האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת מפרקים - Arthritis"

מתוך ויקירפואה

שורה 128: שורה 128:
 
==קבוצות תמיכה==
 
==קבוצות תמיכה==
 
קיימות מספר קבוצות תמיכה, דוגמת 'עמותת מפרקים צעירים', המספקים עצות ותמיכה באנשים עם דלקות פרקים ומשפחותיהם.
 
קיימות מספר קבוצות תמיכה, דוגמת 'עמותת מפרקים צעירים', המספקים עצות ותמיכה באנשים עם דלקות פרקים ומשפחותיהם.
 
{{#widget:Iframe|url=q6xdgl}}
 
  
 
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]]
 
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]]

גרסה מ־12:57, 26 במרץ 2020

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


דלקת מפרקים
Arthritis
Arthrite rhumatoide.jpg
ICD-9 710

-719

MeSH D001168
יוצר הערך ד"ר ליאור גל
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדלקת מפרקים


כללי

דלקת מפרקים היא שם כללי לקבוצת מחלות בהן מתפתחת דלקת במפרקים המובילה לכאב ופגיעה מבנית. זוהי קבוצת מחלות שכיחה ותסמיניה העיקריים כוללים:

  • כאב
  • נוקשות
  • הגבלה תנועתית של המפרקים
  • דלקת ונפיחות
  • חום ואודם של העור מעל המפרקים

מרבית דלקות המפרקים מופיעות במבוגרים, אך הן עלולות להופיע בכל גיל.

ידועות כמאתיים מחלות מפרקים שונות, בעלות גורמים שונים ובהם:

סוגי דלקת פרקים

שני הסוגים הנפוצים ביותר של דלקות פרקים הם:

  • מחלת פרקים ניוונית (אוסתאוארטריטיס)
  • דלקת פרקים שגרונית (rheumatoid arthritis)

סוגים נוספים של דלקות פרקים

  • אנקילוזינג ספונדיליטיס – מחלה כרונית המשפיעה על העצמות, השרירים והרצועות של עמוד השדרה
  • ספונדיליטיס צווארית – ספונדיליטיס צווארית משפיעה על המפרקים והעצמות בצוואר
  • פיברומיאלגיה – מצב הגורם לכאב בשרירים, ברצועות ובגידים וכן ביתר הגוף
  • זאבת – מצב כרוני הגורם לדלקת ברקמות שונות של הגוף
  • שגדון (גאוט) – סוג של דלקת מפרקים המשפיעה לרוב על הבוהן בכף הרגל, אך יכולה להתפתח בכל מפרק בגוף
  • פסוריאטיק ארתריטיס – דלקת במפרקים המופיעה לעיתים באנשים עם מחלת עור המכונה 'פסוריאזיס' (ספחת)
  • דלקת פרקים תגובתית – דלקת במפרקים, בעיניים ובאורתרה (מעין צינור המוביל שתן מן השלפוחית אל מחוץ לגוף), המופיעה לאחר מחלה זיהומית. לעיתים תיתכן גם פריחה המערבת את העור והריריות
  • דלקת פרקים שניונית – סוג של דלקת פרקים היכולה להתפתח לאחר פגיעה במפרק; לעיתים מתפתחת שנים רבות לאחר הפגיעה
  • פולימיאלגיה ראומטיקה – מצב בו המערכת החיסונית תוקפת רקמות בריאות וכך גורמת לכאבי שרירים נוקשות ודלקת במפרקים

מחלת פרקים ניוונית

מחלת הפרקים השכיחה ביותר, המופיעה במעל 80% בקרב אנשים מעל גיל 65. במחלה זו, הסחוס (רקמת חיבור) המצוי בין העצמות נשחק בהדרגתיות (מתנוונת) ומוביל לכאב בעת חיכוך העצמות בתנועה. המפרקים הנפוצים ביותר הנפגעים הם: כפות ידיים, עמוד שדרה, ברכיים, ירכיים.

הדלקת עלולה לפגוע במספר מפרקים בו זמנית ולגרום לכאב, הפרעות בשיווי משקל, נוקשות במפרקים, הגבלה תנועתית, רעשים וחריקות בהנעת המפרק, דלקות ברצועות המחברות בין המפרקים וגושי עצם מכוסים בסחוס.

במקרים מסוימים של אוסתאוארטריטיס, ייתכן ולא יופיעו תסמינים כלל מאחר שהכאב מגיע לפרקים. פעמים רבות התסמינים יופיעו במפרק אחד או במספר מפרקים בלבד בכל זמן נתון. לעיתים ישנה התפתחות איטית של התסמינים.

מאפיינים נוספים כוללים:

  • רגישות במפרקים
  • כאב מוגבר ונוקשות לאחר העדר פעילות
  • מפרקים הנראים מעט גדולים יותר מן הרגיל
  • חולשה וניוון שרירים (אובדן מסת שריר)

אוסתאוארטריטיס לרוב מתפתחת באנשים מעל גיל 50. עם זאת היא יכולה להתפתח בכל גיל כתוצאה מפגיעה או מחלה אחרת במפרקים.

כאשר הגורם לדלקת אינו ברור, הדלקת מוגדרת דלקת ראשונית. דלקת משנית מוגדרת כאשר ישנו גורם ידוע לדלקת, דוגמת: דלקות מפרקים אחרות המתרחשות בגוף, הפרעה נרכשת או מולדת בשלד, מחלות אוטואימונית, מחלות מטבוליות, טראומה פיזית, אשר מוגדרים כדלקות משניות.

אבחון המחלה, נעשה לרוב בשילוב נתונים לגבי תסמינים, היסטוריה אישית ומשפחתית, תרופות ובדיקות רפואיות כגון: צילום רנטגן, בדיקות דם ובדיקת הנוזל התוך מפרקי (נוזל סינוביאלי).

מכיוון שלמחלת דלקת פרקים ניוונית אין טיפול אשר יכול למנוע או לעצור אותה, הטיפול המוצע הוא טיפול תסמיני, במטרה להפחית את הכאב ולשמר ולשפר את תפקודי המפרקים. כמו כן, שילוב של פיזיותרפיה, התעמלות ודיאטה מאוזנת יכול לעזור להפחית את הכאב והמוגבלות בתנועה.

במקרים חמורים במיוחד יומלץ על פעולות כירורגיות דוגמת:

דלקת פרקים שגרונית

דלקת פרקים שגרונית היא מחלה כרונית אוטואימונית, כלומר מחלה המתרחשת עקב תקיפה והרס של מפרקים על ידי מערכת החיסון. זוהי צורה חמורה יותר, אך פחות שכיחה של דלקת פרקים. הדלקת פוגעת במפרקים וגורמת להרס הדרגתי במהלך השנים במפרקים וברקמות הקרובות למפרקים. המחלה שכיחה בעיקר בנשים צעירות (35–50) ועלולה לגרום לסיבוכים בריאותיים קשים כגון נכות.

קיימים מספר גורמי סיכון, אשר עלולים לגרום להתפרצות המחלה בחלק מהאוכלוסייה, כגון: גנטיקה ותורשה, זיהומים ודלקות לאו דווקא בפרקים, עישון סיגריות והשפעות סביבתיות שונות.

לרוב המחלה מתחילה במפרקים וכעבור זמן מה, היא מתפשטת לרקמות הקרובות, כמו: עור, רוק, קרומי הלב והריאות, שרירים.

תסמינים

התסמינים מתפתחים לרוב באופן הדרגתי. התסמינים הראשונים יופיעו לרוב במפרקים הקטנים, דוגמת מפרקי האצבעות ברגליים או בידיים, ובעיקר שורש כף היד אף כי כתפיים וברכיים יכולים להיות מושפעים מוקדם במהלך המחלה, ונוקשות שרירים יכולה להיות מאפיין מוקדם.

התסמינים משתנים מאדם לאדם, אך כוללים לרוב:

  • כאב ונוקשות במפרקים
  • חום ואדמומיות
  • דלקת סביב המפרקים ובאזורים אחרים

תסמינים אלו יכולים להופיע ולחלוף ולהשתנות לאורך זמן. לרוב יהיו התלקחויות של המחלה מעת לעת, בהן יש החמרה של המחלה עם תסמינים עזים וחמורים יותר.

