כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק מנומטריה אנורקטלית - בדיקת פליטת בלון רקטלי - Anorectal manometry - rectal balloon ejection test
הופניתם מהדף בדיקת פליטת בלון רקטלי בבדיקת מנומטריה אנורקטלית לדף הנוכחי.
מנומטריה אנורקטלית - סטנדרטים מינימליים לביצוע - נייר עמדה - Anorectal manometry
מאת החוג הישראלי לנוירוגסטרואנטרולוגיה ולתנועתיות מערכת העיכול והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד
נקודות עיקריות
- בדיקת פליטת בלון רקטלי משלימה את בדיקת המנומטריה האנורקטלית לאבחון הפרעת התרוקנות
- אנו ממליצים לעשות שימוש בבלון פליטה ייעודי, אותו יש למלא ב-50 מיליליטר מים ולהחדיר דרך פי הטבעת בעוד המטופל שוכב על הצד. ניסיון הפליטה עצמו נעשה על גבי מושב אסלה בחדר שירותים נפרד. יש לאפשר לפחות 2 דקות לניסיון הפליטה
- יש לדווח את תוצאות הבדיקה על פי:
- הזמן שנדרש לפליטת הבלון
- האם הבדיקה תקינה - כלומר, פליטה בפחות מדקה
- אם טכניקת הביצוע שונה וכוללת שימוש בבלון בקצה של המנומטר, בלון פולי קטטר, שימוש באוויר במקום במים, או ביצוע ניסיון הפליטה בשכיבה על הצד, יש לתעד זאת בדו"ח (דין וחשבון) הבדיקה. ערכי הנורמה בטכניקות אלו לא ידועים, אולם, מקובל לדווח דקה, כסף נורמה
מבוא
בדיקת פליטת בלון רקטלי היא בדיקה פשוטה יחסית, זמינה, בעלת מהימנות וערך ניבוי טיפולי[1]. חסרונותיה העיקריים של הבדיקה הן היעדר המידע האנטומי (בהשוואה לדוגמה לדפקוגרפיה) והיעדר מידע לגבי הפתופיזיולוגיה של הפרעת ההתרוקנות. מחקרים הראו שאי נקיטת צואה יכולה להיגרם בשל הפרעת התרוקנות במנגנון של overflow או תת-רגישות[2]. לפיכך, בדיקת פליטת בלון רקטלי מומלצת בסיום כל בדיקת מנומטריה אנורקטלית ללא קשר להתוויה.
טכניקת ביצוע
ישנם מספר גורמים שמשפיעים על תוצאות הבדיקה, ביניהם סוג הבלון, סוג המילוי (אוויר מול מים), נפח המילוי (קבוע מול עולה עד הרגשת צורך ליציאה) ותנוחת ההתרוקנות (שכיבה מול ישיבה)[1].
ישנם מספר סוגים של בלונים בשימוש קליני: בלון ייעודי, בלון החישה בקצה המנומטר, בלון כחלק מקטטר פולי, ובלון 'מסיבות' פשוט. השימוש בקטטר פולי איננו מומלץ, מאחר שמילוי הבלון נעשה בנפח גבוה מהוראות היצרן (יש חשש לקריעת הבלון) ומייצר לחץ פנימי גבוה משמעותית מבלונים אחרים, מה שגורם לקושי רב בפליטתו[3]. השימוש בבלון מסיבות אפשרי ומוביל לתוצאות דומות לבלון ייעודי ובעלות מינימלית. מאידך, נושאים כגון בקרת זיהומים ופיקוח טכנולוגי אינם מוסדרים בשימוש בבלון מסוג זה. השימוש בבלון בקצה קטטר המנומטריה נחשבת לשיטה הנפוצה ביותר לבדיקת פליטת בלון. מדובר, בשיטה פשוטה, נוחה, ובעלות נמוכה. מאידך, טכניקה זאת לא נתמכת על ידי מאמרי מחקר או קווים מנחים, ולפיכך, מהימנותה ויכולת האבחנה וניבוי ההצלחה הטיפולית בשימוש בה אינם ידועים.
לגבי תנוחת ביצוע הבדיקה, במאמר סקירה עדכני שבחן את השפעת תנוחת פליטת הבלון על תוצאות הבדיקה, הועלתה השערה, כי ביצוע הבדיקה בשכיבה על הצד איננו שונה מביצוע בישיבה [1]. השערה זו, נסמכת על מאמר יחיד אשר השווה פליטת בלון בשכיבה מול פליטה בישיבה על האסלה בשירותים, והדגים התאמה בינונית בלבד בין תוצאות הבדיקות [4]. מעבר לזאת, במחקר זה, טכניקת ביצוע מבחן פליטה בשכיבה הייתה בעזרת הוספת משקולות ולא באמצעות מדידת זמן לפליטה. הרוב המוחלט של הספרות תומך בביצוע בדיקת פליטת הבלון בתנוחה הפיזיולוגית של ישיבה[1].
לסיכום, על פי הספרות הרפואית והניסיון הקליני אנו ממליצים, על ביצוע בדיקת פליטת בלון רקטלי באמצעות בלון פליטה ייעודי, מלא ב-50 מיליליטר של מי ברז פושרים. התנוחה המומלצת לבדיקה היא בישיבה על מושב האסלה בפרטיות מלאה. יש לאפשר זמן של לפחות 2 דקות לניסיון הפליטה ובמידה, ולאחר זמן זה לא הצליח המטופל לפלוט את הבלון, יש לרוקן את המים מהבלון ולמשוך אותו בזהירות החוצה.
פענוח הבדיקה
הזמן המקובל להגדרה של בדיקה תקינה הוא פליטת הבלון בפחות מדקה אחת. ייתכנו מצבים מסוימים, בהם משך הזמן התקין הוא אפילו קצר יותר[3] [5][6]. לאור זאת, אנו ממליצים, לציין בפענוח הבדיקה:
- את הזמן שלקח לנבדק לפלוט את הבלון
- האם זמן זה הוא תקין על פי הנורמה לכלל הנבדקים, כלומר, פחות מדקה
אם הבדיקה בוצעה בטכניקה אשר לא קיימת לגביה נורמה בספרות, יש לתעד זאת בפענוח (ראו פרק הבא - פענוח הבדיקות).
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 E. D. Shah, J. D. Farida, S. Menees, J. R. Baker, W. D. Chey, Examining Balloon Expulsion Testing as an Office-Based, Screening Test for Dyssynergic Defecation: A Systematic Review and Meta-Analysis. Am J Gastroenterol 113, 1613-1620 )2018(.
- ↑ R. E. Burgell, C. Bhan, P J. Lunniss, S. M. Scott, Fecal incontinence in men: coexistent constipation and impact of rectal hyposensitivity. Diseases of the colon and rectum 55, 18-25 )2012(.
- ↑ 3.0 3.1 Y Mazor et al., Anorectal physiology in health: A randomized trial to determine the optimum catheter for the balloon expulsion test. Neurogastroenterology and motility : the official journal of the European Gastrointestinal Motility Society, e13552 )2019(.
- ↑ S. Ratuapli, A. E. Bharucha, D. Harvey, A. R. Zinsmeister, Comparison of rectal balloon expulsion test in seated and left lateral positions. Neurogastroenterology and Motility 25, e813-e820 )2013(.
- ↑ O. Dedeli, I. Turan, R. Ozturk, S. Bor, Normative values of the balloon expulsion test in healthy adults. The Turkish journal of gastroenterology : the official journal of Turkish Society of Gastroenterology 18, 177-181 )2007(.
- ↑ V. Chedid, P Vijayvargiya, H. Halawi, S. Y Park, M. Camilleri, Audit of the diagnosis of rectal evacuation disorders in chronic constipation. Neurogastroenterology and motility : the official journal of the European Gastrointestinal Motility Society 31, e13510 )2019(.