האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

גמילה מעישון במטופלים הסובלים מהפרעות נפשיות - Smoking cessation in patients with mental disordes

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף גמילה מעישון והפרעות נפשיות לדף הנוכחי.


גמילה מעישון במטופלים הסובלים מהפרעות נפשיות
Smoking cessation in patients with mental disordes
Nicoderm.JPG
מדבקה לגמילה מעישון
יוצר הערך ד"ר עמית רותם
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – עישון#גמילה מעישון

למרות מגמת הירידה בשיעורי עישון הטבק בעולם המערבי וישראל בכלל, אחוז המעשנים בקרב מטופלים עם הפרעות נפשיות עודנו גבוה ביחס לאוכלוסייה הכללית. עישון טבק הוא הגורם המוביל לתחלואה ולתמותה בקרב מטופלים הסובלים מהפרעות נפשיות. בספרות המדעית מדווח על הרצון והיכולת של חולי סכיזופרניה והפרעות נפשיות אחרות להיגמל מעישון סיגריות. הטיפול לגמילה מעישון התפתח אמנם באופן משמעותי ב-20 השנים האחרונות גם בקרב בעלי הפרעות נפשיות, אולם עדיין שיעורי הגמילה נמוכים מאוד מן המצופה ובהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

במאמר זה אסקור טיפולים שונים לגמילה מעישון בקרב מעשנים הסובלים מהפרעות נפשיות. יפורטו עקרונות להערכה יעילה של המעשנים וכן אפשרויות לטיפול יעיל. אדון בטיפולים התנהגותיים ותרופתיים; טיפולי הקו הראשון לגמילה מעישון - תחליפי ניקוטין, ורניקלין, בופרופיון וכן טיפולים ושילובי תרופות שנמצאים בשלבי מחקר. תפירת הטיפול התרופתי לגמילה מעישון עבור מעשן עם הפרעה פסיכיאטרית יכולה להיות מאתגרת ודורשת חשיבה קלינית. במסגרת השיקולים הרפואיים מומלץ לקחת בחשבון את הסיכון הגבוה למטופל שכתוצאה מהמשך עישון הטבק, סיכון הגדול בעשרות מונים לעומת הסיכון שבכל התערבות לגמילה מעישון. כמו כן, רבים המעשנים שרואים בהפחתת כמות העישון כמטרה מובהקת. גם אם הפסקת עישון מוחלטת אינה נידונה בהווה, יש לעודד תוכנית מוסדרת להפחתת עישון שתכלול טיפול תרופתי ותמיכה התנהגותית במטרה למזער את נזקי הבריאות. אם תצליח, תוכנית כזו עשויה לתרום לתחושת מסוגלות עצמית גבוהה וביטחון בתהליך ובהמשך תאפשר להתקדם לתוכנית גמילה מלאה מעישון.

הקשר המספרי בין עישון להפרעות נפשיות

מעשנים הסובלים מהפרעות נפשיות צורכים כשליש מהסיגריות הנמכרות בעולם המערבי והם בעלי שיעור גבוה של התמכרות לניקוטין לעומת האוכלוסייה הכללית[1]. שיעור המעשנים בקרב בעלי הפרעות נפשיות גדול פי 2–4 לעומת שיעורי העישון באוכלוסייה הכללית. McClave ואח', מצאו בקרב 23,393 מבוגרים עם הפרעה נפשית מאובחנת לאורך חייהם, שיעורי עישון של 34.3 אחוזים (בחולים עם פוביות), עד 59.1 אחוזים (בחולי סכיזופרניה), לעומת 18 אחוזים בקרב מבוגרים בעלי מאפייני מדגם דומים אך ללא הפרעה נפשית[2].

מעשנים בעלי הפרעות נפשיות מנסים להפסיק לעשן בשיעור דומה למעשנים ללא הפרעות נפשיות, אולם שיעורי ההצלחה שלהם נמוכים. במסגרת מחקר אוכלוסייה שכלל 4,411 משתתפים, Lasser ואח' דיווחו על שיעורי גמילה של 42.5 אחוזים בקרב מעשנים ללא הפרעות נפשיות, לעומת שיעורי גמילה נמוכים יותר שנמצאו אצל מעשנים עם חרדה חברתית (33.4 אחוזים), הפרעות התנהגות (27.8 אחוזים), הפרעה פוסט-טראומטית (28.4 אחוזים), הפרעת חרדה כללית (32.7 אחוזים) והפרעת שימוש בחומרים אחרים (32.1 אחוזים)[3].

בקרב מעשנים עם הפרעות נפשיות שיעורי העישון הגבוהים ביותר - 70–90 אחוזים נמדדו בקרב חולי סכיזופרניה והפרעות של שימוש בסמים אחרים. כמו כן, ניכר שחולי סכיזופרניה או הסובלים מדיכאון מעשנים יותר סיגריות ביום, ממצים יותר ניקוטין מכל סיגריה ופיתחו תסמיני תלות קשים יותר בהשוואה למעשנים ללא הפרעות אלה[4].

מנגנונים פיזיולוגיים של עישון טבק ותחלואה נפשית

מבין מרכיבי הטבק, ניקוטין הוא הרעלן העיקרי למערכת העצבים ובעל תכונות פסיכו-אקטיביות, שכוללות הפחתת חרדה, עלייה במצב הרוח, הפחתת תיאבון, שיפור טווח הקשב ויכולות קוגניטיביות אחרות[5]. לאחר חדירתו למוח, נקשר הניקוטין לקולטן הניקוטיני לאצטיל-כולין, גורם לקיטוביות (דה-פולריזציה) פרה-ופוסט-סינפטית של קצות העצבים ולשפעול ישיר ועקיף של תעלות סידן במוח. נוירוטרנסמיטורים אחדים נכנסים לפעולה לאחר שפעול תעלות סידן אלה: הבולט שבהם, דופמין, משפיע בעיקר על המערכת המזו-לימבית. אצטיל-כולין, פפטידים אופייטים אנדוגנים (EOPS), חומצה גאמא-אמינו-בוטירית (GABA), גלוטמאט, נוראפינפרין וסרוטונין, כל אלה ידועים כמעורבים גם בהתהוותם של מחלות הנפש ובהימשכותן[6].

לניקוטין עשויות להיות השפעות אחרות בקרב מעשנים בעלי הפרעות נפשיות בהשוואה למעשנים ללא הפרעות אלה. מחקרים אחדים הצביעו על חסרים נוירו-קוגניטיביים אצל חולי סכיזופרניה, שהתבטאו בצורה קלה יותר בקרב מעשנים לעומת חולים שאינם מעשנים[7]. נראה שלניקוטין המגיע מעישון סיגריות יכולת לשפר תפקודים קוגניטיביים אצל הסובלים מסכיזופרניה והשפעה זו מתווכת על ידי עוררות הרצפטור לאצטיל-כולין[8]. על כך גם מתבססת תאוריית ה"טיפול העצמי" שגורסת שחולי סכיזופרניה מעשנים לצורך שיפור קוגניטיבי, הפחתת תסמיני המחלה (השליליים בעיקר), השפעה נוגדת דיכאון והפחתת תופעות לוואי תנועתיות לתכשירים אנטי-פסיכוטיים. תיאוריה אחרת תומכת ב"רגישות יתר להתמכרויות" או בכך שמסלולי הדופמין במוח המשובשים מלכתחילה תורמים להתפתחות תסמינים פסיכוטיים וגם לתחילת שימוש והתמכרות לחומרים[9].

מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין עישון טבק לדיכאון. Mineur ואח' הראו למשל שלתרכובות ניקוטין השפעה יעילה כנוגדי דיכאון[10]. מחקר אחר בקרב הסובלים מדיכאון ולא מעשנים עשה שימוש במדבקות ניקוטין ומצא שיפור במדד הדיכאון בתוך 2–3 ימים[11]. עוד נמצא שמקאמילמין, אנטגוניסט לרצפטור הניקוטיני, הביא לשיפור במדדי הדיכאון בקרב חולי דיכאון כרוניים לעומת פלצבו. ממצא זה מרמז על מעורבות מנגנון ניקוטיני-כולינרגי בהתהוותו של דיכאון{[12]. תרכובות אחרות בעשן הסיגריות (בעלות מבנה ארומטי-פוליציקלי) התבררו כבעלות יכולת לעכב את פעילות האנזים מונו-אמין-אוקסידאז (MAO), בדומה לפעילות תכשירים נוגדי דיכאון, וכך עשויות לתרום לתחושת הריפוי העצמי של מעשנים הסובלים מדיכאון[5].

הערכה קלינית של מידת ההתמכרות לניקוטין בקרב מעשנים בעלי הפרעות נפשיות

הערכה של אופן השימוש בטבק, הצריכה, ההשתוקקות לו ותסמיני הגמילה מניקוטין, חשובים אצל מטופלים הסובלים מהפרעות נפשיות בדומה לאוכלוסייה הכללית. הדרך הנפוצה לשימוש בטבק היא עישון סיגריות[1][2]. לאחר בירור כמות העישון ומשכו, חשובה הערכה של מידת ההתמכרות לניקוטין. הסולם הנפוץ להערכת תסמיני התמכרות לניקוטין הוא הסולם על שם פרגסטרום (FTND, Fagerström Test for Nicotine Dependence). סולם זה מכיל 6 שאלות, כשהמובילות הן מספר הסיגריות ביום (יותר מ-20 - התמכרות קשה), והזמן החולף עד לעישון הסיגריה הראשונה מרגע ההשכמה (פחות מ-5 דקות - התמכרות קשה). סולם זה נמצא מהימן ותקף גם בקרב מעשנים הסובלים מסכיזופרניה, דיכאון והפרעה פוסט-טראומטית[13]. על מנת להציע תוכנית טיפול מתאימה, חשוב לברר את רמת הנכונות והמוכנות להפסקת עישון או הפחתת עישון (לקראת הפסקת עישון, למשל), כולל השימוש במגוון הטיפולים לגמילה. מומלץ לברר את רמת התפקוד הכללי של המטופל, מצב רוחו הנוכחי, להתרשם מרמת התובנה והסיכון וכן מן התמיכה סביבו (בני משפחה, חברים, מקום העבודה וכיוצא באלה) ומניסיונות קודמים לגמילה מעישון כולל טיפול תרופתי.

המלצות ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות האמריקאי ומשרד הבריאות הקנדי בנוגע להערכת עישון בקרב חולי נפש הן[14]:

  • על הצוות הרפואי לאתר מטופלים בעלי הפרעות נפשיות אשר מעשנים טבק
  • על הצוות הרפואי להציע ייעוץ וטיפול תרופתי לאנשים בעלי הפרעות נפשיות לצורך סיוע בגמילה מעישון
  • על הצוות הרפואי לעקוב אחר מצבם הנפשי והפיזי של המטופלים בעודם מפחיתים עישון או מפסיקים לעשן לחלוטין. יש להתאים את מינון הטיפול התרופתי בעת הצורך

אפשרויות הטיפול לגמילה מעישון בקרב הסובלים מהפרעות נפשיות

התערבות עישון.png

הטיפולים לגמילה מעישון בקרב הסובלים מהפרעות נפשיות אינם שונים במהותם מהטיפולים המוצעים לאוכלוסייה הכללית, כפי שהומלץ בקווים המנחים שפורסמו על ידי שירותי הבריאות השונים בישראל, המתבססים גם על הנחיות משרד הבריאות האמריקאי[15]. החברה האמריקאית לפסיכיאטריה הדגישה בעקרונות המנחים שפרסמה, שמטרת הטיפול לגמילה מעישון צריכה לכלול העלאת הנכונות של המטופל לשינוי תוך תמיכה בו ללמוד, לתרגל ולהפנים התנהגויות חדשות שימנעו את הישנות העישון[16]. מחקרים שבדקו עישון והתמכרויות לטבק בליווי הפרעות נפשיות הדגישו גם כן את החשיבות שבהעלאת נכונות המטופל לגמילה תוך תמיכה בניסיונות הפסקה העישון, שימוש נרחב בהתערבויות התנהגותיות שיתאמו את יכולותיו של המטופל, מתן מידע נרחב במיוחד על נזקי העישון ויתרונות הגמילה והתאמת טיפול משולב, תרופתי והתנהגותי, מבוסס מחקר מדעי[17].

הטיפולים התרופתיים המומלצים לגמילה מעישון גם בקרב הסובלים מהפרעות נפשיות הם תחליפי ניקוטין, ורניקלין (צימפיקס) ובופרופיון (זיבן). מעת הכללתם של ורניקלין ובופרופיון בעשור האחרון, התקבלו דיווחים ממסגרות טיפול עצמאיות על תופעות לוואי משמעותיות כגון החמרת תסמיני דיכאון ופגיעות עצמיות, חלקן קטלניות. אלה הביאו לאזהרת בטיחות מטעם הרשויות, משרד הבריאות בכללן, לגבי הטיפול בתכשירים אלה, בדומה לאזהרות הקיימות לגבי כל התכשירים נוגדי הדיכאון[15]. אולם, התפרסמו מחקרים מבוקרים שהצביעו על פרופיל בטיחות גבוה לתכשירים אלה. Thomas KH ואח', עקבו אחר 119,546 מבוגרים שטופלו על ידי תכשירים לגמילה מעישון בשנים 2006–2011. הם אספו נתונים לגבי ההזדקקות לטיפול בדיכאון חדש או מוחמר ואירועים של פגיעה עצמית, קטלנית ולא קטלנית, בטווח של 3 חודשים לאחר תחילת הטיפול בתחליפי ניקוטין, ורנקלין או בופרופיון. ניתוח סיכונים בוצע בשלוש דרכים חשבוניות מקבילות. החוקרים דיווחו שלא נמצא סיכון מוגבר להופעת תסמיני דיכאון או פגיעות עצמיות מכל סוג בעת טיפול בוורנקלין או בבופרופיון בהשוואה לטיפול בתחליפי ניקוטין[18]. החוקרים ממליצים, אפוא, לשקול את תועלת הטיפול התרופתי לגמילה מעישון, התוויות הנגד (בופרופיון ופרכוסים, למשל) ותופעות הלוואי שמרביתן נסבלות על ידי המטופלים ואינן מסכנות את מצבם הנפשי וחייהם, אל מול הנזקים הקטלניים של העישון.

טיפולים לגמילה מעישון וסכיזופרניה

שילוב טיפולים התנהגותיים ותרופתיים עשוי להביא לתוצאות הטובות ביותר בגמילה מעישון אצל הסובלים מסכיזופרניה. George ואח' השוו באופן סמוי ומבוקר כמה שיטות התנהגויות ותרופתיות לגמילה מעישון בקרב מעשנים עם סכיזופרניה והפרעה סכיזו-אפקטיבית (58=N). דווח ששילוב בופרופיון SR ותחליפי ניקוטין בליווי תמיכה התנהגותית נמצאו יעילים ובטוחים בטווח הקצר (10 שבועות) והארוך (26 שבועות) לעומת פלצבו[19]. Williams ואח' מצאו במחקר רב-מרכזי, מבוקר כפול-סמיות, שטיפול בוורניקלין עד 2 מיליגרם/יום נמצא יעיל לגמילה מעישון בטווח הקצר וללא החמרה בתסמינים פסיכוטיים או הגברת חשיבה אובדנית בקרב 127 מעשנים עם סכיזופרניה והפרעה סכיזו-אפקטיבית[20]. בסקירה של ספריית קוכריין נמצא שבופרופיון העלה משמעותית את שיעור הנגמלים מעישון בקרב חולי סכיזופרניה ולא סיכן את מצבם הנפשי. ורניקלין תרם גם כן לעליית שיעורי הגמילה, אולם לא נשללו תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות[21]. זאת ועוד, מתוצאותיו של מחקר מבוקר כפול-סמיות שבדק את השפעת הטיפול הממושך בוורנקלין בקרב חולים עם סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית ושפורסם, עולה שטיפול משולב בוורנקלין ותמיכה התנהגותית למשך 52 שבועות הביא לאחר 52 ו-76 שבועות של מעקב לשיעור גמילה מעישון ומניעת חזרה לעישון גבוה יותר באופן משמעותי לעומת תמיכה התנהגותית בלבד; 45 אחוזים מהמשתתפים שנטלו ורניקלין במשך שנה שלמה נותרו גמולים מעישון, לעומת 15 אחוזים בלבד שטופלו בוורניקלין למשך 3 חודשים, ובהמשך פלצבו למשך 9 חודשים. לא דווחו שינויים בטיפול הפסיכיאטרי או תופעות לוואי נוירו-פסיכיאטריות משמעותיות במחקר זה[22].

לעיתים יש צורך לשקול הפחתת מינון של תכשירים אנטי-פסיכוטיים אצל מטופלים שמפחיתים בעישון או מפסיקים כליל. פירוקם של תכשירים כגון Clozapine, Olanzapine וHaloperidol מוגבר על ידי תרכובות ארומטיות פוליציקליות הנפלטות בעשן הסיגריות (דרך הגברת פעילות אנזימי פירוק בכבד)[23]. כאשר החשיפה לתרכובות אלה פוחתת, יש לשקול התאמת מינון של התכשירים האנטי-פסיכוטיים לצורך יעילות מרבית והימנעות מתופעות לוואי. מומלץ, אפוא, לעדכן גם את הפסיכיאטר המטפל בתהליך הגמילה מעישון ולשקול את התאמת הטיפול התרופתי עמו.

טיפולים לגמילה מעישון ודיכאון

כמה מחקרים על גמילה מעישון והפרעות מצב רוח בחרו להתמקד בשילוב של טיפול התנהגותי ותרופתי. קיימות עדויות מחקריות לטיפול יעיל המשלב תחליפי ניקוטין כמו בופרופיון או ורנקלין עם תמיכה התנהגותית אצל מטופלים הסובלים מדיכאון. בופרופיון חוסם ספיגה חוזרת של דופמין ונוראדרנלין במוח ומוכר גם כתכשיר נוגד דיכאון. Chengappa ואח' מצאו שתוספת בופרופיון לתכשיר חוסם ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI, Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) אצל חולים עם דיכאון עשויה להביא לשיעורי גמילה גבוהים יותר[24]. נראה אפוא, שמעשנים הסובלים מדיכאון עשויים ליהנות מהשפעתו הכפולה של בופרופיון לגמילה מעישון וכנוגד דיכאון. תחליפי ניקוטין מומלצים גם כן לתמיכה בנגמלים הסובלים מדיכאון. Evins ואח' דיווחו שבופרופיון, תחליפי ניקוטין וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הביאו לשיעורי גמילה גבוהים (עד 56 אחוזים לאחר 13 שבועות) בקרב נגמלים עם דיכאון, כל עוד לא סבלו גם מחרדה[25].

ורניקלין נמצא כטיפול יעיל ובטוח לגמילה מעישון אצל מטופלים עם דיכאון. Cinciripini ואח' דיווחו על תוצאותיו של מחקר מבוקר כפול-סמיות, שכלל 294 נגמלים מעישון שטופלו במסגרת הקהילה על ידי ורנקלין, בופרופיון או פלצבו. בתום הטיפול ו-3 חודשי מעקב נצפה יתרון מובהק לשני הטיפולים על פני פלצבו, ולאחר 6 חודשי מעקב נצפה יתרון מובהק רק לוורניקלין על פני פלצבו לגמילה מעישון. טיפול בוורנקלין נקשר גם עם הפחתה כללית משמעותית יותר בתסמיני דיכאון בהשוואה לטיפולים אחרים. ורנקלין ובופרופיון נקשרו עם שיפור בריכוז, הפחתת השתוקקות והפחתת מצב רוח ירוד, בעיקר בהקשר לדיכאון, לעומת פלצבו, עם השפעה קלה על חרדה וכעס. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהופעת תופעות לוואי נוירו-פסיכיאטריות בין קבוצות הטיפול והפלצבו. תופעות לוואי חמורות, כגון כאבים בחזה, יתר לחץ דם וקצב לב מהיר היו נדירות (<5 אחוזים), והופיעו בכל קבוצות המחקר (כאב בחזה היה שכיח יותר בקבוצת הפלצבו)[26].

נמצא גם שטיפול בוורנקלין יעיל ובטוח בקרב מעשנים עם דיכאון יציב ומטופל בעבר או בהווה. Antenelli ואח' פרסמו תוצאות מחקר מבוקר כפול-סמיות, שבדק 525 מעשנים עם דיכאון יציב, שעברו טיפול תרופתי בהווה או בעבר, טופלו בוורנקלין למשך 12 שבועות במעקב לאחר 40 שבועות. שיעור ההיענות היה דומה בין קבוצת הטיפול לקבוצת הביקורת (~70 אחוזים). שיעורי הגמילה היו גדולים פי 2–3 בקרב קבוצת הטיפול לעומת הביקורת בכל תקופות המעקב. לא נצפו הבדלים קליניים משמעותיים בין קבוצות המחקר מבחינת ביטויי מחשבות אובדניות או מעשים אובדניים, וכן לא נצפתה החמרה במדדי הדיכאון והחרדה[27].

מבחינה פרמקולוגית תכשירי ורנקלין ובופרופיון יכולים להשלים זה את זה בטיפול לגמילה מעישון. אכן דווח ששילוב זה עשוי להיות יעיל לגמילה מעישון ומומלץ לשקול אצל מעשנים שניסו טיפולים נפרדים ללא הצלחה. תועלת הטיפול המשולב נצפתה גם לאחר שנה אצל מעשנים כבדים (יותר מ-20 סיגריות ביום)[28]. בקרב מעשנים עם דיכאון שכבר מטופלים בבופרופיון אפשר לשקול תוספת ורניקלין לצורך תהליך הגמילה מעישון.

טיפולים לגמילה מעישון והפרעות חרדה

מטופלים הסובלים מהפרעות חרדה יתקשו להפסיק לעשן ללא תמיכה פרמקולוגית והתנהגותית. ניקוטין עלול להחמיר תסמיני חרדה (אנקסיוגני). עם זאת, תסמיני גמילה מניקוטין עשויים לכלול ביטו" חרדה משמעותיים (התקפי פאניקה, חרדה כללית ועוד). המחקרים המועטים בתחום הטיפול לגמילה מעישון והפרעות חרדה, כללו בעיקר מעשנים עם הפרעה פוסט-טראומטית, שהצביעו על חשיבות שילוב הטיפול התרופתי וההתנהגותי לגמילה מעישון במסגרת הטיפול הנפשי שקיבלו המעשנים[29][30].

הפרעת חרדה כשלעצמה אינה מונעת שילוב טיפול תרופתי לגמילה מעישון. תחליפי ניקוטין עשויים למנוע תסמיני גמילה וכך גם ביטויי חרדה רלוונטיים. ורניקלין ובופרופיון עשויים להועיל כטיפול בודד וכן כתוספת לתכשירים נוגדי חרדה (SSRI, SNRI - Serotonin Norepinephrine Reuptake Inhibitor, BZs - Benzodiazepine) שנוטלים מטופלים אלה. גם במסגרת התערבות לגמילה מעישון מומלץ לעקוב אחר רמת החרדה ומצב הרוח בכל מפגש עם המטופל ולשקול התאמת מינון הטיפול על פי הצורך.

סיכום והמלצות

עישון טבק שכיח מאוד בקרב חולים עם הפרעות נפשיות והוא כרוך לרוב ברמת התמכרות גבוהה לניקוטין. הערכה של ההתמכרות לטבק והטיפול בה חיוניים וצריכים להיכלל במסגרת הטיפול השגרתי באנשים הסובלים מהפרעות נפשיות. רבים מהמטופלים בעלי נכונות להפסיק לעשן בטווח הקרוב, ומתפקידו של הצוות המטפל להציע טיפול תרופתי ותמיכה התנהגותית. חשוב להכיר את מנגנוני הפעולה של הטבק והניקוטין הידועים והקשרם להפרעות הנפש. אין כל עדות מדעית לסברה שהפסקת עישון עלולה לגרור החמרה בתסמיני הנפש והאטה בשיקום של מעשן עם הפרעה נפשית. ההפך הוא הנכון, מכיוון שנגמלים מעישון עשויים להרוויח שנות חיים איכותיות ובריאות, תוך הזדקקות למינון טיפול תרופתי פסיכיאטרי מופחת ותחושת הצלחה ומסוגלות עצמית גבוהה המלווה לרוב את תהליך הגמילה.

מצטברות עדויות מדעיות לכך שהטיפול המומלץ לגמילה מעישון, יעיל ובטוח גם בקרב מעשנים עם הפרעות נפשיות. כדאי לשקול שילוב תחליפי ניקוטין ותרופות מרשם ורניקלין ובופרופיון, שזמינות בשירותי הבריאות השונים, בכל תהליך של גמילה מעישון, יחד עם מעקב רציף ותמיכה התנהגותית מותאמת. נראה שמרבית תופעות הלוואי המדווחות נסבלות על ידי המטופלים ואינן מסכנות את חייהם. מומלץ לזכור ולהזכיר שמדובר בטיפול שעשוי להציל נפשות הלכה למעשה, שכן מדובר בגמילה מעישון טבק, שהוא הגורם העיקרי לתמותה ותחלואה בקרב הסובלים מהפרעות נפשיות.

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 Grant BF et al. Nicotine dependence and Psychiatric disorders in the USA. Arch Gen Psychiatry. 2004;61:1107-15.
  2. ↑ 2.0 2.1 McClave et.al. Smoking characteristics of adults with selected lifetime mental illness: results from the 2007 NHIS. Am J Pub Health.2010:100(12): 2462-72.
  3. ↑ Lasser K et al. Smoking and mental illness: a population based prevalence study. JAMA. 2000;284(20):2606-10.
  4. ↑ Morisano et al. Mechanisms underlying the co-morbidity of tobacco use in mental health and addictive disorders. Can J Psychiatr.2009;54(6):356-67.
  5. ↑ 5.0 5.1 George TP (2011). Nicotine and tobacco. In: Goldman's cecil medicine. 24th ed. Elsevier-Health Sciences Div. p.142-146.
  6. ↑ Allen TM et al. Medication treatment for nicotine dependence in psychiatric and substance use disorders. In: George TP. Medication treatments for nicotine dependence. New Haven CT:CRC Press; 2007. p. 245-62.
  7. ↑ Wing VC et al. Neuropsychological performance in patients with schizophrenia and controls as a function of cigarette smoking status. Psychiatry Res. 2011;188:320-6.
  8. ↑ George TP et al. A preliminary study of the effects of cigarette smoking on prepulse inhibition in schizophrenia: involvement of nicotinic receptor mechanisms. Schizophr Res. 2006;87:307-15.
  9. ↑ Chambres RA. A nicotine challenge to the self-medication hypothesis in neuro-developmental animal model of schizophrenia. J Dual Diagnosis. 2009;5:139-48
  10. ↑ Mineur YS et al. Nicotine receptors and depression: revisiting and revising the cholinergic hypothesis. Trends Pharmacol Sci. 2010;31(12):580-6.
  11. ↑ Salin-Pascal RJ. Antidepressant effect of trans-dermal nicotine patches in nonsmoking patients with major depression. J Clin Psychiatry. 1996;57(9):387-9.
  12. ↑ George TP et al. Nicotinic antagonist augmentation of SSRI –refractory major depressive disorder: a preliminary study. J Clin Psychopharmacol. 2008;28(3):340-4.
  13. ↑ Heatherton TF. Et al. The FagerstrÖm test for nicotine dependence: a revision of the FagerstrÖm tolerance questionnaire. Br J Addict. 1991;86(9):1119-27.
  14. ↑ CAN-ADAPPT. Canadian smoking cessation clinical practice guideline. Canadian action network for the advancement, dissemination and adoption of practice-informed tobacco treatment, CAMH 2011. available from: www.can-adaptt.net
  15. ↑ 15.0 15.1 Fiore MC et al. Treating tobacco use and dependence: 2008 update. Clinical practice guidelines. Executive summary, May 2008. Available at: www.ahrq.gov/path/tobacco.htm
  16. ↑ Kleber HD et al. Treatment of patients with substance use disorder, second edition. American psychiatric association. Am J Psychiatry. 2006;163(8 suppl):5-82.
  17. ↑ Ferron JC, et al. Course of smoking and quit attempts among clients with co-occurring severe mental illness and substance use disorders. Psychiatr. Serv. 2011;62(4):353-9.
  18. ↑ Thomas KH et al. Smoking cessation treatment and risk of depression, suicide, and self harm in the Clinical Practice Research Datalink: prospective cohort study. BMJ 2013;347:f5704
  19. ↑ George TP, et al. A placebo controlled trial of bupropion combined with nicotine patch for smoking cessation in schizophrenia. Biol Psychiatry. 2008;63:1092-6.
  20. ↑ Williams JM et al. A double-blind , placebo-controlled study evaluating the safety and efficacy of varenicline for smoking cessation in schizophrenia and schizoaffective disorders. J Clin Psychiatry. 2012; May;73(5):654-60.
  21. ↑ Tsoi DT, Porwal M, Webster AC. Interventions for smoking cessation and reduction in individuals with schizophrenia. Cochrane Database of Systematic Reviews 2013, Issue 2. Art. No.: CD007253.
  22. ↑ Evins AE et al. Maintenance treatment with varenicline for smoking cessation in patients with schizophrenia and bipolar disorder. A randomized clinical trial. JAMA. 2014;311(2):145-154.
  23. ↑ Carrillo JA, Herraiz AG, Ramos SI, Gervasini G, Vizcaino S, Benitez J. (2003). Role of the smoking-induced cytochrome P450 (CYP)1A2 and polymorphic CYP2D6 in steady-state concentration of olanzapine. J Clin Psychopharmacol 23:119–127.
  24. ↑ Chengappa KN et al. Bupropion sustained release as a smoking cessation treatment in remitted depressed patients maintained on treatment with SSRI. J clin Psychiatry. 2001; 62 (7): 503-8.
  25. ↑ Evins AE, et al. A controlled trial of bupropion added to nicotine patch and behavioral therapy for smoking cessation in adults with unipolar depressive disorder. J Clin Psychopharmacol. 2008;28:660-6
  26. ↑ Cinciripini PM et al. Effects of varenicline and bupropion sustained-release use plus intensive smoking cessation counseling on prolonged abstinence from smoking and on depression, negative affect, and other symptoms of nicotine withdrawal. JAMA Psychiatry. Published onlin March 27, 2013. doi:10.1001/jamapsychiatry.2013.678
  27. ↑ Anthenelli RM et al. Effects of varenicline on smoking cessation in adults with stably treated current or past major depression. A randomized trial. Ann Intern Med. 2013;159:390-400.
  28. ↑ Ebbert JO et al. Combination varenicline and bupropion SR for tobacco-dependence treatment in cigarette smokers: A randomized trial. JAMA. 2014;311(2):155-163
  29. ↑ .McFall M et al. Improving the rates of quitting smoking for veterans with PTSD. Am J Psychiatry. 2005;162(7):1311-9.
  30. ↑ McFall M et al. Integrating tobacco cessation into mental health care for PTSD: a randomized control trial. JAMA. 2010;304(22):2485-93.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עמית רותם - המרפאה לטיפול בהתמכרות לניקוטין, המרכז להתמכרויות ובריאות הנפש, אוניברסיטת טורונטו, קנדה ומכבי שירותי בריאות, מחוז הדרום


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, מאי 2014 גיליון מס' 180, מדיקל מדיה