כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - טיפול לאחר דום לב"
| שורה 19: | שורה 19: | ||
* לאחר סיום השמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM), עלול להתפתח חום. אמנם קיימים נתונים תצפיתיים סותרים לגבי נזק מחום לאחר שמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM), אך המניעה של חום נחשבת בלתי מזיקה ולכן כדאי לעשות זאת. | * לאחר סיום השמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM), עלול להתפתח חום. אמנם קיימים נתונים תצפיתיים סותרים לגבי נזק מחום לאחר שמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM), אך המניעה של חום נחשבת בלתי מזיקה ולכן כדאי לעשות זאת. | ||
| − | * | + | *מומלץ לזהות ולתקן תת לחץ דם בתקופה המיידית לאחר דום לב. |
*מומלץ לקבוע פרוגנוזה לא פחות מאשר 72 שעות לאחר סיום השמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM). לגבי מי שלא עבר שמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM), לא מומלץ לקבוע פרוגנוזה פחות מאשר 72 שעות לאחר חזרה של מחזור דם עצמוני. | *מומלץ לקבוע פרוגנוזה לא פחות מאשר 72 שעות לאחר סיום השמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM). לגבי מי שלא עבר שמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM), לא מומלץ לקבוע פרוגנוזה פחות מאשר 72 שעות לאחר חזרה של מחזור דם עצמוני. | ||
| − | * | + | *כל המטופלים המתדרדרים למצב של מוות מוחי או מוות לבבי לאחר דום לב התחלתי צריכים להיחשב תורמי איברים אפשריים. |
| + | |||
| + | ==אנגיוגרפיה כלילית== | ||
| + | |||
| + | יש לבצע אנגיוגרפיה כלילית דחופה (ולא בהמשך האשפוז או כלל לא) למטופלים עם דום לב מחוץ לבית חולים עם חשד לאטיולוגיה לבבית של דום לב ועליות במקטע ST באק״ג. כדאי לבצע אנגיוגרפיה כלילית דחופה למטופלים מבוגרים נבחרים (למשל, לא יציבים מבחינה חשמלית או המודינמית) חסרי הכרה לאחר דום לב מחוץ לבית חולים שיש חשד שמקורו לבבי אך ללא עליות במקטע ST באק״ג. כדאי לבצע אנגיוגרפיה כלילית למטופלים לאחר דום לב עבורם קיימת התוויה לאנגיוגרפיה כלילית, בלי קשר להיות המטופל חסר הכרה או ער. | ||
| + | |||
| + | יתכן שכדאי לבצע צנתור התערבותי ראשוני (PPCI) | ||
| + | לאחר חזרה של מחזור דם עצמוני בנבדקים עם דום לב שההנחה היא אטיולוגיה לבבית, גם ללא אוטם שריר הלב עם עלייה במקטע STEMI) ST) מוגדר בבירור. בלי קשר לחוסר הכרה, יש להתחיל לתת טיפול מתאים לתסמונות כליליות חריפות (ACS) או לאוטם שריר הלב עם עלייה במקטע ST, כולל צנתור התערבותי או טיפול פיברינוליטי. | ||
| + | |||
| + | סיבה: במחקרים תצפיתיים מרובים נמצא קשר חיובי בין רווסקולריזציה כלילית דחופה להישרדות והן לתוצא תפקודי חיובי. בהיעדר דום לב, ההנחיות כבר ממליצות על טיפול חירום באוטם שריר הלב עם עלייה במקטע ST ובטיפול חירום בתסמונת כלילית חריפה ללא עלייה במקטע ST עם חוסר יציבות חשמלית או המודינמית. מכיוון שניתן לתקן את תוצא חוסר ההכרה באמצעות תיקון של חוסר יציבות לבבית, ולא ניתן לקבוע תחזית מהימנה של חוסר הכרה במספר השעות הראשונות לאחר דום לב, טיפול חירום במטופלים לאחר דום לב צריך להתקיים על-פי הנחיות זהות. | ||
גרסה מ־22:44, 12 באוקטובר 2016
 | ||
|---|---|---|
| דגשים בעדכון הנחיות ה-American Heart Association לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף | ||
| [[File:|250px]]Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process. | ||
| הוועדה המקצועית | American Heart Association | |
| עריכה | ד"ר רואי בייגל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, חבר בקבוצת עבודה בנושא טיפול קרדיווסקולרי דחוף והצוות הבינלאומי בנושא דגשים בעדכון הנחיות AH | |
| קישור | באנגלית | |
| תאריך פרסום | 2015 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים
סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים בהמלצות של עדכון ההנחיות לשנת 2015 עבור טיפול לאחר דום לב כוללים את הנקודות הבאות: כל המטופלים המבוגרים חסרי ההכרה (כלומר,
חסרי תגובה משמעותית לפקודות מילוליות) עם חזרה של מחזור דם עצמוני לאחר דום לב צריכים לעבור שמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM), עם בחירה והשגה של טמפרטורת יעד בין 32°C לבין 36°C, ולאחר מכן שמירה על טמפרטורה זו במשך 24 שעות לפחות.
- מומלץ לבצע אנגיוגרפיה כלילית דחופה לכל המטופלים עם עליות במקטע ST ולמטופלים שלהם חוסר יציבות המודינמית או חשמלית ללא עליות במקטע ST לגביהם יש חשד לפגיעה קרדיווסקולרית.
- ההמלצות לגבי שמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM) עודכנו ונוספו להן ראיות חדשות המצביעות על כך שיש טווח טמפרטורות מטרה העשויות להיות קבילות בתקופה שלאחר דום לב.
- לאחר סיום השמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM), עלול להתפתח חום. אמנם קיימים נתונים תצפיתיים סותרים לגבי נזק מחום לאחר שמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM), אך המניעה של חום נחשבת בלתי מזיקה ולכן כדאי לעשות זאת.
- מומלץ לזהות ולתקן תת לחץ דם בתקופה המיידית לאחר דום לב.
- מומלץ לקבוע פרוגנוזה לא פחות מאשר 72 שעות לאחר סיום השמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM). לגבי מי שלא עבר שמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM), לא מומלץ לקבוע פרוגנוזה פחות מאשר 72 שעות לאחר חזרה של מחזור דם עצמוני.
- כל המטופלים המתדרדרים למצב של מוות מוחי או מוות לבבי לאחר דום לב התחלתי צריכים להיחשב תורמי איברים אפשריים.
אנגיוגרפיה כלילית
יש לבצע אנגיוגרפיה כלילית דחופה (ולא בהמשך האשפוז או כלל לא) למטופלים עם דום לב מחוץ לבית חולים עם חשד לאטיולוגיה לבבית של דום לב ועליות במקטע ST באק״ג. כדאי לבצע אנגיוגרפיה כלילית דחופה למטופלים מבוגרים נבחרים (למשל, לא יציבים מבחינה חשמלית או המודינמית) חסרי הכרה לאחר דום לב מחוץ לבית חולים שיש חשד שמקורו לבבי אך ללא עליות במקטע ST באק״ג. כדאי לבצע אנגיוגרפיה כלילית למטופלים לאחר דום לב עבורם קיימת התוויה לאנגיוגרפיה כלילית, בלי קשר להיות המטופל חסר הכרה או ער.
יתכן שכדאי לבצע צנתור התערבותי ראשוני (PPCI) לאחר חזרה של מחזור דם עצמוני בנבדקים עם דום לב שההנחה היא אטיולוגיה לבבית, גם ללא אוטם שריר הלב עם עלייה במקטע STEMI) ST) מוגדר בבירור. בלי קשר לחוסר הכרה, יש להתחיל לתת טיפול מתאים לתסמונות כליליות חריפות (ACS) או לאוטם שריר הלב עם עלייה במקטע ST, כולל צנתור התערבותי או טיפול פיברינוליטי.
סיבה: במחקרים תצפיתיים מרובים נמצא קשר חיובי בין רווסקולריזציה כלילית דחופה להישרדות והן לתוצא תפקודי חיובי. בהיעדר דום לב, ההנחיות כבר ממליצות על טיפול חירום באוטם שריר הלב עם עלייה במקטע ST ובטיפול חירום בתסמונת כלילית חריפה ללא עלייה במקטע ST עם חוסר יציבות חשמלית או המודינמית. מכיוון שניתן לתקן את תוצא חוסר ההכרה באמצעות תיקון של חוסר יציבות לבבית, ולא ניתן לקבוע תחזית מהימנה של חוסר הכרה במספר השעות הראשונות לאחר דום לב, טיפול חירום במטופלים לאחר דום לב צריך להתקיים על-פי הנחיות זהות.