האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקות דימות באישה המניקה - הנחיה קלינית"

מתוך ויקירפואה

שורה 66: שורה 66:
 
בישראל, בדומה לנעשה בשאר העולם, קיים שימוש נפוץ ב[[דימות|בדיקות דימות]] שונות כבדיקות אבחנתיות ו[[בדיקות סקר]] לאוכלוסייה הכללית ובתוכה גם נשים מניקות. בארץ, אין אחידות בהמלצות הניתנות לנשים מניקות לפני בדיקות דימות, ופעמים רבות, נשים מודרכות להפסקה זמנית של ההנקה באמצעות שאיבת חלב וזריקתו ו\או הפסקת הנקה שאינה זמנית, ללא הצדקה או ביסוס מדעי.
 
בישראל, בדומה לנעשה בשאר העולם, קיים שימוש נפוץ ב[[דימות|בדיקות דימות]] שונות כבדיקות אבחנתיות ו[[בדיקות סקר]] לאוכלוסייה הכללית ובתוכה גם נשים מניקות. בארץ, אין אחידות בהמלצות הניתנות לנשים מניקות לפני בדיקות דימות, ופעמים רבות, נשים מודרכות להפסקה זמנית של ההנקה באמצעות שאיבת חלב וזריקתו ו\או הפסקת הנקה שאינה זמנית, ללא הצדקה או ביסוס מדעי.
  
להנקה השפעות משמעותיות על בריאות האימהות, התינוקות והציבור ועל כן, חשוב לטפל בנשים המניקות בצורה מיטבית, ללא דחייה של הערכה או טיפול, ובד בבד, לתמוך במניקות ולעודד המשך הנקה לרבות, הימנעות מהפסקת הנקה זמנית או שאינה זמנית, בהיעדר הוריה רפואיתלכך4־1. חשוב להדגיש, כי התועלת הבריאותית בהנקה גדלה ככל שמשך ההנקה ארוך יותר ומכאן, החשיבות לתמוך ולעודד הנקה בלעדית למשך חצי שנה, ובהמשך הנקה בשילוב עם מוצקים עד לגיל שנה ויותר לפי רצון האם והתינוק14. זאת, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות הישראלי, האיגודים האמריקאים של רופאי הנשים, ילדים ומשפחה5-9.
+
להנקה השפעות משמעותיות על בריאות האימהות, התינוקות והציבור ועל כן, חשוב לטפל בנשים המניקות בצורה מיטבית, ללא דחייה של הערכה או טיפול, ובד בבד, לתמוך במניקות ולעודד המשך הנקה לרבות, הימנעות מהפסקת הנקה זמנית או שאינה זמנית, בהיעדר הוריה רפואית לכך{{הערה|שם=הערה1|Victora CG, Bahl R, et al; Breastfeeding in the 21st century: epidemiology, mechanisms, and lifelong effect. Lancet 2016; 387:475-90.}}{{הערה|שם=הערה2|Rollins NC, Bhandari N, et al; Why invest, and what it will take to improve breastfeeding practices? Lancet 2016; 387:491-504.}}{{הערה|שם=הערה3|McFadden A, et al; Enabling breastfeeding for mothers and babies, Cochrane Special Collections , Feb 2017.}}{{הערה|שם=הערה4|The Physician’s Role in promoting and supporting Breastfeeding and treating the Breastfeeding mother and child, Clinical Guidelines, May 2018, https://www.ima.org.il/userfiles/image/clinical_90_Hanaka.pdf.}}. התועלת הבריאותית בהנקה גדלה ככל שמשך ההנקה ארוך יותר ומכאן, החשיבות לתמוך ולעודד הנקה בלעדית למשך חצי שנה, ובהמשך הנקה בשילוב עם מוצקים עד לגיל שנה ויותר לפי רצון האם והתינוק{{הערה|שם=הערה1}}{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה4}}. זאת, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות הישראלי, האיגודים האמריקאים של רופאי הנשים, ילדים ומשפחה{{הערה|שם=הערה5| Implementation Guidance: Protecting, promoting, and supporting breastfeeding in facilities providing maternity and newborn services, the revised Baby-Friendly Hospital initiative, Geneva: World Health Organization; 2018. Licence: CC BY-NC-SA 3.0 IGO.}}{{הערה|שם=הערה6|Committee Opinion No. 658: Optimizing Support for Breastfeeding as Part of Obstetric Practice. Obstet Gynecol 2016 Feb;127)2(:e86-92.}}{{הערה|שם=הערה7|Practice Guidelines: AAFP Releases Position Paper on Breastfeeding. Am Fam Physician. 2015 Jan 1;91(1):56-57.}}{{הערה|שם=הערה8|Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2012;129:e827-e841.}}{{הערה|שם=הערה9|https://www.health.gov.il/Subjects/infants/feeding/Pages/GrantFromBreastfeeding.aspx.}}.
 +
 
 +
 
 +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
  
 
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]]
 
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]]

גרסה מ־13:34, 7 בנובמבר 2021

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
בדיקות דימות בקרב האישה המניקה
Pregnancy.png
הוועדה המקצועית  
  • החברה לרפואת הנקה בישראל
  • איגוד רופאי הילדים
  • החברה הישראלית לרפואת אם עובר
  • האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית
  • האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית
  • ארגון הרוקחות בישראל
  • איגוד רופאי המשפחה
  • האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
  • איגוד הרדיולוגים בישראל
  • איגוד הכירורגים בישראל
  • החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה
  • איגוד מקצועות ההנקה
עריכה  
  • ד"ר מורן פרידמן
  • גב' מירי פבזנר
  • פרופ' מתי ברקוביץ
  • ד"ר מירה ליבוביץ
  • ד"ר ג'ון קנדי PhD
  • פרופ' זהר קידר
  • גב' שלי גת
  • פרופ' רינת גבאי בן זיו

