האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

המדריך לטיפול בסוכרת - רפואה משלימה/משולבת בטיפול בסוכרת - Alternative medicine in the treatment of diabetes

מתוך ויקירפואה

Diabetes.png

המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז

פרק ראשי


תת הפרק הבא תת הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #3.18: המדריך לטיפול בסוכרת - רפואה משלימה/משולבת בטיפול בסוכרת - Alternative medicine in the treatment of diabetes

המדריך לטיפול בסוכרת
מדריךסוכרת.jpg
שם המחבר ד"ר עופר כספי, ענבל דרסלר, צביקה ראובן, ד"ר רננה טאובר, ד"ר הדס לביא
שם הפרק רפואה משלימה/משולבת בטיפול בסוכרת
עורך מדעי ד"ר עופרי מוסנזון,
פרופ׳ איתמר רז
מאת המועצה הלאומית לסוכרת,
משרד הבריאות
מועד הוצאה 2022
מספר עמודים 614
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת

רפואה משלימה עוסקת במגוון רחב של תחומי טיפול שהמכנה המשותף לכולם הוא שהם אינם מבוססים על התיאוריה הביורפואית מחד, או על תרופות קונבנציונליות, מאידך. מרבית המחקרים מצביעים על כך שהציבור נעזר בשיטות טיפול אלו בדרך כלל כטיפול משלים ולא כאלטרנטיבה לטיפול הקונבנציונלי. כך גם בסוכרת[1]. מטרת מרבית הטיפולים המשלימים היא לא רק לשפר את הפרופיל המטבולי ולהקטין את שכיחות הסיבוכים ארוכי הטווח הנגזרים מן המחלה, אלא גם, ואולי בעיקר, לקדם את בריאות המטופל בראיה הכוללת, כאדם ולא רק כחולה.

מכאן שהרפואה המשולבת (אינטגרטיבית), זו המנסה לעשות שימוש מושכל בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. זוהי נקודת מפתח להבנת הסקירה מבוססת ההוכחות המובאת בפרק זה, שיש לראותה כניסיון כן ואמיתי לסייע לציבור החולים בסוכרת, להיות צרכנים נבונים של הטיפול המשלים (טבלה 1). שם המשחק, אם כן, אינו "אם זה הגיוני, או לא", אלא רפואה מותאמת אישית במסגרתה החולה הסוכרתי מקבל ייעוץ אינטגרטיבי מה כדאי, וחשוב לא פחות - מה לא כדאי, לשלב מהעולם האלטרנטיבי עם הטיפול הקונבנציונלי.

מטרת הסקירה איננה החלפת תרופה בצמח. לצמחי מרפא ולתוספי תזונה רבים אפקט היפוגליקמי משמעותי העלול לסבך טיפול תרופתי קיים, או ליצור חלילה רעילות משל עצמו[2]. לכן חשוב להתייעץ עם רופא אינטגרטיבי לגבי השילוב האינטגרטיבי בסוכרת. יש לזכור - "טבעי" אינו בהכרח ערובה לבטיחות וליעילות. רק מיעוט ממה שנמכר בחנויות הטבע או באינטרנט אכן יעיל ובטוח לשימוש.

טבלה 1. מדריך לצרכן הנבון - כיצד ניתן לדעת שצמחי המרפא או התוספים איכותיים.

אורחות חיים: תזונה, תנועה וניהול מתחים

בדומה לרפואה הקונבנציונלית, החלק החשוב ביותר בהתערבות האינטגרטיבית בסוכרת והבסיס לכל שאר ההתערבויות קשור באורחות החיים בכלל ובתזונה, בתנועה ובניהול מתחים בפרט.

תזונה

בסקירה מקיפה שפורסמה בכתב העת Lancet בשנת 2014 התייחסו הכותבים להשפעה של סוגי מזונות שונים וקבוצות מזון מסוימות על התפתחות מחלת הסוכרת ומהלכה. נמצא, כי תזונה עשירה בדגנים מלאים, קטניות, פירות, ירקות ואגוזים וענייה בדגנים מעובדים, בשר אדום או מעובד, אלכוהול ומשקאות ממותקים תורמת להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת ואף לטיפול ואיזון משק הסוכר[3].

איגוד הסוכרת האמריקאי מדגיש את החשיבות הרבה של טיפול תזונתי (Medical Nutrition Therapy) עבור מטופלים טרום-סוכרתיים וסוכרתיים הן מבחינת איזון סוכרת והן מבחינת איזון גורמי סיכון קרדיווסקולריים דוגמת יתר לחץ דם ורמות שומני הדם. מתוך מספר דיאטות שנבחנו ונמצאו יעילות מבחינה מחקרית, תזונה ים תיכונית ותזונה דלת פחמימות היו בעלות ההשפעה המשמעותית ביותר על רמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) ועל הפחתה במשקל[4]. אם כך, היתרון המובהק באסטרטגיה טיפולית זו הוא האפשרות לבחור בין מספר סוגי דיאטות שכולן נמצאו יעילות לטיפול ומניעה של סוכרת, כאשר הדגש מושם על בחירת מזונות בריאים ולאו דווקא על כמות מאקרונוטריאנט מסוים. הכותבים הכירו בעובדה שאין דפוס תזונתי אחיד המתאים לכלל חולי הסוכרת והדגישו כי יש לבחור באסטרטגיה טיפולית המתאימה להעדפות האישיות והתרבותיות, וכן לצרכים הרפואיים האישיים של כל חולה[5].

בשורה מקומית פורצת דרך בצורך באינדיבידואליזציה בטיפול התזונתי הגיעה ממכון ויצמן למדע. המחקר, הנקרא גם "פרויקט התזונה האישית" מצא כי לכל אדם תגובה גליקמית אישית וייחודית לסוגי מזונות שונים, וכי תגובה ייחודית זו קשורה, במידה רבה, בהרכב המיקרוביום - חיידקי המעי. כלומר, לכל אדם הרכב חיידקי מעיים ייחודי המשפיע באופן ישיר על תגובת הגוף לסוכר במזון. בהתאם, יצרו החוקרים אלגוריתם לניבוי תגובה אישית למזון המבוסס על אורח החיים של האדם, רקע רפואי וכן תפקוד חיידקי המעי[6].

מחקר חשוב הוא ה-PREvencion con DIeta MEDiterranea) PREDIMED - מניעה בעזרת דיאטה ים תיכונית). מדובר במחקר אקראי, חד-סמיות שנערך במקביל ב-16 מרכזים שונים ברחבי ספרד וכלל מעל ל-7,000 משתתפים. נכון לכתיבת שורות אלו פורסמו מאות מחקרים שונים אשר נגזרו מנתוני אותו מחקר רחב היקף. אחד מהם, אנליזה של מחקרים אקראיים שבחנו תת-קבוצה הכוללת מעל ל-3,000 משתתפים הסובלים מסוכרת מסוג 2, הראתה כי הדיאטה המסורתית של תושבי מדינות אגן הים תיכון הכוללת בעיקרה דגנים מלאים, חלבון ממקור צמחי ושפע ירקות בדגש על תוספת שמן זית כתית ואגוזים טריים, היא אסטרטגיה מומלצת בהפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת באנשים עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה[7]. מאמר סקירה אחר של מחקרים אפידמיולוגים וקליניים הציג מסקנה דומה, ואף הודגש כי בנוסף לכל היתרונות, אכילה על פי התזונה הים תיכונית יעילה גם למניעת התפתחות סוכרת הריונית[8].

גם דיאטה דלת פחמימות היא אסטרטגיה יעילה לטיפול בסוכרת. יתרה מזאת, במחקר קליני אקראי בו נערכה השוואה לדיאטה מאוזנת, שתי קבוצות המחקר השיגו ירידה דומה במשקל וברמות ההמוגלובין המסוכרר, אך רק בקבוצה שצרכה תזונה דלת פחמימות נצפה גם שיפור בפרופיל השומנים, יציבות ברמת הגלוקוז החופשי בדם והפחתה בשימוש בתרופות[9]. בהתאם, סקירה מקיפה התומכת בגישה טיפולית זו המגבילה את כמות הפחמימות בתזונה מדגישה את הצורך לעדכן את ההנחיות המקובלות בקרב העוסקים בטיפול תזונתי[10].

בנוסף להגבלה בכמות הפחמימות או תזונה עשירה בנוגדי חמצון ועניה בשומן רווי מן החי (בשר אדום על סוגיו השונים) המאפיינת את הדיאטה הים תיכונית, הוכח גם כי לתזונה המבוססת על מדד גליקמי (Glycemic index) ועומס גליקמי (Glycemic Load) - שיטות המדרגות את הפחמימות השונות על פי השפעתן על רמת הגלוקוז בדם - השפעה פיזיולוגית חשובה לא פחות למניעת מחלות לב וכלי דם[11]. פחמימות בעלות מדד גליקמי גבוה הן אלו שמתפרקות במערכת העיכול במהירות ובקלות ולכן גורמות לעלייה חדה ומהירה בערכי הגלוקוז בדם. לעומתן, פחמימות שמתפרקות לאט משחררות גלוקוז באופן הדרגתי לדם, ולהן מדד גליקמי נמוך.

מכאן, שחולי סוכרת משיגים יתרון בצריכת פחמימות בעלות מדד גליקמי נמוך (עד 55) ובינוני (בין 55 ל-69), אך לא גבוה (מעל 70); למאכלים מלאים (קמח מלא, סובין) ולמאכלים המכילים סיבים תזונתיים יש מדד גליקמי נמוך מזה של מקביליהם המעובדים; ונוכחות של שומן או סיבים תזונתיים יכולה לעכב את ספיגת הפחמימות, ובכך להקטין את העומס הגליקמי. ואכן, העומס הגליקמי לוקח בחשבון לא רק את המדד הגליקמי, אלא גם את כמות הפחמימות. לכן, הערך של העומס הגליקמי הוא צורה נכונה יותר בכדי להעריך את המזונות המכילים פחמימות. מומלץ לחולי סוכרת לצרוך מזונות שהעומס הגלקימי שלהם נמוך (עד 10) או בינוני (בין 10 ל-20), אך לא גבוה (מעל 20). ניתן למצוא באינטרנט טבלאות רבות המסייעות בבחירת המזונות על פי המדד והעומס הגליקמים.

עלתה אפשרות של צום לסירוגין (16:8 למשל, 16 שעות צום ו-8 שעות בהן מותרת אכילה) כאמצעי לירידה במשקל. בסוג תזונה זה הדגש מושם לא על האוכל הנצרך כי אם על מועד האכילה. משך הצום משתנה בין המחקרים השונים וכך גם ההשפעה על המשקל ועל מדדי איזון גלוקוז בדם[12][13].

תנועה

מפתח חשוב נוסף לשמירה על משקל גוף תקין וערכי סוכר מאוזנים הוא פעילות גופנית סדירה. פעילות גופנית סדירה יעילה בטיפול בחולי סוכרת גם ללא קשר לירידה במשקל. היא עוזרת לשפר את האיזון הגליקמי על ידי שיפור התגובה לאינסולין וכן מסייעת במניעת התפתחות סוכרת במטופלים עם טרום סוכרת[14][15].

בסקירת מטא-אנליזות שפורסמה בספריית ה-Cochrane נמצא כי פעילות גופנית תורמת להפחתה של 0.6 אחוזים בממוצע ברמת ההמוגלובין המסוכרר[16].

במחקר עוקבה פרוספקטיבי נמצא שבקרב חולי סוכרת שהלכו לפחות שעתיים בשבוע שיעורי התמותה על רקע קרדיווסקולרי היו נמוכים בהשוואה לשיעורם בקרב חולים בעלי אורח חיים יושבני[17]; שיעורי התמותה הקרדיווסקולרית היו נמוכים עוד יותר בקרב מטופלים שהלכו 3–4 שעות בשבוע. האפקט המגן של ההליכה לא היה קשור לגיל, מגדר, גזע, BMI‏ (Body Mass Index), משך מחלת הסוכרת או מצבי חולי אחרים.

במטא-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים נבדקה ההשפעה של ביצוע פעילות גופנית וסיבולת לב ריאה על תמותה מסיבות שונות בחולי סוכרת. נמצא קשר תלוי מינון בין משך ועצימות נמוכה עד בינונית של ביצוע פעילות גופנית להפחתת הסיכון לתמותה מסיבות שונות[18][19].

הקולג׳ האמריקאי לרפואת ספורט (ACSM‏, American College of Sports Medicine) מדגיש את החשיבות של התאמת תוכנית אימון אישית. על פי ההנחיות העדכניות, השימוש בסרגל מאמצים (Borg’s ratings of perceived exertion scale; RPE) נחוץ כדי לייעל את היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית בחולי סוכרת. לדוגמה, אימון מותאם אישית צריך להתבצע בעצימות מספקת כדי לעודד השפעה מיטיבה, עם זאת לא נמרץ מידי בכדי לא להחמיר תסמינים, או סיכון לפציעה בשריר ושלד באוכלוסייה בסיכון גבוה[20].

בנוסף לפעילות אירובית ואנאירובית סדירה, לשיטות תנועה המשויכות מסורתית לעולם הרפואה המשלימה כגון טאי-צ׳י ויוגה יש אפקט מוכח הן על איזון הסוכרת והן על מנגנונים ביוכימיים, חיסוניים ונוירולוגים המשפיעים בטווח הארוך על מהלך המחלה וסיבוכיה[21][22]. מטא-אנליזה של מחקרים שבדקו תרגול יוגה אצל חולי סוכרת מול קבוצת ביקורת הראתה שבקבוצת מתרגלי היוגה היה שיפור ברמות המוגלובין המסוכרר, ברמת הסוכר בצום, ולאחר האוכל וכן ירידה במשקל, שיפור בלחץ הדם, שיפור בפרופיל השומנים וירידה ברמת קורטיזול[23].

ניהול מתחים

טיפול מיטבי בחולי סוכרת מצריך מהם אחריות אישית רבה. שינוי אורחות חיים, מעקב סוכר, טיפול תרופתי - כל אלה גורמים לסטרס משמעותי. לסטרס נפשי וגופני אפקט דו-סטרי על סוכרת המחייב התייחסות רפואית רצינית, הרבה מעבר להמלצה "להוריד הילוך". מחקרים מוכיחים כי סטרס תורם הן להיווצרות המחלה באמצעות שיפעול המערכת האדרנרגית ודיסרגולציה חיסונית, והן למהלכה באמצעות השפעה על אורחות החיים, התזונה, איכות השינה, השמנת-יתר, היענות לטיפול התרופתי ולמעקב רפואי[24]. גם כאן, שיטות גוף-נפש, כמו מדיטציה, היפנוזה ומגע (אקופרסורה/שיאצו) יכולות לסייע לחולי הסוכרת הן באיזון מדדי המחלה והן באיכות החיים[25][26].

בעת קבלת אבחון של סוכרת ובמהלך ההתמודדות עם המחלה כמחלה כרונית יכול להופיע גם דיכאון תגובתי או משני העלול לפגוע ביכולת לטיפול עצמי, החשוב כל כך באיזון סוכרת.

פסיכותרפיה מורידה מצוקה נפשית ומשפרת את הטיפול במחלה. במטא-אנליזה של 12 מחקרים של חולים עם סוכרת שנחלקו אקראית להתערבות פסיכולוגית או לטיפול מקובל (Standard of care ללא התערבות פסיכולוגית) - ההמוגלובין המסוכר היה נמוך יותר בקבוצת ההתערבות ב-0.76 אחוז כמו גם המצוקה הנפשית שהייתה נמוכה יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות[27].

מחקר עוקבה פרוספקטיבי בחן את השפעתה של תוכנית טיפול אינטגרטיבית (Integrated Naturopathy and Yoga; INY), בטווח הקצר, כתוספת לטיפול התרופתי בחולי סוכרת. מאה משתתפים שהגיעו לטיפול במשך 15 או 30 יום השתתפו בתוכנית שכללה תזונה צמחונית ללא הגבלה וללא תוספת שמנים, מלח או סוכר וכן תרגול יוגה, הרצאות העשרה והקפדה על מנוחה. בסיום המחקר נצפתה ירידה ברמת ההמוגלובין המסוכרר בקרב רוב המשתתפים, וחמישית מהם הפסיקו את השימוש בתרופות תוך כדי שמירה על איזון משק הסוכרים[28].

מחקר אקראי מבוקר אחר בדק התערבות של הפחתת מתחים באמצעות מודעות קשובה (Mindfulness Based Stress Reduction ,MBSR) במשך 12 שבועות, מול קבוצת ביקורת. בקבוצת ההתערבות היה שיפור משמעותי סטטיסטית במדדי המוגלובין מסוכרר ובמשתנים שמדדו דיכאון, מתח וחרדה, ושיפור לא משמעותי סטטיסטית ברמת סוכר בצום לעומת הקבוצה ללא ההתערבות[29].

צמחי מרפא ותוספי תזונה

כאמור, סקרים מראים כי חולי סוכרת רבים משתמשים בתוספי תזונה ובצמחי מרפא בניסיון לאזן את ערכי הסוכר. בתחילת המחלה נוהגים כך רבים במטרה להימנע מטיפול תרופתי פומי, אך עם התקדמות המחלה הם משלבים את הטיפול ה״טבעי" עם התרופות, ובכלל זה אינסולין, במטרה להקטין את מינונן. ניתן לחלק את עולם צמחי המרפא ותוספי התזונה בסוכרת לארבע קטגוריות[30]:

  • צמחים ותוספי תזונה שמטרתם הורדת רמות הסוכר בדם במנגנון לא ידוע - לדוגמה, Banaba, Gymnema, Bitter melon Fenugreek
  • צמחי מרפא ותוספי תזונה שמטרתם הגברת הפעילות או הרגישות לאינסולין - לדוגמה, Agaricus blazei, Panax ginseng, קינמון, מגנזיום, כרומיום, ונדיום וסויה
  • צמחי מרפא ותוספי תזונה שמטרתם הקטנת ספיגת פחמימות במעי - לדוגמה, Phaseolus vulgaris, Plantago ovate, Guar Gum, Glucomannan ושיבולת שועל
  • צמחי מרפא ותוספי תזונה שמטרתם תמיכה כללית במניעה ובטיפול בתופעות הלוואי ובתחלואה מלווה - לדוגמה, חומצה אלפא-ליפואית, צ׳יה, אסטרגלוס, CoQ10 וסליניום

מבין צמחי המרפא בארץ, פופולרי במיוחד השימוש בחילבה (Fenugreek או Trigonella), כל עדה על פי דרכה: יש הצורכים את הצמח כמזון או כתבלין, ויש השותים מים בהם הושרתה חילבה במשך הלילה. מחקרים מראים כי החילבה מעכב את ספיגת הסוכרים מהמעי ומעלה את הפרשת האינסולין ובכך תורם לאפקט ההיפוגליקמי[31]. החילבה והקינמון נחשבים צמחים המקטינים את התנגודת הפריפרית לאינסולין. בסקירת ספרות סיסטמית נמצא שצריכת קינמון (Cinnamomum cassia), תורמת להורדת ערכי גלוקוז בצום וערכי המוגלובין מסוכרר[32].

צמחים פופולריים נוספים לטיפול בסוכרת בארץ הם Gymnema salvastre וה-Panax quinquefolium האמריקאי. צמחים אלו נחשבים כמגבירי הפרשת האינסולין מהלבלב. המחקר הענף ביותר על צמחי מרפא לסוכרת נעשה על GS4, תכשיר ספציפי של הג׳ימנמה, ולא ברור האם תכשירים אחרים של ג׳ימנמה יעילים באותה המידה. בכל מקרה, האפקט ההיפוגליקמי (הורדת רמת הגלוקוז בדם) של הג׳ימנמה נצפה לאחר נטילה ממושכת ולא מיד[33]. לגבי ג׳ינסנג אמריקאי, מחקרים מעבדתיים מצאו שיש בו פעילות דמוית סולפונילאוריאה[34].

שתי פורמולות מהרפואה ההודית לגביהן התפרסמו מחקרים המרמזים על יכולתן לסייע באיזון הסוכר, הן 82-Ayush ו-400-D[35].

הרפואה הסינית עוסקת במתן צמחי מרפא מזה אלפי שנים. צמחים וחומרים פעילים מהצומח ממסורת זו נבדקו בין השאר להשפעותיהם הגליקו-מטבוליות. פוליסכרידים מבודדים מצמח ה-Coptis sinensis - Huang Lian הראו פעילות היפוגליקמית והפחתת תינגודת לאינסולין על ידי הגברת פעילות החזר (Glucose Uptake)[36]. פיטוכימיקל נוסף המופיע בצמח הוא האלקלואיד האיזוקינוליני ברברין (Berberine) שעליו נערכו מחקרים פרה קליניים. הוא נמצא בעל פעילות אנטי דיאבטית מקיפה: אמפליקציה לרצפטורים לאינסולין (הפחתת תנגודת לאינסולין) דרך שפעול האנזים Cyclin-dependent kinase, אינסולין סקרטוגוג, מעכב אנזים אלפא גלוקוזידאז ומעכב מעבר גלוקוז אפיתליאלי. מגוון עבודות קליניות מצביעות על שיפור התגובה הסוכרתית בשילוב של ברברין עם התרופה מטפורמין. בנוסף לירידה בתנגודת לאינסולין, ב-FBG‏ (Fasting Blood Glucose) ו-HbA1c שילוב זה הראה שיפור בפרופיל הליפידים. בנוסף, מתן של ברברין, למאובחנים חדשים, בכמות של 500 מיליגרם בתחילת ארוחות הפחית מדדי סוכר בצום (FBG), מדדי סוכר בסיום ארוחה (PBG‏, Postprandial Blood Glucose) כמו גם ערכי HbA1c אקוויוולנטים לטיפול במטפורמין. גם כאן נצפתה ירידה בטריגליצרידים ובכולסטרול מסוג LDL, אספקטים חשובים באיזון מטבולי בקרב חולי סוכרת[37][38].

מבין תוספי התזונה לגביהם יש עדויות מחקריות המעידות על הורדת רמת הסוכר בדם ראויים לציון כרומיום פיקולינאט[39][40], מגנזיום החסר בכשליש מחולי הסוכרת[41], ונדיום[42], ואבץ[43] - כולם נחשבים כמגבירי השפעה של אינסולין. המחקר הענף ביותר נעשה על כרומיום, המשמש בתפקיד חשוב במשק הסוכר בגוף, בין השאר בזכות פעילותו על ה-Insulin receptor tyrosine kinase. תוספים אחרים השכיחים בטיפול אינטגרטיבי בסוכרת הם נוגדי החמצון (ויטמין C ו-E, קואנזים Q10, תה ירוק) וחומצה אלפא-ליפואית[44], לגביה קיימים מחקרים קליניים המוכיחים את יכולתה לסייע בפגיעה העצבית הפריפרית הנגרמת מסוכרת. טבלה 2 מסכמת את הידוע לגבי היעילות והבטיחות של צמחי המרפא ותוספי התזונה השונים לסוכרת.

טבלה 2. סיכום ההוכחות המחקריות ביחס לצמחי מרפא ותוספי תזונה בסוכרת[10].

סיכום

סוכרת היא מחלה רב-מערכתית ולא בעיה של "מתיקות-יתר". לפיכך, חשוב לאבחן את המחלה מוקדם ככל האפשר ולטפל בה בצורה נמרצת כבר משלביה הראשונים. לאורחות החיים מקום מרכזי באיזון משק הסוכר ואין לחשוש מטיפול תרופתי, כולל אינסולין, כשהדבר נדרש. עיכובים מיותרים פירושם תחלואה מיותרת. לרפואה המשלימה מקום חשוב באיזון סוכרת ומניעת סיבוכיה[45] בהסתמך על הניסיון הקליני באלפי חולים, אך עדיין מעטים יחסית המחקרים שהוכיחו יעילות זו (בעיקר בגלל העדר תקציב ייעודי למחקר שכזה, בשונה מהמחקר הנתמך על ידי תעשיית התרופות). להעצמת האפקט ההיפוגליקמי של התערבויות אלו ולמניעת סכנה של אינטראקציה בין צמחים ותוספים ובין תרופות, יש להתייעץ עם רופא אינטגרטיבי מומחה.

חשוב לזכור - רפואה משלימה/משולבת בטיפול בסוכרת

  1. סוכרת היא מחלה רב-מערכתית. לפיכך, חשוב לאבחן את המחלה מוקדם ככל האפשר ולטפל בה בצורה נמרצת כבר משלביה הראשונים
  2. לאורחות החיים מקום מרכזי באיזון משק הסוכר ואין לחשוש מטיפול תרופתי, כולל אינסולין, כשהדבר נדרש
  3. לרפואה המשלימה מקום חשוב באיזון סוכרת ומניעת סיבוכיה בהסתמך על הניסיון הקליני באלפי חולים, אך עדיין מעטים יחסית המחקרים שהוכיחו יעילות זו
  4. להעצמת האפקט ההיפוגליקמי ולמניעת סכנה של אינטראקציה בין צמחים ותוספים ובין תרופות יש להתייעץ עם רופא אינטגרטיבי מומחה

ביבליוגרפיה

  1. ↑ Yeh GY, et al. Use of complementary and alternative medicine among persons with diabetes mellitus: Results of a national survey. Am J Public Health 2002;92:1648-52
  2. ↑ Aslam M, Stockley IH. Interaction between curry ingredient (karela) and drug (chlorpropamide). Lancet 1979:1:607
  3. ↑ Ley SH, et al. Prevention and management of type 2 diabetes: dietary components and nutritional strategies. Lancet. 2014 Jun 7;383(9933):1999-2007
  4. ↑ Ajala O, et al. Systematic review and meta-analysis of different dietary approaches to the management of type 2 diabetes. Am J Clin Nutr. 2013 Mar;97(3):505-16
  5. ↑ Evert AB, Dennison M, Gardner CD, Garvey WT, Lau KHK, MacLeod J, Mitri J, Pereira RF, Rawlings K, Robinson S, Saslow L, Uelmen S, Urbanski PB, Yancy WS Jr. Nutrition Therapy for Adults With Diabetes or Prediabetes: A Consensus Report. Diabetes Care. 2019 May;42(5):731-754. doi: l0.2337/dci!9-0014. Epub 2019 Apr 18. PMID: 31000505; PMCID: PMC7011201
  6. ↑ Zeevi D, etal. Personalized Nutrition by Prediction of Glycemic Responses. Cell. 2015 Nov 19;163(5):1079-94
  7. ↑ Salas-Salvado J, et al. Prevention of diabetes with Mediterranean diets: a subgroup analysis of a randomized trial. Ann Intern Med. 2014 Jan 7;160(1):l-10
  8. ↑ Salas-Salvado J, et al. Protective Effects of the Mediterranean Diet on Type 2 Diabetes and Metabolic Syndrome. J Nutr. 2016 Mar 9
  9. ↑ Tay J, et al. Comparison of low- and high-carbohydrate diets for type 2 diabetes management: a randomized trial. Am J Clin Nutr. 2015 0ct;102(4):780-90
  10. ↑ 10.0 10.1 Feinman RD, et al. Dietary carbohydrate restriction as the first approach in diabetes management: critical review and evidence base. Nutrition. 2015 Jan;31(1):1-13
  11. ↑ Temelkova-Kurktschiev TS, et al. Postchallenge plasma glucose and glycemic spikes are more strongly associated with atherosclerosis than fasting glucose or HbA1c level., Diabetes Care. 2000;23:1830-4
  12. ↑ Corley BT, Carroll RW, Hall RM, Weatherall M, Parry-Strong A, Krebs JD. Intermittent fasting in type 2 diabetes mellitus and the risk of hypoglycaemia: a randomized controlled trial. Diabet Med 2018;35:588-594
  13. ↑ Sutton EF, Beyl R, Early KS, Cefalu WT, Ravussin E, Peterson CM. Early time-restricted feeding improves insulin sensitivity, blood pressure, and oxidative stress even without weight loss in men with prediabetes. Cell Metab 2O18;27:1212-I221.e3
  14. ↑ Daniel Umpierre, et al. Physical activity advice only or structured exercise training and association with HbAlc levels in type 2 diabetes: a systematic review and meta-analysis Review JAMA 2011 May 4;305(17):1790-9. doi: 10.100l jama.2011.576
  15. ↑ Christie Y Jeon, R Peter Lokken, Frank B Hu, Rob M van Dam Physical activity of moderate intensity and risk of type 2 diabe- tes: a systematic review Review Diabetes Care 2007 Mar;30(3):744-52. doi: 10.2337/dc06-1842
  16. ↑ Thomas DE, et al. Exercise for type 2 diabetes mellitus. Cochrane Database Syst Rev. 2006 Jul 19;(3):CD002968. Review
  17. ↑ Edward W Gregg, Robert B Gerzoff, Carl J Caspersen, David F Williamson, K M Venkat Narayan Relationship of walking to mortality among US adults with diabetes. 2003 Jun 23;163(12):1440-7. doi: 10.1001 archinte.163.12.1440. Arch Intern Med
  18. ↑ Diewertje Sluik, et al. Physical Activity and Mortality in Individuals With Diabetes Mellitus: A Prospective Study and Meta analysis. 2012 Sep 24;172(17):1285-95. doi: 10.1001/archinternmed.2012.3130. Arch Intern Med
  19. ↑ Satoru Kodama, Shiro Tanaka, Yoriko Heianza, Kazuya Fujihara, Chika Horikawa, Hitoshi Shimano, Kazumi Saito, Nobuhiro Yamada, Yasuo Ohashi, Hirohito Sone Association between physical activity and risk of all-cause mortality and cardiovascular disease in patients with diabetes: a meta-analysis 2013 Feb;36(2):471-9. doi: 10.2337/dc12-0783. Meta-Analysis Diabetes Care
  20. ↑ Ferguson B. ACSM's Guidelines for Exercise Testing and Prescription 9th Ed. 2014. The Journal of the Canadian Chiropractic Association. 2014;58(3):328
  21. ↑ Yeh SH, et al. Regular Tai Chi Chuan exercise improves T cell helper function of patients with type 2 diabetes mellitus with an increase in T-bet transcription factor and IL-12 production. Br J Sports Med. 2009;43:845-50
  22. ↑ Hegde SV, et al. Effect of 3-month yoga on oxidative stress in type 2 diabetes with or without complications: a controlled clinical trial. Diabetes Care. 2011;34:2208-10
  23. ↑ Herpreet Thind, Ryan Lantini, Brittany L Balletto, Marissa L Donahue, Elena Salmoirago-Blotcher, Beth C Bock, Lori A J Scott-Sheldon. The effects of yoga among adults with type 2 diabetes: A systematic review and meta-analysis 2017 Dec;105:116-126. doi: 10.1016/j.ypmed.2O17.08.017. Epub 2017 Sep 4. Review Prev Med
  24. ↑ Egede LE, Dismuke CE. Serious psychological distress and diabetes: a review of the literature. Curr Psychiatry Rep. 2012;14:15-22
  25. ↑ Bay R, Bay F. Combined therapy using acupressure therapy, hypnotherapy, and transcendental meditation versus placebo in type 2 diabetes. J Acupunct Meridian Stud. 2011;4:183-6
  26. ↑ Perfect MM, Elkins GR. Cognitive-behavioral therapy and hypnotic relaxation to treat sleep problems in an adolescent with diabetes. Journal of Clinical Psychology. 2010;66:1205-15
  27. ↑ Khalida Ismail, Kirsty Winkley, Sophia Rabe-Hesketh Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials of psychological interventions to improve glycaemic control in patients with type 2 diabetes. 2004 May 15;363(9421):1589-97. doi: 10.1016/50140-6736(04)16202-8. Review Lancet
  28. ↑ Bairy S, et al. Is adjunctive naturopathy associated with improved glycaemic control and a reduction in need for medi- cations among type 2 Diabetes patients? A prospective cohort study from India. BMC Complement Altern Med. 2016 Aug 17;16(1):290
  29. ↑ Omid Nikkhah Ravari, Seyedeh Zeinab Mousavi, Anahita Babak Evaluation of the Effects of 12 Weeks Mindfulness-Based Stress Reduction on Glycemic Control and Mental Health Indices in Women with Diabetes Mellitus Type 2.2020 Oct 30;9:61. doi: 10.4103/abr.abr_133_20. eCollection 2020. Adv Biomed Res
  30. ↑ Natural Medicines Comprehensive Database. Natural Medicines in the Clinical Management of Diabetes. http://naturalda- tabase.therapeuticresearch (Subscription required)
  31. ↑ Gupta A, et al. Effect of Trigonellafoenum-graecum (fenugreek) seeds on glycaemic control and insulin resistance in type 2 diabetes mellitus: a double blind placebo controlled study. J Assoc Physicians India. 2001;49:1057-61
  32. ↑ Akilen R, Tsiami A, Devendra D, Robinson N. Cinnamon in glycaemic control: Systematic review and meta analysis. Clin Nutr. 2012 Oct;31(5):609-15. doi: 10.1016/j.clnu.2012.04.003. Epub 2012 May 12. PMID: 22579946
  33. ↑ Baskaran K, et al. Antidiabetic effect of leaf extract from Gymnemasylvestre in non-insulin-dependent diabetes mellitus patients. J Ethnopharmacol1990;30:295-300
  34. ↑ Sotaniemi EA, Haapakoski E, Rautio A. Ginseng therapy in non-insulin dependent diabetic patients. Diabetes Care. 1995;18:1373-5
  35. ↑ Sridharan K, et al. Ayurvedic treatments for diabetes mellitus. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2011;12:CD008288
  36. ↑ Cui L, et al. The inhibiting effect of the Coptis chinensis polysaccharide on the type II diabetic mice. Biomed Pharmacother. 2016 Jul;81:111-9
  37. ↑ Jun Yin, Jianping Ye, Weiping Jia, Effects and mechanisms of berberine in diabetes treatment. Acta Pharmaceutica Sinica B. 2012,2(4)327-334
  38. ↑ Pang B, et al. Application of berberine on treating type 2 diabetes mellitus. Int J Endocrinol. 2015;2015:905749
  39. ↑ Albarracin C, et al. Chromium picolinate and biotin combination improves glucose metabolism in treated, uncontrolled overweight to obese patients with type 2 diabetes. Diabetes Metab Res Rev. 2008;24:41 -51
  40. ↑ Khodavirdipour A, Haddadi F, Keshavarzi S. Chromium Supplementation; Negotiation with Diabetes Mellitus, Hyperlipid- emia and Depression. J Diabetes Metab Disord. 2020 Mar 5;19(1):585-595. doi: 10.1007/540200-020-00501-8. PMID: 32550211; PMCID: PMC7270423
  41. ↑ Rodriguez-Moran M, Guerrero-Romero F. Oral magnesium supplementation improves insulin sensitivity and metabolic control in type 2 diabetic subjects: A randomized double-blind controlled trial. Diabetes Care. 2003;26:1147-52
  42. ↑ Cohen N, et aL Oral vanadyl sulfate improves hepatic and peripheral insulinsensitivity in patients with non-insulin-depen- dent diabetes mellitus. J Clin Invest 1995;95:2501-9
  43. ↑ Jafarnejad S, Mahboobi S, McFarland LV, Taghizadeh M, Rahimi F. Meta-Analysis: Effects of Zinc Supplementation Alone or with Multi-Nutrients, on Glucose Control and Lipid Levels in Patients with Type 2 Diabetes. Prev Nutr Food Sci. 2019 Mar;24(1):8-23. doi: 10.3746/pnf.2019.24.1.8. Epub 2019 Mar 31. PMID: 31008092; PMCID: PMC6456233
  44. ↑ Ziegler D, et al. Treatment of symptomatic diabetic polyneuropathy with the antioxidantalpha-lipoic acid: A meta-analysis. Diabet Med 2004;21:114-21
  45. ↑ Ulbricht C. Diabetes: An integrative approach. A Natural Standards Monograph. Alt CompITherap 2009;15:302-14

המידע שבדף זה נכתב על ידי  

  • ד״ר עופר כספי, מומחה ברפואה פנימית וברפואה משלימה, מנהל הרפואה האינטגרטיבית, המרכז הרפואי רבין, פתח תקוה
  • ענבל דרסלר, נטורופתית ומטפלת ברפואה סינית, היחידה לרפואה משלימה, המרכז הרפואי רבין, פתח תקוה
  • צביקה ראובן, נטורופת מוסמך, מומחה לתזונה ולרפואת צמחיםמערבית
  • ד״ר רננה טאובר, מומחית ברפואה פנימית, היחידה לרפואה משלימה, המרכז הרפואי רבין, פתח תקוה
  • ד״ר הדס לביא, מומחית ברפואת המשפחה, היחידה לרפואה משלימה, המרכז הרפואי רבין, פתח תקוה


מו"ל - The Medical Group Themedical.png עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני