כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק דלקת עיניים - Eye inflammation
הופניתם מהדף דלקת עיניים לדף הנוכחי.
| דלקת עיניים | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| ||
| שמות נוספים | דלקת הלחמית | |
| ICD-10 | Chapter H 10. | |
| ICD-9 | 372.0 | |
| MeSH | D003231 | |
| יוצר הערך | ד"ר ליאור גל | |
רקע כללי
דלקת עיניים היא מצב הנגרם לרוב על ידי חיידק או נגיף. העין נחשפת למזהמים באופן קבוע, אך זיהום מתרחש לרוב כאשר מערכת ההגנה התקינה של הגוף כושלת. המקור לזיהום יכול להיות מקומי (מהעפעף השני) או מרוחק (מהסינוסים) ויכול להיות תוצאה של טראומה, ניתוח עיניים, מגע עם עדשה לעיניים, חסרים חיסוניים או מחלות אחרות המובילות לצמיחה של חיידקים או נגיפים.
אוכלוסייה בסיכון
דלקת עיניים יכולה להתרחש בכל קבוצת גיל, ומאחר ואף דלקות עיניים שפירות יחסית עלולות להתפתח להפרעות חמורות, מרבית רופאי העיניים מטפלים בהן באגרסיביות. חולים לאחר ניתוחי עיניים או חבלה לעין נמצאים בסיכון מוגבר. מאחר שזיהומים מסוימים עלולים להיות מדבקים ביותר, אנשים אשר באו במגע עם חולה נמצאים גם הם בסיכון מוגבר.
רקע אנטומי
העין היא איבר המזהה גלי אור ומשמש על ידי כך לראייה. כמעט לכל בעלי החיים יש עיניים, כאשר רמת מורכבותן משתנה בהתאם לצרכים האבולוציוניים (Evolutionary) אשר הביאו להתפתחותן. חלקיה העיקריים של העין כוללים:
- לובן העין (Sclera) - השכבה החיצונית ביותר של גלגל העין המשמשת כמעין מעטפת של העין
- לחמית (Conjuntiva) - קרום רירי שקוף העוטף את לובן העין ומרפד את פנים העפעף. הלחמית מסייעת בלחלוח העין באמצעות ייצור ריר ודמעות. בנוסף היא משמשת כחלק מן המערכת החיסונית ומגינה על חלקיה הרגישים של העין מפני מזהמים
- קרנית - שכבה שקופה ודקה אשר תפקידה לשבור ולאסוף את קרני האור הנכנסות לעין כדי שימוקדו על ידי העדשה ויפלו על הרשתית
- קשתית (Iris) - טבעת שרירים המקנה לעין את גוונה ומצויה מאחורי הקרנית, במרכזה נמצא חור האישון הדומה לצמצם המצלמה. תפקידה לשלוט בכמות האור הנכנסת לעין
- אישון - חור במרכז הקשתית המאפשר מעבר אור לכיוון הרשתית דרך העדשה. האישון מתכווץ ומתרחב בעזרת שרירים הנמצאים בקשתית כדי להתאים את כמות האור העוברת דרכו אל הרשתית. כאשר כמות האור קטנה - האישון מתרחב בניסיון לקלוט כמות גדולה יותר של קרני אור וכאשר כמות האור גדולה - הוא מתכווץ
- עדשה - גוף בעל מבנה שכבות כשל בצל, המצוי מאחורי הקשתית והאישון. העדשה משנה את עובייה ובכך את רמת השבירה של קרני האור ומאפשרת את מיקודם על הרשתית
- הגוף הזגוגי - חומר קרישי שקוף, מבוסס מים, הממלא את החלל שבין העדשה לבין הרשתית ותפקידו להגן על תאי האור הרגישים מפני מגע ישיר עם הסביבה
- רשתית (Retina) - רקמה המצויה בחלק העמוק ביותר של העין, ובה מתרחשת ההמרה של גלי האור לזרמים חשמליים שמועברים למוח
- עצב הראייה - אגודת הסיבים העצביים אשר מקורם בתאי העצב ברשתית ותפקידם הולכת מידע עצבי אל המוח. מאחר שהעין האנושית יוצרת דמות באמצעות עדשה מרכזת, מתקבלת על הרשתית דמות ממשית והפוכה, שמגיעה כך למוח דרך עצב הראייה והמוח יוצר ממנה תפיסה של דמות ישרה
דלקות נפוצות
דלקת לחמית (Conjunctivitis) חיידקית
הסוג הנפוץ ביותר של דלקת עיניים. הדלקת יכולה להיגרם על ידי חיידק, נגיף או תגובה אלרגית (לדוגמה לאבקנים, עישון, כימיקלים). סוג מיוחד של דלקת לחמית אלרגית, הנקרא GPC (Giant Papillary Conjunctivitis), מופיע לאחר הרכבה ממושכת של עדשות מגע.
