האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "אטרופיה נרתיקית - Atrophic vaginitis"

מתוך ויקירפואה

שורה 1: שורה 1:
 +
{{ערך בבדיקה}}
 +
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=
 
|תמונה=
שורה 4: שורה 6:
 
|שם עברי=אטרופיה נרתיקית
 
|שם עברי=אטרופיה נרתיקית
 
|שם לועזי=Atrophic vaginitis
 
|שם לועזי=Atrophic vaginitis
|שמות נוספים=
+
|שמות נוספים=הנרתיק כמכשול בגיל המעבר ושמירה על בריאותו
 
|ICD-10={{ICD10|N|95|2|n|80}}
 
|ICD-10={{ICD10|N|95|2|n|80}}
 
|ICD-9={{ICD9|627.3}}
 
|ICD-9={{ICD9|627.3}}
שורה 11: שורה 13:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 +
נרתיק האישה בשנות הפוריות מהווה איבר המשמש לתפקודה המיני ולמעבר היילוד בעת הלידה. השינוי הדרמטי בתפקוד הנרתיק מתחולל עם תום תקופת הפוריות, הפסקת התפקוד השחלתי, הירידה בהפרשת האסטרוגן עד להיעלמותו וכניסתה של האישה לתקופת גיל המעבר. התוצאה היא אטרופיה נרתיקית. למרות שכיחותה של הבעיה, היא סובלת מחוסר התייחסות, מדווחת פחות, מאובחנת פחות ומטופלת פחות מהרצוי.
 +
 +
תסמיני האטרופיה הנרתיקית שכיחים בנשים בגיל המעבר, ושכיחותם עולה עם הגיל ככל שמתרחקים מגיל הפסקת הווסת וממצב החוסר באסטרוגן (כ-25% יחוו תסמינים אלה בשנה הראשונה וכ-45% לאחר שלוש שנים מרגע הפסקת הווסת). בממוצע, יותר מ-40% מהנשים הפוסט מנופאוזליות חוות תסמינים של אטרופיה נרתיקית. מצב זה נוצר עקב חסר באסטרוגן בגוף ולכן יכול להופיע גם בנשים פרה מנופאוזליות הנוטלות תרופות אנטי אסטרוגניות או שעברו כריתת שחלות לפני גיל המעבר.
 +
 +
בניגוד לתסמינים הווזומוטוריים שנעלמים בהדרגה לאורך השנים, ללא קשר אם האישה נטלה טיפול הורמונלי חלופי או לא, התסמינים האורוגניטליים רק מחמירים עם השנים אם לא נוטלים טיפול מתאים.
 +
 +
למרות שכיחות התופעה, רק 25%-20% מהנשים יפנו לקבלת סיוע וטיפול רפואי. זאת ועוד, מסתבר שלכ-25% מהנשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי סיסטמי עדיין קיימים תסמינים נרתיקיים, לכן על הרופא ליטול יוזמה ולשאול באופן ישיר את המטופלת שאלות בנושא על מנת לעזור לה להתמודד עם התסמינים ובכך לתרום לעלייה באיכות חייה.
 +
 +
חוסר באסטרוגן והשפעתו על הנרתיק
 +
 +
שינויים פוסט מנופאוזליים עקב חסר אסטרוגן משפיעים על איברים רבים בגוף בהתאם לקולטנים לאסטרוגן המצויים בתוכם וביניהם גם על המערכת האורוגניטלית. במהלך חייה של האישה, אפיתל הנרתיק עובר שינויים בתגובה לרמות האסטרוגן בדם. בתגובה לגירוי האסטרוגני, אפיתל הנרתיק עבה, עשיר בקפלים, הבלוטות עשירות בגליקוגן וקיים ריבוי של חיידקי לקטובצילוס אשר הופכים את הגלוקוז לחומצה לקטית ששומרת על חומציות הנרתיק ברמה של 4.5-3.5 ההכרחית כמנגנון הגנה של הנרתיק מפני זיהומים. עלייה בחומציות הנרתיק חושפת אותו לזיהומים כגון סטאפילוקוקים, סטרפטוקוקים, קוליפורמים ועוד.
 +
 +
מצב של חוסר באסטרוגן מלווה גם בשינויים בקיר הנרתיק שהופך לדק יותר, לחיוור וליבש עקב עלייה ברקמת החיבור, ירידה באלסטין והיאלניזציה של קולגן, אובדן רקמת שומן והיכולת לאגוד נוזלים, היצרות כלי הדם הנרתיקיים וכתוצאה מכך ירידה בזרימת הדם לנרתיק. כל השינויים הללו מעלים את הסיכון לטראומה, זיהומים, כאב, פיסורות, אקימוזות ואולצרציות בנרתיק. הנרתיק נעשה צר ומקוצר וחשוף מאוד לטראומה אפילו קלה כמו בדיקה בספקולום או בעת קיום יחסי מין.
 +
 +
גורמי סיכון למצב של חסר אסטרוגני ולהתפתחות של אטרופיה נרתיקית הם:
 +
 +
מנופאוזה ( הסיבה השכיחה ביותר)
 +
ירידה בתפקוד השחלות כמו לאחר הקרנות לאזור, מתן כימותרפיה וכריתת שחלות מוקדמת.
 +
סיבות נוספות: הנקה, עישון ונטילת תרופת אנטי אסטרוגניות כמו פרוברה, טמוקסיפן, דנזול ודקהפפטיל.
 +
תסמינים המלווים אטרופיה נרתיקית
 +
 +
הסימן הראשון לאטרופיה נרתיקית הוא ירידה בהפרשות, בסיכוך, ואליו מתלווה יובש, תחושת בעירה, כאב ביחסי מין, ירידה נוספת בהפרשות, עקצוץ, גרד, ולעתים הפרשה צהובה מריחה רע, כאב ביחסי מין ותחושת לחץ.
 +
 +
בדומה לנרתיק, גם צינור השתן - השופכה - עשיר בקולטנים לאסטרוגן ובהתאם לכך מצב החוסר באסטרוגן מלווה בתופעות אורינריות הכוללות: תכיפות במתן שתן, המטוריה, דיסאוריה, אי נוחות ולעתים זיהומים בדרכי השתן.
 +
 +
בבדיקה פיזיקלית, חשוב לזכור את האפשרות שכל אישה פוסט מנופאוזלית שבאה עם תלונות אורוגניטליות סובלת מאטרופיה נרתיקית, אולם יש לשלול שימוש במשחות מסוימות, בבשמים, באבקות כביסה ובסבונים מסוימים, בספרמצידים לובריקנטים ועוד.
 +
 +
בבדיקה ניתן להתרשם שאפיתל הנרתיק חיוור, חלק ומבריק, לעתים מופיעים אודם, פטריות, נטייה לשבירות הרקמה וגניטליה חיצונית חסרת אלסטיות.
 +
 +
ככל שהאטרופיה מתקדמת מופיע מיעוט בשיעור הערווה, הקטנה בגודל הדגדגן, יובש והקטנה של השפתיים עם היצרות וחיבור של השפתיים הקטנות והיצרות של הכניסה לנרתיק. אפיתל הנרתיק הופך עם הזמן להיות פריך למגע, חסר קפלים ונוטה מהר לסימני טראומה, אקימוזות ולצרציות קלות בפורשט האחורי, לרוב לאחר יחסי מין או בהכנסת הספקולום. לעתים, קיום יחסי מין או בדיקה גניקולוגית עלולים להיות מלווים בדימום נרתיקי. ציסטוצלה וצניחה מסוימת של איברי האגן יכולות להתלוות לאטרופיה הנרתיקית.
 +
 +
ניתן למדוד ולראות עלייה בחומציות הנרתיק ל-5. חשוב לשלול זיהום נרתיקי שעלול לגרום לעלייה בחומציות הנרתיק ותסמינים דומים לאלה של אטרופיה.
 +
 +
טיפול לאטרופיה נרתיקית
 +
 +
סיכום סקירת ספרות שבוצעה בין השנים 2006-1996 הניב כ-20 מאמרים אקראיים מבוקרים שבוצעו ב-4,200 נשים ובהם נבדקה יעילות ובטיחות מתן טיפול לנשים הסובלות מאטרופיה נרתיקית. בהמשך התפרסמו עוד מאמרים בנושא – ב-2010 התפרסם נייר העמדה של האיגוד האמריקאי למנופאוזה, ב-2012 התפרסם נייר העמדה של האיגוד האירופאי למנופאוזה ועוד מספר מאמרים רבים בנושא.
 +
 +
בעבר, הטיפול הראשוני המומלץ ביותר על ידי האיגוד האמריקאי והאירופאי למנופאוזה היה טיפול בלובריקנטים ובתכשירים עתירי לחות על מנת לאפשר המשך פעילות מינית. לנשים סימפטומטיות שלא הגיבו לטיפול זה, הומלץ טיפול מקומי באסטרוגן, כיוון שאטרופיה נרתיקית מתלווה לירידה ברמות אסטרוגן בדם.
 +
 +
הבחירה האופטימלית לטיפול היא בטיפול הורמונלי חלופי שנמצא יעיל בהחזרת ובשמירת בריאות הנרתיק. הטיפול משפר את כל המדדים הציטו-מורפולוגיים של הנרתיק, מוריד את חומציות הנרתיק, מעבה ומעלה את וסקולריזציית אפיתל הנרתיק, מעלה את מספר התאים השטחיים בנרתיק (הסופרפיציאליים המפרישים גליקוגן) ומשפר באופן מלא את כל הסימפטומים של אטרופיה נרתיקית אם מתחילים מיד עם הכניסה למנופאוזה.
 +
 +
השפעת הטיפול הפומי על התלונות האורינריות, כגון תכיפות ודחיפות במתן שתן וזיהומים, פחות ברורה.
 +
 +
לפי נייר העמדה של ה- NAMS שהתפרסם ב-2010, הטיפול באסטרוגן מקומי הוא טיפול הבחירה לנשים הסובלות מאטרופיה נרתיקית, הוא משפר באופן מלא את התלונות ולכן על הקלינאים להיות מודעים לנושא בניסיון לשפר את איכות חייה ותפקודה המיני של האישה הפוסט מנופאוזלית.
 +
 +
סוגי אסטרוגן נרתיקי
 +
 +
יש מספר סוגי אסטרוגן בעלי אופן מתן שונה אשר מאושרים לשימוש באטרופיה נרתיקית. לדוגמה, קרם נרתיקי (פרמארין) אשר מכיל מנה של 0.5-2.0 גרם% - תלוי בכמות המוחדרת על ידי האישה; טבעת נרתיקית (אסטרינג 2 מ"ג – טרם משווקת בישראל) המכילה שחרור מושהה של אסטרוגן במשך 90 יום; טבליות (ואגיפם) הניתנות פעמיים בשבוע ומכילות כמות מדויקת של 10מיקרוגרם של אסטרדיול לטבליה, והקרם הנרתיקי אובסטין, המכיל אסטריול, הוותיק ביותר בשימוש.
 +
 +
מחקרים מבוקרים על שימוש באסטרדיול במינונים של 0.5-2 גרם ליום הראו יעילות בהקלה על הסימפטומים, אולם יש להימנע מהחדרת כמויות גדולות של המשחות לנרתיק כיוון שדווחו מקרים של פרוליפרציה של אנדומטריום. לכן, יש להבטיח שהמטופלת מחדירה את המינון הנמוך הנכון, וכמו כן עליה לשמור שהמרחק בין זמן השמת הקרם לקיום יחסי מין יהיה יותר מ-12 שעות.
 +
 +
מחקרים מבוקרים אקראיים הראו יעילות גבוהה לטיפול בהחדרת טבליה אחת של ואגיפם 25 מיקרוגרם פעמיים בשבוע לנרתיק, לשיפור כל התסמינים המלווים אטרופיה נרתיקית. אובסטין נמצא גם כמשפר את הסימפטומים של אטרופיה נרתיקית ובמחקר נמצא כי הוא אף מפחית שיעור דלקות חוזרות בדרכי השתן.
 +
 +
כל הטיפולים מקלים על הסימפטומים האורוגניטליים, משפרים את מראה הנרתיק ומחדשים את פרוליפרציית התאים בנרתיק ואת בריאותו. רמת החומציות של הנרתיק יורדת ולכן יורדת הנטייה לפתח זיהומים.
 +
 +
מחקרים על טיפול מקומי באסטרוגן לנרתיק, הן במשחה (אובסטין) והן בטבליה (וגיפם), הראו למשל שיש עלייה במספר הלקטובצילים, עלייה ביחס בין התאים השטחיים בנרתיק וירידה במספר התאים הפאראבזליים. בשבועיים הראשונים לשימוש נמצאה עלייה ברמת אסטרדיול בסרום אך הרמה ירדה לאחר מכן. ההנחה היתה ששיעור הספיגה של התאים לתכשיר עולה עם משך השימוש עקב עלייה בוסקולריזציה של אפיתל הנרתיק המטופל ולכן עם משך הטיפול הרמה בדם יורדת ובתאים עולה. עקב ריכוז אסטרוגן נמוך בתכשירים, הנטייה לפתח קרצינומה של האנדומטריום כמעט אינה קיימת, לכן אין צורך במתן פרוגסטרון בנוסף, אלא אם נוצרת רירית רחם מעובה, אז יש לדגום את הרירית.
 +
 +
בסקירת ספרות עד 2012, רק שישה מחקרים היו עם כפל סמויות אקראי ומבוקר עם קבוצת פלצבו. במחקרים אלה חל שיפור בסימפטומים כבר לאחר שבועיים של שימוש הן בקרם והן בטבליות, ושיפור משמעותי יותר הופיע לאחר 12 שבועות, כולל שיפור ביובש, בגרד ובדיספראוניה מול קבוצת הפלצבו. רק 10% מהמטופלות עדיין התלוננו על תסמינים לאחר 12 שבועות של טיפול באסטרוגן מקומי. כל תכשירי האסטרוגן הוגינאליים גרמו לשיפור בסימפטומים ולשיפור בחומציות הנרתיק (הקרמים יותר מהטבליות), וגם תכשירים המכילים ג'ל שגורמים ללחות הנרתיק מורידים את חומציות הנרתיק. מבחינה ציטולוגית, כל התכשירים גרמו באופן זהה למטורציה של המוקוזה ולעלייה באחוז התאים הפאראבזליים ביחס לסופרפיציאליים. יש לציין כי רוב המחקרים היו קצרי טווח, עם שימוש במינונים שונים והטרוגניות בתוצאות, וכמה מהם לא היו עם כפל סמויות. כמו כן, יעילות לטווח ארוך לא נבדקה.
 +
 +
יש מקום לשקול מתן טיפול מקומי באסטרוגן במצבים כמו שימוש בתרופות הגורמות לאטרופיה נרתיקית, כגון דקהפפטיל, דנזול, מעכבי ארומאטאז ורלוקסיפן.
 +
 +
נשים שחלו בעבר בסרטן שד, המשתמשות במעכבי ארומאטאז ואו טמוקסיפן, עלולות לסבול מתסמינים של יובש נרתיקי. במהלך השבועיים הראשונים לטיפול באסטרוגן מקומי קיימת עלייה ברמת אסטרדיול בסרום, לכן יש לשקול היטב מתן אסטרוגן מקומי לנשים שחלו בעבר בסרטן שד כיוון שקיים חשש שספיגה סיסטמית זמנית זו עלולה לגרום לחזרת המחלה בנשים אלו, למרות שלאחר שבועיים של שימוש בתרופה נראית ירידה ברמת האסטרדיול הדם לרמה הפוסט מנופאוזלית המקובלת והסיכון חולף.
 +
 +
מבחינת תופעות הלוואי של התרופות, לטבליות הנרתיקיות יש יתרון בהיותן לא דולפות, לא מלכלכות ובעלות מינון מדויק של התרופה. אולם, אם האישה סובלת מצניחת איברי האגן או מסטנוזיס נרתיקי הגורם לכאב ניכר ולדימום ביחסי מין, יש מקום לשקול שימוש בקרם נרתיקי.
 +
 +
כמה מהנשים דיווחו על תופעות לוואי כמו גודש בשדיים ודימום נרתיקי יותר בשימוש בקרם מאשר בטבליות, לכן חובה לבצע בירור הכולל סונר אגן ובדיקת רמות אסטרדיול בדם, וכן לשקול לדגום את רירית הרחם בנשים אלו.
 +
 +
חשוב לציין כי כל המחקרים הוכיחו יעילות ובטיחות אנדומטריאלית גבוהה ושכיחות נמוכה נדירה ביותר של הופעת היפרפלזיה של האנדומטריום.
 +
 +
קיימת חשיבות לבחירת המטופלות המתאימות לטיפול - נשים פוסט מנופאוזליות עם תסמינים של אטרופיה נרתיקית שלא הגיבו לטיפול אחר בתכשירים לא הורמונליים. ניתן לתת טיפול באסטרוגן מקומי גם לנשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי סיסטמי וגם לאלו שלא נוטלות טיפול זה. בנשים שחלו בסרטן שאינו תלוי בהורמונים, הגישה זהה לנשים בריאות אחרות.
 +
 +
כמו כן, חשוב לזכור כי קיימת חשיבות לבחירת הטיפול האסטרוגני המקומי המתאים – בהתאמה לכל אישה, לפי צרכיה.
 +
 +
אין מספיק נתונים כדי להמליץ על מעקב אנדומטריום שנתי לנשים הנוטלות טיפול אסטרוגני נרתיקי, אולם אם האישה בסיכון לסרטן האנדומטריום או מדווחת על דימום נרתיקי, המעקב צריך להיות צמוד יותר, כולל סונר אגני ודיגום רירית הרחם.
  
נשים רבות סובלות מ'''אטרופיה נרתיקית''' ושכיחות התסמינים עולה עם הגיל, ככל שמתרחקים מגיל חדלון הווסת. נשים עם אטרופיה נרתיקית סובלות מהפרעות בדרכי המין והשתן כתוצאה ממצב של חסר באסטרוגן. מטרת הטיפול הינה להקל על התסמינים ולשפר את האטרופיה האנטומית.
+
מסקנות והמלצות
  
==אפידמיולוגיה==
+
לרוב, התסמינים הנרתיקיים נוטים לחוסר תשומת לב עד אשר מופיעה בעיה של יובש נרתיקי ניכר ומטריד.
 +
מטרת הטיפול באטרופיה נרתיקית היא הקלה על תסמינים ושיפור האטרופיה האנטומית.
 +
הטיפול באסטרוגן מקומי הוא יעיל ובטוח.
 +
לנוכח העובדה שאטרופיה נרתיקית מחמירה עם השנים ואינה נעלמת ללא טיפול תרופתי מתאים, על הרופאים להשקיע מאמץ באבחון הבעיה ובטיפול בה.
 +
קו ראשון לטיפול, לפי ניירות העמדה, הוא תכשירים לובריקנטים או חומרי ריכוך אבל יעילותם זמנית וקצרת טווח, לכן יש לשקול כקו ראשון טיפול מקומי נרתיקי באסטרוגן. כל התכשירים האסטרוגנים הם במינון נמוך ומאושרים לשימוש באטרופיה נרתיקית וכולם יעילים באותה מידה בהקלה על התסמינים. הבחירה באיזה תכשיר להשתמש תלויה בנסיונו האישי של הרופא ובהעדפת המטופלת.
 +
מתן פרוגסטרון לרוב אינו מומלץ בנוסף למתן אסטרוגן נרתיקי.
 +
באישה בסיכון מוגבר לסרטן אנדומטריום, או בנשים בעלות תסמינים של דימום נרתיקי, דרוש מעקב צמוד אחרי רירית הרחם. אין המלצה למעקב זה בנשים אסימפטומטיות.
 +
בנשים שטופלו בסרטן שאינו תלוי בהורמונים, הטיפול באטרופיה נרתיקית זהה לנשים ללא היסטוריה של סרטן. בנשים שחלו בסרטן התלוי בהורמונים, יש להיוועץ באונקולוג המטפל ובהעדפות האישה.
 +
ספרות
 +
1. Bachmann GL< NevadunskyNS. Diagnosis and Treatment of Atrophic Vaginitis. .Am Fam Physician 2000;61:3090-6. The role of local vaginal estrogen for treatment of vaginal atrophy in postmenopausal women: 2007 position statement of The North American Menopause Society. Menopause; the journal of the north American menopause society, 14(3), 357-369, 2007
  
תסמינים של אטרופיה נרתיקית שכיחים בנשים בגיל המעבר. שכיחות התסמינים עולה עם הגיל, ככל שמתרחקים מגיל הפסקת הווסת. כ-25% חוות את התסמינים האלו בשנה הראשונה וכ-45% לאחר 3 שנים מרגע הפסקת הווסת. בממוצע מעל ל-40% מהנשים לאחר הפסקת הווסת חוות תסמינים של אטרופיה נרתיקית, מצב הנוצר עקב חסר באסטרוגן בגוף ולכן יכול להופיע גם בנשים פרה-מנופאוזליות הנוטלות תרופות נוגדות אסטרוגן או שעברו כריתת שחלות לפני גיל המעבר.  
+
2. Suckling J, Lethaby A, Kennedy R. Local oestrogen for vaginal atrophy in postmenopausal women. Cochrane Database Syst Rev 2003/2005 (4): CD001500.
  
בעוד שתסמינים וזומוטוריים נעלמים בהדרגה עם השנים ללא קשר אם האישה נטלה טיפול הורמונלי חלופי או לא, התסמינים בדרכי המין והשתן רק מחמירים עם השנים בהעדר טיפול מתאים. למרות שכיחות התופעה, רק 20-25% מהנשים יפנו לקבלת סיוע וטיפול רפואי. אצל כ-25% מהנשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי מערכתי עדיין קיימים תסמינים נרתיקיים, לכן על הרופא ליטול יוזמה ולשאול באופן ישיר את המטופלת שאלות בנושא על מנת לשפר את התסמינים בדרכי המין והשתן ואת איכות חייה.
+
3. Nachtigall LE. Comparative study: Replens versus local estrogen in menopausal women. Fertil Steril 1994;61:178-180.
  
==אטיולוגיה==
+
4. Ayton RA, Darling GM, Murkies AL, et al. A comparative study of safety and efficacy of continuous low dose oestradiol released from a
  
שינויים לאחר הפסקת הווסת עקב חסר אסטרוגן משפיעים גם על מערכת המין והשתן. במהלך חייה של האישה, אפיתל הנרתיק עובר שינויים בתגובה לרמות אסטרוגן בדם. בתגובה לגירוי אסטרוגני אפיתל הנרתיק עבה ועשיר בקפלים, הבלוטות עשירות בגליקוגן, וקיים ריבוי של חיידקי [[לקטובצילוס]] אשר הופכים את הגלוקוז לחומצה לקטית השומרת על חומציות הנרתיק ברמה של 3.5-4.5 ההכרחית כמנגנון הגנה של הנרתיק מזיהומים. עלייה בחומציות הנרתיק חושפת אותו לזיהומים על ידי סטאפילוקוקים, סטרפטוקוקים, קוליפורמים ועוד. לאחר גיל הפסקת הוסת, רמת האסטרוגן ובמיוחד רמת ה[[אסטראדיול]] בדם יורדת, דבר המלווה בשינויים בקירות הנרתיק אשר הופך דק יותר, חיוור ויבש עקב עלייה ברקמת החיבור, ירידה באלסטין, היאלניזציה של קולגן, אובדן רקמת שומן והיכולת לאגוד נוזלים. ישנה  היצרות כלי הדם הנרתיקיים וכתוצאה מכך ירידה בזרימת הדם לנרתיק. מספר שכבות האפיתל קטן בצורה משמעותית והיכולת לשימון הנרתיק בזמן יחסי מין יורדת. כל השינויים הללו גורמים לכאב בזמן קיום יחסי מין שהינו בלתי נמנע ומעלים את הסיכון לטראומה, לזיהומים, לכאב, לסדקים, לשטפי דם ולכיבים בנרתיק. הנרתיק הופך צר, קצר וחשוף מאוד לטראומה כמו בעת בדיקה בספקולום ו/או בעת קיום יחסי מין.  
+
vaginal ring compared with conjugated equine oestrogen vaginal cream in the treatment of postmenopausal urogenital atrophy. BJOG 1996;
  
גורמי סיכון למצב של חסר אסטרוגני ולהתפתחות של אטרופיה נרתיקית הינם חדלון הווסת המהווה את הסיבה השכיחה ביותר, ירידה בתפקוד השחלות מסיבות שונות כגון הקרנות לאזור, מתן כימותרפיה וכריתת שחלות מוקדמת. סיבות נוספות הן הנקה, עישון ותרופת נוגדות אסטרוגן כמו [[Provera]] {{כ}}(Medroxyprogesterone) (פרוברה ; מדרוקסיפרוגסטרון), [[Tamoxifen]] (טמוקסיפן) , [[Danol]] {{כ}}(Danazol) (דנול ; דנזול) ו[[Decapeptyl]] {{כ}}(Triptorelin) (דקהפפטיל ; טריפטורלין).  
+
103:351-358.
  
==קליניקה==
+
5. Nachtigall L. Clinical trial of the estradiol vaginal ring in the U.S. Maturitas 1995;22(Suppl):S43-S47.
  
הסימנים הראשונים לאטרופיה נרתיקית הינם ירידה בהפרשות ובסיכוך, יובש, תחושת בעירה, תחושת כאב בעת קיום יחסי מין, עקצוץ, גרד, תחושת לחץ ולעיתים גם הפרשה צהובה בעלת ריח רע. ישנה עלייה בשכיחות זיהומים נרתיקיים ותופעות נלוות בדרכי השתן הכוללות תכיפות במתן שתן, דם בשתן, כאב בהשתנה, אי נוחות ולעיתים זיהומים בדרכי השתן.  
+
6. Manonai J, Theppisai U, Suthutvoravut S, Udomsubpayakul U, Chittacharoen A. The effect of estradiol vaginal tablet and conjugated
  
==אבחנה==
+
estrogen cream on urogenital symptoms in postmenopausal women: a comparative study. J Obstet Gynaecol Res 2001;27:255-260.
  
===בדיקה גופנית ובדיקות עזר===
+
7. Rioux JE, Devlin MC, Gelfand MM, Steinberg WM, Hepburn DS. 17Aestradiol vaginal tablet versus conjugated equine estrogen vaginal
  
בבדיקה יש להתרשם מכך שאפיתל הנרתיק הינו חיוור, חלק ומבריק. לעיתים ניתן למצוא אודם, פטכיות, ונטייה לשבירות הרקמה. כמו כן ניתן לראות רקמה חסרת אלסטיות באיזור הגניטליה החיצונית, מיעוט בשיעור ערווה ככל שהאטרופיה מתקדמת, הקטנה בגודל הדגדגן, יובש והקטנה של השפתיים עם היצרות וחיבור של השפתיים הקטנות והיצרות של הכניסה לנרתיק. אפיתל הנרתיק הופך עם הזמן להיות פריך למגע, חסר קפלים ונוטה מהר לסימני טראומה. ניתן למצוא שטפי דם וקרעים קטנים בחלק האחורי של הנרתיק, לרוב לאחר קיום יחסי מין או בהכנסת הספקולום. לעיתים קיום יחסי מין או בדיקה גינקולוגית עלולים להיות מלווים בדימום נרתיקי. [[צניחה של שלפוחית השתן]] (ציסטוצלה) וצניחה מסוימת של איברי אגן נוספים עשויות להתלוות לאטרופיה הנרתיקית.  
+
cream to relieve menopausal atrophic vaginitis. Menopause 2000;7: 156-161.
  
ה-pH הווגינלי הינו בדרך כלל מעל ל-4.5-5.0. ניתן להשתמש בבדיקה זו כדי להעריך את מצב האטרופיה והתגובה לטיפול. גם תפקוד שלפוחית השתן משתנה לאחר חדלון הווסת. הירידה ברמת האסטרוגן יכולה לגרום לירידה בזרימת השתן, הגדלת שארית השתן, ירידה בתכולת השלפוחית וירידה בלחץ ההשתנה המירבי. במצבי אטרופיה קשה שכיחה נוכחות קרונקל בשופכה.  
+
8. Handa VL, Bachus KE, Johnston WW, Robboy SJ, Hammond CB. Vaginal administration of low-dose conjugated estrogens: systemic absorption and effects on the endometrium. Obstet Gynecol 1994;84:215-218.
  
רמות הורמונים בדם אמורות להראות שהאישה עברה את גיל חידלון הווסת. בציטולוגיה של הנרתיק ניתן למצוא עלייה במספר התאים הפאראבזליים וירידה במספר התאים השטחיים המלווה בירידה עד חסר של נוכחות לקטובציליים. הממצא במשטח זהה לזה שנמצא במצב דלקתי מסוג דלקת נרתיק ארוזיבית (Desquamative inflammatory vaginitis) ודורש טיפול אסטרוגני מקומי לשם אבחנה. מכאן ניתן למדוד ולראות עלייה בחומציות הנרתיק ל-5. בסונר ניתן לראות רירית רחם בעובי הקטן מ-4 מ"מ. חשוב לשלול זיהום נרתיקי אשר יכול לגרום לעלייה בחומציות הנרתיק ולתסמינים דומים לאלו של אטרופיה.  
+
9. Weisberg E, Ayton R, Darling G, et al. Endometrial and vaginal effects of low-dose estradiol delivered by vaginal ring or vaginal tablet.
  
===אבחנה מבדלת===
+
Climacteric 2005;8:83-92.
  
חשוב לזכור שקיימת אבחנה מבדלת לתלונות שהוזכרו. לא כל אישה לאחר חדלון הווסת המגיעה עם תלונות הנוגעות למערכת המין והשתן סובלת מאטרופיה נרתיקית. יש לשלול מחלות עור כגון [[ליכן סקלרוזיס]], שימוש במשחות מסוימות, תחתוניות לחות, בושם, אבקות כביסה, סבונים מסוימים, קוטלי זרע ולובריקנטים ועוד.
+
10. Eriksen PS, Rasmussen H. Low-dose 17A-estradiol vaginal tablets in the treatment of atrophic vaginitis: a double-blind placebo controlled
  
==טיפול==
+
study. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol 1992;44:137-144.
  
מטרת הטיפול לאטרופיה נרתיקית הינה לצורך הקלה על תסמינים ולצורך שיפור האטרופיה האנטומית. יש לשקול גם טיפול מניעתי בנשים המבוגרות מגיל חדלון הווסת.
+
11. Crandall C. Vaginal estrogen preparations: a review of safety and efficacy for vaginal atrophy. J Women`s Health 2002;11:857-877.
סיכום סקירת ספרות שבוצעה בין השנים 1996-2006, כלל כ-20 מאמרים שהינם אקראיים מבוקרים שבוצעו בכ-4,162 נשים בהם נבדקו יעילות ובטיחות מתן טיפול אסטרוגני מקומי לנשים הסובלות מאטרופיה נרתיקית. הטיפול הראשוני המומלץ ביותר לנשים סימפטומטיות הוא טיפול מקומי באסטרוגן. מכיוון שאטרופיה נרתיקית מתלווה לירידה ברמות אסטרוגן בדם הבחירה האופטימלית לטיפול הינה בטיפול הורמונלי חליפי שנמצא יעיל גם בשמירה על בריאות הנרתיק. הטיפול משפר את כל המדדים הציטומורפולוגיים של הנרתיק כאשר הוא מוריד את חומציות הנרתיק, מעבה ומעלה את אספקת הדם לאפיתל הנרתיק, מעלה את מספר התאים השטחיים מפרישי הגליקוגן בנרתיק ומשפר באופן מלא את כל התסמינים של אטרופיה נרתיקית אם מתחילים בו מיד עם הגעה לגיל חדלון הווסת. השפעת הטיפול על התלונות במערכת השתן כגון זיהומים ותכיפות ודחיפות במתן שתן פחות ברורה, מאחר ותסמינים אלה אינם ניגרמים על ידי חסר אסטרוגן בלבד.  
 
