כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק גישה טיפולית בטרום סוכרת - Treatment aproach in prediabetes
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| המדריך לטיפול בסוכרת | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר ברוך יצחק | |
| שם הפרק | הגישה הטיפולית בטרום סוכרת | |
| מוציא לאור | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
| מועד הוצאה | 2013 | |
| מספר עמודים | 354 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
תחת ההגדרה של טרום סוכרת נכללים כלל האנשים עם אי סבילות לגלוקוז (Impaired Glucose Tolerance = IGT - ערכי גלוקוז בדם ורידי בין 140 ל-200 מ"ג/ ד"ל שעתיים לאחר העמסת סוכר 75 גרם), ו/או גלוקוז מופרע בצום (impaired Fasting Glucose = IFG, בין 100 ל-125 מ"ג/ד"ל בדם ורידי[1].
ההנחיות האמריקאיות האחרונות של ה-ADA מאפשרות הגדרה נוספת של מצבי טרום סוכרת עפ"י המוגלובין מסוכרר (HBA1C) בין הערכים 6.4%-5.7%.
בישראל הגדרה זו לא נתקבלה עדיין, כחלק מבעיית הסטנדרטיזציה במעבדות בהן מתבצעת בדיקת ההמוגלובין המסוכרר.
כ-285 מיליון איש בעולם לוקים בסוכרת, מתוכם כ-55 מיליון באירופה וכ-500 אלף בישראל (נכון לשנת 2010). כ-90% מהם סובלים מסוכרת סוג 2. ההערכה היא כי בישראל מצויים כ-400 אלף אנשים עם סיכון גבוה לסוכרת המכונה לעתים גם "סוכרת סמויה". על פי נתוני התכנית הלאומית למניעת סוכרת מסוג 2. קצב ההפיכה (Conversion rate) מסוכרת "סמויה" ל"גלויה", על פי מחקרים שונים, נע בין 5% ל-10% לשנה. בישראל, ההערכה היא שקצב ההפיכה לסוכרת הוא כ-6% בשנה. מניעת סוכרת מותנית באיתור מוקדם של אותם אנשים עם "סוכרת סמויה". קהל היעד הוא החולים הסובלים מהתסמונת המטבולית. מתוצאות מחקרים אפידמיולוגים על קבוצות אוכלוסייה שונות, מתברר כי לא קיימת חפיפה הולמת בין מבחן העמסת הסוכר ובדיקת רמות הגלוקוז בצום, כך שהאבחנה של מצב טרום סוכרתי מתייחסת לכל אלה שרמת הסוכר בדמם נמצאה חורגת מהטווח הנורמוגליקמי לפחות במבחן אחד, ואינה מחייבת מתאם בדיקות.
מספר עבודות שהתפרסמו לאחרונה בספרות מציעות כי IFG נגרם עקב עמידות לאינסולין בכבד,המתבטאת בהיפרגליקמיה בצום, ואילו iGT נובע בעיקר מעמידות לאינסולין בשריר השלד (האחראי על קליטת עיקר הגלוקוז מהדם לאחר ארוחה) .
בנשים טרם גיל הבלות, נמצא כי השמנה והיקף מותניים מוגבר נמצאו בקשר עם טרום סוכרת, וממצאים דומים דווחו גם בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל (גברים ונשים) .
- ההערכה הינה ששכיחות טרום סוכרת בישראל הינה
- (IFG), יהודים: גברים 29% נשים 22%
- (IFG), ערבים: גברים 31% נשים 30%
- אין נתונים המתייחסים ל-IGT.
הסיכון להתפתחות סוכרת בקרב אנשים עם ערכי סוכר בטווח של טרום סוכרת גבוה פי 6 בהשוואה לאנשים עם ערכי סוכר תקינים[2][3][4]. 10%-3% מהאנשים עם טרום סוכרת יתקדמו בתוך שנה לערכי סוכר המתאימים לאבחנה של סוכרת מסוג 2 [5][6].
prediabetes, או המצב הטרום סוכרתי, למרות שמו, מגדיר קבוצת סיכון לא רק למחלת הסוכרת אלא גם לתחלואת לב וכלי דם[7][8]. נמצא כי הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים בקרב טרום סוכרתיים הוא פי 3-2 יותר בהשוואה לאנשים עם ערכי סוכר תקינים, וגבוה במיוחד בקרב צעירים עם טרום סוכרת[9]. אחד ההסברים לסיכון המוגבר לתחלואה לבבית הינו נוכחות גבוהה יותר של יתר גורמי הסיכון למחלה טרשתית כבר בקבוצת הטרום סוכרתיים, בדומה לחולי סוכרת מסוג 2.
נוכחות IFG-I IGT ביחד מהווה גורם סיכון חזק יותר להתפתחות סוכרת מאשר הימצאות של כל הפרעה באופן נפרד. ל-IGT רגישות גבוהה יותר ואילו 7-IFG סגוליות גבוהה יותר בחיזוי הסיכון לסוכרת[10], לכן ההמלצה לטפל בקבוצה זו בטיפול תרופתי-מטפורמין ולא רק בטיפול התנהגותי. חשוב לזכור כי במחקרי תצפית ארוכי טווח נמצא כי לא כל האנשים עם ערכי סוכר בטווח הטרום-סוכרתי יתקדמו לסוכרת גלויה, אלא רק כ-50% מהם. יתרה מזו, בין רבע לשליש מאנשים אלה יחזרו לערכי סוכר תקינים (נורמוגליקמיה) .
