האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6832 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6832 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

המדריך לטיפול בסוכרת - טכנולוגיות לניטור סוכר - Sugar monitoring technologies

מתוך ויקירפואה

Diabetes.png

המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז

פרק ראשי


תת הפרק הבא תת הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #7.2: המדריך לטיפול בסוכרת - טכנולוגיות לניטור סוכר - Sugar monitoring technologies

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

המדריך לטיפול בסוכרת
מדריךסוכרת.jpg
שם המחבר ד"ר איתן רויטמן
שם הפרק טכנולוגיות לניטור סוכר
מאת המועצה הלאומית לסוכרת,
משרד הבריאות
מועד הוצאה 2022
מספר עמודים 614
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ניטור ערכי סוכר

ניטור סוכר הוא חלק בלתי נפרד מטיפול ומעקב מחלת הסוכרת. בעבר הרחוק האמצעים הנמצאים ברשותנו לא היו קיימים, וניטור סוכר בוצע בעזרת בדיקה סוכר בשתן אחת לתקופה ובהמשך בבדיקות דם במעבדה, ועל פי בדיקות בודדות היו מבוצעים שינוי תרופתי או שינוי במינוני אינסולין.

עם התפתחות הטכנולוגיה נכנסו לשימוש מדי סוכר (גלוקומטרים) ביתיים לשימוש אישי. במהלך השנים מדי הסוכר השתפרו משמעותית מבחינת מהירות, דיוק ורגישות ובשנים האחרונים התווספו תכונות נוספות וחיבוריות לטלפונים חכמים ושידור המידע לענן.

בתחילת שנות ה-2000 החלו להופיע מכשירי הניטור הרציף באופן מסחרי - בתחילת הדרך התקבל מידע של מספר שעות. בחיישנים אשר בשימוש בארץ, ניתן לקבל מידע רציף עד שבועיים עם מרבית החיישנים ללא צורך בהחלפה. ישנה אפשרות להשתמש במערכת עם חיישן אשר ניתן להכניס מתחת לעור ומאושרת לשימוש עד 180 יום.

ישנם מאמצים רבים למצוא פתרונות של ניטור לא פולשני אך מערכות אלו טרם הגיעו לרמות ביצועים של הניטור הפולשני (או חצי פולשני). עיקר המאמצים מתמקדים בניטור דרך העור, העיניים והרוק.

אם בעבר השימוש בטכנולוגיות מתקדמות יוחס רק למטופלים עם סוכרת מסוג 1, נכון ל-2022, השימוש במכשירים אלו תופס מקום משמעותי, הולך וגובר גם במטופלים עם סוכרת מסוג 2, בין אם מדובר במדי סוכר חכמים, משאבות אינסולין ומכשירי ניטור רציף - ישנן יותר ויותר עבודות אשר מציגות תוצאות חיוביות כתוצאה משימוש במכשירים אלה.

מדי סוכר

הגלוקומטר הוא ביו-סנסור אשר תפקידו למדוד את רמת הגלוקוז הוא מורכב מ-3 חלקים:

  1. החלק המזהה את הגלוקוז
  2. המתמר אשר מעביר את המידע לאופן בו ניתן למדוד את רמת הגלוקוז
  3. יחידת עיבוד אשר מציגה נתונים באופן שניתן לקרוא אותם

מרבית הגלוקומטרים משתמשים במתמר אלקטרוכימי. ישנם 3 אנזימים עיקריים למדידת גלוקוז:

  • Hexokinase
  • Glucose Oxidase
  • Glucose 1 dehydrogenase - GDH

הראשון משמש בעיקר במכשירים במעבדות. הדור הראשון של הגלוקמטרים עבד עם האנזים (Glucose Oxidase (GO והמכשירים החדשים יותר עובדים עם האנזים GDH אשר אמנם יותר יקר אך עם יתרונות לעומת הישן מבחינת תלות בחמצן, PH, תגובה מהירה[1][2].

רמת הדיוק של הגלוקומטרים נמדדת על ידי ערך הנקרא MARD ‏(Mean Absolute Relative Difference) אשר משווה בין מדידות הגלוקומטר למכשיר הייחוס YSI‏ (Yellow Springs instruments, OH). תקן 2013 iso דורש בערכי סוכר מתחת ל-100 מיליגרם/דציליטר היות שמעל ל-95 אחוזים מהמדידות יהיו בטווח סטייה של עד 15 מיליגרם/דציליטר ובערכים מעל 100 מיליגרם/דציליטר היות שמעל ל-95 אחוזים מהמדידות יהיו בטווח סטייה של עד 15 אחוזים. ישנה לעיתים שונות משמעותית בין מכשירים שונים ואף כאלו שאושרו על ידי הרגולטורים[3][4].

ביצוע מדידות סוכר ביתיות מומלץ בנסיבות הבאות[5][6][7][8][9][10]:

  • מטופלים המזריקים אינסולין - ביצוע מדידה לפני ההזרקה לקביעת כמות האינסולין
  • הערכת התגובה לשינוי טיפול תרופתי או באורח החיים
  • למידת התגובה למאכלים שונים (ביצוע מדידת סוכר לפני ושעתיים לאחר תחילת הארוחה)
  • איתור היפוגליקמיות כולל היפוגליקמיות ליליות
  • בזמן היפוגליקמיה ולאחריה להערכת אופן תיקון ההיפוגליקמיה (כלל ה-15)
  • בזמן מחלה חריפה
  • לפני ואחרי פעילות גופנית
  • לפני פעולות הדורשות ריכוז גבוה (כגון נהיגה)
  • הערכת פערים וכיול של מכשירי ניטור רציף
  • סוכרת היריון

יש להקפיד על ביצוע נכון של מדידת הסוכר כולל שטיפת ידיים לפני או חיטוי באלכוהול וייבוש הידיים, החלפת הדוקרן, התאמת עומק המחט וביצוע דקירה בחלק הצירי של האצבע (להפחתת הכאב).

מד סוכר משדר

גלוקומטרים אשר בעלי יכולת שידור הנתונים לענן. הוכנסו לשימוש בישראל מדי סוכר בעלי יכולת שידור הנתונים (Connected Glucometer). המכשירים משדרים את הוצאות הסוכר לאפליקציה המותקנת על הטלפון החכם אשר בעזרת חיבוריות לאינטרנט משדר את התוצאות לתוכנה ייעודית בענן. על ידי מתן הרשאות ניתן לאפשר צפייה מרחוק. בעבר הקרוב דרך העברת הנתונים הייתה על ידי חיבור הגלוקומטרים בבית והורדת הנתונים באופן יזום אך מאז, הנתונים עוברים באופן רציף לענן ומאפשרים יכולה ניטור מרוחק גם לגלוקומטרים. מרבית מכשירים אלו משדרים לטלפון הנייד דרך Bluetooth.

מד סוכר רציף

מדי סוכר אשר בודקים באופן רציף את ערכי הסוכר בנוזל הבין-תאי. המערכת בנויה מ-3 חלקים: חיישן, משדר ויחידת קלט (בחלק מהמערכות החיישן והמשדר מגיעים כיחידה אחת). ניתן לחלק את החיישנים ל-2 סוגים - חצי פולשני ופולשני. רוב המערכות הן חצי פולשניות, קרי, ישנה מחט אשר חודרת דרך העור לאזור הנוזל הבין-תאי. הסוכר אשר עובר מהדם לאזור של הנוזל הבין-תאי נקלט במחט ומבוצע עיבוד - תהליך זה לוקח מספר דקות ולכן המידע המוצג הוא בעיכוב של מספר דקות (ישנו אלגוריתם אשר תפקידו לשפר את התהליך ולתת הערכה עדכנית יותר). החיישן מוחלף מדי מספר ימים (בין 6 ל-14). חיישן מערכת האברסנס (eversense) הוא חיישן פולשני אשר מושתל מתחת לעור ופועל בטכנולוגיה של פלורוסנס (החזר אור). גם כאן הקריאה מבוצעת מהנוזל הבין-תאי.

המשדר במערכות החצי פולשניות מוצמד לחיישן והוא לשימוש רב פעמי (בין 3–12 חודשים). במערכת הפריסטייל ליברה המשדר מגיע יחד עם החיישן כיחידה אחת ובמערכת האברסנס המשדר ניתן להשמה והורדה באופן חופשי. יחידת הקלט יכולה להיות קורא ייעודי, משאבת אינסולין או טלפון חכם.

ישנן מספר דרכים לחלק את מדי הסוכר הרציפים[11]:

Real Time CGM :RT-CGM - מכשירי הניטור ה"קלאסיים" אשר משדרים את נתוני הסוכר בזמן אמת ליחידת קלט. החיישן בודק את הסוכר כל מספר דקות לכל אורך חיי החיישן (בין 6–14 ימים ועד 180 יום לחיישן האברסנס). המידע המתקבל הוא של ערך הסוכר הנוכחי (בנוזל הבין תאי), מגמת השינוי על ידי חצים (בדקות האחרונות) וגרף של השעות האחרונות. המכשיר מספק בנוסף התראות לפי ערכים שנקבעו ומגמות שינוי ואף מאפשר לנבא היפוגליקמיה עד כשעה מראש ולהתריע מבעוד מועד. חלק מהמכשירים דורשים כיול עם מד סוכר (לרוב פעמיים ביום) אך ישנם דגמים אשר אינם דורשים כיול[11]. המכשירים הנמצאים בשימוש בישראל הם DEXCOMG6, MEDTRONIC GURDIAN 3 ו-EVERSENSE. ישנם דגמים ישנים יותר של אותן חברות אשר יוצאים בהדרגה משימוש[12]. ה-FDA‏ (Food and Drug Administration) אישר את מכשיר ה-06 DEXCOM כ-iCGM - משמעות הדבר כי זהו המכשיר הראשון המאושר לחיבוריות למכשירים נוספים (integrated CGM)‏[11][13]. קיימים עוד מכשירי ניטור רציף מאושרי אמ"ר (אביזרים ומכשירים רפואיים) בישראל אך הם טרם בשימוש.

Intermittent Scan CGM :IS-CGM - מכשיר ניטור אשר על מנת לצפות בערך הסוכר יש לסרוק עם הקורא את החיישן. המידע המוצג בכל סריקה כולל את ערך הסוכר, מגמת השינוי על ידי חצים וגרף של 8 השעות האחרונות - אם לא בוצעה סריקה מעל 8 שעות, המידע הולך לאיבוד. המכשיר אינו דורש כיול והחיישן פועל עד 14 יום. המכשיר מוכר גם כמכשיר ניטור אשר עובד בטכנולוגיה הנקראת פלאש. המכשיר היחידי בקבוצה זו הוא הפריסטייל ליברה. בשנת 2021 נכנס לשימוש מכשיר הפריסטיל ליברה 2.0. המכשיר פועל באותה טכנולוגיה אך מספק גם התרעות בזמן אמת על סוכר גבוה/נמוך וצורך בביצוע סריקה על מנת לראות את ערך הסוכר. מכשיר הפריסטייל ליברה 3.0 אשר הוכרז בעולם יתפקד כאותם מכשירי RT-CGM.

שימושיות מכשיר ניטור רציף

מכשירי הניטור הרציף נמצאים בשימוש נרחב אצל מטופלים עם סוכרת מסוג 1 ומשפרים את איזון הסוכר, מפחיתים היפוגליקמיות, מפחיתים אה תנודתיות הסוכר ומשפרים את הזמן ביעד הסוכר בין 70–180 מיליגרם/דציליטר. ישנם מחקרים רבים המראים יתרונות אלו גם בסוכרת מסוג 1 וגם בסוכרת מסוג 2, בהם ניתן לציין מאגר גדול בשם TID EXCHANGE של מטופלים עם סוכרת מסוג 1 בארצות הברית שבדק השוואה בין שימוש עם מד סוכר רציף לבין שימוש בבדיקות סוכר בגלוקומטר (בין אם קיימת משאבת אינסולין או לא) על פי נתוני TID EXCHANGED ישנו יתרון משמעותי לשימוש בניטור רציף וכמו כן, במחקר מבוקר אשר השווה בין הזרקות בעט + גלוקומטר, משאבת אינסולין + מד סוכר, הזרקות בעט + מד סוכר רציף, משאבת אינסולין + ניטור רציף, נראה הבדל משמעותי בשימוש במד סוכר רציף[14][15][16][17][18][19][20]. עצם השימוש במכשיר ניטור רציף מאפשר לאתר היפוגליקמיות שלא היו ידועות ובפרט בלילה בהשוואה לשימוש בגלוקומטר גם במטופלים עם סוכרת מסוג 2 אשר מטופלים באינסולין[21]. ישנה אפשרות גם לשימוש תקופתי במכשירי ניטור רציף אשר הראו שיפור באיזון אשר נשמר במשך שנה לאחר שימוש לסירוגין במשך 3 חודשים[22].

במטופלים עם סוכרת מסוג 2 מכשירים אלו הראו גם כן יתרון באיזון מטופלים עם הפחתת HbA1c ושיפור זמן ביעד[20][23][24] והשימוש במכשירים אלו בסוכרת מסוג 2 הולך וגובר.

מיקום החיישן בגוף הוא על פי ההתוויות השונות של כל אחה מהחברות. בעבודה שהשוותה בין היד לבטן של מכשיר ה-4 DEXCOM לא נראה הבדל משמעותי[25] וכמו כן עם מכשיר ה-DEXCOM G5 שהשווה בנוסף עם העכוז לא נראה הבדל משמעותי[26].

מכשירי הניטור הרציף משמשים חלק בלתי נפרד מהלבלב המלאכותי (ראו פרק נפרד).

התוויות בסל לסוכרת מסוג 1

RT-CGM - סנסור ניטור רציף

הטכנולוגיה תינתן לחולי סוכרת מסוג 1 הסובלים מקושי באיזון.

הטכנולוגיה תינתן בהתוויות הבאות:

  • נשים חולות סוכרת מסוג 1 בהיריון, שאינן מאוזנות לפני ההיריון ובמהלכו. הטכנולוגיה תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי: לתקופה שלפני הכניסה להיריון לצורך השגת איזון, לתקופת ההיריון ולתקופת משכב הלידה. הטכנולוגיה תינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת או רופא מומחה ברפואת נשים במרפאה להיריון בסיכון גבוה
  • ילדים חולי סוכרת מסוג 1 שאינם משתמשים בטכנולוגית FLASH לניטור סוכר הסובלים מקושי באיזון רמת סוכר למרות טיפול מיטבי:
    • ילדים מגיל 8 עד גיל 18 שחוו שני אירועים מתועדים של היפוגליקמיה
    • ילדים עד גיל 8 שקיים קושי להשיג איזון בטיפול במחלתם. הטכנולוגיה תינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת
  • מבוגרים בני 18 ומעלה חולי סוכרת מסוג 1 הסובלים מהיפוגליקמיה לא מודעת (unawareness) וקושי באיזון רמת סוכר למרות טיפול מיטבי שחוו שני אירועים של היפוגליקמיה מתועדים, ב-12 החודשים שקדמו לבקשה. הטכנולוגיה תינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת
  • מבוגרים בני 18 ומעלה חולי סוכרת מסוג 1 הסובלים מהיפוגליקמיה סימפטומטית עם תיעוד בניטור Flash או גלוקומטר או תיעוד במרפאה של 3 אירועים של מדידת גלוקוז 45 מיליגרם אחוז ומטה במשך 3 חודשים רצופים

הטכנולוגיה תינתן בהמלצת רופא מומחה בסוכרת או מרפאת סוכרת.

IS-CGM - סנסור פריסטייל ליברה (טכנולוגית Flash לניטור סוכר)

הטכנולוגיה תינתן לכל אחד מהמקרים הבאים:

  • עבור חולה סוכרת מסוג 1 מבוגר שאינו משתמש בניטור סוכר רציף
  • עבור ילד חולה סוכרת מסוג 1 שאינו משתמש בניטור סוכר רציף. עבור חולה סוכרת מסוג 1 העונה על מסגרת ההכללה בסל של ניטור סוכר רציף, יהיה החולה זכאי לשימוש באחד מהשניים - ניטור סוכר רציף או טכנולוגיית Flash לניטור סוכר

Professional CGM/Blinded CGM

ניתן להשתמש במכשירים אלו גם באופן שהמטופל אינו רואה את ערכי הסוכר והמידע נצפה בצורה רטרוספקטיבית ומנותח לאחר מכן. באופן זה המטופל אינו משפיע בצורה ישירה או עקיפה על ערכי הסוכר מאחר שאין תגובה מיידית לערך הסוכר האמיתי (על ידי שינוי אורח חיים או טיפול תרופתי באותה תרופה). כלי זה משמש גם במסגרת מחקרים להערכה של ההנהגות הסוכר ופרמטרים שונים.

מומלץ כי השימוש בטכנולוגיות אלו יהיה מלווה בתהליך לימודי של המטופל מהצד השני עם הסבר על הטכנולוגיה, כיצד להשתמש בה בצורה נכונה וכיצד לפרש את הנתונים המתקבלים ולהגיב בהתאם לתוצאות ולמגמות על מנת להפיק את המיטב[27][28].

מכשירי ניטור רציף הם GOLD STANDARD בטיפול בסוכרת מסוג 1.

גלוקומטריקס[27]

לאור העובדה כי קיימים מכשירים רבים ומרבית החברות פיתחו במקביל תוכנות לצפייה בנתוני הסוכר, נגרם חוסר אחידות בדרך הצגת הנתונים, דבר אשר מקשה על הצוותים המטפלים. בשנת 2013‏[29] התפרסם מאמר קונצנזוס לגבי דרך הצגת הנתונים באופן הנקרא AGP - Ambuiatory Glucose Profile ובשנת 2017 פורסם מאמר קונצנזוס נוסף על הפרמטרים אשר יש להציג באופן אחיד.

חציון סוכר: מחושב מתוך הנתונים.

eHbA1c: ערך המוגלובין מסוכרר משוער לתקופה (לרוב של שבועיים). לאור בלבול ופערים בין ערך ההמוגלובין המסוכרר האמיתי והמשוער נכנס מונח חדש בשם (51GMI (Glucose Management index‏[30] אשר מטרתו למנוע בלבול זה. ה-GMI יכול להיות מחושב ממכשיר ניטור רציף בלבד בעוד eHbA1c יכול להיות מחושב גם מגלוקומטר.

היפוגליקמיה: (אירוע מוגדר כפרק זמן של לפחות 15 דקות).

  1. 1 Level - סוכר מתחת ל-70 מיליגרם/דציליטר
  2. 2 Level - סוכר מתחת ל-54 מיליגרם/דציליטר

היפרגליקמיה:

ערכים מעל 180 מיליגרם/דציליטר וערכים מעל 250 מיליגרם/דציליטר.

זמן ביעד (Time in Range) ‏[31]:

  • ראשוני - אחוז הזמן שהסוכר היה בין 70–180 מיליגרם/דציליטר
  • שניוני - אחוז הזמן שהסוכר היה בין 70–140 מיליגרם/דציליטר

תנודתיות:

cv) Coefficient variance) מקובל להשתמש במספר 36 אחוזים לצורך הפרדה בין תנודתיות טובה (מתחת ל-36 אחוזים) או גבוהה (מעל 36 אחוזים).

SD - סטיית תקן.

AGP - בהמשך לנכתב מעלה - מדובר באופן הצגת הנתונים על ידי מספרים וגרפים. ה-AGP מורכב מ-3 חלקים: נתונים מספריים, גרף ראשי של המידע בתקופה הנבחרת (מקובל להשתמש בשבועיים האחרונים) וגרפים יומיים. הסיבה שמשתמשים בשבועיים האחרונים היא בשל עבודה אשר הראתה כי ניטור רציף במהלך של שבועיים מנבא את התנהגות הסוכר גם לתקופה ארוכה יותר - ישנו יישור של העקומות בנקודה זו מבחינת הפרמטרים של הסוכר (היפוגליקמיות, היפרגליקמיות, זמן ביעד וכדומה). הגרף הראשי מכיל את כל מדידות הסוכר בתקופה הנבחרת ומדובר באלפי מדידות סוכר כאשר מדובר בניטור רציף (ניתן להציג גם תמונת AGP ממדי סוכר אך יש צורך במספר מדידות משמעותי על מנת לקבל תמונה ברורה). בגרף ניתן לראות את החציון של הסוכר לאורך שעות היממה, השטח של אחוזון 275-75 אחוזים (נקרא IQR - Inter Quartile Range) אשר מייצג את האיזון שהמטופל היה בו 50 אחוזים מהזמן. השטח מעבר הוא אחוזון 10 עד 90 אחוזים וניתן לראות בחלק מהתוכנות גם את אחוזון 0 עד 100 אחוזים.

ישנו שימוש גובר במושג זמן ביעד (Time in Range) בייחוד כאשר מדובר במכשירי ניטור רציף. ישנן עבודות אשר מראות את הקשר בין TIR לבין סיבוכי הסוכרת (בדומה לקשר בין HbA1c וסיבוכי הסוכרת)[31]. זמן ביעד 70 אחוזים מקביל רמת HbA1c של 7 אחוזים‏[32].

תוכנות לצפייה בנתוני סוכר

למרבית החברות קיימת תוכנה לצפייה בנתוני הסוכר אשר לרוב ניתן לצפות בה בנתונים המופקים רק ממכשירים של אותה חברה. לאור העובדה כי קיימים מכשירים רבים בשימוש ולעיתים מטופלים מנטרים בגלוקומטר של חברה אחת, מד סוכר רציף של חברה שנייה ומשאבה של חברה שלישית - ישנה חשיבות גדולה ביותר לכלי אחד אשר ניתן לפרוק לתוכו את מרבית המכשירים.

Glooko/Diasend - פלטפורמה אשר מאפשרת לפרוק את מרבית הטכנולוגיות הקיימות בשוק. הפלטפורמה מורכבת ממכשיר אשר ניתן לחבר אליו את המכשירים ותוכנה אינטרנטית אשר ניתן לצפות בה את נתוני המטופל וכמו כן אפשרויות מסוימות לניהול אוכלוסייה. התוכנה תומכה בהצגת נתונים באופן של AGP.

Tidepool - פלטפורמה אינטרנטית אשר הוקמה בארצות הברית על ידי ארגון ללא מטרות רווח באותו שם. הארגון נתמך על ידי ה-JDRF בארצות הברית. הפלטפורמה מאפשרת פריקה של מרבית הטכנולוגיות החדשות ורשימת המוצרים הנתמכים גדלה כל הזמן. מדובר כפלטפורמה אשר מתפתחת בקצב מהיר עם תוספות לעיתים קרובות. הארגון מפתח במקביל גם יכולות של לבלב מלאכותי.

Carelink Pro - התוכנה של חברת מדטרוניק לצפייה בנתוני משאבת אינסולין ומד הסוכר הרציף של החברה. ניתן לפרוק לתוכה גם מידע ממדי סוכר אישיים (כגון Freestyle, Contour, Accu-chck).

חשוב לזכור - טכנולוגיות לניטור סוכר

  • שימוש בטכנולוגיות בסוכרת משפר את האיזון, מפחית היפוגליקמיות ומשפר את איכות חיי המטופל. יש לעודד שימוש נכון בטכנולוגיות אלו בכל מטופל עם סוכרת מסוג 1 ובמטופלים באינסולין
  • הטכנולוגיה היא כלי עזר לאיזון הסוכרת ואינה מהווה תחליף להתנהלות נבונה בניהול הסוכרת
  • ישנה חשיבות גדולה להדרכה נכונה לשימוש בטכנולוגיות גם לצוותים המטפלים ונם למטופלים עצמם
  • ישנה התפתחות טכנולוגית מהירה ויש להתאים את עצמנו ליכולות ולאפשרויות החדשות

ביבליוגרפיה

  • Danne T, Nimri R, Battelino B et al. International consensus on use of continuous glucose monitoring. Diabetes Care. 2017;40(12):1631-1640
  1. ↑ Eun-Hyung Yoo, Soo-Youn Lee. Glucose Biosensors: An Overview of Use in Clinical Practice. Sensors 2010,10,4558-4576
  2. ↑ Stefano Ferri, Katsuhiro Kojima, Koji Sode. Review of Glucose Oxidases and Glucose Dehydrogenases: A Bird's Eye View of Glucose Sensing Enzymes. J Diabetes Sci TechnoL 2011 Sep; 5(5): 1068-1076
  3. ↑ International Organization for Standardization. In vitro diagnostic test systems—requirements for blood-glucose monitor- ing systemsfor self-testing in managing diabetes mellitus. ISO 15197:2013 (E).
  4. ↑ Laya Ekhlaspour, Debbie Mondesir, Norman Lautsch, Courtney Balliro, Mallory Hillard, Kendra Magyar, Laura Goergen Ra- docchia, Aryan Esmaeili, Manasi Sinha, Steven J. Russel. Comparative Accuracy of 17 Point-of-Care Glucose Meters. J Diabetes Sci TechnoL 2017 May; 11(3): 558-566
  5. ↑ SN Parsons, SD Luzio, JN Harvey, SC Bain , WY Cheung, A Watkins, DR Owens. Effect of structured self-monitoring of blood glucose,with and without additional TeleCare support, on overall glycaemic control in non-insulin treated Type 2 diabetes: the SMBG Study, a 12-month randomized controlled trial. Diabet. Med. 36:578-590 (2019)
  6. ↑ Edoardo Mannucci, Alessandro Antenore, Francesco Giorgino, Marina Scavini. Effects of Structured Versus Unstructured Self-Monitoring of Blood Glucose on Glucose Control in Patients With Non-insulin-treated Type 2 Diabetes: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Journal of Diabetes Science and Technology 2018, Vol. 12(1) 183- 189
  7. ↑ Kan K, Zhu W, Lu F, Shen Y, Gao F, Mo Y, He X, Bao Y, Zhou J, Jia W. Contribution of Structured Self-Monitoring of Blood Glucose to the Glycemic Control and the Quality of Life in Both Insulin- and Noninsulin-Treated Patients with Poorly Controlled Diabetes. Diabetes Technol Then 2017 Dec;19(12):707-714
  8. ↑ American Diabetes Association: Standards of Medical Care in Diabetes—2019. Diabetes Care 2019;42(SuppL 1)
  9. ↑ Melanie J. Davies, David A D'Alessio,Judith Fradkin,Walter N Kernan,Chantal Mathieu, Geltrude Mingrone,Peter Ross- ing,Apostolos Tsapas,Deborah J Wexler,John B. Buse. Management of hyperglycaemia in type 2 diabetes, 2018. A consensus report by the American Diabetes Association (ADA) and the European Association for the Study of Diabetes (EASD). Diabetolo- gia. 2018 Dec;61(12):2461-2498
  10. ↑ Jochen Sieber, Frank Flacke, Manuela Link, Cornelia Haug, and Guido Freckmann. Improved Glycemic Control in a Patient Group Performing 7-Point Profile Self-Monitoring of Blood Glucose and Intensive Data Documentation: An Open-Label, Multi- center, Observational Study. Diabetes Ther. 2017 Oct; 8(5): 1079-1085
  11. ↑ 11.0 11.1 11.2 Edelman, Argento, Pettus, Hirsch Clinical Implications of Real-time and Intermittently Scanned Continuous Glucose Moni- toring. Diabetes Care 2018;41:2265-2274
  12. ↑ David Olczuk, Ronny Priefe. A history of continuous glucose monitors (CGMs) in self-monitoring of diabetes mellitus. Diabe- tes & Metabolic Syndrome: Clinical Research & Reviews 12 (2018) 181-187.
  13. ↑ Viral N. Shah, Lori M. Laffel, R. Paul Wadwa, and Satish K. Garg. Performance of a Factory-Calibrated Real-Time Continuous Glucose Monitoring System Utilizing an Automated Sensor Applicator Diabetes Technology & Therapeutics 2018 20:6,428-433
  14. ↑ Beck RW, Riddlesworth T, Ruedy K, et al.; DIAMOND Study Group. Effect of continuous glucose monitoring on glycemic control in adults with type 1 diabetes using insulin injections: the DIAMOND randomized clinical trial. JAMA 2017; 317:371-378
  15. ↑ Beck RW, Riddlesworth TD, Ruedy K, et al.; DIAMOND Study Group. Continuous glucose monitoring versus usual care in patients with type 2 diabetes receiving multiple daily insulin injections: a randomized trial. Ann Intern Med 2017;167:365-374
  16. ↑ Lind M, Polonsky W, Hirsch IB, et al. Continuous glucose monitoring vs conventional therapy for glycemic control in adults with type 1 diabetes treated with multiple daily insulin injections: the GOLD randomized clinical trial. JAMA 2017;317:379-387
  17. ↑ Soupal J, Petru,zelkov a L, Fleka c M, et al. Comparison of different treatment modalities insulin regimens, in 52 weeks of follow-up: a COMISAIR study. Diabetes Technol Ther 2016; 18:532-538
  18. ↑ Riddlesworth T, Price D, Cohen N, Beck RW. Hypoglycemic event frequency and the effect of continuous glucose monitor- ing in adults with type 1 diabetes using multiple daily insulin injections. Diabetes Ther 2017;8:947-951
  19. ↑ Kellee M. Miller, NicoleC. Foster, Roy W. Beck, Richard M. Bergenstal, Stephanie N. DuBose, Linda A. DiMeglio, David M. Maahs, and William V.Tamborlane, fortheTID Exchange Clinic Network Current State of Type 1 Diabetes Treatment in the U.S.: Updated Data From theTID Exchange Clinic Registry Diabetes Care 2015;38:971-978
  20. ↑ 20.0 20.1 Marianna Yaron, Eytan Roitman, Genya Aharon-Hananel, Zohar Landau, Tali Ganz, Ilan Yanuv, Aliza Rozenberg, Moshe Karp, Maya Ish-Shalom, Joelle Singer, Julio Wainstein, Itamar Raz. Effect of Flash Glucose Monitoring Technology on Glycemic Control and Treatment Satisfaction in Patients With Type 2 Diabetes. Diabetes Care 2019 Apr; dc180166
  21. ↑ J.C. Levy a, MJ. Davies b, R.R. Holman, for the 4-T Study Group. Continuous glucose monitoring detected hypoglycaemia in the Treating to Target in Type 2 Diabetes Trial (4-T). diabetes research and clinical practice 131 (2017) 161-168
  22. ↑ Vigersky RA, Fonda SJ, Chellappa M, et al.: Short-and long-term effects of real-time continuous glucose monitoring in patients with type 2 diabetes. Diabetes Care 2012; 35:32-38
  23. ↑ Roy W. Beck, Tonya D. Riddlesworth, Katrina Ruedy, et al. Continuous Glucose Monitoring Versus Usual Care in Patients With Type 2 Diabetes Receiving Multiple Daily Insulin Injections: A Randomized Trial. Ann Intern Med.2017;167:365-374. [Epub ahead of print 22 August 2017], doi:!0.7326/M16-2855
  24. ↑ Martens T, Beck RW, Bailey R, et al. Effect of Continuous Glucose Monitoring on Glycemic Control in Patients With Type 2 Diabetes Treated With Basal Insulin: A Randomized Clinical Trial. JAMA. 2021;325(22):2262-2272. doi:10.1001/jama.2021.7444
  25. ↑ Steineck, Mahmoudi, Ranjan, Schmidt, Jorgensen, Norgaard.Comparison of Continuous Glucose Monitoring Accuracy Between Abdominal and Upper Arm Insertion Sites. Diabetes Technol Ther. 2019 May;21(5):295-302
  26. ↑ Faccioli S, Del Favero S, Visentin R, Bonfanti R, lafusco D, Rabbone I, Marigliano M, Schiaffini R, Bruttomesso D, Cobell I C. PedArPan Study Group. Accuracy of a CGM sensor in pediatric subjects with type 1 diabetes, comparison of three insertion sites: arm, abdomen, and gluteus. J Diabetes Sci Technol. 2017;11(6):1147-1154
  27. ↑ 27.0 27.1 Norbert Hermanns, Dominic Ehrmann, Melanie Schipfer, Jens Kroger, Thomas Haak and Bernhard Kulzer. The impact of a structured education and treatment programme (FLASH) for people with diabetes using a flash sensor-based glucose moni- toring system: Results of a randomized controlled trial .Diabetes Research and Clinical Practice, 2019-04-01, Volume 150, Pages 111-121
  28. ↑ Grazia Aleppo, Lori M. Laffel, Andrew J. Ahmann, Irl B. Hirsch, Davida F. Kruger, Anne Peters, Ruth S. Weinstock, Dennis R. Harris. A Practical Approach to Using Trend Arrows on the Dexcom G5 CGM System for the Management of Adults With Diabe- tes J Endocr Soc. 2017 Dec 1; 1(12): 1445-1460
  29. ↑ Bergenstal, RM, Ahmann, AJ, et al. Recommendations for standardizing glucose reporting and analysis to optimize clinical decision making in diabetes: the Ambulatory Glucose Profile (AGP). Diabetes technology & therapeutics (volume 15 issue 3 pages 198-211 ) March 2013
  30. ↑ Bergenstal RM, Beck RW, Close KL, et al. Glucose management indicator (GMI): a new term for estimating A1C from continu- ous glucose monitoring. Diabetes Care 2018;41:2275-2280
  31. ↑ 31.0 31.1 Roy W. Beck, Richard M. Bergenstal, Tonya D. Riddlesworth, Craig Kollman, Zhaomian Li, Adam S. Brown, Kelly L. Close. Validation of Time in Range as an Outcome Measure for Diabetes Clinical Trials. Diabetes Care Mar 2019,42 (3) 400-405;
  32. ↑ Beck, R. W״ Bergenstal, R. M., Cheng, P״ Kollman, C״ Carlson, A. L״ Johnson, M. L., & Rodbard, D. (2019). The Relationships Between Time in Range, Hyperglycemia Metrics, and HbA1c. Journal of Diabetes Science and Technology. https://d0i.0rg/10.1177/1932296818822496

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר איתן רויטמן, המכון לסוכרת, טכנולוגיות ומחקר, מחת שרון שומרון, קופת חולים כללית