דלקת עור אטופית בילדים - הנחיה קלינית - Atopic dermatitis in children

ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
דלקת עור אטופית בילדים אבחון וטיפול
ילד עם דלקת עור אטופית
הוועדה המקצועית	החוג לדרמטולוגיה פדיאטרית, האיגוד הישראלי לרפואה עור ומין, האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית
תחום	עור ומין
קישור	באתר ההסתדרות הרפואית
תאריך פרסום	2005
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת עור אטופית

דלקת עור אטופית (Atopic dermatitis) מוכרת מזה 70 שנה (נכון לשנת 2005) כמחלה שכיחה ביותר. היא רב גונית מבחינת צורות הופעתה, מיוחסת לגורמים שונים ונדונה בספרות הרפואית בהרחבה. ניסיונות ההסבר למחלה מתחלפים עם האופנות וכן גם שיטות הטיפול.

צוות דרמטולוגים-פדיאטרים (Pediatrics dermatologists) התאגדו על מנת לסקור את הידע העדכני ולברור את מגמות ההתייחסות והטיפול למחלה זו כפי שמתבטא בספרות הרפואית ולאור הניסיון הקליני.

קובץ ההנחיות הקליני מסכם את עיקר הדברים על מנת להגיש לרופא המטפל, רופא הילדים, רופא המשפחה ורופא העור סיכום מתומצת שיעזור ליצירת גישה אחידה באשר לברור וטיפול מקובל, ועל מנת למנוע, במידת האפשר, החמצת האבחנה מחד, ואבחנת יתר מאידך. קובץ ההנחיות מתווה את הגבולות של שביל הזהב להתנהלות סבירה של הרופא המטפל בדלקת עור אטופית אך אינו מגביל אותו לגישה בלעדית כל שהיא בברור או בטיפול, בידיעה ברורה שקיימות גם מגמות אחרות, לגיטימיות, בגישה לדלקת עור אטופית.

הגדרה

דלקת עור אטופית היא מחלה שכיחה, בעיקר בגיל הילדות, כחלק מקבוצת המחלות האטופיות. בעבר שימשו מספר רב של שמות למחלה זו: Atopic dermatitis, Eczema, Besnier's prurigo infantile eczema, Diathesis, Neurodermitis. הרקע הוא גנטי (Genetic) ועקב שינויים אימונולוגים (Immunological) קיימת רגישות מוגברת לגורמים פיזיקליים (Physical), תזונתיים וזיהומים שונים. מסתמנת נטייה של תפוצה גוברת והולכת, עד כדי 20 אחוזים מכלל האוכלוסייה באזורים מפותחים ועתירי תעשייה, עם צורות ביטוי קליני רב גוניות.

תמונה קלינית

דלקת עור אטופית היא מחלה רב גונית מבחינה מורפולוגית. בטויי המחלה בשלב החריף שונים מביטוייה בשלבים הכרוניים. התמונות הקליניות השונות הן בדרך כלל אופייניות לשכבות גיל שונות.

1. דלקת העור האטופית השכיחה ביותר היא זו המתחילה בגילאים שבין 2 ל-5 חודשים, ונמשכת עד גיל שנתיים (Infantile eczema)
   1. הצורה החמורה: אודם וקשקשת או הפרשה נסיובית בפנים (לרוב בלחיים), צוואר וקרקפת עם התפשטות הדרגתית לכל אזורי הגוף עם העדפה של האזורים האקסטנסוריים
   2. הצורה הקלה: אודם בינוני בפנים ומעט בגו
      - בשתי הצורות ניכר אי השקט של התינוק
2. ברוב המכריע של החולים מתחילה המחלה לפני גיל 5 ומתאפיינת בשיפור הדרגתי עד כדי החלמה במהלך שנות הילדות.
   יובש כללי בעור, אודם בעיקר בגומות מרפקים וברכים, בקפלים שבין העכוזים והירכיים, קרסוליים ופרקי ידיים. במיוחד בולט הגרד הרב, אי שקט והפרעות שינה, וכן זיהומים משניים תכופים
3. דלקת עור אטופית המתחילה בגיל ההתבגרות ובשנות הבגרות נדירה למדי.
   יובש ניכר בעור, קשקשת עדינה, ליכניפיקציה בעיקר בפלקסורים וגירוי בפנים ובארובות העיניים. בנוסף, יש בדרך כלל גרד קשה ובלתי נשלט.

קיימות תנודות בחומרת המחלה והפוגות לסירוגין. ההחמרה עלולה להופיע עקב גורמים שונים: שינויי טמפרטורה של הסביבה, שינויי לחות ומזג אויר, זיהומים, מגע עם אלרגנים מסוימים (קרדית אבק הבית, אבקני עץ הזית), רגישות למזון (חלב פרה, ביצים, בוטנים), מגע עם צמר ובדים סינתטיים, דטרגנטים וכן מצבים רגשיים.

ברוב המקרים, בעיקר באלו של גיל הילדות, קיימת נסיגה הדרגתית של הסימנים הקליניים עד כדי היעלמות שלמה, אם גם אחרי שנים.

הקריטריונים הקליניים לאבחנה

סימנים הכרחיים לאבחנה של דלקת עור אטופית

1. גרד קשה (בינקות ניכר אי השקט, בשנות הילדות - הגרד עד זוב דם וכן הפרעות שינה)
2. אקזמה של העור, חריפה או כרונית, עם מיקום ותכונות אופייניות בהתאם לקבוצת הגיל, השתלהבויות (Flare-up) והפוגות לסירוגין

סימנים חשובים התומכים באבחנה של דלקת עור אטופית

1. תחילת המחלה בגיל מוקדם
2. רקע אטופי אצל החולה או בן משפחה מדרגה ראשונה
3. יובש ניכר של העור
4. שפעול של Immunoglobulin E) IgE)

סימנים מלווים העוזרים באבחנה של דלקת עור אטופית

1. תופעות וסקולריות חריגות:
   1. החוורה של הפנים (Blanching)
   2. דרמוגרפיזם לבן
   3. זעה מוגברת תוך גרד
2. מוקדים של התקרנות יתר:
   1. קווים מודגשים בכפות ידיים (Hyperlinearity)
   2. יובש דמוי Ichthyosis
   3. Keratosis pilaris, רבדים קטנים של פפולות היפרקרטיות (Hyperkeratotic papules) בגו
   4. Pityriasis alba, רבדים קטנים של היפופיגמנטציה וקשקשת קלה ללא גבולות חדים
3. ביטויים עוריים ייחודיים:
   1. Juvenile plantar dermatosis, סדקים וקשקשת גסה בקצות אצבעות ידיים ורגלים
   2. Angry back, גרד ופריחות במרכז גב עליון ובין השכמות
   3. Nummular eczema, מוקדים עגולים עם אודם, יובש, קשקשת או הפרשה
   4. גירוי בקפלי קדמת הצוואר
   5. גירוי והיפרטרופיה של פטמות החזה
4. תופעות בארובות עיניים:
   1. עפעפיים קמוטים
   2. גוון כהה, אפרפר לארובות עיניים
   3. קמטים ובצקת של בסיס העפעף התחתון Dennie-Morgan line
5. תופעות בעיניים:
   1. קטרקט
   2. Keratoconus ראשוני או עקב חיכוך ושפשוף או עקב טיפול בסטרואידים
   3. דלקת עיניים אביבית
6. תופעות באף:
   1. גירוי של ריריות האף
   2. נזלת אלרגית
   3. פס רוחבי מעל האף
7. תופעות סביב הפה:
   1. יובש ובקיעת שפתיים
   2. Cheilitis
   3. Perleche
8. תופעות באפרכסות אוזניים: סדקים מתחת לתנוכים, עם או בלי זיהום משני
9. דלקת עור ממגע
10. רגישות מוכחת לחומרי מזון (חלב פרה, ביצים, בוטנים)
11. זיהומים משניים בעור בתכיפות חריגה:
    1. זיהומים חיידקיים - Staphylococcus Aureus
    2. זיהומים נגיפיים - Molluscum Contagiosum, Verrucae Vulgares, Herpes simplex, Herpes Zoster
    3. זיהומים פטריתיים

לפי מחברים שונים נדרשים לשם האבחנה

1. שני התנאים הראשונים, ההכרחיים (סעיף א׳)
2. שני ממצאים מקבוצת הסימנים החשובים התומכים (סעיף ב׳)
3. שלושה ממצאים מקבוצת הסימנים המלווים העוזרים (סעיף ג׳)

אולם אין אחידות דעות בין המחברים השונים לגבי סדר חשיבות הממצאים לצורך זה.

ברור מעבדתי

אין קריטריון אבחנתי - מעבדתי ספציפי לביסוס האבחנה של דלקת עור אטופית.

ניתן לקבל תמיכה בלבד לאישוש האבחנה על ידי:

1. ספירת דם עם אאוזינופיליה מוגברת
2. רמת Total IgE (אצל 80 אחוזים מכלל החולים)
3. תבחינים אלרגניים ייחודיים מוצדקים אם יש חשד לקיום גורם או במקרים קשים כאשר למרות הטיפול המתאים אין שיפור במצב החולה. במקרים אלה או במקרים קשים כאשר למרות הטיפול המתאים אין שיפור במצב החולה ניתן לחפש נוגדני IgE ספציפיים למזונות (חלב פרה, ביצים, בוטנים) או לנשאפים מהאוויר (קרדית אבק הבית, שערות חתול, אבקני זיתים). הבדיקה תבוצע בשיטת RAST‏ (RadioAllergoSorbenT) או ELISA‏ (Enzyme-Linked ImmunoSorbent Assay) שהן בדיקות עם רגישות גבוהה אך ספציפיות נמוכה, ותשמשנה על מנת לשלול רגישות ספציפית אך לא בהכרח להוכיח את קיומה

תבחיני העור על ידי Skin prick test או Patch test אינם תורמים לאבחנה של דלקת עור אטופית ואינם מומלצים כחלק מן הברור השגרתי לדלקת עור אטופית.

בתבחין Double blind placebo controlled food challenge (החדרת תוצר מזון מסוים לקיבה בתוך קפסולה תוך השוואה להחדרת Placebo) ממעטים להשתמש בגלל הסרבול והקושי בביצוע.

טיפולים

אין בנמצא טיפול המרפא דלקת עור אטופית. הטיפולים הקיימים נועדו לדכא את הביטויים הקליניים של הדלקת בעור, להקל על סבל החולה ולמנוע התלקחויות של המחלה.

טיפולים מקומיים

הטיפול המקומי מהווה את הקו הראשון והעיקרי במגוון הטיפולים הקיימים לדלקת עור אטופית. בטיפולים המקומיים יש עדיפות למשחות, לאחריהן קרמים ולבסוף תחליבים, וזאת היות שמשך השפעתן של המשחות ארוך יותר וחדירותן טובה יותר.

שמירת לחות העור

הטיפול ביובש העור, האופייני למחלה, אמור לבטל את הפגיעה בתפקוד העור כחיץ שבין הגוף והסביבה, להרגיע את הגרד, לשפר את תחושת היובש הלא נעים ולהפחית את הצורך בתכשירים סטירואידליים (Steroid sparing effect). יש להקפיד על רחצה כללית יום־יומית, עדיף באמבטיה, זו משמשת להשריית העור במים. חשוב הניגוב העדין, ללא שפשוף והקפדה שלא יהיה אידוי נוזלים חופשיים מעל העור לפני הניגוב.

ניתן להבחין בין 3 קבוצות תכשירי לחות:

1. תכשירים החוסמים אבדן לחות מפני שטח העור (Vaseline)
2. תכשירים היגרופיליים (Hygrophilic) המגבירים את ספיחות הלחות על ידי העור (כגון תכשירי Urea)
3. תכשירים היגרופיליים אחרים עם תכולה גבוהה של מים המוחדרים אל שכבת ה-Epidermis (קרמים, תחליבים)

מריחת תכשירי הלחות חייבת להיעשות לפחות פעמיים ביום, ובמיוחד לאחר הרחצה. כאשר משתמשים בתכשירים רפואיים, יש למרוח קודם את התכשיר הרפואי ורק לאחר מכן למרוח קרם לחות.

דיכוי התהליך הדלקתי

תכשירים קורטיקוסטרואידלים

תכשירים קורטיקוסטירואידליים הם הטיפול הטופיקלי הסטנדרטי בדלקת עור אטופית. גם לבסיס (Vehicle) של התכשיר יש השפעה על יעילותו

1. בדרך כלל רצוי לבחור במשחות; קרמים מיועדים יותר למקרים מפרישים
2. ראוי לבחור את התכשיר הסטירואידלי הפחות פוטנטי בתנאי שהוא יעיל
3. יש להתחשב בספיגה שונה של התכשירים באזורי עור שונים, להקפיד על פוטנטיות נמוכה במיוחד לאזורי עור עדין (פנים, ארובות עיניים, אברי מין)
4. אין יעילות מוגברת במריחת המשחה יותר מפעמיים ליום, בחלק מהתכשירים מספיקה גם פעם אחת
5. עם השגת השליטה בדלקת העור ראוי להפסיק את הטיפול הקורטיקוסטירואידי בהדרגה
6. אמנם קיימים דיווחים על תופעות לוואי סיסטמיות ומקומיות [אטרופיה עורית, Striae, שיעור] כתוצאה מתכשירים סטרואידליים טופיקליים, אך הן מתרחשות בדרך כלל, עם שימוש בלתי מבוקר ומופרז בתכשירים פוטנטים

השימוש בתכשירים משולבים (סטירואידליים עם אנטיביוטיקה או עם תכשיר אנטי פיטרייתי) מיועד למקרים עם חשד לזיהום מקומי משני.

תכשירים מעכבי Calcineurin

פיתוח תכשירים אימונומודולטוריים טופיקליים מעכבי Calcineurin מהווה פריצת דרך חשובה בטיפול בחולים עם דלקת עור אטופית, וזאת עקב המנגנון הייחודי של תכשירים אלה המשפיע על הפתוגנזה ומהלך המחלה וכן היעדר תופעות הלוואי האופיניות בשימוש ממושך בתכשירים קורטיקוסטירואידליים.

התכשירים המאושרים בישראל:

1. לשימוש החל מגיל 3 חודשים (1% Pimecrolimus (Cream Elidel. על־פי ההרשאה של משרד הבריאות, מותר להשתמש בתכשיר זה למניעת החמרה של התלקחויות לפי הצורך, גם לפרקי זמן ארוכים
2. לשימוש החל מגיל 2 שנים בריכוז של 0.03% Oint. Protopic 0.03%) Tacrolimus) והחל מגיל 16 שנים - ניתן להשתמש בריכוז 0.1% Oint. Protopic

המריחה נעשית פעמיים ליום, אך לא הוכח שיש לכך עדיפות על פעם ביום.
תכשירים אלה נמצאו בטוחים בשימוש ממושך עד 3 שנים ברציפות. באזורי עור עדין, כגון הפנים וגניטליה, יש לתכשירים אלה יתרון על פני קורטיקוסטירואידים.
אין עדיין וודאות לגבי השפעות לוואי ארוכות טווח בשימוש בילדים ותינוקות, על כן מומלץ להשתמש בתכשירים לטיפול בנגעים פעילים ולא כטיפול מונע על עור תקין.

טיפול בזיהומים

בחולי דלקת עור אטופית שכיח זיהום חיידקי משני, בעיקר Staph aureus בנגעים, אך קיימת גם קולוניזציה (Colonization) של Staph aureus בעור התקין. בחשד לזיהום משני ראוי לטפל במשחה משולבת (סטירואידית אנטיביוטית), או לחלופין Mupirocin או Fusidic acid. רצוי להגביל את הטיפול האנטיביוטי המקומי רק לשעת הצורך, מחשד להתפתחות מהירה של זנים חיידקיים עמידים. זיהומים פטרתיים ונגיפיים, כגון Molluscum contagiosum, Herpes Simplex, שכיחים בחולים עם דלקת עור אטופית.

פוטותרפיה (Phototherapy)

ערך מורחב – פוטותרפיה

החשיפה לשמש, במיוחד על שפת הים בצורה מושכלת, מביאה לשיפור קליני בדלקת עור אטופית; הוא הדין לגבי השהייה באיזור ים המלח.
עם הזמינות של מכשירי קרינה UVA, Broad and narrow band UVB‏ (Long wave UltraViolet A, Short wave UltraViolet B) הוכחה השפעה מקילה על המחלה. בגלל החשש לנזקים ארוכי טווח מקרינה אולטרה סגולה בגיל הילדות, מומלץ להגביל טיפול זה לחולים עם דלקת עור אטופית קשה שלא הגיבה לטיפולים מקומיים או שטיפולים סיסטמיים אינם מעשיים.

טיפולים סיסטמיים

טיפולים סיסטמיים בדלקת עור אטופית מיועדים בחלקם לתמוך בטיפולים המקומיים.

דיכוי הגרד

בדרך כלל אין די בטיפולים מקומיים לדיכוי הגרד הגורם לסבל מתמיד, הפוגע בריכוז במשך היום ולהפרעות שינה בלילה. יש צורך בשבירת מעגל הגרד-נזק עורי-גרד כמו גם יש צורך בשיפור השינה אצל הסובלים מדלקת עור אטופית. אנטיהיסטמינים מהדור הראשון (כמו Hydroxyzine ו-Diphenhydramine) הם בעלי השפעה ניכרת כנגד גרד אך עלולים לגרום לעייפות, חוסר ריכוז והרדמות. התרופות החדשות יותר בדרך כלל אינן גורמות לתופעות בלתי רצויות אלה, אך פחות יעילות במניעת הגרד.

דיכוי זיהומים

התלקחות מחדש של דלקת עור אטופית נגרמת לעתים קרובות בגלל זיהום חיידקי ראשוני או משני. בהתלקחות כזו יש מקום לטיפול אנטיביוטי פומי מיידי בהתאם לחיידק הגורם ובהתייחס במיוחד לשכיחות של staph aureus בזיהומים כאלה.

טיפול אנטיווירלי סיסטמי נדרש רק באופן נדיר, למשל ב-Eczema herpeticum.

טיפולים סיסטמיים למצבים קשים ועמידים

עקב חוסר תגובה לטיפול מקומי או בגלל חומרת מצבו של החולה, נשקלת לעיתים האפשרות של טיפול אימונוסופרסיבי. טיפול זה מיועד לתקופה מוגבלת בלבד, ומטרתו לשפר את דלקת העור על מנת לאפשר המשך טיפול על ידי תכשירים מקומיים. גיל החולה, היקף וחומרת המחלה ומחלות נלוות מהווים שיקולים בהחלטה על מתן טיפול סיסטמי.

חסרונות הטיפול בקורטיקוסטרואידים כוללים סיכון שהפסקת הטיפול תביא להתפרצות מהירה של המחלה עם החמרה (Rebound).

טיפולים אימונוסופרסיבים

Cyclosporine: ניתן במקרים נדירים, קשים במיוחד על ידי רופאים המנוסים בשימוש בתרופה זו. המינון המקובל 2.5 מיליגרם לקילוגרם ליום, וכעבור שבועיים ניתן לעלות בהדרגה עד ל-5 מיליגרם לקילוגרם ליום. משך הטיפול המומלץ עד 8 שבועות, ואז ירידה הדרגתית במינון. דווח על משך טיפול עד שנה, במקרה הצורך. הטיפול חייב להתבצע תוך מעקב צמוד אצל הרופא ותוך ניטור בדיקות מעבדה מתמידות.

התוויות נגד למתן Cyclosporine כוללות: מחלה ממארת, חסר אימוני, יתר לחץ דם לא מאוזן, מחלה זיהומית כרונית והפרעות בתפקודי כבד ותפקודי כליה.

תופעות לוואי הן כאבי בטן, כאבי ראש, הפרעה בתפקודי כליה, יתר לחץ דם, רעד ופגיעה בתפקודי כבד. חשוב להפחית חשיפה לשמש ולהימנע מטיפולים פוטותרפיים או נטילת Erythromycin.

Azathioprine, ‏Methotrexate: תרופות אלו מיועדות למקרים נדירים וקשים של דלקת עור אטופית. ההשפעה שלהן איטית יותר ויש לעקוב אחר סיבוכים כמו דיכוי מח עצם, דיכוי חיסוני ופגיעה בתפקודי כבד. לתרופות אלה טווח בטחון רחב יותר מ-Cyclosporine, אך אין ניסיון רב עם תרופות אלה בדלקת עור אטופית.

קורטיקוסטרואידים

ניתן לעתים כטיפול לטווח קצר מאד בהתפרצות מחודשת או במקרים חריפים וקשים. ההשפעה טובה ומהירה אך לאור תופעות הלוואי הסיסטמיות אין הטיפול הזה מומלץ כלל בעיקר משום שעם הפסקת הטיפול הסיסטמי קיים הסיכון להחמרה מחודשת ומהירה של המחלה (Rebound).

פוטותרפיה

בנוסף לאפשרות של טיפול פוטותרפיה כמפורט בסעיף הטיפולים המקומיים, קיים גם טיפול זה בתוספת PUVA) Psoralen‏,  Plus UVA) להגברת אפקט הקרינה, אולם בכך מתגברת סכנת כוויות שמש.

Interferon gamma: נוסה במספר מצומצם של חולים ועדיין לא הצטבר ניסיון קליני מספיק לגבי יעילות ובטיחות. המתן בהזרקות תת־עוריות. תופעות לוואי הן תסמונת דמוית שפעת, פריחות בעור, דיכוי מח עצם ונוירוטוקסיות.

טיפולים משלימים

עזרה פסיכולוגית

השילוב של גישה פסיכותראפויטית עם אמצעי הסבר והדרכה לגבי מהות המחלה וקשייה, בליווי מעקב פסיכולוגי מתמיד, עשויים להקל על הילד החולה ובעיקר על ההורים הנושאים בנטל המחלה.

מקובלות שיטות שונות של הרפיה והתאמה התנהגותית (Behavior modification) המיועדים לשליטה בעוצמת הגרד והגירוד. מקרים קשים במיוחד נעזרו בסדרות היפנוזה.

רפואה סינית

עשבי מרפא סיניים נוסו גם במערב בהצלחה, אולם ההתמדה בטיפול הייתה רק חלקית מסיבות של אי נוחות. נוסו אקופונקטורה ועיסוי עם דיווח של הצלחות אך ללא פרסום עבודות ביקורת להשוואה.

הומאופטיה לא הוכיחה את עצמה לפי דיווח הספרות הרפואית.

פרוביוטיקה (Probiotic) ותוספות אחרים

הועלתה הסברה שלפרוביוטיקה יש משמעות טיפולית ומונעת בזמן ההריון וההנקה, אולם אין מספיק עבודות ביקורת בנידון. הוספת שמנים שונים במזון (Borage oil, Primrose oil) או ויטמינים ‏[[[ויטמין - Vitamin - B6|Pyridoxine]], ויטמין E, אבץ ומולטי ויטמינים] לא הוכיחו את עצמם כמועילים בדלקת עור אטופית.

הטיפול המניעתי

כמו ברוב המחלות הכרוניות חשוב במיוחד הטיפול המניעתי (Maintenance), המיועד למניעת החמרות וסיבוכים. טיפול זה מתבסס על העקרונות של הימנעות מגירויים מחמירים, החזר לחות לעור ומניעת גרד.

מניעת גירויים לא ספציפיים

מומלץ להימנע ממגע עם חומרים הגורמים לגירוי העור (Irritants), כגון חומרי חיטוי וסבונים, דטרגנטים ובגדי צמר. מומלץ כי הבגדים הנוגעים בעור החשוף יהיו מבד כותנה או משי. רצוי להקפיד בבית על סביבה בטמפרטורה ולחות מתאימים (להוסיף לחות לאוויר בחורף, לקרר בקיץ). מומלץ להפוך את הטיפול המניעתי כשגרה ובכך למזער את ההפרעה לחיי הילד והמשפחה והמתח משני הנוצר בעקבות כך.

לחות לעור

הטיפול ביובש העור האופייני למחלה, מסייע בצמצום הפגיעה בתפקוד העור כחייץ בין הגוף והסביבה, להרגעת הגרד, לשיפור בתחושת היובש ולהפחתת הצורך בתכשירים סטרואידליים (Steroid sparing effect).

יש להקפיד על רחצה כללית, יום־יומית, עדיף באמבטיה, במים חמימים עם שמן אמבט או תחליב אחר. השמן מיועד להחליף או להעשיר את המחסום הליפופילי (Lipophilic) התקין, החותם את הלחות בתוך העור. השמן עצמו, או קרם הידרופובי כמו Cetomacrogol או סבון קל המועשר בלחות יכול לשמש כחומר ניקוי עדין לעור.

מייד לאחר האמבטיה, מומלץ לייבש את העור על ידי ניגוב עדין בתפיחות קלות ללא שיפשוף ולמרוח את תכשיר הלחות.

ניתן להבחין בין 3 קבוצות תכשירי לחות בשימוש נרחב:

1. תכשירים הידרופוביים החוסמים אובדן לחות מפני השטח על העור, כגון Vaseline
2. תכשירים היגרופיליים המגבירים את ספיחת הלחות על ידי העור, כגון תכשירים המכילים Urea
3. תכשירים ביפאזיים (Biphasic) עם תכונות הידרופוביות והידרופיליות גם יחד, כגון Cetomacrogol

מניעת גרד

גרד הוא מרכיב עיקרי בהפרעה המשמעותית לאיכות החיים ואיכות השינה של חולים עם דלקת עור אטופית. כנאמר לעיל השימוש הנרחב בטיפול מונע יומיומי עם הענקת לחות מתאימה, עוזר ומקטין את הגרד, אך לעתים קרובות יש צורך בהוספת תרופות סיסטמיות, לצורך שליטה על תסמיני הגרד.

מניעה של חשיפה לאלרגנים

אלרגיה למזון עלולה להיות מרכיב משמעותי בדלקת עור אטופית בפחות מ-5 אחוזים מהמטופלים, בעיקר במקרים של דלקת עור אטופית קשה ועמידה לטיפולים הסטנדרטיים וכאשר קיים רקע אטופי אצל ההורים או אחים של המטופלים.

באותם המקרים אלרגנים אשר נמצאו משמעותיים בהחמרות של דלקת עור אטופית הם בעיקר חלב, ביצה, בוטנים, סויה, חיטה ודגים מבין המזונות וקרדית אבק הבית.

ניתן לבדוק רגישות למזון על ידי Skin prick test בכל גיל, לאחר הפסקה של שבוע לפחות מהשימוש בתרופות אנטיהיסטמיניות ו/או על ידי בדיקה סרולוגית (Serologic) של רמת ה-IgE ייחודי (Specific IgE) כנגד חלבוני מזון ואלרגנים נשאפים.

ברוב הילדים עם רגישות למזון תתפתח סבילות לחומרי המזון (בעיקר לחלב וביצה) במשך השנים והם יוכלו לחזור ולצרוך מזונות אלה ללא החמרות קליניות.

ביבליוגרפיה

1. Hoare C, et al. Systematic review of treatments for atopic eczema. Health Tech Assess 2000;4 (37).
2. Ellis C, et al. International Consensus Conference on Atopic Dermatitis II (ICCAD II): Clinical update and current treatment strategies. Br J Dermatol 2003,148 (Suppl 63): 3-10.
3. Eichenfeld LF, et al. Consensus Conference on Atopic Dermatitis. JAAD 2003; 49: 1088-1095.
4. D, Schmidt T, Fesq H, et al. Long term efficacy of medium-dose UVA1 phototherapy in atopic dermatitis. JAAD 2000; 42(2 pt 1): 254-257.
5. Akhavan A, Rudikoff D. The treatment of atopic dermatitis with systemic immunosuppres-sive agents. Clin Dermatol 2003; 21: 225-240.
6. Harper JI, Ahmed I, Barclay G, et al. Cyclosporin for severe childhood atopic dermatitis: short course versus continuous therapy. Br J Dermatol. 2000; 142(1): 52-58.
7. Meggitt SJ, Reynolds NJ Azathioprine for atopic dermatitis. Clin Exp Dermatol. 2001; 26 (5): 369-375.
8. Staughton R. Psychologic approach to atopic skin disease. JAAD. 2001; 45(1 suppl): S53-S54.
9. Stewart AC, Thomas SE. Hypnotherapy as a treatment for atopic dermatitis in adults and children. Br J Dermatol. 1995; 132(5): 778-783.
10. McMenamy CJ, Katz RC, Gipson M. Treatment of eczema by EMG biofeedback and relaxation training: A multiple baseline analysis. J Behav Ther Exp Psychiatry. 1988; 19(3): 221-227.
11. Sheehan MP, Rustin MH, Atherton DJ, et al Efficacy of traditional Chinese herbal therapy in adult atopic dermatitis. Lancet. 1992; 340(8810): 13-17.
12. Sicherer SH, Sampson HA. Food hypersensitivity and atopic dermatitis: pathophysiology, epidemiology, diagnosis, and management. J Allergy Clin Immunol 1999; 104: S114-S122.
13. Friedmann PS. The role of dust mite antigen sensitization and atopic dermatitis. Clin Exp Allergy 1999; 29: 869-72.
14. Sampson HA. Utility of food-specific IgE concentrations in predicting symptomatic food allergy. J Allergy Clin Immunol 2001; 107: 891-6.
15. Rottem M, Darawsha J, Zarfin J. Atopic dermatitis in infants and children in Israel: Clinical presentation, allergies and outcome. Isr Med Assoc J. 2004; 6: 209-212.