כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק בליעת סוללות זעירות - Small batteries ingestion
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הוושט | |
חלה עלייה במספר הדיווחים על-אודות ילדים הבולעים סוללות זעירות. סוללות אלו משמשות מקור מתח חשמלי בצעצועים אלקטרוניים, בשעונים, במצלמות, במכשירי שמיעה ועוד. הדיווחים הראשונים פורסמו בשנות השבעים. תחילה נראה שמדובר בבליעה "בלתי מסוכנת". אך בהמשך פורסמו דיווחים על סיבוכים קשים, כולל מקרי מוות ונזקים קשים בעקבות ניקוב הקנה והוושט, הרעלת כספית וניקוב הסעיף על-שם מקל.
נוהלי הטיפול הראשונים הושפעו מתיאורים אלה וכללו המלצה לגישה נמרצת לשליפת הסוללה בדרך אנדוסקופית או בניתוח, בלא מתן אפשרות למעבר הסוללה עצמונית. משפורסמו סדרות גדולות יותר, התברר שבמרבית מקרי הבליעה של סוללה זעירה, מהלכן היה שפיר, והסיבוכים נדירים. הומלצה אפוא גישה שמרנית, שכללה מעקב, ולעתים טיפול תרופתי, לאחר שהסוללה עברה את הוושט. למרות הניסיון שנרכש אין עדיין הסכמה לגבי נוהל הטיפול. המחלוקת נסובה בעיקרה סביב הטיפול בסוללה זעירה לאחר שנבלעה ועברה את הוושט.
אנמנזה
סיפור של בליעת הסוללה או היעלמותה בעת משחק של ילד. יש לזהות את הסוללה על פי נתוני היצרן, לבדוק סוללה זהה ולבחון את המכשיר שממנו הוצאה. חשוב לדעת את קוטר הסוללה, הרכבה הכימי, פרק הזמן שחלף מבליעתה ואם זו סוללה חדשה או משומשת. אפשר לזהותה בקוד המוטבע על גבה ובמרכז הארצי למידע אודות הרעלות. יש הטוענים, שזיהוי ההרכב הכימי אינו חיוני, אם הסוללה שנבלעה קוטרה קטן, אבל הוא נחוץ אם חלה היפרדות חלקי הסוללה או כשהסוללה בעלת קוטר גדול.
צילומי רנטגן - אם יש חשד לבליעת סוללה זעירה, יש לבצע צילומי רנטגן של הצוואר, בית החזה והבטן כדי למקם את הסוללה. אין להסתמך על העדר תסמינים של עצירת הסוללה בוושט או על קוטר הסוללה כשיקול לאי-ביצוע צילום הצוואר. צילום בכמה מישורים יספק מידע על שלמות הקופסית ועל דלף מהסוללה. מיקום הסוללה - עצירת הסוללה בוושט מחייבת היערכות דחופה לשליפתה בשיטה המאפשרת הסתכלות ישירה (אנדוסקופיה). הוצאת הסוללה מהוושט על-ידי מחדר פולי-צנתר ומחדר שבקצהו מגנט אינה מומלצת. לאחר שהסוללה עברה את הוושט ונמצאה בקיבה יש כמה אפשרויות להמשך הטיפול.
אשפוז - במרבית הנפגעים אין צורך באשפוז וניתן לבצע מעקב מרפאתי (אמבולטורי) באם הסוללה עברה את הוושט, החולה אי-תסמיני, הוריו אמינים ומקום מגוריו אינו רחוק מבית החולים. יש לתת את הדעת לתלונות ולסימנים המרמזים על נזק במערכת העיכול, כגון, בחילה, הקאה, שחרה (מלנה), תיאבון ירוד וכאב בטן. יש לחפש את הסוללה לאחר כל צאייה של החולה.
הגעת הסוללה לקיבה - אין הסכמה לגבי פרק הזמן שניתן להמתין לפני שנוקטים פעולה להוצאת הסוללה כשהחולה אי-תסמיני, הסוללה תקינה וגודלה פחות מ-15 מ"מ. מרבית המחברים מסכימים, שניתן להמתין בתנאים אלה לפחות 24 שעות, שכן אירועי היפרדות חלקי הסוללה בקיבה נצפו רק לאחר פרק זמן זה. יש המטפלים בPramin להחשת התרוקנות הקיבה. היעצרות בקיבה יותר מ-24 שעות קשורה בדרך כלל לבליעת סוללות בקוטר של יותר מ-15 מ"מ. הופעת תסמינים המעידים על נזק ממשי במערכת העיכול מחייבת הוצאת הסוללה בלא קשר לפרק הזמן שחלף מעת הבליעה. לעומת זאת, תסמינים המעידים על נזק מיקטי (מינימלי) למעי, כגון הקאה ושינויי צבע הצואה, בלא עדות לדמם במעי, בדרך כלל אינם הוריה חד-משמעית להוצאת הסוללה. מעבר הסוללה למעי הוא בדרך כלל מהלך תקין וניתן להסתפק במעקב בלבד עד לפליטתה. בעבר הייתה המלצה לעריכת צילומי רנטגן חוזרים בכל 96-24 שעות, להזנה עתירת תאית ולמתן סמים משלשלים. על סמך ניסיון נצבר בשנים האחרונות, נראה שאין צורך במעקב רנטגני אם החולה אי-תסמיני והסוללה קטנת קוטר, אלא לשם תיעוד פליטתה. כמו-כן, נראה שאין צורך בשינוי בתזונה או בהרגלי החיים של החולה. יש לשקול מעקב רנטגני תכוף יותר אם נבלעת סוללת תחמוצת כספית בקוטר 15.6 מ"מ ויותר (נטייה להיפרדות חלקי הסוללה) או כשסוללה בקוטר זה נבלעת בפעוט שטרם מלאו לו 6 שנים (מעבר איטי דרך הקיבה והמעי). היעצרות סוללה בעלת קוטר גדול בקיבה או במעי יותר מ-48 שעות מעידה בדרך כלל על סיכוי נמוך להמשך תנועה עצמונית במעי ויש לשקול נקיטת אמצעים להוצאתה.
הוצאת הסוללה מהוושט תתבצע רק על-ידי הסתכלות ישירה דרך אנדוסקופ. כל דרך אחרת עלולה לגרום נזק לוושט. הוצאת סוללה מהקיבה אפשרית בדרך אנדוסקופית אם יש בעיה בזיהוי הסוללה, ולכן שיעור ההצלחות אינו גבוה. טיפול אחר מבוסס בעיקרו על ניסיונות להוצאת הסוללה על-ידי מחדר קיבתי שבקצהו מגנט.
ניתוח להוצאת הסוללה או חלקיה נחוץ רק במיעוט החולים כשאין אפשרות להוציא את הסוללה בדרך אנדוסקופית, ואם יש תסמינים קליניים של נזק למעי או שיש עדות לדליפת הסוללה. 0.5% מהמטופלים שבלעו סוללות יזדקקו לניתוח.
בחולים שבהם הייתה דליפה של תוכן הסוללה, יש לעקוב אחר רמת הכספית בדם.
פרוגנוזה
בליעת סוללה זעירה היא בעלת אופי שפיר בדרך כלל ובמרבית המקרים היא אי-תסמינית. כל עוד הסוללה נעה מהוושט לקיבה ומשם למעי הדק והכרכשת ואין סימנים המחשידים לדלף מהסוללה או עדות להיפרדות חלקי הסוללה, הפרוגנוזה בדרך כלל טובה מאוד. עצירת הסוללה בוושט, קוטר סוללה גדול, היפרדות חלקי סוללת כספית, וכן איחור בזיהוי ובטיפול בבעיה קשורים בפרוגנוזה פחות טובה.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא