כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "המופיליה סוג A - טיפול ב-Hemophilia A - emicizumab"
| שורה 52: | שורה 52: | ||
3 HAVEN הוא מחקר פאזה III גלובלי, רב-מרכזי, רנדומל׳, פתוח{{הערה|שם=הערה10|}} שבמסגרתו הושווה שיעור הדימומים במטופלים עם אמיסיזומאב לשיעור הדימומים בחולים שקיבלו טיפול אפיזודי או טיפול מונע בפקטור 8. למחקר זה גויסו 152 חולי המופיליה A זכרים, בגיל חציוני של 38 שנים. לרוב החולים הייתה המופיליה קשה, ריבוי דימומים שנתי ופגיעה במפרקי מטרה טרם כניסתם למחקר. | 3 HAVEN הוא מחקר פאזה III גלובלי, רב-מרכזי, רנדומל׳, פתוח{{הערה|שם=הערה10|}} שבמסגרתו הושווה שיעור הדימומים במטופלים עם אמיסיזומאב לשיעור הדימומים בחולים שקיבלו טיפול אפיזודי או טיפול מונע בפקטור 8. למחקר זה גויסו 152 חולי המופיליה A זכרים, בגיל חציוני של 38 שנים. לרוב החולים הייתה המופיליה קשה, ריבוי דימומים שנתי ופגיעה במפרקי מטרה טרם כניסתם למחקר. | ||
| − | בכל הזרועות שקיבלו אמיסיזומאב ניתן מינון | + | בכל הזרועות שקיבלו אמיסיזומאב ניתן מינון התחלתי של 3 מ"ג/ק"ג פעם בשבוע למשך 4 שבועות ולאחריו 1.5 מ"ג/ק"ג פעם בשבוע או 3 מ"ג/ק"ג אחת לשבועיים, כמתן תת עורי. |
| − | הטיפול עם | + | הטיפול עם אמיסיזומאב הביא לירידת מספר הדימומים ב97% מהחולים לעומת קבלת טיפול אפיזודי וב-68% מהחולים שקבלו טרם הניסוי טיפול מונע בתרכיזי פקטור -8 שיעור החולים ללא דימומים כלל היה כ-60%. |
| − | גם במחקר זה נמצא שיפור משמעותי באיכות חייהם של המטופלים | + | |
| + | גם במחקר זה נמצא שיפור משמעותי באיכות חייהם של המטופלים באמיסיזומאב לעומת טיפול מונע מקובל בפקטור 8, והוכחה יעילות ובטיחות הטיפול בחולים שטופלו אחת לשבוע או אחת לשבועיים. | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־17:42, 27 במרץ 2019
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| המופיליה סוג A - טיפול ב-Emicizumab | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| שמות נוספים | שינוי בפרדיגמה הטיפולית בחולי המופיליה מסוג A - אמיסיזומאב (HEMLIBRA) | |
| יוצר הערך | פרופסור גילי קנת | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – המופיליה
מחלת ההמופיליה ("דממת") מסוג A מאופיינת בחסר של גורם קרישה (פקטור 8) בדם החולים ושכיחותה 1:5000 לידות זכר. המחלה מתאפיינת בדימומים חוזרים לשרירים ומפרקים ועלולה לגרום נכות קשה. הטיפול המקובל היה מסוג "תחליפי" (replacement therapy) וחולי ההמופיליה נהגו להזריק לתוך הווריד את תרכיז הקרישה החסר מספר פעמים בשבוע. אצל כשליש מחולי ההמופיליה התפתחו נוגדנים לתרכיז הקרישה, ולפיכך הטיפול בהם (תוך שימוש בתרופות שהן תרכיזי "מעקף") הפך מאתגר וקשה במיוחד.
הבנה מתקדמת של תהליכי הקרישה יחד עם "חשיבה מחוץ לקופסה" העלו מנגנונים חליפיים לשיפור קרישת הדם, שאינם תלויים במתן טיפול לווריד בתרכיז׳ פקטור 8. לקבוצת טיפול זו שייכות מספר תרופות הנמצאות בהליכי ניסוי מתקדמים. מנגנוני הפעולה של תרופות אלו נשענים על חיקוי של תרכיזי קרישה קיימים או שיפור פעילות פקטורי קרישה אלטרנטיביים מחד, או אפשרות של דיכוי משמעותי בפעילות מעכבים טבעיים של מערכת הקרישה, מאידך. התרופות ניתנות בהזרקה תת עורית ולפיכך נוחות ביותר לשימוש על ידי החולים (כולל ילדים), ניתן לטפל בהן החל מאחת לשבוע ועד אחת לחודש בלבד - תלוי בסוג התרופה ובמינון המומלץ[1].
פרופ׳ פייר מאנוצ'י, לשעבר מנהל מרכז המופיליה מוביל במילאנו, איטליה, התייחס בציטוט להתפתחויות האחרונות כשטח הטיפול כהמופיליה כ"התקדמות של מעשה ניסים"[2].
אמיסיזומאב - HEMLIBRA
אמיסיזומאב (שם מסחרי: HEMLIBRA) הוא נוגדן לפקסור 9+10 בעל פעילות מימטית (מחקה פעילות) לפקטור 8.
מדובר במולקולה קטנה שהיא נוגדן כפול רגישות עם יכולת להתקשר לפקטור 9 פעיל ולפקטור 10, ובכך היא מחקה את פעילות פקטור 8 במערכת מסלולי קרישת הדם ויכולה לייתר לחלוטין את תפקידו. אמיסיזומאב מוזרק מתחת לעור ופעילותו בדם מוערכת במשך של 4-5 שבועות במתנדבים בריאים[3] [4].
יעילותה של אמיסיזומאב כטיפול בחולי המופיליה A עם נוגדנים הודגמה באופן עקבי במחקר פאזה II ובשני מחקרי פאזה III[3] [4] [5] [6] [7]. מחקר 1 HAVEN שכלל חולים מבוגרים ומתבגרים[5]; ומחקר 2 HAVEN שכלל ילדים[7]; המפורטים להלן. בשלושת המחקרים השיגה אמיסיזומאב ברוב המטופלים מניעה מוחלטת של דימומים שדרשו טיפול, תוך הפחתה משמעותית ביותר בשיעור הדימומים לאורך זמן בהשוואה לחלופות הקיימות.
התוצאות שהושגו במחקרי אמיסיזומאב בחולים מבוגרים וילדים עם נוגדנים לפקטור קרישה (קבוצת החולים הקשה ביותר לטיפול) מעידות על יעילותה גם במטופלי המופיליה ללא נוגדן לפעילות פקטור 8. ניסויים מתקדמים רב-מרכזיים במטופלים ללא נוגדנים הוצגו לאחרונה בכנסי קרישה בינלאומיים ופורסמו ב-new England journal of medicine [8] [9]. תהליך הרישום בישראל מתקדם במקביל למועמדות התכשיר להכללה בסל שירותי הבריאות לשנת 2019.
מעקב ארוך טווח אחרי קבוצת החולים שטופלו במחקר הראשון שפורסם הראה שימור של היעילות והבטיחות בטיפול לאורך זמן[6].
[[קובץ:אמיסיזומאב1.jpg
|ממוזער|מרכז|450 פיקסלים|תמונה 1. מנגנון הפעולה של אמיסיזומאב
התכשיר המליברה. מאושר לשיווק, בין היתר בארה"ב, אירופה, אוסטרליה, יפן]]
- להלן פירוט הניסויים הקליניים עם אמיסיזומאב שפורסמו והוצגו
מחקר פאזה ווו במבוגרים ומתבגרים (מעל גיל 12 שנים) חולי המופיליה A עם נוגדנים (HAVEN1)
מרובד במחקר פאזה III גלובלי, רב-מרכזי, רנדומלי, פתוח. במסגרת המחקר הושווה שיעור הדימומים במטופלים עם אמיסיזומאכ לשיעור הדימומים בחולים שקיבלו טיפול אפיזודי (לפי הצורך) בלבד עם תרופות מעקף, וכן לשיעור הדימומים בחולים שקיבלו טיפול מונע עם תרופות מעקף שניתן להם במהלך מחקר תצפיתי מקדים. למחקר גויסו 109 חולי המופיליה A זכרים עם נוגדנים, בגיל חציוני של 28 שנים. לרוב החולים הייתה המופיליה קשה ופגיעה מפרקית. בכל הזרועות שקיבלו אמיסיזומאב ניתן מינון התחלתי של 3 מ"ג/ק"ג פעם בשבוע למשך 4 שבועות ולאחריו 1.5 מ"ג/ק"ג פעם בשבוע, במתן תת-עורי.
אמיסיזומאב הדגימה מניעה מוחלטת של דימומים שדרשו טיפול ברוב המטופלים, הן בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול אפיזודי עם תרופות מעקף והן בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול מונע עם תרופות מעקף. מתן אמיסיזומאב הביא להפחתה משמעותית סטטיסטית וקלינית של 87% בשיעור השנתי של דימומים שדרשו טיפול בהשוואה לטיפול אפיזודי עם תרופות מעקף. שיעור הדימומים השנתי החציוני עם אמיסיזומאב היה 0 לעומת 18.8 עם טיפול אפיזודי של תרופות מעקף, יתרה מזאת, ברוב המטופלים עם אמיסיזומאב (62.9%) הושגה מניעה מוחלטת של דימומים שדרשו טיפול (קרי, 0 דימומים) ושיעור גבוה משמעותית של מניעת דימום הושג גם בהשוואה לקבוצת החולים שקיבלה טיפול מונע בתרופות מעקף. שיפור מובהק ומשמעותי הודגם גם בכל המדדים השניוניים במטופלים עם אמיסיזומאב ובכללם: הפחתת שיעור הדימומים הספונטניים, דימומים במפרקים ודימומים במפרקי מטרה שדרשו טיפול.
באנליזה נוספת נבדקו גם תוצאות כלל החולים שקיבלו אמיסיזומאב, בפרקי זמן של 24 שבועות לאורך תקופת המעקב הממושכת (25-48,1-24 ו־49-72 שבועות). נמצא ששיעור הדימומים המחושב השנתי יורד בבירור עם הזמן ל־0.5 וחציון הדימומים השנתי הוא 0.
בנוסף לשיפור המשמעותי בכל התוצאים הקליניים הודגם שיפור מובהק ומשמעותי גם בכל מדדי איכות-החיים במטופלים עם אמיסיזומאב.
מחקה פאזה III בילדים חולי המופיליה A עם נוגדנים (2 HAVEN)
במחקר פאזה ווו גלובלי, רב-מרכזי, חד-זרועי, פתוח, הודגמה יעילותה הגבוהה של אמיסיזומאב גם בילדים, שהייתה עקבית לתוצאות שהודגמו במחקר במתבגרים ומבוגרים. הטיפול עם אמיסיזומאב הביא למניעה מוחלטת של דימומים שדרשו טיפול ב־94.7% מהמטופלים, עם שיעור דימומים שנתי ממוצע של 0.2. אף מטופל לא סבל דימום במפרקים שדרש טיפול.
בהשוואה לטיפול בתרופות המעקף, הטיפול באמיסיזומאב הביא להפחתה של 99% בשיעור השנתי של דימומים שדרשו טיפול.
מחקרי פאזה III במתבגרים ומבוגרים חולי המופיליה 3 A Haven - ללא נוגדנים; 4 Haven עם או ללא נוגדנים
3 HAVEN הוא מחקר פאזה III גלובלי, רב-מרכזי, רנדומל׳, פתוח[8] שבמסגרתו הושווה שיעור הדימומים במטופלים עם אמיסיזומאב לשיעור הדימומים בחולים שקיבלו טיפול אפיזודי או טיפול מונע בפקטור 8. למחקר זה גויסו 152 חולי המופיליה A זכרים, בגיל חציוני של 38 שנים. לרוב החולים הייתה המופיליה קשה, ריבוי דימומים שנתי ופגיעה במפרקי מטרה טרם כניסתם למחקר.
בכל הזרועות שקיבלו אמיסיזומאב ניתן מינון התחלתי של 3 מ"ג/ק"ג פעם בשבוע למשך 4 שבועות ולאחריו 1.5 מ"ג/ק"ג פעם בשבוע או 3 מ"ג/ק"ג אחת לשבועיים, כמתן תת עורי. הטיפול עם אמיסיזומאב הביא לירידת מספר הדימומים ב97% מהחולים לעומת קבלת טיפול אפיזודי וב-68% מהחולים שקבלו טרם הניסוי טיפול מונע בתרכיזי פקטור -8 שיעור החולים ללא דימומים כלל היה כ-60%.
גם במחקר זה נמצא שיפור משמעותי באיכות חייהם של המטופלים באמיסיזומאב לעומת טיפול מונע מקובל בפקטור 8, והוכחה יעילות ובטיחות הטיפול בחולים שטופלו אחת לשבוע או אחת לשבועיים.
ביבליוגרפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3 - ↑ 3.0 3.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ 4.0 4.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5 - ↑ 5.0 5.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6 - ↑ 6.0 6.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7 - ↑ 7.0 7.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8 - ↑ 8.0 8.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופסור גילי קנט - מנהלת המכון הארצי להמופיליה והמכון לחקר קרישת דם