזים, שימוש מוגבר ברפואת חירום, שיעור נמוך יותר של שימוש בממוגרפיה ובחיסונים נגד שפעת, יכולת מופחתת לשימוש נאות בתרופות, יכולת מופחתת של הבנת מסרים בריאותיים, ובקרב קשישים — מצב בריאות כללי ירוד יותר, ושיעורי תמותה מוגברים. לדעת החוקרים, פערים ברמת הא"ב מסבירים גם פערים בתוצאים מסוימים בין בני אדם ממוצא שונה{הערה|שם=הערה19|Berkman ND, Sheridan SL, Donahue KE, Halpern DJ, Crotty K. Low health literacy and health outcomes: an updated systematic review. Annals of Internal Medicine. 2011; 155: 97-107.}}.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Peerson A, Saunders M. Debate: Health literacy revisited: what do we mean and why does it matter? Health Promotion International 2009; 24: 285-96.
- ↑ National Institute for literacy. National literacy Act 1991.
- ↑ Parker et al. The test of functional health literacy in adults. Journal of General Internal Medicine 1995: 10; 537-41.
- ↑ Williams et al, 1998. Relationship of functional health literacy to patient’s knowledge of their chronic disease: a study of patients with hypertension and diabetes. Archives of Internal Medicine 1998: 158; 166-72.
- ↑ National Academy on an Aging Society/ Center for Health Care Strategies. Low health literacy skills increase annual health care expenditure by 73$ billion. Center for Health Care Strategies Fact Sheet. Washington DC, 1998.
- ↑ 6.0 6.1 6.2 Nutbeam D. Health literacy as a public health goal: A challenge for contemporary health education and communication strategies into the 21st century. Health promotion International 2000: 15: 259-267.
- ↑ S0rensen K, Van den Broucke S, Fullam J, et al.. Health literacy and public health: A systematic review and integration of definitions and modelsPublic Health. 2012; 12: 80.
- ↑ Parker et al. The Test of Functional Health Literacy in Adults, a new instrument for measuring patient’s health literacy skills. Journal of General and Internal Medicine 1995; 10: 537-41.
- ↑ Baker et al. development of a brief test to measure functional health literacy. Patient Education and Counseling 1999; 38: 33-42.
- ↑ Baron-Epel O, Balin L, Daniely Z, Eidelman S. Validation of a Hebrew health literacy test. Patient Education and Counseling 2007: 67; 235-9.
- ↑ Shea JA, Beers BB, McDonald VJ, Quistberg DA, Ravenell KL, Asch DA. Assessing health literacy in African American and Caucasian adults: disparities in rapid estimate of adult literacy in medicine (REALM) scores. Family Medicine. 2004; 36: 575-81.
- ↑ Gong DA, Lee JY, Rozier RG, Pahel BT, Richman JA, Vann WF Jr. Development and testing of the Test of Functional Health Literacy in Dentistry (TOFHLiD). Journal of Public Health Dentistry. 2007; 67: 105-12.
- ↑ Ishikawa H, Takeuchi T, Yano E. Diabetes Care. Measuring functional, communicative, and critical health literacy among diabetic patients. Diabetes Care 2008 May; 31(5): 874-9. Epub 2008 Feb 25.
- ↑ Diamond JJ. Development of a reliable and construct valid measure of nutritional literacy in adults. Nutrition Journal 2007; 6: 5.
- ↑ Kutner M, Greenberg E, Baer J. National Assessment of Adult Literacy (NAAL). Washington: US Department of Education; 2005.
- ↑ Rudd RE. Health literacy skills of U.S. adults. American Journal of Health Behavior. 2007; 31 Suppl 1: S8-18.
- ↑ WHO, 2011. Analysing Commitments to Advance the Global Strategy for Women’s and Children’s Health. http:// www.who.int/pmnch/topics/part_publications/PMNCH_ Report_2011_-_29_09_2011_full.pdf
- ↑ 18.0 18.1 Dewalt DA, Berkman ND, Sheridan S, Lohr KN, Pignone MP. Literacy and Health Outcomes. A Systematic Review of the Literature. Journal of General Internal Medicine. 2004; 19: 1228-39.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי עפרה מהודר - החוג לחינוך רפואי, בית הספר לרפואה על שם סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, ofra@medi-kal.com