כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הורמון משחרר הורמון גדילה - Growth hormone-releasing hormone
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| הורמון משחרר הורמון גדילה | |
|---|---|
| Growth hormone-releasing hormone | |
| שמות אחרים | GHRH, somatocrinin, somatoliberin, somatotropin-releasing factor (להלן SRF). כאשר הוא משמש למטרות תרפויטיות הוא ידוע כ-somatorelin. |
| מעבדה | כימיה בדם, אנדוקרינולוגיה בדם |
| תחום | הפרשת הורמון גדילה (GH). |
 | |
| טווח ערכים תקין | 5-18 פיקוגרם/מ"ל. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הורמון גדילה
הפיזיולוגיה של GHRH
GHRH הוא הורמון בעל 44 חומצות אמינו המיוצר בגרעין ה-arcuate בהיפותלמוס. GHRH מתגלה לראשונה בהיפותלמוס של העובר האנושי בין השבועות ה-18 וה-19 של ההיריון בהתאמה עם תחילת היצירה של GH ושל סומטוטרופים אחרים בעוברים. הביטוי של GHRH הודגם גם ברקמות ובתאים היקפיים מחוץ לאתר העיקרי שלו בהיפותלמוס, כמו בבלוטת הלבלב, ברירית האפיתליאלית של מערכת העיכול ובמצב פתולוגי בתאי סרטן. במסלול ה-phospholiase C (להלן PLC), GHRH מעודד אנזים זה דרך ה-βγ-complex של חלבוני G ההטרוטרימריים. השפעול של PLC מייצר diacylglycerol (להלן DAG), וכן את inositol triphosphate (להלן IP3), כאשר האחרון מבין השניים מביא לשחרור של +Ca2 תוך-תאי מהרטיקולום האנדפלזמטי, ובכך מגביר את הסידן הציטוזולי, מה שגורם לאיחוי בועיות (vesicles) ולהפרשה של בועיות המכילות GH. השפעול של קולטני GHRH על ידי GHRH מביא לפתיחה של תעלות +Na על ידי phosphatidylinositol 4,5-bisphosphate, וגורם לדה-פולריזציה של התא. השינוי הנגרם למתח התוך-תאי, פותח תעלות סידן התלויות במתח, מה שגורם לאיחוי של ה-vesicles ולשחרור GH. הורמונים אחרים של ההיפותלמוס הם בעלי השפעה סטימולטורית על הורמוני היפותלמוס שונים, אך GHRH אינו בעל השפעה ידועה על הורמונים אלה. ל-GHRH יש מבנה דומה לזה של משפחת ה-secretin-glucagon המבוטאת במערכת העיכול.
המקור של GHRH הוא בשחרורו מקצות העצבים הנוירו-מפרישים בגרעין ה-arcuate שבהיפותלמוס, והוא נישא על ידי המערכת השערית של ההיפותלמוס-היפופיזה לחלק הקדמי של ההיפופיזה, שם הוא מגרה את ההפרשה של הורמון הגדילה (GH) בהקשרו לקולטן של GHRH. ההורמון האחרון מופרש באופן פעימתי (פולסטילי) תוך שחרור פעימתי של GH (Plotsky ו-Vale ב-Science משנת 1985, ו-Frohman וחב' ב-J Clin Invest משנת 1990). בנוסף, GHRH מעודד ישירות שינת slow wave (Obál ו-Krueger ב-Revue Neurologique משנת 2001). הקולטן של GHRH הוא חבר במשפחת הקולטנים הקשורים לחלבון G וממוקם בכרומוזום 7 באדם. קולטן זה טרנס-ממברנלי עם 7 פיתולים.
העברת האיתות
קישור של GHRH לקולטן שלו גורם להגברת יצירת GH בעיקר על ידי מסלולים התלויים ב-cAMP (Boron ב-Med Physiol משנת 2003), וגם על ידי מסלול ה-phospholipase C (להלן IP3/DAG pathway). המסלול התלוי ב-cAMP מאותחל על ידי קישור GHRH לקולטנו, מה שמשנה את הקונפורמציה של הקולטן ולשפעול של תת-היחידה Gsα של הקומפלקס של חלבון G בצד התוך-תאי. מצב זה גורם לעידוד האנזים הקשור לממברנה adenylyl cyclase, ולהגברת רמת ה-cAMP התוך תאי. cAMP נקשר ומשפעל את תת-היחידות הרגולטוריות של protein kinase A (להלן PKA), מה שמאפשר את הטרנסלוקציה של תת-היחידות הקטליטיות החופשיות לגרעין התא ולזרחן את גורם השעתוק cAMP response element-binding protein (להלן CREB). ה-CREB המזורחן ביחד עם משפעליו, p300 ו-CREB binding protein (להלן CBP), מאיצים את השעתוק של GH על ידי קישור ל-CREs cAMP-response elements באזור ה-promorter של הגן המקודד ל-GH. יש גם הגברת השעתוק של הגן המקודד לקולטן של GHRH, מתוך משוב חיובי.
הורמונים ותפקודים מוחיים בקשישים
ראיות רבות כורכות את GHRH, ואת הורמון הגדילה (GH) ואת insulin-like growth factor 1 עם קוגניציה. הורמונים אלה, שרמתם יורדת עם הגיל, נמצאו משפיעים באופן ניכר על התפקוד המוחי, ועלולים להיות כרוכים בפתוגנזה של מחלת אלצהיימר. בעבר נמצא שטיפול קצר עם GHRH, היה משפיע באופן מועיל לקוגניציה של אנשים בריאים קשישים, ואולי אף של אנשים קשישים עם פגיעה קוגניטיבית קלה (להלן MCI). מחקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר כנגד פלצבו נערך, כאשר מטרתו לבחון השפעה של tesamorelin (שהוא אנלוג של GHRH אנושי על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים בריאים או באלה עם MCI. במחקר זה שותפו 152 קשישים בגיל הממוצע של 68 שנה, מתוכם השלימו את המחקר 137 איש (76 בריאים ו-61 עם MCI). במהלך 20 שבועות של המחקר, אנשים הזריקו לעצמם באופן תת-עורי, 1 מיליגרם של tesamorelin או פלצבו מדי יום 30 דקות לפני השינה. התפקוד הקוגניטיבי נבחן בבסיס החקר וכן לאחר 10, ו-20 שבועות, כמו גם לאחר תקופת אי-טיפול לאחר 30 שבועות. תפקודים אלה כללו זיכרון וורבאלי, זיכרון ראייתי ותפקוד אקסקוטיבי כגון self-ordered pointing tst (להלן SOPT) על פי Petrides ו-Milner משנת 1982, שהוא מבחן לא-מרחבי של זיכרון אקסקוטיבי הדורש יכולת לייצר ולנטר יכולת רצף של תגובות), שליטה בדיבור, ו-Sroop color-word interference (להלן SCWT) שהוא מבחן נוירו-פסיכולוגי המשמש להעריך את היכולת לעכב התערבות קוגניטיבית המתרחשת בשעת עיבוד של גירוי ספציפי.
בנוסף, משתתפי המחקר עברו בדיקת סבילות למתן פומי של גלוקוז, וכן בדיקת dual-energy x-ray absorptiometry לפני הטיפול ואחריו. ל-GHRH השפעות מועילות דומות על הקוגניציה של קשישים בריאים כמו גם לאלה עם MCI. ל-GHRH השפעה חיובית על התפקוד האקסקוטיבי ((p=0.oo5, ויש לו נטייה של שיפור של הזיכרון הוורבאלי (0.08p=). במטופלים עם GHRH יש ירידה של 7.4% במאגרי השומן (p<0.001) ועליה של 117% ברמות insulin-like growth factor 1 (p<0.001),שעדיין נמצא בתחום הפיזיולוגי. במבוגרים עם MCI, אך לא במבוגרים בריאים, הטיפול עם GHRH היה כרוך בעליה של 35% ברמת אינסולין בצום (p<0.001). תוצאות לוואי שליליות מתונות נרשמו ב-68% מאלה שטופלו עם GHRH, וב-36% מאלה שטופלו עם פלצבו.
היחס בין GHRH וסומטוסטטין: סומטוסטטין מופרש מקצות העצבים הנוירו-מפרישים של הנוירונים הפרי-ונטריקולריים של סומטוסטטין, והוא נישא על ידי הצירקולציה ההיפותלמית-היפופיזיאלית השערית לבלוטת ההיפופיזה הקדמית, שם הוא מעכב את הפרשת GH. סוממטוסטטין ו-GHRH מופרשים באופן משתנה, תוך שהם מאפשרים הפרשה פעימתית של GH (Lee וחב' ב-JCI Insight משנת 2020). הפעילויות של GHRH מנוגדות לאלו של סומטוסטטין.
האנלוגים של GHRH
ל-GHRH מספר אנלוגים מבניים ותפקודיים כגון CJC-1293 (Jetté וחב' ב-Endocrinology משנת 2005), CJC-1295 (Teichman וחב' ב-J Clin Endocrinol Metab משנת 2006( ו־Pro-Pro-hGHRH(1-44)-Gly-Gly-Cys (Tang וחב' ב-Acta Pharmacologica Sinica משנת 2004). Sermorelin הוא מקטע פפטידי של GHRH, ושימש לאבחון של חסכים בהפרשת GH (Prakash ו-Goa ב-BioDrugs משנת 1999).Tesamorelin תחת שם המותג Egrifta, קיבל את אישור ה-FDA בשנת 2010 לטיפול ב-lipodystrophy בחולי HIV (Mauss ו-Schmutz ב-Medizinische Klinik משנת 2001). Tesamorelin נבחן להשפעתו על הקוגניציה של קשישים (Gever ב־MedPage Today משנת 2011).
הוראות לביצוע הבדיקה
הנבדק אינו אמור להיות מטופל על ידי תכשיר כלשהו העלול להשפיע על הפרשת ההיפופיזה. נטילת הדם במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב). גם מבחנת ג'ל מתקבלת. לאחר סרכוז הדגימה התבצע מיידית לאחר קרישת הדם, יש להפריד את הנסיוב (הנוזל העליון) מקריש הדם, ויש להעבירו למבחנת פלסטיק ולהקפיא לצורך העברה למעבדה. יש לפסול דגימות המוליטיות באופן מתון או בולט, וכן יש לפסול דגימות ליפמיות או איקטריות באופן מתון או בולט. הדגימה הקפואה יציבה למשך 90 יום. שיטת הבדיקה על ידי Direct Enzyme Immunoassay (EIA).