במחקר תצפיתי ארוך שנים שנערך על 1990 משתתפים בהקצאה אקראית נמצא כי בקרב משתתפים שהיו טרום סוכרתיים, חזרה לרמות סוכר תקינות, גם אם באופן זמני, קשורה באופן מובהק להפחתה בסיכון להתפתחות סוכרת בעתיד. מטרת החוקרים הייתה לכמת ולחזות את הפחתת הסיכון לסוכרת במהלך המחקר Diabetes Prevention) DPPOS Program Outcomes study) במשתתפים במחקר שחזרו לפחות פעם אחת לרגולצית סוכר תקינה במהלך התוכנית למניעת סוכרת (Diabetes prevention program - DPP) בהשוואה לכאלה שבאופן קבוע היו טרום סוכרתיים. מסקנת החוקרים הייתה שטרום-סוכרת הינה מצב סיכון גבוה לסוכרת, בעיקר בחולים שנשארו טרום-סוכרתיים למרות התערבות אינטנסיבית לשינוי אורח החיים. חזרה לרגולציה תקינה של סוכר, גם אם זמנית, נמצאה קשורה לירידה מובהקת בסיכון להתפתחות סוכרת בעתיד ובאופן בלתי תלוי בקבוצת הטיפול הקודמת[11].
בכל המחקרים שפורסמו עד כה נמצא כי לשינוי תזונתי, ירידה במשקל ו/או פעילות גופנית השפעה מגנה בפני התפתחות סוכרת[12][13][14][15]. הגישה הטיפולית, בהתייחס לערכי הסוכר, חייבת להתבסס בראש וראשונה על שינוי אורח חיים: ירידה במשקל, תזונה נכונה ופעילות גופנית. כל העבודות והמחקרים הקשורים למניעת התפתחות סוכרת הראו יתרון משמעותי וירידה 2-IFG בהקפדה על אורח חיים בריא. בתכנית מניעת הסוכרת (DPP) בארצות הברית הודגם כי ירידה במשקל של כ-6% ממשקל הגוף ההתחלתי ופעילות גופנית במשך כ-150 דקות בשבוע (כגון הליכה מהירה) הצליחו למנוע כ-58% ממקרי הסוכרת בקרב טרום סוכרתיים במעקב ממוצע של כ-2.8 שנים, בהשוואה לקבוצת ביקורת.
את מי יש לסקור לסוכרת?
בעולם מקובלים היום שאלוני סקירה, המבוססים על נתונים אפידמיולוגים וסטטיסטים המותאמים לאוכלוסיות שונות ומאפשרים איתור אוכלוסיות בסיכון לפתח סוכרת. בין המובילות בעולם בתחום היא פינלנד ושאלון הסקירה נקרא FINDRISC (תמונה מסי 1).
המועצה הלאומית לסוכרת בישראל יצאה בהמלצות יזומות לאיתור אוכלוסיה בסיכון לפתח סוכרת והתערבות כלל מערכתית למניעת התפתחות סוכרת. בישראל קיימות 4 קופות חולים הנותנות שירות רפואי לכלל אזרחי המדינה, עפ"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מכלל 7,000,000 מיליון אזרחי המדינה, כ- 4,000,000 מבוטחים בשירותי בריאות כללית, הקופה המבטחת הגדולה במדינה. לכלל הקופות במדינה יש נתוני תחלואה ממוחשבים עם רשמים מתאימים. קיימות מערכות איתור ממוחשבות המקלות על פעולות סיקור האוכלוסיות המתאימות.
ההתערבות במדינת ישראל מתבססת על צמצום מסי הלוקים בסוכרת מסוג 2, הפחתת גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים וצמצום הנטל הכלכלי הכרוך בטיפול בחולי סוכרת בישראל.
השיטות עליהן מתבססת התכנית הלאומית של ישראל
התכנית הלאומית של ישראל מתבססת על מסע פרסום נרחב לכלל האוכלוסייה והדרכה בקרב הקהילה הרפואית, אשר מטרתם לאתר ולזמן את האנשים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח סוכרת, להגיע לקופת חולים לבצע בדיקות. על סמך הבדיקות, יוזמנו בעלי סיכון נמוך לבדיקה חוזרת כעבור 3 שנים. חלק מבעלי סיכון בינוני וגבוה (מעל 5%) ישובצו בסדנאות לשינוי אורח החיים (קבוצת התערבות). השאר יהיו במעקב "קונבנציונלי" (קבוצת ביקורת). טיפול תרופתי יינתן לפי הצורך.
הערכת תוצאה
- מתוך כ-400,000 אנשים עם סיכון גבוה לפתח סוכרת, כ-20,000 יגיעו לבצע בדיקה ובכ-8,000 מהם תימצא
סוכרת "סמויה" (ברי מניעה ריאליים) .
- כ-2,000 מתוך קבוצה זו יטופלו באמצעות סדנאות לשינוי אורח החיים באחריות קופות החולים (קבוצת התערבות)
ו-6,000 הנותרים יקבלו הנחיות כלליות לשינוי אורח החיים ומעקב (קבוצת ביקורת).
- צפויה ירידה בקצב הפיכה מסוכרת סמויה לגלויה ב-50% (מ-6% ל-3%) בקבוצה המטופלת בסדנאות לשינוי באורח
חיים.
- בכ-50% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות יופיע שיפור בביטויי התסמונת המטבולית.
- בתום השנתיים הראשונות של הפעלת התוכנית ניתן יהיה להסיק מסקנות לגבי יעילותן של הסדנאות לאורח החיים
בריא ולגבי המשך הפעלת התוכנית.
סקירה יזומה
ביבליוגרפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה9- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה14- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה16- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה12- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה13
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ברוך יצחק, מומחה ברפואת משפחה, המועצה הלאומית לסוכרת
עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני