האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת חוליות מקשחת ודלקת מפרקים ספחתית - Ankylosing spondylitis and psoriatic arthritis - Anti IL-17"

מתוך ויקירפואה

שורה 15: שורה 15:
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|דלקת מפרקים ספחתית}}
 
{{הרחבה|דלקת מפרקים ספחתית}}
דלקת מפרקים פסוריאטית פוגעת בכ-30% מחולי [[פסוריאזיס]] והיא בעלת מאפיינים קליניים מגוונים, החל ממחלה קלה הפוגעת בגיד או מפרק אחד וכלה בדלקת רב מפרקים הרסנית או מעורבות של מפרקי האגן והקשחת עמוד השדרה. הטיפול מותאם לחומרת המחלה. חולים הסובלים ממחלה הפוגעת במספר מפרקים או עם נטייה להרס מפרקי זקוקים לטיפול סיסטמי.
+
דלקת מפרקים פסוריאטית פוגעת בכ-30 אחוזים מהחולים ב[[פסוריאזיס]] (Psoriasis) והיא בעלת מאפיינים קליניים מגוונים, החל ממחלה קלה הפוגעת בגיד או מפרק אחד וכלה בדלקת רב מפרקים הרסנית או מעורבות של מפרקי האגן והקשחת עמוד השדרה. הטיפול מותאם לחומרת המחלה. חולים הסובלים ממחלה הפוגעת במספר מפרקים או עם נטייה להרס מפרקי, זקוקים לטיפול מערכתי.
 
   
 
   
דלקת חוליות מקשחת היא ביטוי לתהליך דלקתי אשר מתחיל במפרקים הסאקרו-איליקלים ועלול להתפשט לאורך ע"ש. קלינית, המחלה מתבטאת בכאבי גב בעלי אופי דלקתי, כאבים המעירים את החולה בלילה ומלווים בנוקשות בוקר משמעותית. במקרים קשים, המחלה עלולה להוביל להקשחה של ע"ש. שכיחות עומדת על כ-0.5% אחוז מן האוכלוסייה.
+
דלקת חוליות מקשחת היא ביטוי לתהליך דלקתי, אשר מתחיל במפרקים הסאקרו-איליקלים ועלול להתפשט לאורך עמוד השדרה. קלינית, המחלה מתבטאת בכאבי גב בעלי אופי דלקתי, כאבים המעירים את החולה בלילה ומלווים בנוקשות בוקר משמעותית. במקרים קשים, המחלה עלולה להוביל להקשחה של עמוד השדרה. שכיחותה עומדת על כ-0.5 אחוז מן האוכלוסייה.
  
התרופות אשר עשויות לשנות את מהלך המחלה של חולי דלקת מפרקים פסוריאטית כוללות: [[Methotrexate]], [[Leflunomide]] ,[[Sulfasalazine Apremilast]] וטיפולים ביולוגיים כגון חוסמי TNF. חוסמי TNF הובילו לשינוי מהותי בפרוגנוזה של החולים עם השפעה מטיבה על ההיבטים הקליניים והרדיולוגים של המחלה. יחד עם זאת, טיפולים אלה כרוכים בשיעור מסוים של תופעות לוואי ואינם מועילים בכ40%- מן החולים.
+
התרופות אשר עשויות לשנות את מהלך המחלה של חולי דלקת מפרקים פסוריאטית כוללות: [[Methotrexate]], [[Leflunomide]] ,[[Sulfasalazine Apremilast]] וטיפולים ביולוגיים כגון חוסמי TNF. חוסמי TNF הובילו לשינוי מהותי בפרוגנוזה של החולים עם השפעה מטיבה על ההיבטים הקליניים והרדיולוגים של המחלה. יחד עם זאת, טיפולים אלה כרוכים בשיעור מסוים של תופעות לוואי ואינם מועילים בכ-40 אחוזים מן החולים.
  
 
הגישה הטיפולית בדלקת חוליות מקשחת התבססה על נוגדי דלקת לא סטרואידלים וחוסמי TNF.  
 
הגישה הטיפולית בדלקת חוליות מקשחת התבססה על נוגדי דלקת לא סטרואידלים וחוסמי TNF.  

גרסה מ־04:29, 31 בדצמבר 2018

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



מנגנון חדש לטיפולים בדלקת חוליות מקשחת ובדלקת מפרקים פסוריאטית
 
יוצר הערך פרופ' אורי אלקיים
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדלקת מפרקים ספחתית

דלקת מפרקים פסוריאטית פוגעת בכ-30 אחוזים מהחולים בפסוריאזיס (Psoriasis) והיא בעלת מאפיינים קליניים מגוונים, החל ממחלה קלה הפוגעת בגיד או מפרק אחד וכלה בדלקת רב מפרקים הרסנית או מעורבות של מפרקי האגן והקשחת עמוד השדרה. הטיפול מותאם לחומרת המחלה. חולים הסובלים ממחלה הפוגעת במספר מפרקים או עם נטייה להרס מפרקי, זקוקים לטיפול מערכתי.

דלקת חוליות מקשחת היא ביטוי לתהליך דלקתי, אשר מתחיל במפרקים הסאקרו-איליקלים ועלול להתפשט לאורך עמוד השדרה. קלינית, המחלה מתבטאת בכאבי גב בעלי אופי דלקתי, כאבים המעירים את החולה בלילה ומלווים בנוקשות בוקר משמעותית. במקרים קשים, המחלה עלולה להוביל להקשחה של עמוד השדרה. שכיחותה עומדת על כ-0.5 אחוז מן האוכלוסייה.

התרופות אשר עשויות לשנות את מהלך המחלה של חולי דלקת מפרקים פסוריאטית כוללות: Methotrexate, Leflunomide ,Sulfasalazine Apremilast וטיפולים ביולוגיים כגון חוסמי TNF. חוסמי TNF הובילו לשינוי מהותי בפרוגנוזה של החולים עם השפעה מטיבה על ההיבטים הקליניים והרדיולוגים של המחלה. יחד עם זאת, טיפולים אלה כרוכים בשיעור מסוים של תופעות לוואי ואינם מועילים בכ-40 אחוזים מן החולים.

הגישה הטיפולית בדלקת חוליות מקשחת התבססה על נוגדי דלקת לא סטרואידלים וחוסמי TNF.

טיפול ביולוגי במנגנון נטרול IL-17

הטיפולים הביולוגיים פועלים באמצעות חסימה של ציטוקינים על ידי עיכובם הישיר או דרך עיכוב הקולטן מחוץ לתא ועל ידי כך מניעת הקסקדה הדלקתית. התברר שבנוסף ל-TNF α, יש ציטוקינים נוספים אשר משחקים תפקיד מרכזי בהתהוות התהליך הדלקתי בדלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת חוליות מקשחת. מדובר בציטוקין 17-IL אשר מופרש בראש וראשונה על ידי תאים מסוג TH17.

הסנונית הראשונה בעיכוב מנגנון ה-IL-17 הופיע בדמות התכשיר Ustekinumab (שם מסחרי: סטלרה) אשר מעכב חלבון הקרוי P40 הנמצא על פני הציטוקינין IL-12 ו-IL-23. מתברר כי IL-23 הוא ציטוקין מרכזי במסלול ה-17-IL ועיכובו מאפשר חסימה של המסלול כולו.

במחקרי ה-P-SUMMIT נבדק יעילותו של האוסטקינומב ואכן נמצא כי הוא מוביל לשיפור משמעותית במפרקים בכ-50% מן החולים. יעילותו אף הוכחה בנכשלי חוסמי TNF אם כי היא פחותה מאשר בחולים נאיבים לחוסמי TNF. בשל כך, התרופה נכללה בסל לחולי דלקת מפרקים פסוריאטית. לגבי דלקת חוליות מקשחת, פורסם מחקר קטן פתוח אשר מרמז על כך שהתרופה עשויה להיות מועילה אם כי יש צורך באשרור הממצאים.

תכשיר נוסף המעכב ישירות את ה-17-IL הוא Secukinumab (שם מסחרי: Cosentyx). מדובר בנוגדן מונוקלונלי המעכב IL-17. התכשיר אושר כיעיל בטיפול בפסוריאזיס. בנוסף, נבדקה יעילות בדלקת מפרקים פסוריאטית במחקרים שונים הן בחולים נאיבים לטיפול ביולוגי והן בנכשלי TNF. מתברר כי התכשיר הוא יעיל ב-50% מן החולים ועוצר התקדמות רדיולוגית של המחלה.

באשר לדלקת חוליות מקשחת, התכשיר נבדק במחקרי ה-MEASURE ונמצא כי הוא יעיל לשיפור הסימפטומים, הן בחולים נאיבים והן בנכשלי טיפול ביולוגי. מחקרים אשר פורסמו לאחרונה מרמזים על כך שהתכשיר עשוי לעצור את הנזק הרדיולוגי של היווצרות עצם.

מבחינת בטיחות, מתברר שהסקוקינומב בטוח. אמנם נצפו זיהומים, במיוחד פטריתיים מקומיים, אך באופן כללי סבילות התרופה היתה טובה.

לאור זאת, עודכנו ההנחיות הטיפוליות עבור דלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת חוליות מקשחת. על פי ההנחיות האירופאיות, במידה ואכן קיימת התוויה לטיפול ביולוגי, יש מקום לטיפול בחוסמי TNF כפי שהיה נהוג עד כה, אך במקרים שבהם קיימת התוויית נגד או כשלון לחוסמי TNF, ניתן לעבור לטיפול ביולוגי במנגנון של נטרול IL-17: אוסטיקינומב או סקוקינומב עבור דלקת מפרקים פסוריאטית וסקוקינומב עבור דלקת חוליות מקשחת.

נראה כי מסלול עיכוב IL-17 הוא מבטיח ומתקיימים מחקרים בעולם על תכשירים נוספים המעכבים מנגנון זה המשחק תפקיד בפתוגנזה של ספונדילוארתרופתיות.

ביבליוגרפיה

  • Kavanaugh A(1), Puig L(2), Gottlieb AB(3), Ritchlin C(4), Li S(5), Wang Y(5),Mendelsohn AM(5), Song M(5), Zhu Y(5), Rahman P(6), McInnes IB(7); PSUMMIT 1Study Group. Maintenance of Clinical Efficacy and Radiographic Benefit Through Two Years of Ustekinumab Therapy in Patients With Active Psoriatic Arthritis: Results From a Randomized, Placebo-Controlled Phase III Trial. Arthritis Care Res (Hoboken). 2015 Dec;67(12):1739-49
  • Mease PJ(1), McInnes IB, Kirkham B, Kavanaugh A, Rahman P, van der Heijde D,Landewé R, Nash P, Pricop L, Yuan J, Richards HB, Mpofu S; FUTURE 1 Study Group. Secukinumab Inhibition of Interleukin-17A in Patients with Psoriatic Arthritis. N Engl J Med. 2015 Oct;373(14):1329-39.
  • Sieper J(1), Deodhar A(2), Marzo-Ortega H(3), Aelion JA(4), Blanco R(5),Jui-Cheng T(6), Andersson M(7), Porter B(8), Richards HB(7); MEASURE 2 Study Group. Secukinumab efficacy in anti-TNF-naive and anti-TNF-experienced subjects with active ankylosing spondylitis: results from the MEASURE 2 Study. Ann Rheum Dis. 2016 Aug 31.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אורי אלקיים - מנהלת המכון הריאומטולוגי במרכז הרפואי תל אביב ויו"ר האיגוד הישראלי לריאומטולוגיה