דלקת מפרקים ספחתית - טיפולים תרופתיים חדשים - Psoriatic arthritis - new pharmacological treatment

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – דלקת מפרקים, ספחת

הערות לעורכים: לסגנן את השפה לשפה אנציקלופדית כמה שאפשר

הלוקים במחלה זו סובלים מכאב ונפיחות במפרקים שונים. נוקשות מפרקים הוא מצב בו יש קושי לעשות שימוש במפרק זה או אחר. כמחצית הלוקים מתלוננים על נוקשות בוקר של המפרקים האורכת חצי שעה ומעלה.

במרבית המקרים מופיעה מחלת העור קודם למחלת המפרקים. ברם בכ15% מהלוקים במחלה, מופיעה מחלת המפרקים קודם למחלת העור. אצל 15% נוספים מאובחנת מחלת העור רק בעת שמאובחנת מחלת המפרקים למרות שמחלת העור הייתה קיימת זמן רב קודם ללא שנעשתה האבחנה.

אין קשר ישיר בין חומרת מחלת העור לחומרת דלקת המפרקים. לעיתים יש מעורבות עור לא גדולה עם מחלת מפרקים משמעותית ולעיתים יש מחלת עור מפושטת ופעילה עם מחלת מפרקים קלה.

ביטויי מחלת המפרקים

קיימות חמש צורות מעורבות מפרקים במחלה זו:

המפרקים המרוחקים (מפרקים הקרובים יותר לציפורניים) של אצבעות הידיים.
מעורבות מצומצמת של פחות מחמישה מפרקים בגוף כולו. המפרקים אינם מפוזרים באופן סימטרי בין צדי הגוף.
מעורבות מפרקית סימטרית בין חלקי הגוף (יד ימין ויד שמאל או רגל ימין ורגל שמאל)הכוללת בעיקר את אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו דומה לדלקת מפרקים שגרונית ולעיתים קשה להבחין ביניהם.
דלקת מפרקים הרסנית הגורמת לנזקים ניכרים בעיקר במפרקי אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו היא נדירה יחסית.
מעורבת מפרקי עמוד השדרה ומרפקי אגן הירכיים.

מעורבות של מבנים נוספים

הציפורניים יכול שיהיו מעורבות במחלת העור. קיים קשר בין מידת מעורבות הציפורניים למעורבות המפרקית. מעורבות הציפורניים היא בעלת מראה אופייני אם כי לעיתים קשה להבחין בין פטרת הציפורניים למעורבות פסוריאטית.
דלקת בחיבורי הגידים, הרצועות ומפרק לעצמות נקראים enthesitis עלולים לגרום לכאב ולעיתים להגבלת תנועה.
מעורבות אצבע לכל ארכה עם נפיחות במפרקי האצבע ובין המפרקים מצב שה מכונה "אצבע נקניק"
אצל חלק קטן מהלוקים במחלה יכול שתהיה דלקת בקרנית או בענביה.

בדיקות מעבדה המסייעות בביצוע האבחנה

אין בדיקות ייחודיות לדלקת מפרקים פסוריאטית יחד עם זאת צפוי בחלק המטופלים לזהות שינויים בבדיקות המעבדה האופייניים למחלות דלקתיות רבות כמו כדוריות דם לבנות בכמות גבוהה מהרגיל, שקיעת דם מוחשת או בדיקת CRP מוגברת. בקרב למעלה ממחצית הלוקים במחלה אין רואים חריגה מהתקין בבדיקות אלו. קיים סמן גנטי HLA B27 המצוי בחלק מהלוקים, בעיקר במקרים בהם יש מעורבות של עמוד השדרה.

האבחנה

האבחנה של המחלה נעשית על ידי רופא מומחה לריאומטולוגיה ומתבססת על סיפור המחלה, בדיקת החולה, בדיקות המעבדה ובדיקות דימות שונות. בדיקות אלו עשויות לכלול צילומי רנטגן במקרים מסוימים ובדיקת MRI במקרים אחרים. לעיתים נעזרים במיפוי עצמות או בבדיקות CT.

טיפול למחלה

יש טיפול שנועד להקל על הסתמנות המחלה ועל סבלו של החולה מחד ומאידך למנוע נזקים אפשריים.

בנוסף לטיפולי עור המקובלים לספחת, הטיפול הראשוני יהיה בד"כ בתרופה מקבוצת התרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים NSAID. תרופות אלו יש בכוחן להקל על הסתמנות המחלה יחד עם הפחתת הפעילות הדלקתית. תרופות אלו אינן משוללות סכנה לתופעות לואי. אנשים הלוקים במחלת לב של כלי הדם, מחלות כיב במערכת העיכול ויתר לחץ דם עלולים להימצא בסיכון מוגבר לסבול מתופעות לואי.

