הצגת המקור של הדף "אמנה לבדיקה גינקולוגית - נייר עמדה - Convention for gynecological examination"

{{נייר עמדה
|שם נייר העמדה=אמנה לבדיקה גינקולוגית
|תחום=
|תמונה=Obstetrical examination (1822).jpg
|כיתוב תמונה=
|האיגוד המפרסם=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
|סימוכין=
|קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2021/02/סופי-אמנה-וחזון-האיגוד2.2021-2.pdf באתר הר"י]
|תאריך פרסום=פברואר 2021
|יוצר הערך=
}}
{{הרחבה|היבטים רפואיים של אלימות}}
==מבוא==
בדיקה גינקולוגית היא אחד ההליכים הנפוצים ברפואת נשים. מטרתה להעריך את בריאותם של אברי הרבייה, לאבחן חולי או גורמי סיכון שעלולים לגרום לכך.

לבדיקה הגינקולוגית שלבים שונים. היא עשויה לכלול, לבד או בשילוב: בדיקת אברי המין החיצוניים, בדיקת ספקולום, מישוש ידני, ביצוע בדיקת [[אולטרה-סאונד]].

נשים רבות מביעות פחד וחרדה לפני הבדיקה ואי נוחות, כאב או מבוכה במהלכה{{הערה|שם=הערה1|McNicholas C, Peipert JF. Is It Time to Abandon the Routine Pelvic Examination in Asymptomatic Nonpregnant Women? Jama. 2017;317(9):910-1.}}. תחושות אלה עשויות לגרום לחוויה שלילית ולעיתים אף טראומטית למטופלת, עד כדי אפשרות הימנעות מבדיקות אגניות חוזרות, על כל המשתמע מכך{{הערה|שם=הערה2|Tashan Timur S UT, Aksoy Derya Y, Kucukkelepce Simsek D. Influence of gynecologic examination anxiety on application period to gynecology clinics. Asian Pac J Health Sci. 2016;3(2):84-91. }}{{הערה|שם=הערה3|Leyden WA, Manos MM, Geiger AM, Weinmann S, Mouchawar J, Bischoff K, et al. Cervical cancer in women with comprehensive health care access: attributable factors in the screening process. Journal of the National Cancer Institute. 2005;97(9):675-83.}}.

לפיכך, בדיקות אלה מחייבות גישה רגישה ומכבדת מצד המטפל/ת.

אחד הגורמים בעלי השפעה מכרעת על חווית הטיפול בעת בדיקה גינקולוגית הוא טיב התקשורת בין הבודק/ת למטופלת{{הערה|שם=הערה4|Oscarsson MG, Benzein EG, Wijma BE. The first pelvic examination. Journal of psychosomatic obstetrics and gynaecology. 2007;28(1):7-12.}}{{הערה|שם=הערה5|Hilden M, Sidenius K, Langhoff-Roos J ,Wijma B, Schei B. Women's experiences of the gynecologic examination: factors associated with discomfort. Acta Obstet Gynecol Scand. 2003;82(11):1030-6.}}. הסבר מקדים לגבי זכויותיה, התנהלות הבדיקה, שיתופה על הנעשה במהלך הבדיקה, לרבות אזהרה והרגעה לפני פעולות כואבות, והסבר על הממצאים בתום הבדיקה{{הערה|שם=הערה6|ACOG Committee Opinion No. 587: Effective patient-physician communication. Obstetrics and gynecology. 2014;123(2 Pt 1):389-93.}}.

כל אלו יתרמו למטופלת הן להפגת מתח כאב וחרדה והן לתחושת מעורבות ושליטה בגופה.

בנוסף, קיימת חשיבות רבה בהקפדה על פרטיות המטופלת, לרבות הפנייתה למקום נסתר להפשטת בגדים, כיסוי מתאים בעת הבדיקה ויידוע על האפשרות למלווה במהלך הבדיקה{{הערה|שם=הערה7|1=The presence of a third party during breast and pelvic examinations. Journal of obstetrics and gynaecology Canada : JOGC = Journal d'obstetrique et gynecologie du Canada : JOGC. 2011;33(9):964-5}}{{הערה|שם=הערה8|1=	https://www.ranzcog.edu.au/RANZCOG SITE/media/RANZCOG-MEDIA/Women's%20Health/Statement%20and%20guidelines/Clinical%20-%20Gynaecology/Guidelines- for-gynaecological-examinations-and-procedures-(C-Gyn-30)-Review-March-2016.pdf?ext=.pdf.}}.

<big>'''במסמך זה מפורטות:'''</big>

==המלצות לשיפור חווית המטופלות בעת בדיקות גינקולוגיות==
===לפני הבדיקה===
*יש להציג את עצמך, הצוות הרפואי הנמצא אתך ומטרת נוכחותו ויש לקבל את הסכמת הנבדקת לכך
*במידת האפשר, רצוי כי במהלך הבדיקה תהיה נוכחת בקרבת מקום אשת צוות נוספת, אשר תוכל להצטרף לבדיקה אם המטופלת תהיה מעוניינת בכך
*יש ליידע את המטופלת על זכאותה למלווה מטעמה במהלך הבדיקה
*יש להסביר את מהות הבדיקה הצפויה, שלביה והמכשירים הרפואיים הבסיסיים בהם משתמשים.{{ש}}זוהי הזדמנות להציף נושאים העשויים להשליך על הבדיקה, לדוגמה אירוע טראומטי בעבר, קושי להיבדק, [[כאבים]] וכדומה
*הצורך בבדיקה גינקולוגית של מטופלות אסימפטומטיות (כגון נערות וחיילות לפני ובמהלך קבלת מרשם ל[[גלולות למניעת היריון]]), נתונה לשיקול דעתו של הרופא ותתבסס על החלטה משותפת עם המטופלת
*יש להסביר למטופלת שהבדיקה עלולה לגרום לאי נעימות, והנבדקת מתבקשת להתריע על אי נוחות או כאב ובכל שלב שמורה לה הזכות לבקש להפסיקה
*אם מתוכננות פעולות העלולות להיות כואבות (כגון הכנסת [[התקן תוך רחמי]], [[צילום רחם]], [[קולפוסקופיה - Colposcopy|קולפוסקופיה]] וטיפוליה) יש להסביר זאת באופן מפורט. יש ליידע את המטופלת על אלחוש מקומי במידת הצורך, על חלופות לפעולות אלו והמקומות בהם ניתן לבצעם
*מטופלת המבקשת ביצוע בדיקה תחת [[הרדמה]] כללית, אזורית או או סדציה (להלן: אילחוש), מומלץ כי יוסברו יתרונות וחסרונות האלחוש. אם המטופלת עדיין מעוניינת בכך יש להימנע מביצוע הבדיקה ללא אלחוש
*הרופאות והרופאים מתבקשים לשקול את ערכו הרפואי של כל מרכיב בבדיקה ולבצעו רק בהינתן צידוק רפואי
*יש ליידע מראש את המטופלת ולקבל את הסכמתה טרם הבדיקה לגבי האיברים שיבדקו, שלבי הבדיקה, הרציונל והתועלת בבדיקתם, לדוגמה [[בדיקת שד]], בדיקה רקטלית לאחר [[לידה]] וכדומה. יש להימנע מביצוע פעולות שלא התקבלה הסכמת המטופלת להן בצורה ברורה מבעוד מועד
*יש לדאוג לפרטיות המטופלת בעת התארגנותה לקראת הבדיקה, במהלכה ואחריה (למשל, באמצעות וילון סביב מיטת הבדיקה, סגירת דלת חדר הבדיקה, וכן כיסוי מתאים טרם הבדיקה וכדומה)
*אם חדר המרפאה אינו מאפשר להקצות מקום נסתר להתארגנות, יש לצאת מהחדר עד שהמטופלת תסיים להתארגן בפרטיות
*נשים תחת הרדמה כללית ייבדקו לפי כללי הבדיקה האתיים שפורטו לעיל ומתלמדים יצורפו לבדיקה הגופנית רק אם ניתנה הסכמה בעל פה ומראש על ידי המטופלת לנוכחות מתלמדים

===במהלך הבדיקה===
*יש לדאוג לנוחות המטופלת במהלך הבדיקה ולאחריה (לדוגמה, מקום ייעודי לחפצים אישיים, רצוי כי חדר הבדיקה יהיה בטמפרטורה מתאימה, זמינות למגבונים, פדים ופח אשפה בעל מכסה)
*יש לקבל את אישור המטופלת (בעל פה) טרם תחילת הבדיקה ולפני ביצוע פעולות רפואיות העלולות לגרום לכאב/אי נוחות
*במקרים בהם קיים קושי להיבדק או שהמטופלת מעוניינת בכך, יש לאפשר למטופלת להכניס בעצמה את מכשיר הבדיקה
*בכל שלב יש להימנע מהערות אישיות, רמיזות ובדיחות הקשורות לנושאים כגון: מבנה גוף, משקל, [[שיעור יתר]], נטייה מינית, זהות מגדרית, הרגלים מיניים, או כל נושא אחר שאינו קשור במישרין לבדיקה הגופנית עצמה.{{ש}}יש לנהוג במשנה רגישות במיוחד כאשר המטופלות חשופות.{{ש}}יש להימנע מהערות שיפוטיות במקרים בהם הנבדקת מקבלת החלטות מורכבות, כגון בקשה ל[[הפסקת היריון]], [[עיקור חצוצרתי]] וכדומה
*יש להימנע מפעולות נוספות המסיחות את הדעת במהלך הבדיקה, דוגמת שיחות טלפון

===בסיום הבדיקה===
*יש להסביר את ממצאי הבדיקה כאשר המטופלת יושבת ממול לבושה
*יש להקציב זמן סביר לשאלות המטופלת
'''ועד האיגוד מבקש מהמטופלות לשתף על עמיתים הראויים לציון ולהערכה ולתודה בשל פעילות מיוחדת, {{ש}}ולהבדיל ,על אירועים חריגים ברמה האתית ואשר יועבר לדיון משותף עם הלשכה האתית של ההסתדרות הרפואית בישראל באמצעות פנייה ל-isog@ima.org.il '''

==חזון האיגוד ותוכניותיו לשיפור התקשורת בין המטפלים/לות והנבדקות==
האיגוד דוגל בהטמעת ערכים אלו במגוון דרכים ושלבים:
*בפקולטות לרפואה - למידה מעמיקה של נושא התקשורת וטיפול מכבד כלפי המטופלות והמטופלים לאורך כל תוכנית הלימודים, עם הדגשים הנדרשים סביב בדיקה המערבת אזורים אינטימיים
*בתחילת ההתמחות ברפואת נשים - סדנת אוריינטציה שכל המתמחים והמתמחות אמורים לעבור. הסדנא תכלול הדרכה אודות חשיבות התכנים המפורטים לעיל (כגון, הרצאות מוקלטות והרצאות פרונטליות, סרטונים). הסדנא תכלול במידת האפשר גם עדויות (חיוביות ושליליות) של מטופלות וכן למידה אודות מצבים ייחודיים העשויים להשפיע על בדיקה גינקולוגית (כגון, טראומה מינית והשלכותיה, תסמונות כאב במערכת הרבייה וככל האפשר מפגש עם אוכלוסיות שונות)
*במהלך ההתמחות - יש צורך בהערכה מתמדת של כל מתמחה באמצעות משובים מצד אנשי הצוות, וכן באמצעות סימולציות ייעודיות
*מנטורינג - תהליך המנטורינג יכלול מיומנויות תקשורת עם המטופלות. יש לשקול ריענון ומשובים המכוונים לרופאות ולרופאים הבכירים המלווים ומנחים מתמחים, בהיותם מודל חיקוי ודוגמה אישית למתמחה
*מבחני שלב א' ו-ב' יכללו ככל הניתן את נושא התקשורת והטיפול המכבד
*בקרה - מומלץ כי בסקרי השירות המבוצעים אחת לתקופה במשרד הבריאות, בבתי חולים ובקהילה יוכללו מדדי איכות המאפשרים להעריך את יישום ההמלצות בשדות הקליניים
*יש להטמיע את הנושאים הנזכרים למעלה גם באמצעות הרצאות במחלקות נשים ובכנסים
*בשל מחסור במידע בספרות הרפואית בישראל בנושאים המפורטים לעיל, יש לשאוף להוביל מחקרים ייעודיים להגדרת שכיחותן של תופעות יחס בלתי הולם למטופלות, והשיטות לשיפור המצב
*כחלק בלתי נפרד משיפור היחס והטיפול של הצוות המטפל למטופלת, יש לשאוף להפחתת העומס והשחיקה שהרופאות והרופאים חווים
*במטרה לשמור על כבודם ההדדי של המטפלים והמטופלות כאחד, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה פונה לנשים המארגנות פורומים ברשתות החברתיות ולאלו הנוטלות בהם חלק לשמור על כללי התבטאות נאותים ואתיים כלפי רופאות ורופאים, להימנע מהכללות, השמצות והכפשות (שיימינג) וכן להימנע מפרסום שלא לצורך של שמות אנשי צוות רפואה בתפוצה רחבה

==ביבליוגרפיה==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:גינקולוגיה]]
[[קטגוריה:משפחה]]