הכאבים עלולים להופיע בכל זמן ביום או בלילה, אך לרוב יש החמרה בכאב בבוקר, עם הקלה לאחר זמן מה של הנעת הפרקים והשרירים.

בנוסף יכולים להיות תחושה כללית רעה, מפרקים נפוחים, גושי עצם מכוסים בסחוס, דלקות בכלי דם, קרומי הלב, עיניים, שיתוק בחלק או בכל הגפיים ועוד.

אבחון המחלה מבוסס על קיום מספר קריטריונים, כגון: נוקשות פרקים מעל שעה, מציאת גורם שיגרוני (RF) בבדיקות דם, דלקות סימטריות במפרקים, דלדול עצם בדומה למצב של איבוד סידן, עדות לדלקת בנוזל הסינוביאלי, סימנים לדלקת בצילומי רנטגן או MRI.

בטיפול בדלקת פרקים שגרונית, המטרה היא להאט את התקדמות המצב ולצמצם את הנזק המפרקי.

טיפולים מומלצים לדלקת פרקים שגרונית כוללים:

  • משכחי כאבים
  • תרופות נוגדות פעילות ראומטית (disease modifying anti-rheumatic drugs - DMARDs)
  • שינוי אורח חיים על ידי תזונה בריאה, תוספי אומגה 3, פעילות גופנית ופיזיותרפיה

דלקת פרקים בילדים

דלקת פרקים מקושרת לרוב עם אנשים מבוגרים, אך עלולה לעיתים להשפיע גם על ילדים. מצב זה ידוע כדלקת פרקים אידיופתית של גיל הילדות (JIA), והא אינו שכיח. השכיחות נעה בין 2 ל-20 מקרים ל-100,000 ילדים ונהוג לסווג אותה לשלוש קטגוריות, בהתאם למספר המפרקים הנגועים ועל פי הסימנים הקליניים המתלווים אליהם:

`JIA מעטת מפרקים (60%): זהו הסוג נפוץ ביותר של JIA. הוא משפיע על עד ארבעה מפרקים, לרוב בברכיים, קרסוליים ופרקי הידיים.

JIA מועטת מפרקים היא בעלת אחוזי הבראה טובים והשפעות לטווח הארוך נדירות. עם זאת, ישנו סיכון שילדים עם מצב זה יתפחו בעיות בעיניים ועל כן מומלץ כי יעברו בדיקות עיניים אצל מומחה (אופתלמולוג).

JIA רבת מפרקים (30%)

זהו סוג של JIA המשפיעה על חמישה או יותר מפרקים. היא יכולה להתפתח בכל גיל במהלך הילדות.

התסמינים של JIA רבת מפרקים דומים לאלו של דלקת מפרקים ראומטית בבוגרים. המחלה מלווה לרוב בפריחה וחום גבוה (38 מעלות ומעלה).

JIA כלל מערכתית (10%)

JIA כלל מערכתית מתחילה בתסמינים דוגמת חום, פריחה, עייפות והגדלה של בלוטות לימפה. מאוחר יותר, מתחילה נפיחות ודלקת במפרקים. כמו JIA רבת מפרקים, גם סוג זה של JIA יכול להתחיל בכל גיל.

דלקת פרקים קשורת אנתזיטיס

זהו סוג של דלקת פרקים של גיל הילדות המשפיע על ילדים בגילאים מבוגרים יותר או בגיל העשרה. המחלה יכולה לגרום לכאבים בסוליות הרגליים וסביב מפרקי הברכיים או הירכיים, באזור חיבור הרצועות לעצמות.

פרוגנוזה

דלקת פרקים היא מחלה חשוכת מרפא, אך קיימים מספר סוגי טיפולים שיכולים להאט את התקדמותה. תרופות שונות יכולות להקל על תסמיני הדלקת ובמקרים חמורים, ייתכן ויומלץ על ניתוח.

קבוצות תמיכה

קיימות מספר קבוצות תמיכה, דוגמת 'עמותת מפרקים צעירים', המספקים עצות ותמיכה באנשים עם דלקות פרקים ומשפחותיהם.