שלב הטיפול השני הוא בתרופות המשפיעות על פעילות מחלות המפרקים (disease modifying anti rheumatic drugs- DMARD) תרופות אלו כוללות METHOTREXATE ,SALAZOPYRINE ותרופות נוספות. תרופות אלו הן בעלות יעילות לא מוכחת אך במדינות רבות כולל בישראל הן תנאי למעבר לטיפולים ביולוגיים. פעילותן של תרופות אלו מתחילה בד"כ כששה שבועות מתחילת נטילת התרופה. התרופות מחייבות ניתור בדיקות שונות למניעת תופעות לואי.

טיפולים נוספים

שלב הטיפול הבא הוא בתכשירים ביולוגיים הניתנים בד"כ בהזרקה. טיפולים ביולוגיים הם תכשירים המכוונים למרכיב מזוהה בתוך התהליך הדלקתי הגורם למחלת המפרקים. טיפול ביולוגי בניגוד לקבוצת התרופות הקודמת אינו בעל השפעה רחבה על מערכת החיסונית או התגובה הדלקתית אלא מכוון לעיכוב פעילותו של חומר מסוים שפעילותו חיונית לתהליך הדלקתי הקשור ישירות לפעילות המחלה.

קבוצת התרופות הביולוגיות הראשונה היא תרופות הבולמות את החומר הפעיל TNF ALPHA . חומר זה נמנה על החומרים שפעילותן חיונית לדלקת מפרקים שגרונית ולדלקות מפרקים נוספות כולל דלקת מפרקים פסוריאטית. עיכוב פעילותו במנגנונים שונים גורם להפסקת הפעילות הדלקתית, מניעת כאבים ומגבלות תנועה, צמצום נזק למפרקים, שיפור מחלת העור וכן מניעת נזקים עתידיים כתוצאה מנוכחות המחלה הדלקתית. קיימות חמש תרופות לבלימת פעילות ה TNF ALPHA עליהן נמנות: ENBREL, REMICADE, HUMIRA, SIMPONI . תכשיר נוסף CERTULIZUMAB PEGOL עדייi איננו מצוי לשימוש בארץ. תופעות הלואי העיקריות של קבוצת תכשירים זו היא התלקחות שחפת סמויה המצריכה בדיקות מוכוונות קודם לטיפול. במידה ובדיקות אלו מצביעות על קיום שחפת סמויה, יש מקום לטיפול מונע ובמהלך הטיפול המונע ניתן להתחיל בטיפול הביולוגי.
תרופה ביולוגיות נוספת USTEKINUMAB מעכבות חומר שונה בתכלית הנקרא interlukin 12 וכן interlukin 23 . חומרים אלה מפעילים מספר חומרים נוספים בעלי חשיבות במנגנון דלקת המפרקים ובמנגנון מחלת העור. בלימת פעילותם של חומרים אלה היא בעלת השפעה מטיבה הן על המעורבות העורית של המחלה והן על המעורבות המפרקית. נמצאה האטה בנזק הנגרם למפרקים כתוצאה מהמחלה. תרופה זו ניתנת בזריקה תת עורית, איננה גורמת להפעלת שחפת רדומה. בארץ התרופה ניתנת במימון סל התרופות לטיפול במחלת העור.
APREMILAST היא תרופה הניתן במתן פומי ומעכבת את פעילות ה phosphodiesteraz 4 שהוא אנזים היינו חומר המזרז מעבר חומר למשנהו מבלי להיות מעורב בתהליך. תרופה זו נמצאה יעילה בהפחת פעילות מחלת העור ומחלת המפרקים. תופעות הלוואי העיקריות הן אי נוחות במערכת העיכול וכן עליה במשקל.
תרופות נוספות נמצאות בשלבי מחקר שונים וצפויות להיכנס לשימוש בעתיד הנראה לעין.

לסיכום דלקת מפרקים פסוריאטית (ספחתית) היא מחלת מפרקים בעלת ביטויים שונים בתוך המפרקים ומחוצה להם. קיימים מגוון טיפולים רחב ומומלץ להתייעץ עם ראומטולוג בעת חשד למחלה ולצורך קביעת טיפול ומעקב סדירים.

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר גבריאל ש. ברויאר, מומחה לרפואה פנימית ולראומטולוגיה, מנהל היחידה לראומטולוגיה, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים