האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

המדריך לטיפול בסוכרת - התסמונת המטבולית וטרום סוכרת

מתוך ויקירפואה

Diabetes.png

המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – תסמונת מטבולית, סוכרת

תסמונת מטבולית המאופיינת על ידי השמנה, היפרגליקמיה, היפרליפידמיה ויתר לחץ דם מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות סוכרת מסוג 2, סיבוכים קרדיווסקולרים ותמותה[1][2][3].

על פי ההגדרות המקובלות ניתן לסווג אדם כסובל מתסמונת מטבולית כאשר מתקיימים לפחות 3 מהתנאים הבאים[4]:

  • סוכר בצום מעל 100 מ"ג/ר"ל או נטילת טיפול תרופתי לסוכרת
  • השמנה בטנית המוגדרת כהיקף מותנים מעל 88 ס"מ בנשים או מעל 102 ס"מ בגברים
  • רמות טריגליצרידים מעל 150 מ"ג/ד"ל או טיפול תרופתי הניטל להורדת רמות טריגליצרידים
  • רמות HDL נמוכות מ-40 מ"ג/ד"ל בגבר ונמוכות מ-50 מ"ג/ד"ל באישה
  • לחץ דם גבוה מ-130/85 או נטילת טיפול להורדת לחץ דם

על פי הגדרות אלה, השמנה מאופיינת כעלייה בהיקף מותניים ולא ב-BMI וזאת עקב העובדה שעלייה בהיקף המותניים קשורה באופן הדוק יותר מ-BMI לסיכון בהתפתחות סוכרת מסוג 2 וסיבוכים קרדיווסקולרים[5][6][7]. כפי שניתן לראות בהגדרות, ה-BMI אינו מהווה קריטריון להגדרת תסמונת מטבולית למרות היותו גורם סיכון מובהק לסיבוכים קרדיווסקולרים, כיוון שמטרת ההגדרה של התסמונת המטבולית היא לאתר גורמי סיכון נוספים מעבר ל-LDL.

תהליכים פיזיולוגיים שונים משפיעים ומזרזים התפתחות של תסמונת מטבולית: אורח חיים, גנטיקה, גיל, השמנה, תנגודת לאינסולין ועוד. מתוך הידע הנצבר עד כה, נראה כי התנגודת לאינסולין מהווה את הגורם המכריע והמקשר בהתפתחות התסמונת המטבולית[8]. תנגודת לאינסולין נגרמת, בין השאר, עקב עלייה בחומצות שומן חופשיות (FFA) אשר משפעלות מסלולים דלקתיים, הפרשה של ציטוקינים[9][10], פגיעה במיטוכונדריה התאית ועלייה ביצירה של רדיקלים חופשיים[11].

לאור הקשר ההדוק שבין התסמונת המטבולית לבין תחלואה בסוכרת, סיבוכים קרדיווסקולרים ותמותה כללית, ישנה חשיבות קלינית בזיהוי חולים אלה והתערבות טיפולית הכוללת שינוי אורח חיים, פעילות גופנית, הורדת לחץ דם וכולסטרול.

טרום סוכרת

טרום סוכרת היא מצב מטבולי מורכב אשר השלכותיו משמעותיות הרבה מעבר להפרעה במטבוליזם הסוכר. על פי ה-ADA, טרום סוכרת מוגדרת כאחד מהבאים (Diagnosis and classification of diabetes, ADA): • רמות גלוקח בצום- (125-100 - impaired fasting glucose (IFG מ"ג/ד"ל. • HbAlc- 6.4%-5.7% • רמות גלוקוז שעתיים לאחר העמסת גלוקוז (75 מ"ג)-140-199 -(impaired glucose tolerance (1GT מ"ג/ד"ל. החשיבות בהגדרה זו נובעת ישירות מהעובדה שמטופלים עם טרום סוכרת נמצאים בסיכון גבוה מאוד, פי 10-3 לפתח סוכרת. ה-ADA מעריך כי כ-70% מהאנשים עם טרום סוכרת יפתחו סוכרת במהלך חייהם. כמו כן, טרום סוכרת מהווה גורם סיכון לסיבוכים מיקרו ומאקרווסקולריים וכן כבד שומני, תסמונת דום נשימתי בשינה ועוד12. ביכולתנו כמטפלים לעכב ואף למנוע את התקדמות המחלה על ידי עידוד המטופל לשינוי אורח חיים והתאמת טיפול תרופתי. מצב של טרום סוכרת מהווה, כאמור, גורם סיכון מגיורי להתפתחות סוכרת אשר גובר עוד יותר בהינתן גורמי סיכון נוספים כגון היסטוריה משפחתית, סוכרת בהריון, השמנה, תסמונת מטבולית ועוד. מספר עבודות ניסו לפתח סמנים ואלגוריתמים אשר יחזו את הסיכון של האדם לעבור מטרום סוכרת לסוכרת, אולם טרם נעשה בהם שימוש קליני רחב13■14 Centers for Disease Control and Prevention) CDC-n) פיתח שאלון קצר למבוגרים אסימפטומטיים אשר מעריך את

ביבליוגרפיה

  1. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה1
  2. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה2
  3. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה3
  4. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה4
  5. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה5
  6. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה6
  7. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה7
  8. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה8
  9. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה9
  10. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה10
  11. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה11

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר יוני שפירא, פרופ׳ איתמר רז, ד"ר גניה אהרון־חננאל