הצגת המקור של הדף "ההמלצות התזונתיות החדשות - נספח מספר 1 - תזונה ים-תיכונית כתזונה בת קיימא"

{{ערך בבדיקה}}
{{פרק
|ספר=ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות
|מספר הפרק=6
}}
{{הרחבה|המלצות תזונתיות}}
ד"ר זהר ברנט-יצחקי ופרופ' רונית אנדוולט.

תזונה מהווה את הבסיס לקיומו של האדם. משחר האנושות ליקט האדם מזון וצד אותו כחלק מהמערכות האקולוגיות בהן התקיים. עם התקדמות ההיסטוריה, בדגש על המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית, החל האדם להשפיע על סביבתו, לסכן ולזהם אותה. תעשיית המזון מהווה גורם משמעותי המביא להרס הסביבה ולהתחממות כדור הארץ. תעשיית המזון מביאה לפליטה של 20 אחוזים עד 30 אחוזים מגזי החממה, מהווה גורם משמעותי בכריתת יערות, פוגעת במגוון הביולוגי, מביאה לניצול משאבי אדמה ומים ולזיהום מקורות מים{{הערה|שם=הערה1|Garnett, Tara. What is a sustainable healthy diet? Food Climate Research Network. [Online] 2014. http://www.fcrn.org.uk/sites/default/files/fcrn what is a sustainable healthy diet final.pdf.}}.

תעשיית המזון מבוסס בעלי החיים שהתפתחה במאה האחרונה מהווה אף היא איום סביבתי משמעותי, המתבטא בעיקר בפליטה מסיבית של גזי מתאן על ידי בעלי חיים יבשתיים{{הערה|שם=הערה2|Meat production and consumption: Environmental consequences. Parunovic N. Petrovic Z. Djordjevic V. Milicevic D. Nastasijevic I. 2015, Procedia Food Science, . כרך 5, עמ' 235-238}}, בניצול שטחי מחיה לגידול בעלי החיים ושטחים לטובת גידולים חקלאיים להאכלת בעלי החיים{{הערה|שם=הערה3|Reducing the environmental impact of dietary choice: perspectives from a behavioural and social change approach. Joyce A., 2012 .ואחרים, J Environ Public Health. .}}, בפגיעה במגוון הביולוגי{{הערה|שם=הערה4|Forecasting potential global environmental costs of livestock production 2000-2050. Pelletier N ו- Tyedmers P. 2010, PNAS, 18371-4 'כרך 43, עמ.}} ובייצור מסות של שפכים ופסולת{{הערה|שם=הערה5|Fisheries: decline of Pacific tuna populations exaggerated? J, Hampton, et al. 2005, Nature, Vol. 434, p. 7037.}}. תהליכי ההתמערבות שעוברות אוכלוסיות שונות בעולם כגון בהודו ובסין, מתבטאים בין היתר גם בעלייה בצריכת הבשר, ומחריפים את הבעיה{{הערה|שם=הערה2}}.

תעשיית המזון עלולה אף לגרום להידלדלות משאבי המזון, בדגש על מערכות ימיות: דיג מסיבי מביא להקטנה משמעותית ולסכנת הכחדה של אוכלוסיות דגים באוקיינוסים, בימים ובמקורות מים אחרים{{הערה|שם=הערה5}}. התכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP - UN Environment Program) התריעה כי דיג יתר עלול לגרום לנזקים חמורים, במיוחד באפריקה, במזרח הרחוק ובמרכז אמריקה{{הערה|שם=הערה6|UNEP. In: Challenges to International Waters: Regional Assessments in a Global Perspective (The Global International Waters Assessment Final Report). s.l.: The university of Kalmar and the Municipality of Kakmar, Sweden, and the Governments of Sweden, Finland and Norway, 2006.}} .