-ד"ר טל דה-האן PharmD

  • ד"ר נועה גור אריה
  • מגר' מאיה ברלין
  • ד"ר דינה רחל צימרמן
  • ד"ר טלה פלחן חזן PhD
  • ד"ר צבי בר סבר
  • ד"ר אורית גולן
  • ד"ר סמדר פקר-ניר
  • מגר' אנה בריק
  • מגר' רנה כהן
קישור באתר הסתדרות הרפואית בישראל
תאריך פרסום נובמבר 2021
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדימות

הרכב הוועדה

  • ד"ר מורן פרידמן, MD, IBCLC, איגוד רופאי המשפחה בישראל
  • ד"ר נועה גור אריה, MD, IBCLC, איגוד רופאי המשפחה בישראל
  • גב' מירי פבזנר, BS Pharm, IBCLC, ארגון הרוקחות בישראל, איגוד מקצועות ההנקה
  • מגר' מאיה ברלין, BSc Pharm, MSc Med, ארגון הרוקחות בישראל
  • פרופ' מתי ברקוביץ, MD, החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה, האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית
  • ד"ר דינה רחל צימרמן, MD, MPH, IBCLC, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
  • ד"ר מירה ליבוביץ, MD, MPH, MBA, FABM, IBCLC, החברה לרפואת הנקה בישראל
  • ד"ר צבי בר סבר, MD, האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית
  • פרופ' זהר קידר, MD, PhD, האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית
  • ד"ר אורית גולן, MD, איגוד הרדיולוגים בישראל
  • ד"ר סמדר פקר-ניר, MD, איגוד הכירורגים בישראל
  • פרופ' רינת גבאי בן זיו, MD, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, החברה הישראלית לרפואת אם עובר
  • מגר' אנה בריק, BSc Pharm, ארגון הרוקחות בישראל
  • ד"ר טל דה-האן, PharmD, ארגון הרוקחות בישראל
  • מגר' רנה כהן, BSc Pharm, MBA, ארגון הרוקחות בישראל

חברים נלווים:

  • גב' שלי גת, BSc, IBCLC
  • ד"ר טלה פלחן חזן, PhD
  • ד"ר ג'ון קנדי, PhD

הקדמה

בישראל, בדומה לנעשה בשאר העולם, קיים שימוש נפוץ בבדיקות דימות שונות כבדיקות אבחנתיות ובדיקות סקר לאוכלוסייה הכללית ובתוכה גם נשים מניקות. בארץ, אין אחידות בהמלצות הניתנות לנשים מניקות לפני בדיקות דימות, ופעמים רבות, נשים מודרכות להפסקה זמנית של ההנקה באמצעות שאיבת חלב וזריקתו ו\או הפסקת הנקה שאינה זמנית, ללא הצדקה או ביסוס מדעי.

להנקה השפעות משמעותיות על בריאות האימהות, התינוקות והציבור ועל כן, חשוב לטפל בנשים המניקות בצורה מיטבית, ללא דחייה של הערכה או טיפול, ובד בבד, לתמוך במניקות ולעודד המשך הנקה לרבות, הימנעות מהפסקת הנקה זמנית או שאינה זמנית, בהיעדר הוריה רפואית לכך[1][2][3][4]. התועלת הבריאותית בהנקה גדלה ככל שמשך ההנקה ארוך יותר ומכאן, החשיבות לתמוך ולעודד הנקה בלעדית למשך חצי שנה, ובהמשך הנקה בשילוב עם מוצקים עד לגיל שנה ויותר לפי רצון האם והתינוק[1][2][3][4]. זאת, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות הישראלי, האיגודים האמריקאים של רופאי הנשים, ילדים ומשפחה[5][6][7][8][9].


הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 Victora CG, Bahl R, et al; Breastfeeding in the 21st century: epidemiology, mechanisms, and lifelong effect. Lancet 2016; 387:475-90.
  2. 2.0 2.1 Rollins NC, Bhandari N, et al; Why invest, and what it will take to improve breastfeeding practices? Lancet 2016; 387:491-504.
  3. 3.0 3.1 McFadden A, et al; Enabling breastfeeding for mothers and babies, Cochrane Special Collections , Feb 2017.
  4. 4.0 4.1 The Physician’s Role in promoting and supporting Breastfeeding and treating the Breastfeeding mother and child, Clinical Guidelines, May 2018, https://www.ima.org.il/userfiles/image/clinical_90_Hanaka.pdf.
  5. Implementation Guidance: Protecting, promoting, and supporting breastfeeding in facilities providing maternity and newborn services, the revised Baby-Friendly Hospital initiative, Geneva: World Health Organization; 2018. Licence: CC BY-NC-SA 3.0 IGO.
  6. Committee Opinion No. 658: Optimizing Support for Breastfeeding as Part of Obstetric Practice. Obstet Gynecol 2016 Feb;127)2(:e86-92.
  7. Practice Guidelines: AAFP Releases Position Paper on Breastfeeding. Am Fam Physician. 2015 Jan 1;91(1):56-57.
  8. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2012;129:e827-e841.
  9. https://www.health.gov.il/Subjects/infants/feeding/Pages/GrantFromBreastfeeding.aspx.