כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק גלקטומנן - Galactomannan
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| גלקטומנן | |
|---|---|
| Galactomannan | |
| שמות אחרים | Platelia Aspergillus Ag |
 | |
| מעבדה | כימיה בדם ובנוזל ה-bronchoalveolar lavage |
| תחום | מדידת אנטיגן של השֶמֶר aspergillus כמדד להדבקה בשמר פולשני זה |
 | |
| טווח ערכים תקין | פחות מ-0.5 ביחידות של optical density index או ODI. ערך זה מתאים לכל הגילים |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מטרת הבדיקה
סיוע באבחון של aspergillosis פולשני. הערכת התגובה לטיפול.
Galactomannan הוא פוליסכריד המורכב משלד של הסוכר mannose עם שיירים צדדיים של galactose, ובאופן יותר ספציפי שלד של β-D-mannopyranose הקשור בקשר 1–4 בעמדות הקישור 6 שלו ל-α-D-galactose (דהיינו linked α-D-galactopyranose 1-6).
ב-galactomannan מסוגים שונים היחס בין mannose ל-galactose משתנה: ב-fenugreek (חִלְבָּה) היחס הוא 1:1, ב-locust (חָרוּב) היחס הוא 4:1, וב-cassia (קְצִיעָה) היחס הוא 5:1. לדוגמה, galatomannan משמש כמייצב מזון, כאשר חומר זה ממקור חרוב משמש בגלידות לשיפור המרקם, ולהפחתת ההתמוססות (Williams ו-Phillips ב-Royal Soc Chem משנת 2004).
בסיס פיזיולוגי
אספרגילוזיס פולשני הוא זיהום חמור המתרחש במטופלים עם neutropenia מתמשכת, בעקבות השתלה או במקביל לטיפול בתכשירים מדכאי-חיסון דוגמת טיפול ממושך עם קורטיקו-סטרואידים, או כימותרפיה. ההתרחשות של אספרגילוס פולשני היא מ-5-20% בתלות באוכלוסיית המטופלים, עם שיעור תמותה גבוה מאוד של 50-80% בגין התפשטות מהירה של הזיהום (שבוע עד שבועיים מתחילת ההדבקה עד למוות). בערך ב-30% מהמקרים ההדברה באספרגילוס נותרת בלתי מאובחנת ובלתי מטופלת בעת המוות. אבחון מוחלט של אספרגילוס פולשני דורש ראיות היסטופתולוגיות ביופסיה או בתרבית חיובית לשמר. אך ראיות אלה קשה להשיג מחולים במצב קריטי מה גם שתרומבוציטופניה לעיתים לא מאפשרת פרוצדורה חודרנית לקבלת דגימה איכותית.
הרגישות של תרבית אף היא נמוכה ונעה בין 30 עד 60% עבור נוזל BAL. לפיכך, האבחון לרוב מתבסס על תסמינים קליניים לא ספציפיים כמו חום בלתי מוסבר, שיעול, כאבים בחזה, וקוצר נשימה, וכן סריקת CT. הסתמכות על שיטות אלו מתעכבת ועלולה להגיע לאחר שאספרגוס שגשג באופן שתרפיה כבר אינה עוזרת. היתרון של גילוי galactomannan הוא בכך שהוא ניתן לזיהוי בנסיוב 7–14 יום לפני הופעת סמנים אחרים, והטיפול לביעור אספרגילוס עשוי להינתן קודם לשלבי הזיהום המאוחרים המסכנים חיים.