  
יש מקום לשקול מתן טיפול מקומי באסטרוגן במצבים כמו שימוש בתרופות הגורמות לאטרופיה נרתיקית כגון [[דקהפפטיל]], [[דנול]], מעכבי ארומאטאז ו[[Evista]] {{כ}}(Raloxifen) (אוויסטה ; רלוסקיפן). נשים שחלו בעבר ב[[סרטן השד]] ומטופלות במעכבי ארומאטאז ו/או [[טמוקסיפן]] עלולות לסבול מתסמינים של יובש נרתיקי. יש מקום לשקול מתן טיפול מקומי באסטרוגן נרתיקי בנשים סימפטומטיות אלו לאחר התייעצות עם האונקולוג המטפל.  
+
12. Bachmann G. Urogenital ageing: an old problem newly recognized. Maturitas 1995;22(Suppl):S1-S5.
  
===תכשירי אסטרוגן נרתיקי===
+
13. Bygdeman M, Swahn ML. Replens versus dienoestrol cream in the symptomatic treatment of vaginal atrophy in postmenopausal women.
  
כל התכשירים האסטרוגנים הינם במינון נמוך ומאושרים לשימוש באטרופיה נרתיקית וכולם יעילים באותה מידה בהקלה על התסמינים. הבחירה באיזה תכשיר להשתמש תלויה בניסיונו האישי של הרופא ובהעדפת המטופלת.  
+
Maturitas 1996;23:259-263.
  
ישנם מספר סוגי אסטרוגן ואופן מתן שונה אשר מאושרים לשימוש באטרופיה נרתיקית. בין התכשירים קרם נרתיקי וטבליות [[Estradiol]] (אסטראדיול) הניתנות פעמיים בשבוע ומכילות כמות מדויקת של 25 מיקרוגרם [[אסטראדיול]]. המשחות הנרתיקיות הקיימות בארץ כגון [[Ovestin]] {{כ}}(Estriol) (אובסטין ; אסטריול) מכילות אסטריול (E3) ואובולות [[Ortho-gynest]] (אורטו-גינסט).  
+
14. Notelovitz M. Estrogen therapy in the management of problems associated with urogenital ageing: a simple diagnostic test and the effect of the route of hormone administration. Maturitas 1995(Suppl 22): S31-S33.
  
מחקרים אקראיים הראו שהמינון המומלץ להקלה על התסמינים הינו מנת העמסה שהיא טיפול יומי בכמות שמספיקה לכסות את האזור, למשך כ-3-4 שבועות ולאחר מכן המשך טיפול פעמיים בשבוע או לפי התגובה לטיפול. מכיוון שדווחו מקרים נדירים של פרוליפרציה של רירית הרחם, יש להבטיח שהמטופלת מחדירה את המינון הנמוך הנכון. לגבי הטבליות הנרתיקית אשר מכילות כמות מדויקת של 25 מיקרוגרם של [[אסטראדיול]], מחקרים מבוקרים אקראיים הראו יעילות גבוהה לטיפול בהחדרת טבליה אחת פעמיים בשבוע לנרתיק לשיפור כל התסמינים המלווים אטרופיה נרתיקית. מכאן, כל הטיפולים מקלים על התסמינים במערכת המין והשתן, משפרים את מראה הנרתיק, מחדשים את פרוליפרצית הנרתיק ומשפרים את בריאותו. רמת החומציות של הנרתיק משתנה וכתוצאה מכך יורדת הנטייה לפתח זיהומים.  
+
15. Society of Obstetricians and Gynaecologists of Canada. SOCG clinical practice guidelines. The detection and management of vaginal atrophy. Number 145, May 2004. Int J Gynaecol Obstet 2005;88:222-228.
  
במחקרים על [[אסטראדיול]] נצפתה עלייה במספר הלקטובצילים ועלייה ביחס בין מספר ההתאים השטחיים בנרתיק למספר התאים הפארא-בזליים. בשבועיים הראשונים לשימוש תתכן ספיגה מועטה של האסטרוגן לדם שתתבטא בעלייה זמנית ברמת אסטראדיול בנסיוב. הספיגה נעלמת עם החזרה של האפיתל הנרתיקי למצב טרום-מנופאוזלי. בשל ריכוז האסטרוגן הנמוך בתכשירים והספיגה הנמוכה, אין לסוג טיפול זה השפעה על רירית הרחם. בשל כך אין צורך ואין המלצה למתן פרוגסטרון באם המטופלת משתמשת בטיפול נרתיקי בלבד, אלא אם מופיעה בבדיקת סונר רירית מעובה או שהאישה מדווחת על הקלה בגלי החום, אז יש לדגום את הרירית ולשקול תוספת פרוגסטרון.  
+
16. Rigg LA, Hermann H, Yen SSC. Absorption of estrogens from vaginal creams. N Engl J Med 1978;298:195-197.
  
===גישה לטיפול באטרופיה נרתיקית===
+
17. Kendall A, Dowsett M, Folkerd E, Smith I. Caution: vaginal estradiol appears to be contraindicated in postmenopausal women on adjuvant aromatase inhibitors. Ann Oncol 2006;17:584-587.
  
הגישה כוללת את הנקודות הבאות:
+
18. Zielinski SL. Hormone replacement therapy for breast cancer survivors: an unanswered question? J Natl Cancer Inst 2005;97:955.
* בחירת המטופלות המתאימות לטיפול - לנשים לאחר גיל חדלון הווסת עם תסמינים של אטרופיה נרתיקית שלא הגיבו לטיפול אחר בתכשירים לא הורמונליים, ניתן לתת טיפול באסטרוגן מקומי, גם לנשים הנוטלות טיפול הורמונלי חליפי מערכתי, וגם לאלו שלא נוטלות טיפול כזה. בנשים שחלו בסרטן שאינו תלוי בהורמונים הגישה זהה לנשים בריאות אחרות. בנשים שחלו בסרטנים התלויים בהורמונים יש להיוועץ באונקולוג ולהתחשב בהעדפות האישה.
 
* בחירת הטיפול האסטרוגני המקומי המתאים - בהתאמה לכל אישה לפי צרכיה.
 
* הצורך בתוספת פרוגסטרון - אין המלצה למתן פרוגסטרון כאשר אסטרוגן במינון נמוך ניתן באופן מקומי לנרתיק בלבד. אין מקום להמליץ על מעקב קפדני אחר עובי רירית הרחם ואין מקום לביצוע Map test בנשים אלו הנוטלות טיפול אסטרוגני מקומי בלבד.
 
* משך הטיפול ומעקב אחר הנשים המטופלות - שיפור בתסמינים קורה לרוב לאחר 2-6 שבועות של טיפול. כ-80-90% מהנשים מדווחות על שיפור סובייקטיבי. אין מספיק נתונים מבחינת בטיחות לגבי מתן מעבר ל-12 חודשי שימוש, על אף שאין הגבלת זמן לגבי משך הטיפול.
 
* באישה בסיכון מוגבר לסרטן אנדומטריום או בנשים בעלות תסמיני של דימום נרתיקי, נדרש מעקב צמוד יותר אחר רירית הרחם.
 
  
==פרוגנוזה==
+
19. Lila Nachtingal. Local estrogen therapy for the treatment of vaginal atrophy. Obstet Gynecol, 2011; 6(1): 41-46.
  
==דגלים אדומים==
+
20. EMAS clinical guide: Low dose vaginal estrogens for postmenopausal vaginal atrophy. Maturitas; 2012; 73: 171-174.
 +
 
 +
21. Nick Panay and Ricardo Maamari. Treatment of post menopausal vaginal atrophy with 10-ug estradiol vaginal tablets. Menopause International 2012, 18: 15-19.
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
 +
 +
<blockquote>
 +
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 +
{{הערות שוליים}}
 +
</div>
 +
</blockquote>
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
 +
* [http://medic-digital.doctorsonly.co.il/menopause-digital/#page-3 הנרתיק כמכשול בגיל המעבר ושמירה על בריאותו], {{כ}} Medic Digital אוקטובר 2013, מגזין רפואי בתחום גיל המעבר
  
  
 
{{ייחוס|ד"ר רוית נחום ופרופ' ברי קפלן , [http://www.menopause.org.il/ האגודה הישראלית לגיל מעבר]}}
 
{{ייחוס|ד"ר רוית נחום ופרופ' ברי קפלן , [http://www.menopause.org.il/ האגודה הישראלית לגיל מעבר]}}
 +
 +
<center>'''פורסם ב Menopause Digital מבית Medic, אוקטובר 2013'''</center>
  
 
[[קטגוריה:גינקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:גינקולוגיה]]

גרסה מ־05:42, 23 באוקטובר 2013

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



אטרופיה נרתיקית
Atrophic vaginitis
שמות נוספים הנרתיק כמכשול בגיל המעבר ושמירה על בריאותו
ICD-10 Chapter N 95.2
ICD-9 627.3
יוצר הערך ד"ר רוית נחום ופרופ' ברי קפלן
 


נרתיק האישה בשנות הפוריות מהווה איבר המשמש לתפקודה המיני ולמעבר היילוד בעת הלידה. השינוי הדרמטי בתפקוד הנרתיק מתחולל עם תום תקופת הפוריות, הפסקת התפקוד השחלתי, הירידה בהפרשת האסטרוגן עד להיעלמותו וכניסתה של האישה לתקופת גיל המעבר. התוצאה היא אטרופיה נרתיקית. למרות שכיחותה של הבעיה, היא סובלת מחוסר התייחסות, מדווחת פחות, מאובחנת פחות ומטופלת פחות מהרצוי.

תסמיני האטרופיה הנרתיקית שכיחים בנשים בגיל המעבר, ושכיחותם עולה עם הגיל ככל שמתרחקים מגיל הפסקת הווסת וממצב החוסר באסטרוגן (כ-25% יחוו תסמינים אלה בשנה הראשונה וכ-45% לאחר שלוש שנים מרגע הפסקת הווסת). בממוצע, יותר מ-40% מהנשים הפוסט מנופאוזליות חוות תסמינים של אטרופיה נרתיקית. מצב זה נוצר עקב חסר באסטרוגן בגוף ולכן יכול להופיע גם בנשים פרה מנופאוזליות הנוטלות תרופות אנטי אסטרוגניות או שעברו כריתת שחלות לפני גיל המעבר.

בניגוד לתסמינים הווזומוטוריים שנעלמים בהדרגה לאורך השנים, ללא קשר אם האישה נטלה טיפול הורמונלי חלופי או לא, התסמינים האורוגניטליים רק מחמירים עם השנים אם לא נוטלים טיפול מתאים.

למרות שכיחות התופעה, רק 25%-20% מהנשים יפנו לקבלת סיוע וטיפול רפואי. זאת ועוד, מסתבר שלכ-25% מהנשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי סיסטמי עדיין קיימים תסמינים נרתיקיים, לכן על הרופא ליטול יוזמה ולשאול באופן ישיר את המטופלת שאלות בנושא על מנת לעזור לה להתמודד עם התסמינים ובכך לתרום לעלייה באיכות חייה.

חוסר באסטרוגן והשפעתו על הנרתיק

שינויים פוסט מנופאוזליים עקב חסר אסטרוגן משפיעים על איברים רבים בגוף בהתאם לקולטנים לאסטרוגן המצויים בתוכם וביניהם גם על המערכת האורוגניטלית. במהלך חייה של האישה, אפיתל הנרתיק עובר שינויים בתגובה לרמות האסטרוגן בדם. בתגובה לגירוי האסטרוגני, אפיתל הנרתיק עבה, עשיר בקפלים, הבלוטות עשירות בגליקוגן וקיים ריבוי של חיידקי לקטובצילוס אשר הופכים את הגלוקוז לחומצה לקטית ששומרת על חומציות הנרתיק ברמה של 4.5-3.5 ההכרחית כמנגנון הגנה של הנרתיק מפני זיהומים. עלייה בחומציות הנרתיק חושפת אותו לזיהומים כגון סטאפילוקוקים, סטרפטוקוקים, קוליפורמים ועוד.

מצב של חוסר באסטרוגן מלווה גם בשינויים בקיר הנרתיק שהופך לדק יותר, לחיוור וליבש עקב עלייה ברקמת החיבור, ירידה באלסטין והיאלניזציה של קולגן, אובדן רקמת שומן והיכולת לאגוד נוזלים, היצרות כלי הדם הנרתיקיים וכתוצאה מכך ירידה בזרימת הדם לנרתיק. כל השינויים הללו מעלים את הסיכון לטראומה, זיהומים, כאב, פיסורות, אקימוזות ואולצרציות בנרתיק. הנרתיק נעשה צר ומקוצר וחשוף מאוד לטראומה אפילו קלה כמו בדיקה בספקולום או בעת קיום יחסי מין.

גורמי סיכון למצב של חסר אסטרוגני ולהתפתחות של אטרופיה נרתיקית הם:

מנופאוזה ( הסיבה השכיחה ביותר) ירידה בתפקוד השחלות כמו לאחר הקרנות לאזור, מתן כימותרפיה וכריתת שחלות מוקדמת. סיבות נוספות: הנקה, עישון ונטילת תרופת אנטי אסטרוגניות כמו פרוברה, טמוקסיפן, דנזול ודקהפפטיל. תסמינים המלווים אטרופיה נרתיקית

הסימן הראשון לאטרופיה נרתיקית הוא ירידה בהפרשות, בסיכוך, ואליו מתלווה יובש, תחושת בעירה, כאב ביחסי מין, ירידה נוספת בהפרשות, עקצוץ, גרד, ולעתים הפרשה צהובה מריחה רע, כאב ביחסי מין ותחושת לחץ.

בדומה לנרתיק, גם צינור השתן - השופכה - עשיר בקולטנים לאסטרוגן ובהתאם לכך מצב החוסר באסטרוגן מלווה בתופעות אורינריות הכוללות: תכיפות במתן שתן, המטוריה, דיסאוריה, אי נוחות ולעתים זיהומים בדרכי השתן.

בבדיקה פיזיקלית, חשוב לזכור את האפשרות שכל אישה פוסט מנופאוזלית שבאה עם תלונות אורוגניטליות סובלת מאטרופיה נרתיקית, אולם יש לשלול שימוש במשחות מסוימות, בבשמים, באבקות כביסה ובסבונים מסוימים, בספרמצידים לובריקנטים ועוד.

בבדיקה ניתן להתרשם שאפיתל הנרתיק חיוור, חלק ומבריק, לעתים מופיעים אודם, פטריות, נטייה לשבירות הרקמה וגניטליה חיצונית חסרת אלסטיות.

ככל שהאטרופיה מתקדמת מופיע מיעוט בשיעור הערווה, הקטנה בגודל הדגדגן, יובש והקטנה של השפתיים עם היצרות וחיבור של השפתיים הקטנות והיצרות של הכניסה לנרתיק. אפיתל הנרתיק הופך עם הזמן להיות פריך למגע, חסר קפלים ונוטה מהר לסימני טראומה, אקימוזות ולצרציות קלות בפורשט האחורי, לרוב לאחר יחסי מין או בהכנסת הספקולום. לעתים, קיום יחסי מין או בדיקה גניקולוגית עלולים להיות מלווים בדימום נרתיקי. ציסטוצלה וצניחה מסוימת של איברי האגן יכולות להתלוות לאטרופיה הנרתיקית.

ניתן למדוד ולראות עלייה בחומציות הנרתיק ל-5. חשוב לשלול זיהום נרתיקי שעלול לגרום לעלייה בחומציות הנרתיק ותסמינים דומים לאלה של אטרופיה.

טיפול לאטרופיה נרתיקית

סיכום סקירת ספרות שבוצעה בין השנים 2006-1996 הניב כ-20 מאמרים אקראיים מבוקרים שבוצעו ב-4,200 נשים ובהם נבדקה יעילות ובטיחות מתן טיפול לנשים הסובלות מאטרופיה נרתיקית. בהמשך התפרסמו עוד מאמרים בנושא – ב-2010 התפרסם נייר העמדה של האיגוד האמריקאי למנופאוזה, ב-2012 התפרסם נייר העמדה של האיגוד האירופאי למנופאוזה ועוד מספר מאמרים רבים בנושא.

בעבר, הטיפול הראשוני המומלץ ביותר על ידי האיגוד האמריקאי והאירופאי למנופאוזה היה טיפול בלובריקנטים ובתכשירים עתירי לחות על מנת לאפשר המשך פעילות מינית. לנשים סימפטומטיות שלא הגיבו לטיפול זה, הומלץ טיפול מקומי באסטרוגן, כיוון שאטרופיה נרתיקית מתלווה לירידה ברמות אסטרוגן בדם.

הבחירה האופטימלית לטיפול היא בטיפול הורמונלי חלופי שנמצא יעיל בהחזרת ובשמירת בריאות הנרתיק. הטיפול משפר את כל המדדים הציטו-מורפולוגיים של הנרתיק, מוריד את חומציות הנרתיק, מעבה ומעלה את וסקולריזציית אפיתל הנרתיק, מעלה את מספר התאים השטחיים בנרתיק (הסופרפיציאליים המפרישים גליקוגן) ומשפר באופן מלא את כל הסימפטומים של אטרופיה נרתיקית אם מתחילים מיד עם הכניסה למנופאוזה.

השפעת הטיפול הפומי על התלונות האורינריות, כגון תכיפות ודחיפות במתן שתן וזיהומים, פחות ברורה.

לפי נייר העמדה של ה- NAMS שהתפרסם ב-2010, הטיפול באסטרוגן מקומי הוא טיפול הבחירה לנשים הסובלות מאטרופיה נרתיקית, הוא משפר באופן מלא את התלונות ולכן על הקלינאים להיות מודעים לנושא בניסיון לשפר את איכות חייה ותפקודה המיני של האישה הפוסט מנופאוזלית.

סוגי אסטרוגן נרתיקי

יש מספר סוגי אסטרוגן בעלי אופן מתן שונה אשר מאושרים לשימוש באטרופיה נרתיקית. לדוגמה, קרם נרתיקי (פרמארין) אשר מכיל מנה של 0.5-2.0 גרם% - תלוי בכמות המוחדרת על ידי האישה; טבעת נרתיקית (אסטרינג 2 מ"ג – טרם משווקת בישראל) המכילה שחרור מושהה של אסטרוגן במשך 90 יום; טבליות (ואגיפם) הניתנות פעמיים בשבוע ומכילות כמות מדויקת של 10מיקרוגרם של אסטרדיול לטבליה, והקרם הנרתיקי אובסטין, המכיל אסטריול, הוותיק ביותר בשימוש.

מחקרים מבוקרים על שימוש באסטרדיול במינונים של 0.5-2 גרם ליום הראו יעילות בהקלה על הסימפטומים, אולם יש להימנע מהחדרת כמויות גדולות של המשחות לנרתיק כיוון שדווחו מקרים של פרוליפרציה של אנדומטריום. לכן, יש להבטיח שהמטופלת מחדירה את המינון הנמוך הנכון, וכמו כן עליה לשמור שהמרחק בין זמן השמת הקרם לקיום יחסי מין יהיה יותר מ-12 שעות.

מחקרים מבוקרים אקראיים הראו יעילות גבוהה לטיפול בהחדרת טבליה אחת של ואגיפם 25 מיקרוגרם פעמיים בשבוע לנרתיק, לשיפור כל התסמינים המלווים אטרופיה נרתיקית. אובסטין נמצא גם כמשפר את הסימפטומים של אטרופיה נרתיקית ובמחקר נמצא כי הוא אף מפחית שיעור דלקות חוזרות בדרכי השתן.

כל הטיפולים מקלים על הסימפטומים האורוגניטליים, משפרים את מראה הנרתיק ומחדשים את פרוליפרציית התאים בנרתיק ואת בריאותו. רמת החומציות של הנרתיק יורדת ולכן יורדת הנטייה לפתח זיהומים.

מחקרים על טיפול מקומי באסטרוגן לנרתיק, הן במשחה (אובסטין) והן בטבליה (וגיפם), הראו למשל שיש עלייה במספר הלקטובצילים, עלייה ביחס בין התאים השטחיים בנרתיק וירידה במספר התאים הפאראבזליים. בשבועיים הראשונים לשימוש נמצאה עלייה ברמת אסטרדיול בסרום אך הרמה ירדה לאחר מכן. ההנחה היתה ששיעור הספיגה של התאים לתכשיר עולה עם משך השימוש עקב עלייה בוסקולריזציה של אפיתל הנרתיק המטופל ולכן עם משך הטיפול הרמה בדם יורדת ובתאים עולה. עקב ריכוז אסטרוגן נמוך בתכשירים, הנטייה לפתח קרצינומה של האנדומטריום כמעט אינה קיימת, לכן אין צורך במתן פרוגסטרון בנוסף, אלא אם נוצרת רירית רחם מעובה, אז יש לדגום את הרירית.

בסקירת ספרות עד 2012, רק שישה מחקרים היו עם כפל סמויות אקראי ומבוקר עם קבוצת פלצבו. במחקרים אלה חל שיפור בסימפטומים כבר לאחר שבועיים של שימוש הן בקרם והן בטבליות, ושיפור משמעותי יותר הופיע לאחר 12 שבועות, כולל שיפור ביובש, בגרד ובדיספראוניה מול קבוצת הפלצבו. רק 10% מהמטופלות עדיין התלוננו על תסמינים לאחר 12 שבועות של טיפול באסטרוגן מקומי. כל תכשירי האסטרוגן הוגינאליים גרמו לשיפור בסימפטומים ולשיפור בחומציות הנרתיק (הקרמים יותר מהטבליות), וגם תכשירים המכילים ג'ל שגורמים ללחות הנרתיק מורידים את חומציות הנרתיק. מבחינה ציטולוגית, כל התכשירים גרמו באופן זהה למטורציה של המוקוזה ולעלייה באחוז התאים הפאראבזליים ביחס לסופרפיציאליים. יש לציין כי רוב המחקרים היו קצרי טווח, עם שימוש במינונים שונים והטרוגניות בתוצאות, וכמה מהם לא היו עם כפל סמויות. כמו כן, יעילות לטווח ארוך לא נבדקה.

יש מקום לשקול מתן טיפול מקומי באסטרוגן במצבים כמו שימוש בתרופות הגורמות לאטרופיה נרתיקית, כגון דקהפפטיל, דנזול, מעכבי ארומאטאז ורלוקסיפן.

נשים שחלו בעבר בסרטן שד, המשתמשות במעכבי ארומאטאז ואו טמוקסיפן, עלולות לסבול מתסמינים של יובש נרתיקי. במהלך השבועיים הראשונים לטיפול באסטרוגן מקומי קיימת עלייה ברמת אסטרדיול בסרום, לכן יש לשקול היטב מתן אסטרוגן מקומי לנשים שחלו בעבר בסרטן שד כיוון שקיים חשש שספיגה סיסטמית זמנית זו עלולה לגרום לחזרת המחלה בנשים אלו, למרות שלאחר שבועיים של שימוש בתרופה נראית ירידה ברמת האסטרדיול הדם לרמה הפוסט מנופאוזלית המקובלת והסיכון חולף.

מבחינת תופעות הלוואי של התרופות, לטבליות הנרתיקיות יש יתרון בהיותן לא דולפות, לא מלכלכות ובעלות מינון מדויק של התרופה. אולם, אם האישה סובלת מצניחת איברי האגן או מסטנוזיס נרתיקי הגורם לכאב ניכר ולדימום ביחסי מין, יש מקום לשקול שימוש בקרם נרתיקי.

כמה מהנשים דיווחו על תופעות לוואי כמו גודש בשדיים ודימום נרתיקי יותר בשימוש בקרם מאשר בטבליות, לכן חובה לבצע בירור הכולל סונר אגן ובדיקת רמות אסטרדיול בדם, וכן לשקול לדגום את רירית הרחם בנשים אלו.

חשוב לציין כי כל המחקרים הוכיחו יעילות ובטיחות אנדומטריאלית גבוהה ושכיחות נמוכה נדירה ביותר של הופעת היפרפלזיה של האנדומטריום.

קיימת חשיבות לבחירת המטופלות המתאימות לטיפול - נשים פוסט מנופאוזליות עם תסמינים של אטרופיה נרתיקית שלא הגיבו לטיפול אחר בתכשירים לא הורמונליים. ניתן לתת טיפול באסטרוגן מקומי גם לנשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי סיסטמי וגם לאלו שלא נוטלות טיפול זה. בנשים שחלו בסרטן שאינו תלוי בהורמונים, הגישה זהה לנשים בריאות אחרות.

כמו כן, חשוב לזכור כי קיימת חשיבות לבחירת הטיפול האסטרוגני המקומי המתאים – בהתאמה לכל אישה, לפי צרכיה.

אין מספיק נתונים כדי להמליץ על מעקב אנדומטריום שנתי לנשים הנוטלות טיפול אסטרוגני נרתיקי, אולם אם האישה בסיכון לסרטן האנדומטריום או מדווחת על דימום נרתיקי, המעקב צריך להיות צמוד יותר, כולל סונר אגני ודיגום רירית הרחם.

מסקנות והמלצות

לרוב, התסמינים הנרתיקיים נוטים לחוסר תשומת לב עד אשר מופיעה בעיה של יובש נרתיקי ניכר ומטריד. מטרת הטיפול באטרופיה נרתיקית היא הקלה על תסמינים ושיפור האטרופיה האנטומית. הטיפול באסטרוגן מקומי הוא יעיל ובטוח. לנוכח העובדה שאטרופיה נרתיקית מחמירה עם השנים ואינה נעלמת ללא טיפול תרופתי מתאים, על הרופאים להשקיע מאמץ באבחון הבעיה ובטיפול בה. קו ראשון לטיפול, לפי ניירות העמדה, הוא תכשירים לובריקנטים או חומרי ריכוך אבל יעילותם זמנית וקצרת טווח, לכן יש לשקול כקו ראשון טיפול מקומי נרתיקי באסטרוגן. כל התכשירים האסטרוגנים הם במינון נמוך ומאושרים לשימוש באטרופיה נרתיקית וכולם יעילים באותה מידה בהקלה על התסמינים. הבחירה באיזה תכשיר להשתמש תלויה בנסיונו האישי של הרופא ובהעדפת המטופלת. מתן פרוגסטרון לרוב אינו מומלץ בנוסף למתן אסטרוגן נרתיקי. באישה בסיכון מוגבר לסרטן אנדומטריום, או בנשים בעלות תסמינים של דימום נרתיקי, דרוש מעקב צמוד אחרי רירית הרחם. אין המלצה למעקב זה בנשים אסימפטומטיות. בנשים שטופלו בסרטן שאינו תלוי בהורמונים, הטיפול באטרופיה נרתיקית זהה לנשים ללא היסטוריה של סרטן. בנשים שחלו בסרטן התלוי בהורמונים, יש להיוועץ באונקולוג המטפל ובהעדפות האישה. ספרות 1. Bachmann GL< NevadunskyNS. Diagnosis and Treatment of Atrophic Vaginitis. .Am Fam Physician 2000;61:3090-6. The role of local vaginal estrogen for treatment of vaginal atrophy in postmenopausal women: 2007 position statement of The North American Menopause Society. Menopause; the journal of the north American menopause society, 14(3), 357-369, 2007

2. Suckling J, Lethaby A, Kennedy R. Local oestrogen for vaginal atrophy in postmenopausal women. Cochrane Database Syst Rev 2003/2005 (4): CD001500.

3. Nachtigall LE. Comparative study: Replens versus local estrogen in menopausal women. Fertil Steril 1994;61:178-180.

4. Ayton RA, Darling GM, Murkies AL, et al. A comparative study of safety and efficacy of continuous low dose oestradiol released from a

vaginal ring compared with conjugated equine oestrogen vaginal cream in the treatment of postmenopausal urogenital atrophy. BJOG 1996;

103:351-358.

5. Nachtigall L. Clinical trial of the estradiol vaginal ring in the U.S. Maturitas 1995;22(Suppl):S43-S47.

6. Manonai J, Theppisai U, Suthutvoravut S, Udomsubpayakul U, Chittacharoen A. The effect of estradiol vaginal tablet and conjugated

estrogen cream on urogenital symptoms in postmenopausal women: a comparative study. J Obstet Gynaecol Res 2001;27:255-260.

7. Rioux JE, Devlin MC, Gelfand MM, Steinberg WM, Hepburn DS. 17Aestradiol vaginal tablet versus conjugated equine estrogen vaginal

cream to relieve menopausal atrophic vaginitis. Menopause 2000;7: 156-161.

8. Handa VL, Bachus KE, Johnston WW, Robboy SJ, Hammond CB. Vaginal administration of low-dose conjugated estrogens: systemic absorption and effects on the endometrium. Obstet Gynecol 1994;84:215-218.

9. Weisberg E, Ayton R, Darling G, et al. Endometrial and vaginal effects of low-dose estradiol delivered by vaginal ring or vaginal tablet.

Climacteric 2005;8:83-92.

10. Eriksen PS, Rasmussen H. Low-dose 17A-estradiol vaginal tablets in the treatment of atrophic vaginitis: a double-blind placebo controlled

study. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol 1992;44:137-144.

11. Crandall C. Vaginal estrogen preparations: a review of safety and efficacy for vaginal atrophy. J Women`s Health 2002;11:857-877.

12. Bachmann G. Urogenital ageing: an old problem newly recognized. Maturitas 1995;22(Suppl):S1-S5.

13. Bygdeman M, Swahn ML. Replens versus dienoestrol cream in the symptomatic treatment of vaginal atrophy in postmenopausal women.

Maturitas 1996;23:259-263.

14. Notelovitz M. Estrogen therapy in the management of problems associated with urogenital ageing: a simple diagnostic test and the effect of the route of hormone administration. Maturitas 1995(Suppl 22): S31-S33.

15. Society of Obstetricians and Gynaecologists of Canada. SOCG clinical practice guidelines. The detection and management of vaginal atrophy. Number 145, May 2004. Int J Gynaecol Obstet 2005;88:222-228.

16. Rigg LA, Hermann H, Yen SSC. Absorption of estrogens from vaginal creams. N Engl J Med 1978;298:195-197.

17. Kendall A, Dowsett M, Folkerd E, Smith I. Caution: vaginal estradiol appears to be contraindicated in postmenopausal women on adjuvant aromatase inhibitors. Ann Oncol 2006;17:584-587.

18. Zielinski SL. Hormone replacement therapy for breast cancer survivors: an unanswered question? J Natl Cancer Inst 2005;97:955.

19. Lila Nachtingal. Local estrogen therapy for the treatment of vaginal atrophy. Obstet Gynecol, 2011; 6(1): 41-46.

20. EMAS clinical guide: Low dose vaginal estrogens for postmenopausal vaginal atrophy. Maturitas; 2012; 73: 171-174.

21. Nick Panay and Ricardo Maamari. Treatment of post menopausal vaginal atrophy with 10-ug estradiol vaginal tablets. Menopause International 2012, 18: 15-19.

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רוית נחום ופרופ' ברי קפלן , האגודה הישראלית לגיל מעבר


פורסם ב Menopause Digital מבית Medic, אוקטובר 2013