כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק המדריך לטיפול בסוכרת - טיפול באינסולין בסוכרת סוג 2 - Insulin treatment in type 2 diabetes
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. בקשה זו מופנית גם לעורכים רפואיים. | ||
| העורכים מבקשים להמתין עם עריכת הערך עד להוספתו לרשימת הערכים ב"ניהול עבודה ויקי". | |||
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז
| המדריך לטיפול בסוכרת | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר ענת צור, פרום׳ נעים שחאדה, ד"ר ליאת ברזילי-יוסף | |
| שם הפרק | טיפול באינסולין בסוכרת סוג 2 | |
| עורך מדעי | פרופסור איתמר רז | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
| מועד הוצאה | 2022 | |
| מספר עמודים | 614 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול תרופתי בסוכרת
וכרוז מסוג 2 היא מחלה פרוגרסיבית בה ערכי הסוכר עולים עם הזמן במקביל להתדרדרות בתפקוד תאי הבטא של T j הלבלב. ההפרעה העיקרית הינה בהפרשת האינסולין וקשורה לדלקת ולסטרס מטבולי של תאי הבטא. שמירה על ערכי הסוכר קרובים ככל האפשר לנורמה מקטינה את שיעור סיבוכי הסוכרת, אך קשה להשגה. כ-25% מהמטופלים תרופתית לא מצליחים להישאר בדרגת האיזון המומלצת למרות הוספת תרופות שונות ויזדקקו לטיפול באינסולין כדי לפצות על המשך התדרדרות תפקוד תאי הבטא.
בבסיס הפתופיזיולוגי של סוכרת מסוג 2 נמצא מחסור יחסי של אינסולין בשילוב תנגודת לאינסולין. קיימות דרגות שונות של חסר באינסולין ולכן ניתן לשלב טיפול באינסולין בכל שלבי המחלה, לרבות בשלביה הראשונים. עם הופעת תרופות חדשות לטיפול בסוכרת, הטיפול באינסולין (בעיקר אינסולין קצר טווח) נדחק לקווים מתקדמים יותר בטיפול, אם כי ההחלטה היא כמובן אינדיבידואלית.
קיימת התפתחות מתמדת בתכשירי האינסולין, כשבשני העשורים האחרונים יצאו לשוק סוגי אינסולין משופרים. ״האנלוגים הבזאלים״ - אינסולין גלארגין (לנטוס) ודטמיר (לבמיר) הוכחו כמפחיתים את הסיכון להיפוגליקמיה ולעלייה במשקל בהשוואה ^NPH, ובהמשך פותחו האנלוגים לטווח ארוך מאוד (טרגלודק וטוגיאו) שהוכחו כמפחיתי הסיכון להיפוגליקמיה גם בהשוואה ללנטוס. כיום נמצא בשלבי מחקר מתקדם שימוש באנלוג לאינסולין במתן חד שבועי1. שיפורים אלו הקלו את התחלת הטיפול באינסולין והקטינו את חשש הרופאים מפני הטיפול בו. גם החששות שאינסולין מאיץ טרשת הופרכו במחקר 2ORIGIN. עם זאת, למרות ההכרה בחשיבות האיזון הגליקמי, יש נטייה לאיחור של כ-7-3 שנים בהתחלת הטיפול באינסולין’.
הסיבה העיקרית לדחיית התחלת טיפול באינסולין, למרות כישלון הטיפול התרופתי, חינה התנגדות פסיכולוגית לאינסולין (Psychological insulin Resistance, PIR), הן מצד החולים והן מצד הצוות המטפל. התנגדות זו נובעת משילוב של פחד מזריקות עצמיות, חששות ממורכבות הטיפול, מפני היפוגליקמיה ומפני עלייה במשקל. גם כשכבר מתחילים טיפול באינסולין, הטיפול לרוב איננו אגרסיבי די הצורך.
טבלה 1. מדוע רופאים ראשוניים מהססים להציע לחולים טיפול באינסולין?
הסיבה לעיכוב בהצעת טיפול באינסולין ע״י הרופא הראשוני
תרופות ממשפחת הסולפונילאוריאה גורמים לת״ל דומות ביעילות פחותה. תחת שימוש נכון באינסולין וטיטרציה נכונה מעט אירועי היפוגליקמיה משמעותיים חשש מתופעות לוואי ובמיוחד היפוגליקמיה והשמנה
הגברת זמינות המומחים בתחום הסוכרת לחולים ולרופאים. העלאת הביטחון והניסיון של הרופא בטיפול באינסולין חוסר ידע מספיק של הרופא על הטיפול באינסולין
הכשרת כוח אדם מתאים (קורסי אחיות סוכרת ומדריכות סוכרת) ותקינה תואמת חוסר כוח אדם מקצועי לתמוך בטיפול-אחיות סוכרת, דיאטניות
עבודת צוות והדרכה על ידי האחיות חוסכת זמן. הנהגת תגמול
מותאם חוסר זמן וחוסר בתגמול לרופא על טיפול באינסולין
חשש של הרופא שהחולה לא מעוניין בטיפול באינסולין
בפועל, רוב החולים יסכימו לטיפול אם הרופא יהיה משוכנע בכך ויציג זאת בביטחון