השימוש הקליני של galactomannan
Galactomannan הוא מרכיב בדופן השמר aspergillus ומופרש במהלך גדילת השמר (Bart-Delabesse וחב' ב-J Clin Microbiol משנת 2005, ו-Stynen וחב' ב-J Clin Microbiol משנת 1995). הזיהוי של galacomannan בדם משמש לאבחון של הדבקות אספרגילוס באדם. בדיקה זו מתבצעת בעזרת נוגדנים חד-שבטיים בבדיקת ELISA - ערכת בדיקה ממעבדות Bio-Rad אושרה על ידי ה-FDA בשנת 2003 והיא בעלת דיוק מתון (Pfeffer וחב' ב-Clin Infect Dis משנת 2006). בדיקה זו חיונית ביותר באלה שעברו השתלת תאי גזע המופויאטיים. תוצאות false positive של גלקטומנן מאספרגילוס נמצאו במטופלים שעברו עירוי ורידי עם אנטיביוטיקות מסוימות (כגון amoxicillin-clavulanate או piperacillin-tazobactam או עם נוזל המכיל gluconate או חומצה ציטרית כגון בעירוי טסיות, פלזמה או בהזנה תוך ורידית.
בדיקת galactomannan בנסיוב לאבחון הדבקה פולשנית של אספרגילוס בלויקמיה חריפה ובהשתלת תאי-גזע המופויאטיים
אספרגילוס פולשני מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לתמותה מסיבת זיהום פנאומוני במטופלים מושתלים עם תאי-גזע המופויאטיים, ומהווה סיבה חשובה לזיהומי ריאות מזדמנים בעיקר באלה עם מערכת חיסון מוחלשת. האבחון הקונבנציונאלי של זיהום עם אספרגילוס מבוסס על תרביות ועל בחינה היסטופתולוגית של הרקמות המעורבות. מיקרוסקופיה ותרבית של כיח ונוזל lavage אינן רגישות מספיק לאבחון אספרגילוס במטופלים עם תרומבוציטופניה. במקרים רבים האבחון נעשה על בסיס של ממצאים קליניים כגון neutropenia, חום עיקש למרות טיפול אנטיביוטי ותסמינים קליניים אופייניים בנוסף לאנומליה רדיולוגית.
למרות התפתחויות עדכניות בטיפול במקרים של ממאירויות המטולוגיות כאשר החולים עברו השתלות של תאי-גזע המטופויאטיים, והם מצויים בעיצומה של כימותרפיה ציטוטוקסית מכבידה, אספרגילוזיס פולשני מהווה עדיין סיבה משמעותית לתמותה. שמר זה עלול לגרום לזיהום פולשני ברקמות ואיברים רבים כגון הלב, המוח, הסינוסים, העיניים, העור והאוזן.
השימוש הגובר בתכשירים מדכאי-חיסון, גורם לכך ששיעור המקרים של אספרגילוס פולשני לריאות גדל ב-30% ,כפי שהדבר תועד במספר מרכזים רפואיים (Dykewicz ב-Clin Infect Dis משנת 2001, Verweij וחב' ב-J Clin Microbiol משנת 1995, Pagano וחב' ב-Hematologica משנת 2006 ו-Ozcelik וחב' ב-Mikrobiyol Bul משנת 2009). כיוון שהתסמינים הקליניים של זיהום זה דומים לאלה של מחלות זיהומיות אחרות, האבחון שלו קשה.
יתרה מכך, כיוון שמטופלים אלה הם ניטרופניים, נצפים קשיים במעקב אחר התגובה של מטופלים אלה לטיפול (Lehrnbecher וחב' ב-J Infect משנת 2010, ו-Arikan ב-Drugs משנת 2001). הושגה התקדמות באבחון אספרגילוזיס על ידי מדידת רמת galactomannan (על פי Yucesoy ו-Ergon ב-Mikrobiyol Bull משנת 2007, ו-Agca וחב' ב-Mycoses משנת 2014). מספר מחקרים כוללנים, הביא לקבלת הבדיקה של galactomannan ככלי לא חודרני לאבחון של אספרגילוס חודרני לריאות. בנוסף, מדידות סדרתיות של galactomannan הומלצו לצורך ניטור התגובה לטיפולים (Maertens וחב' ב-Cancer משנת 2009, Marr ב-Clin Infect Dis משנת 2008 ו-Miceli וחב' באותו כתב עת משנת 2008).
במחקר של Okuturlar וב' ב-Korean J Intern Med משנת 2015, בו השתתפו 106 חולים, מהם נלקחו פעמיים בשבוע במהלך האשפוז שלהם. בסך הכול עמדו לרשות החוקרים 1,385 דגימות נסיוב, ובממוצע 8.3 דגימות במהלך אפיזודה אחת של חום גבוה. תוצאות המחקר היו כדלקמן: בהתבסס על 165 אפיזודות חום מוגבר ב-106 נבדקים, 80 דגימות (48.5%) הוגדרו כמשקפות אספרגילוס פולשני לריאות. מתוך 80 דגימות אלו 4 היו מקרים מוכחים proven), בעוד ש-11 מקרים הוגדרו כמקרים סבירים (probable) ו-65 מקרים הוגדרו כאפשריים (possible). כמו כן, 85 אפיזודות (51.5%) נקבעו קלינית ככאלה שאינן מייצגות אספרגילוס פולשני לריאות. הרגישות/ספציפיות הייתה 27.1%/100% למקרה מוכח של אספרגילוס פולשני לריאות, כאשר ערך הסף לגבי תוצאת galactomannan שווה או גבוה מ־0.5 ODI. מסקנת המחקר שאם מודדים את רמת גלקטומנן רק פעמיים בשבוע הרגישות פוחתת והספציפיות עולה. לכן, מומלץ לבצע מדידות בתדירות גבוהה ביותר.
Ghosh וחב' ב-Indian J Med Pediatr Oncol משנת 2013, בחנו את יעילות הבדיקה של galactomannan והקשר בין מציאות אנטיגן זה ותמותה במטופלים לויקמיים עם לויקמיה חריפה שהושתלו עם תאי-גזע המופויאטיים. במחקר שותפו 150 מטופלים בגיל מעל 15 שנה, שנמצאו בהערכה לתקופה מעל שנה וחצי. כל המשתתפים עברו אחת לשבוע בדיקת galactomannan, ואבחון הדבקה באספרגילוס נעשה על פי ההנחיות של EORTC 2008. תוצאות המחקר היו כדלקמן: מתוך 150 הנבדקים, 43 אובחנו עם הדבקה באספרגילוס, כאשר בדיקת galactomannan הייתה חיובית ב-88.2% מהמקרים המאובחנים כהדבקה חיובית עם אספרגילוס. תוצאה חיובית של galactomannan, התקבלה עוד לפני קבלת ממצאים חיוביים בבדיקת CT ברזולוציה גבוהה. תוצאות חיוביות של בדיקת galctomannan היו כרוכות בתמותה יותר מאשר תוצאות שליליות של בדיקה זו (31% לעומת 13.2%, בהתאמה).
בדיקת galactomannan בנסיוב לצורך אבחון של chronic pulmonary aspergillosis (להלן CPA)
הצורות הכרוניות של אספרגילוזיס ריאתי הן aspertgilloma פשוטה, וכן chronic cavitary pulmonary aspergillosis (להלן CCPA), כמו גם chronic necrotizing pulmonary aspergillosis (להלן CNPA) על פי Walsh וחב' ב-Clin Infect Dis משנת 2008. יש המבדילים בין chronic fibrosing pulmonary aspergillosis או CFPA מ-CCPA כמו Smith ו-Denning ב-Eur Respir J משנת 2011, רוב החוקרים כורכים של כל הצורות המוזכרות של אספרגילוזיס כצורות הכרוניות של המחלה (Ohba וחב' ב-Respir Med משנת 2012).
האבחון של CPA קשה והוא מבוסס לרוב על התסמינים הקליניים, על ידי ממצאים רדיולוגיים, ועל ראיות מיקרוביולוגיות הכוללות בידוד חיובי של השמר אספרגילוס מדגימות המתקבלות מצינור הנשימה (Jhun וחב' ב-Med Mycol משנת 2013). עם זאת, במטופלים עם CPA, התפקיד של תרבית מוגבל בגלל רגישות נמוכה ועיכוב בקבלת התשובה (Kitasato וחב' ב-Respirology משנת 2009). לכן, היה מקובל מבדק של נוגדן precipitin בנסיוב כנגד אספרגילוס. הבדיקה המוצעת של מדידת רמת galacomannan בעת פלישת שמר זה לרקמות הריאה הסמוכות הפכה פופולרית (Mennink-Kersten וחב' ב-Lancet Infect Dis משנת 2004 ו-De Pauw וחב' ב-Clin Infect Dis משנת 2008). Kono וחב' ב-ב-Respir Med משנת 2013, ו-Izumikawa וחב' ב-Med Mycol משנת 2012, מדדו רמת galactomannan ב-bronchoalveolar lavage לזיהוי של CPA. במחקר, Shin וחב' ב-J Infec משנת 2014 חקרו את אמינות המדידה של Galactomannan בנסיוב לאבחון של CPA.
בניסויים הקליניים שהוגשו ל-FDA במסגרת הבקשה לאישור הבדיקה, דווח על רגישות של 81% ב-31 נבדקים, ודווח על ספציפיות של 89% ב-148 נבדקים. ערך הניבוי החיובי והשלילי דווחו כ-68% ו-96%, בהתאמה, זאת באוכלוסייה עם שיעור הדבקות באספרגילוס של 14%. באוכלוסייה עם שיעור נמוך (5%) של הדבקות עם אספרגילוס, ערך הניבוי החיובי נקבע כ-31%, וערך הניבוי השלילי נותר כ-96%.
בדיקת galacomannan בנסיוב נמצאה חיובית ב-38 נבדקים המהווים 23% מבין אלה שאובחנו עם CPA, והבדיקה נמצאה חיובית ב-25 נבדקים, המהווים 15% מבין משתתפי המחקר ללא CPA. רגישות בדיקת galactomannan נקבעה אם כן כ-23%, והספציפיות של הבדיקה נקבעה כ-85%. ערך הניבוי החיובי (PPV) של הבדיקה נקבע כ-60%, ואילו ערך הניבוי השלילי (NPV) נקבע כ-52%. דיוק הבדיקה נקבע כ-54%. השטח מתחת לעקומת (AUC) ה-ROC נקבע כ-0.538. מסקנת מחקר זה שבדיקת galacomannan אינה בעלת יתרון מובהק בהשוואה לשיטות המקובלות.
במחקר זה השתתפו 334 מטופלים החשודים ל-CPA, ומתוכם 168 משתתפים אובחנו עם אספרגילוס פולשני מסוג Aspergillus fumigatus מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לתמותה מסיבת זיהום פנאומוני במטופלים מושתלים עם תאי-גזע המופויאטיים, ומהווה סיבה חשובה לזיהומי ריאות מזדמנים בעיקר באלה עם מערכת חיסון מוחלשת. חיידק זה יכול לחדור לטרכיאה הברונכיאלית והריאתית ולגרום לגרנולומה דלקתית בריאה, ואף לפנאומוניה כיבית. בעבר היה מקובל שאספרגילוזיס פולשני לריאות התרחש בעיקר בחולים ניטרופניים בהם מוצאים דיכוי של מערכת החיסון. אך יש ראיות מצטברות שגם מטופלים שאינם ניטרופניים, בעיקר אלה עם COPD, או אלה עם bronchiectasis, או עם שחפת בעברם, גם כן מועדים לזיהומים ריאתיים עם אספרגילוס (Delsuc וחב' ב-Crit Care משנת 2015, Taccone וחב' באותו כתב משנת 2015, ו-Moreno-Gonzales וחב' ב-Can Res J משנת 2016). האבחון הקונבנציונאלי של זיהום עם אספרגילוס מבוסס על תרביות ועל בחינה היסטופתולוגית של הרקמות המעורבות. מיקרוסקופיה ותרבית של כיח ונוזל lavage אינן רגישות מספיק לאבחון אספרגילוס במטופלים עם תרומבוציטופניה. במקרים רבים האבחון נעשה על בסיס של ממצאים קליניים כגון neutropenia, חום עיקש למרות טיפול אנטיביוטי ותסמינים קליניים אופייניים בנוסף לאנומליה רדיולוגית.
Ghosh וחב' ב-Indian J Med Pediatr Oncol משנת 2013, בחנו את יעילות הבדיקה של galactomannan והקשר בין מציאות אנטיגן של galactomannan ותמותה במטופלים לויקמיים עם לויקמיה חריפה שהושתלו עם תאי-גזע המופויאטיים. במחקר שותפו 150 מטופלים בגיל מעל 15 שנה, שנמצאו בהערכה לתקופה מעל שנה וחצי. כל המשתתפים עברו אחת לשבוע בדיקת galactomannan, ואבחון הדבקה באספרגילוס נעשה על פי ההנחיות של EORTC 2008. תוצאות המחקר היו כדלקמן: מתוך 150 הנבדקים, 43 אובחנו עם הדבקה באספרגילוס, כאשר בדיקת galactomannan הייתה חיובית ב-88.2% מהמקרים המאובחנים כהדבקה חיובית עם אספרגילוס. תוצאה חיובית של galactomannan, התקבלה עוד לפני קבלת ממצאים חיוביים בבדיקת CT ברזולוציה גבוהה. תוצאות חיוביות של בדיקת galactomannan היו כרוכות בתמותה יותר מאשר תוצאות שליליות של בדיקה זו (31% לעומת 13.2%, בהתאמה).
הערך האבחוני של galactomannan בנסיוב ובנוזל ה-bronchoalveolr lavage במטופלים ללא-ניטרופניה עם אספרגילוזיס פולשני לריאות
מטרת מחקרם של Zhou וחב' ב-J Clin Microbiol משנת 2017, הייתה בנוסף לקביעת הערך האבחוני של galactomannan במטופלים ללא-ניטרופניה עם אספרגילוזיס פולשני לריאות, הייתה גם לקבוע את ערך הסף האופטימלי של רמת galactomannan בנוזל ה-BAL לגבי אספרגילוזיס פולשני לריאות. בדיקת ELISA לקביעת רמת galactomannan בנסיוב ובנוזל ה-BAL בוצעה ב-120 מטופלים עם חשד קליני לאספרגילוזיס ריאתית לא על רקע ניטרופני בין יוני 2014 ליוני 2016. מתוך 120 מטופלים אלה, 37 אובחנו עם אספרגילוזיס פולשני לריאות, 59 אובחנו עם פנאומוניה נרכשת בקהילה, 19 אובחנו עם מחלות לא מדבקות, ו-5 אובחנו עם שחפת. בערך סף של optical density index השווה או גדול מ-0.5, הרגישות של בדיקת galactomannan בנוזל BAL, הייתה גבוהה הרבה יותר מזו שנמצאה לגבי רמת galactomannan בנסיוב (75.7% לעומת 37.8% עם p=0.001), אך לא היה הבדל משמעותי בין רמות הספציפיות לגבי קביעת רמת galactoannan ב-2 נוזלי גוף אלה (80.7% לעומת 87.1%, עם p=0.286). בערך סף השווה או גדול מ-1.0, רגישות הגילוי של galactomannan בנוזל BAL הייתה עדיין גבוהה הרבה יותר מזו של גילוי האנטיגן המדובר בנסיוב (64.9% לעומת 24.3%, עם p<0.001), והספציפיות של הבדיקות ב-2 נוזלי הגוף הייתה דומה (90.4% לעומת 95.7% עם p=0.202). אנליזה של עקומת ROC, הראתה שכאשר נבחר ערך סף של 0.7, הערת האבחוני שלו לגבי אספרגילוזיס ריאתי הגיע לאופטימום, עם רגישות של 72.97% וספציפיות של 89.2%. מסקנת המחקר הייתה שקביעת רמת galactomannan בנוזל BAL טובה לאבחון אספרגילוזיס ריאתי פולשני בנבדקים לא-ניטרופניים, והערך האבחוני שלו עולה על זה של קביעת galactomannan
מדידה של galactomannan בנסיוב לגילוי אספרגילוזיס פולשני במטופלים עם מערכת חיסון פגועה על פי Leeflang וחב' ב-Cochrane Database Syst Rev משנת 2015
כאשר מערכת החיסון אינה מסוגלת להילחם בהדבקות, אספרגילוזיס פולשני או סיסטמי עלול להיות תרחיש מסוכן לחיים. לכן מציאת מבחן לזיהוי אספרגילוס בשלב מוקדם של ההדבקה חיוני להצלחת הטיפול. הסקירה של Leeflang כללה 54 ניסויים קליניים שבחנו את הבדיקה של galctomannan, כאשר בניסויים השונים נבחנו שלושה ערכי סף, בהם הוגדרה תוצאה חיובית כאשר ערך הסף היה מעל 0.5 ODI, מעל 1.0 1.0 ODI או מעל ODI1.5.
ניסויים אלה העלו את הממצאים הבאים: כאשר ערך הסף היה 0.5 ODI, החמיצה בדיקת galactomannan 22 מכל 100 נבדקים עם אבחון ודאי של אספרגילוזיס פולשני, והביאה לתוצאות false positive ב-15 מתוך 100 נבדקים ללא כל עדות להדבקה זו. כאשר נבחר ערך סף של 1.0 ODI ומעלה, בדיקת galactomannan החמיצה 29 מכל 100 מאובחנים עם אספרגילוס פולשני, ונתנה תוצאות false positive ב-10 בכל 100 נבדקים ללא הדבקה. כאשר ערך הסף נקבע כ-1.5 ODI, החמיצה בדיקת galactomannan 37 מכל 100 מודבקים בשמר, ונתנה תוצאות false-posive ב-7 מכל 100 נבדקים ללא הדבקה.
מחקר אחד של מדידת GMI או galactomannan index, מצא שקביעה מוקדמת של GMI במהלך השבועיים הראשונים מתחילת הטיפול כנגד השמר אספרגילוס, יכולה לסייע בניבוי התוצאים הקליניים. ירידה ברמת GMI בין תחילת הטיפול עד לשבוע לאחר תחילתו, היא רמז פרוגנוסטי מעודד (Lai וחב' ב-Microbiol Immunol & Infection משנת 2007). הנוכחות של galactomannan מוגבר בנוזל BAL, עשוי לסייע באבחון של אספרגילוזיס ריאתי בנבדקים בהם נצפים שינויים רדיולוגיים. מטה-אנליזה וסקירה סיסטמטית קבעו שמדידת רמות galactomannan ב-BAL, יכולים לסייע באבחון מוקדם של אספרגילוזיס פולשני ( D'Haese וחב' ב-J Clin Microbiol משנת 2012).
מחקר זה בחן את התקף האנליטי והקליני של galacomannan הנמדד ב-BAL בהקשר של אבחון אספרגילוזיס פולשני באוכלוסייה מעורבת, על ידי סקירה של נתוני 251 מטופלים בסיכון בהם בוצעה מדידת galactomannan ב-BAL. שלוש מהדגימות התקבלו ממקרים ודאיים של אספרגילוזיס פולשני, 56 דגימות נלקחו ממקרים של אבחון סביר של התרחיש, 63 דגימות התקבלו ממטופלים עם אבחון אפשרי של התרחיש, ו-129 דגימות התקבלו מנבדקים בהם נשללה אפשרות של התרחיש. שימוש בערך סף השווה או גדול מ- ODI 0.8, הביא לרגישות בדיקה של 86.4%, ולספציפיות של 90.7%. בערך סף זה, ערכי הניבוי החיובי והשלילי היו 81% ו-93.6%, בהתאמה. לעומת זאת, שימוש בערך סף הנמוך מ-0.5, התאים לרגישות גבוהה, שבאופן מעשי שללה תמיד את התרחשות האספרגילוזיס הפולשני. מסקנת מחקר זה היא שבדיקת galacomannan ב-BAL היא בעלת ערך אבחוני מצוין, בפרט כאשר תוצאת בדיקה זו מפורשת בשילוב עם ממצאים קליניים-רדיולוגיים.
מחקר של Luong וחב' ב-Clin Infect Dis משנת 2011, בחן 150 דגימות BAL ממושתלי ריאות, והגיע למסקנה שבדיקת PCR שימושית באבחון אספרגילוזיס פולשני באוכלוסיות בסיכון גבוה. בדיקות משולבות של PCR ושל galactmannan ב-BAL, הביאו לספציפיות של 97% ולרגישות של 93% באבחון התרחיש.
אינטרפרטציה של התוצאה
תוצאה חיובית מסייעת באבחון של אספרגילוס פולשני, אך היא צריכה להילקח בחשבון במשולב עם תרבית מיקרוביולוגית, עם בחינה היסטולוגית של דגימת ביופסיה ועם ממצאים רדיולוגיים. תוצאה שלילית אינה שוללת לחלוטין אבחון של אספרגילוס פולשני. ניתן לחזור על הבדיקה אם קיים חשד סביר לתרחיש המדובר. תוצאות false positive מתקבלות ב-8-14% מכלל הבדיקות. שתיים או יותר תוצאות חיוביות הנעשות ברצף עם דגימות דם שונות, נחשבות מאששות את האבחון החיובי (Pinel וחב' ב-J lin Microbiol משנת 2003, ו-Swanink וחב' באותו כתב עת משנת 1997). מספר סוגי מזון כגון אורז, פסטה ועוד, מכילים galactomannan. לכן, במקרים של נזק לדופן המעי כתוצאה מתרפיה ציטו-טוקסית, הקרנות, או סיבות אחרות, יכולות לגרום לזליגה של galactomannan מנהוֹר המעי אל תוך הדם ועלול להביא לעלייה של האנטיגן האמור בדם באופן מטעה (Ansorg וחב' ב-Mycoses משנת 1997).
זנים אחרים של שמרים כגון Penicillium ו-Paecilomyces מזוהים על ידי הנוגדנים החד-שבטיים EBA-2 ממקור חולדה המשמשים בבדיקה. שני סוגי שמר אלה אינם רלוונטיים במחלת שמרים פולשנית. כמו כן היו דיווחים על כך שהנוגדן EBA-2 מגיב גם עם הזן Alternaria. הנוגדן EBA-2 נמצא מגיב גם עם סוגי אנטיביוטיקה סמי-סינתטיים כגון piperacillin ,amoxicillin ו-augmentin. הספציפיות של הבדיקה של אנטיגן האספרגילוס, אינה שוללת את המעורבות של שמרים פתוגניים אחרים עם תוצאות קליניות דומות כמו Fusarium, וכן Mucorales (על פי Connoly וחב' ב-Clin Microbiol Newsletter משנת 2007). הבדיקה עלולה לתת תוצאת false negative במטופלים עם מחלה גרנולומטורית כרונית ובאלה עם תסמונת Job. במטופלים עם אספרגילוזיס פולשני המצויים בעיצומו של טיפול כנגד שמרים תוצאות הבדיקה עלולות להראות רגישות נמוכה יותר. תוצאות false positive יכולות להתקבל במופלים המקבלים עירוי תוך-ורידי של PLASMA-LYTE, למניעת התייבשות. דגימות המכילות אנטיגן של Histoplasma יכולות לפגוע בדיוק הבדיקה ל-galactomannan.
הוראות לביצוע הבדיקה
יש לדגום את הדם למבחנה כימית (פקק צהוב או אדום) ולסרכז את המבחנה לא יאוחר משעתיים לאחר לקיחת הדם. לא מתקבלות דגימות פלזמה או דגימות נסיוב מאוד המוליטיות או מאוד ליפמיות. לא מתקבלות דגימות נסיוב בטמפרטורת החדר, אלא רק דגימות מוקפאות או בקירור בהן יציבות הדגימה היא של 5 חודשים או 5 ימים, בהתאמה. יש להקפיד שהמבחנה הכילה את הנסיוב המופרד תהיה פקוקה כדי למנוע חשיפת הנסיוב לאטמוספירה. הבדיקה מתבצעת בשיטת ELISA.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)