דלקת עפעפיים (Blepharitis)
מצב שכיח אך עיקש מאוד לטיפול. הדלקת לרוב נובעת מהיגיינה לקויה של העפעף, זיהום חיידקי מדרגה נמוכה, תגובה אלרגית או ליקוי בתפקוד בלוטות השומן של העפעף (חסימה, הפרשת יתר). במרבית המקרים אין מדובר במצב מסוכן ולא תהיה פגיעה בעין לטווח הארוך, עם זאת בשל הקושי בטיפול מקרים רבים הופכים למצב כרוני.
שעורה
סוג נפוץ נוסף של דלקת עיניים. זוהי דלקת אשר מקורה בזיהום של בלוטת החלב הקטנטנה המצויה בקצה העפעף המקיף את בסיס הריס, או מחסימת בלוטות השומן המצויות סביב הריסים או בתוך העפעף.
דלקת הענבייה (Uveitis)
מונח כולל לכל מצב דלקתי של החלקים הפנימיים של העין, חריף או כרוני ללא התייחסות למקום הדלקת בעין. מאחר שזהו מונח כללי, על כל מקרה לעבור הערכה מלאה על מנת שניתן יהיה להתאים את הטיפול ולצפות את הפרוגנוזה (Prognosis). לרוב הבסיס לכלל המצבים הללו הוא מחלה אוטואימונית (Autoimmune). במקרים רבים Uveitis מופיעה כחלק ממחלה אחרת רב מערכתית ועל כן יש לשים לב לתסמינים נוספים שאינם בהכרח נוגעים לראייה.
תסמינים
דלקת לחמית חיידקית
- עין אדומה
- גרד בעין
- תחושת שריפה בעין
- הפרשה
- דמעת
- נפיחות של העין
לעיתים התסמינים יכולים להעיד על הגורם: כך לדוגמה דלקת נגיפית מאופיינת בדמעת מרובה והפרשה בהירה ושקופה; דלקת חיידקית פוגעת לרוב בשתי העיניים וגורמת להפרשה סמיכה צהובה ולעיתים ירקרקה; דלקת אלרגית פוגעת לרוב בשתי העיניים וגורמת לגרד, עקצוץ ודמעת.
דלקת העפעף
- תחושת חוסר נוחות בעין
- אודם
- דמעת
- תחושת שריפה
- גרד
- רגישות לאור
- תחושת גירוי, חול וחספוס המחמירה בהתעוררות
- בדלקת עפעפיים סטאפילוקוקלית (Staphylococcal blepharitis) יראו גם קשקשת והיווצרות קרום לאורך הריסים
שעורה
- אדמומיות
- רגישות
- כאב
- נפיחות ממוקדת או מפושטת של העפעף
- דמעת
- תחושת גירוי ואי נוחות בעת מצמוץ
לרוב הדלקת מתחילה כבליטה אדומה ורגישה אשר כעבור כשלושה ימים מופיעה נקודה צהובה (מוגלתית) בולטת; לאחר מכן הנגע מתבקע, מתנקז ומחלים כעבור כשבוע.
אובאיטיס
- ירידה בראייה, עננות, נקודות שחורות צפות בשדה הראייה
- כאבים
- אודם
- אי נוחות בעין
אבחנה
האבחנה של דלקות עיניים נעשית לרוב על בסיס הקליניקה. כלומר, זיהוי הדלקת הספציפית נעשה על בסיס התסמינים אותם מציג החולה והבדיקה של העין. פעמים רבות האבחנה והטיפול יכולים לעשות על ידי רופא המשפחה. במקרים בהם רופא המשפחה מתקשה לבצע אבחנה מדויקת, כאשר הטיפול הראשוני כושל או כאשר נראה כי מדובר בדלקת חמורה ייתכן ותופנה לטיפולו של רופא עיניים.
- בדיקה במנורת סדק
מנורת סדק היא מכשיר המשמש רופאי עיניים לבדיקה של העין. מנורת הסדק מכילה פנס שיוצר קרן אור צרה ומיקרוסקופ ומאפשרת לרופא העיניים לבחון את מבניי העין.
טיפול
דלקת הלחמית
זוהי דלקת מדבקת ביותר, והטיפול עשוי לדרוש היעדרות מהעבודה או בית הספר. הטיפול נקבע בהתאם לסוג הדלקת: בדלקת חיידקית הטיפול הוא בטיפות או משחות אנטיביוטיות; בדלקת ויראלית ניתן להימנע מטיפול מאחר שלרוב הדלקת תחלוף מעצמה, אך לרוב נהוג לטפל, בטיפות המכילות שילוב של סטרואידים ואנטיביוטיקה על מנת להקל על התסמינים למנוע סיבוכים; בדלקת אלרגית יהיה לרוב הטיפול טיפות אנטי-אלרגיות ולעיתים טיפות המכילות סטרואידים.
יש להקפיד על הגיינה ולשטוף ידיים ביסודיות ולעיתים קרובות במהלך היום. חשוב לא לשפשף את העיניים, מאחר שפעולה זו מזהמת את הידיים והאצבעות. ניתן להניח קומפרסים חמים על העין על מנת להקל על התסמינים.
דלקת עפעפיים
הטיפול בדלקת עפעפיים דומה לטיפול בדלקות עיניים אחרות. קומפרס חם על העין הנגועה הוא הגורם החשוב ביותר לטיפול יעיל. טיפול זה מסיר את הפסולת מהעפעף, מפחית את החיידקים ומייצב את שכבת הדמעות על ידי שחרור הפרשות שומניות מבלוטות העין.
שעורה
קיום הנחיות בסיסיות לטיפול בדלקות שעורה יכולים לעזור להפחית את חומרת ומשך הדלקת. טיפול ביתי כגון הימנעות מאיפור עיניים או עדשות מגע עד ריפוי הדלקת, והנחת קומפרסים חמים, לחים על העין מספר פעמים ביום יכול לרפא את הדלקת בתוך מספר ימים. אם טיפול זה נכשל, ייתכן ויהיה צורך בתרופות מרשם, כגון משחות או טיפות עיניים. מומלץ לפנות לסיוע רפואי אם הדלקת הופכת מאוד כואבת, גדלה במהירות, או ממשיכה להפריש (במיוחד הפרשות מוגלתיות) או אם אדמומיות ונפיחות מתפשטות מעל העפעף, בתוך העפעף, או מעל גלגל העין.
דלקת הענבייה
ללא טיפול מרבית המקרים של Uveitis כרוכים בסכנה לראייה ועל כן יש צורך בטיפול ומעקב.
הטיפול ב-Uveitis מתחיל בהערכת הדלקת: חלקי העין המעורבים וחיוניותם לראייה; חומרת הפגיעה; עוצמת התהליך הדלקתי; התנהגות המחלה על ציר הזמן (משך, עוצמת ותדירות ההתקפים).
קיימות מספר תרופות המשמשות לטיפול ב-Uveitis:
- סטרואידים – חומרים בעלי תכונות נוגדות דלקת. זוהי התרופה היעילה ביותר לטיפול ב-Uveitis והיא ניתנת בצורת טיפות, משחות, הזרקות או כדורים. הטיפול בתרופות אלו מוגבל עקב תופעות לוואי משמעותיות מקומיות ומערכתיות
- תרופות כימותרפיות – המינונים הניתנים לטיפול ב-Uveitis קטנים בהרבה מהמינונים המקובלים לטיפול בסרטן. הטיפול בתרופות אלו התפתח על מנת למנוע את הצורך בטיפול ממושך בסטרואידים על תופעות הלוואי הקשות שלהם
- תרופות ביולוגיות - תכשירים בעלי השפעה על מערכת החיסון
מניעה
דלקות עיניים ניתן להפיץ באמצעות מגע עם הפרשות עיניים, המכילות את הנגיף או החיידק שגרם לזיהום. נגיעה בעין חולה מותירה הפרשות על היד. נגיעה עם יד זו בעין השנייה או בחפצים עלולה להוביל להתפשטות הזיהום. להלן מספר המלצות למניעת התפשטות של דלקות עיניים:
- שטיפת ידיים לפני ואחרי מגע בעיניים או בפנים לפני ואחרי שימוש בתרופות לעיניים
- הימנעות משיתוף במוצרי איפור
- הימנעות משימוש באיפור עיניים עד ריפוי הדלקת, מאחר שתתכן הדבקה מחודשת באמצעות האיפור
- אם הזיהום בעין נגרם על ידי חיידק או נגיף, מומלץ לזרוק את האיפור הישן ולקנות מוצרים חדשים
- הימנעות משיתוף בציוד עדשות מגע, מיכלים או תמיסות
- הימנעות מעדשות מגע עד ריפוי הדלקת. יש לנקות ביסודיות את עדשות המגע לפני הרכבתן מחדש ולהחליף את נרתיק העדשות
- הימנעות משיתוף תרופות לעיניים
- הימנעות משיתוף מגבות, מצעים, כריות או מטפחות. הקפדה על שימוש במגבות, מצעים ומטליות נקיות מדי יום
- נטילת ידיים ועטיית ככפות בעת סיוע לאדם אחר בהוצאת חפץ זר מהעין או שימוש בתרופות לעיניים
- הרכבת אמצעי הגנה לעיניים בעת חשיפה לחום, רוח או קור על מנת למנוע גירוי
- הרכבת משקפי בטיחות בעבודה עם חומרים כימיים
- הימנעות מחשיפת העיניים למים מזוהמים