הגלובליזציה, אשר אפשרה לשנע כמויות גדולות של מזון למרחקים גדולים, תרמה אף היא לנזק הסביבתי הגלום בתעשיית המזון. שינוע מזון מחייב מחד טיפול מיוחד במזון (כגון שימור וקירור), ומאידך מביא לפליטות של גזי חממה וגזים אחרים לאטמוספירה בשל השימוש באמצעי התחבורה לשינוע המזון (בדגש על משאיות ומטוסים){{הערה|שם=הערה1}} .

המגמה הרווחת בחקלאות מתמקדת בגידול מספר מצומצם של מינים וזנים. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי מספר הזנים והמינים בשימוש חקלאי (דגנים, שורשים, פירות וירקות) הצטמצם דרמטית במאה השנים האחרונות, חלק מהזנים נכחדו כליל ואת חלקם לא ניתן להשיג למטרות גידול. לדוגמה, 88 אחוזים מתוך 2,683 זני האגסים שגודלו בארצות הברית במאה ה-19, אינם קיימים יותר כלל בשוק ולא ניתן לגדלם. גידול מספר מצומצם של זנים טומן בחובו סכנות רבות, לרבות תרומה לפגיעותו של המין לפגעי מזג האוויר, מחלות ומזיקים, ואיום על הישרדותו{{הערה|שם=הערה7|Linking Agricultural Biodiversity and Food Security: The Valuable Role of Sustainable Agriculture. Thrupp LA. Special Biodiversity issue, 2000, Royal, 
 כרך 76, עמ. 265-281}}. לפיכך צמצום מספר המינים עלול לפגוע בחוסנה של החקלאות ולאיים על ביטחונו התזונתי של הציבור.

כל אלה מנוגדים לעקרונות הקיימות המחייבים התייחסות שווה לסביבה, לחברה ולכלכלה{{הערה|שם=הערה8|GH, Brundtland. Our Common Future: Report of the World Commission on Environment and Development (WCED). Oxford: Oxford University Press, 1987.}}, הקפדה על רווחתם של בני האדם ורווחתה של הסביבה בהווה ובדורות הבאים. מה היא אם כך תזונה בת קיימא (תזונה מקיימת)? על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), תזונה בת קיימא היא: "תזונה בעלת השפעה סביבתית נמוכה, אשר תורמת להבטחת מזון ותזונה ולחיים בריאים לדורות הנוכחיים והבאים. תזונה מקיימת המערכות האקולוגיות, מתקבלת מבחינה תרבותית, נגישה, הוגנת מבחינה כלכלית כך שאנשים יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותה, מספיקה מבחינה תזונתית, בטוחה ובריאה, תוך כדי שהיא מטייבת (optimizing) משאבים אנושיים וטבעיים"{{הערה|שם=הערה9|Food security and sustainability: can one exist without the other? EM Berry, .ואחרים 2015, Public Health Nutition, כרך 16, עמ. 1-10}} . לפיכך, על תפריט מקיים להזין את האוכלוסייה ההולכת וגדלה באופן קבוע ושוויוני ובמזון בריא ומאוזן תזונתית, תוך פגיעה מינימלית במגוון הביולוגי, בסביבה ובבעלי החיים:
*תפריט המבוסס על מזונות מהצומח ועל כמויות קטנות של מזון מהחי גורם לפחות נזק סביבתי ואקולוגי מאשר תפריט המבוסס ברובו על מזון מהחי. צריכה מופחתת של מזון מהחי מסייעת בהפחתה משמעותית של ייצור גזי חממה, כריתת יערות לצורך שטחי מרעה וגידול מזון לתעשיית החי (10) וכן הקטנת צריכת המים הגדולה הדרושה לגידול מזון מהחי
*ייצור מזון וצריכת תפריט המבוססים ברובם על מזון מן הצומח כגון דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות, תורמים גם הם לחברה, בהיותם מעודדים חקלאות מקומית משפחתית וייצור ומחייה בתנאי סולידריות
*שימת דגש על צריכה מקומית והימנעות משינוע מזון למרחקים. ראו נספח מספר 3 - טבלת פירות וירקות ועונתם
*תפריט מקיים מעודד חקלאות מגוונת המבוססת על מספר רב של מינים ומעודד את השונות הביולוגית

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מצביע על התזונה הים-תיכונית כדוגמה לתזונה בת קיימא{{הערה|שם=הערה10|Final document: International Scientific Symposium Biodiversity and Sustainable Diets: United against Hunger. FAO. Rome: s.n. , 2010. Food and Agriculture Organization.}}:

מבחינה סביבתית, תזונה ים-תיכונית קלאסית שמה דגש על מגוון ביולוגי (לדוגמה שימור זנים שונים של זיתים) וכן נשענת על בתי גידול מגוונים (לדוגמה גבעות המתאימות לגידול זיתים, יערות אורנים, שדות חיטה וירק){{הערה|שם=הערה10}}. במחקר משנת 2005 ערך Duchin אנליזה של מחזורי חיים (life cycle analysis) ובדק השפעה סביבתית של מוצרים וסוגי מזון שונים. Duchin הראה כי לתזונה הים תיכונית קיימת השפעה סביבתית נמוכה יחסית, בין היתר כיוון שהיא מבוססת בעיקרה על צריכת ירקות, פירות, דגנים וקטניות, תוך צריכה מועטה יחסית של בשר ומוצרים מן החי{{הערה|שם=הערה11|Sustainable consumption of food: a framework for analysing scenarios about changes in diets. F, Duchin. 2005, Journal of Industrial Ecology, Vol. 9, pp. 99-114.}}. בנוסף, קיימים בתזונה זו אספקטים תרבותיים שמכבדים את המורשת הקולינרית והתרבותית של קהילות שונות.

'''תזונה ים תיכונית כתזונה מקיימת בישראל:'''

בנוסף למעלותיה התזונתיות האוניברסליות, לתזונה ים תיכונית קיימים יתרונות כתזונה מקיימת במיוחד בישראל. בישראל מתקיימים תנאי מזג אוויר נוחים, אקלים מגוון וקרקעות שונות. בנוסף מפותחות ומיושמות בחקלאות בישראל שיטות טכנולוגיות מתקדמות. כל אלה מאפשרים גידול של מינים וזנים מגוונים של ירקות, שורשים, פירות, קטניות, אגוזים, בוטנים ושמנים, המהווים את עיקרי התזונה הים תיכונית. צריכת מזון מקומי-ישראלי תורמת לחברה ולכלכלה המקומית, לפיתוח ושמירה על מקומות עבודה של התושבים, וכרוכה בפחות משאבים לקירור, שימור ושינוע המזון מרחוק, ובכך תורמת להפחתת פליטת גזי חממה.

ע"פ נתוני הלמ"ס, אחוז האספקה העצמית של מזון בישראל הוא על פי הפירוט הבא{{הערה|שם=הערה12|למ"ס. מאזן אספקת המזון 2012.}}:

[[קובץ:ים תיכוני 2.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|גרף 1 - אחוז האספקה העצמית של מזון בישראל]]

מהנתונים עולה כי חלק משמעותי מהמזון העיקרי המומלץ בתזונה ים תיכונית כגון ירקות, פירות, תפוחי אדמה, שמנים, קטניות ואגוזים, גדל בישראל. בנוסף, כמות גדולה של עצי זית גדלים בישראל ומאפשרים אספקת זיתים ושמן לצריכה המקומית. לפיכך, מופחת הצורך לשינוע מזון ממרחק, מופחתת פליטת גזי חממה ונשמרים עקרונות הקיימות.

אף על פי ש-100 אחוזים מהעוף ו-40 אחוזים מהבקר הנצרכים בישראל גם גדלים בה, מרבית המזון אותו צורכים הבקר, העוף ותרנגולי ההודו (לדוגמה: דגנים וסויה) מיובא מחו"ל, כך ששינועו מזיק לסביבה. נתון זה מהווה סיבה נוספת ליתרונותיה של התזונה הים-תיכונית, הדלה באופן יחסי בבשר, כתזונה בת קיימא.

==ביבליוגרפיה==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
[[קטגוריה:תזונה]]