הנחיות לביצוע סיקור למניעת אלח דם מוקדם בחיידק group B streptococcus (GBS) ביילוד - Screening for group b streptococcus (gbs) in pregnancy

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
בדיקת GBS) Group B Streptococcus) בנשים הרות
תחום	מיילדות , גינקולוגיה , זיהומיות
מספר החוזר	bz06-2023
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	27 בדצמבר 2023

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אלח דם, סרפטוקוקוס בי

הננו להביא בזאת לידיעתכם נוסח מעודכן של הנחיות בנושא שבנדון המחליף ומבטל את חוזר מינהל הרפואה מספר: 22/2005.

נוהל זה משלים את חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מספר 24/2014 מיום 20.11.2014 בנושא "נוהל טיפול באישה הרה בסיכון נמוך", שמתמקד בהתוויית פעולות לנשים הרות הנמצאות במעקב בזמן היריון בסיכון נמוך.

השינויים העיקריים:

מעבר לשיטה של ביצוע בדיקת סקר GBS בשבוע 35–37 להיריון לכל נשים הרות.

רקע

אלח דם מוקדם בילוד בשבוע הראשון לחיים משנית לחיידק ה-GBS (להלן Early onset GBS sepsis) כרוך בתחלואה קשה ותמותה בטווח הקצר ובסיכון לפגיעה נוירו-התפתחותית בטווח הארוך. הזיהום נרכש בעת המעבר בתעלת הלידה. טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה נמצא כיעיל בהורדת הסיכון להופעת זיהום בילוד. קיימות בעולם המערבי שתי שיטות לזיהוי הנשים להן מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה לצורך מניעת אלח דם ביילוד.

1. ביצוע סקר כללי בשבועות 35–37 להיריון לכל הנשים ההרות לצורך איתור נשאיות
2. זיהוי על פי גורמי סיכון בהיריון/לידה. מדינות רבות בעולם עסקו בסוגיה וקבעו מדיניות מומלצת. עדויות חדשות ומחקרים שפורסמו בישראל ומחוץ לה סייעו לקבלת ההמלצות המובאות להלן

תת-היחידה המפיצה

המחלקה לאם וילד.

מילות מפתח

ילוד, GBS, מעקב היריון.

מועד תחולה

מיום הפצת החוזר.

קישורים לחוזר

חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 2014/24, נוהל טיפול באישה הרה בתחנות טיפת חלב, ראו כאן.

מטרות החוזר

פרסום המלצות וכללים למניעת אלח דם מוקדם בחיידק.

(group B streptococcus (GBS ביילוד מבוססות סקר אוניברסלי לנשים הרות.

חלות הנוהל

נוהל זה חל על כל העוסקים במעקב אישה הרה במסגרות הטיפול השונות כגון תחנות טיפת חלב, קופות חולים ובתי חולים.

ביצוע בדיקה לקולוניזציה עם GBS

1. משרד הבריאות ממליץ על ביצוע בדיקת סקר אוניברסלית יזומה ל-GBS לכל הנשים ההרות בשבוע 35–37 באמצעות תרבית וגינו-רקטלית
2. הסיקור יכול להתבצע על ידי האישה באופן עצמאי על פי הפניית רופא מטפל\אחות ואין צורך להיבדק אצל הרופא. תרביות אלו נעשות על ידי מטוש מהאזור התחתון של הלדן ולאחר מכן מהרקטום (ניתן להשתמש במטוש אחד או שניים. יש להעביר למעבדת הקופה תוך 24 שעות. ניתן עד אז לשמור בטמפרטורת החדר)
3. בנשים בהן אובחנה תרבית שתן חיובית ל־GBS בהיריון נוכחי או היסטוריה של אלח דם מוקדם עם GBS ביילוד קודם ניתן לוותר על הבדיקה במהלך ההיריון הנוכחי, מאחר שמומלץ שיקבלו טיפול אנטיביוטי מונע בלידה בכל מקרה
4. בנשים המגיעות לחדר לידה אשר לא נבדקו בקהילה או אם מצב נשאות ל־GBS לא ידוע, ניתן לבצע בדיקה מולקולרית מהירה ל-GBS בחדר לידה אם זמינה והזמן מאפשר

מתן טיפול אנטיביוטי מונע בחדר לידה

אין מידע על תועלת של טיפול מניעתי בטרם הלידה ולכן הטיפול מתבסס על מתן אנטיביוטיקה מניעתית בלידה עצמה.

1. נשים עם גורמי הסיכון הבאים יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע ללא תלות בתשובת בדיקת ה־GBS:
   1. אלח דם מוקדם ב־GBS ביילוד קודם;
   2. זיהום בשתן עם GBS בשלב כלשהו בהיריון הנוכחי;
2. נשים להן תרבית חיובית ל-GBS יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה (אלא אם כן מתוכננת לידה בניתוח קיסרי וקרומי מי שפיר שלמים)
3. נשים להן אין תשובת תרבית ל-GBS עם הגיען לחדר לידה (בדיקה לא בוצעה או תשובה לא ידועה), יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה בנוכחות אחד מגורמי הסיכון הבאים:
   1. לידה מוקדמת לפני שבוע 37+0;
   2. חום במהלך הלידה שווה או מעל 38°C;
   3. ירידת מים במשך 18 שעות או יותר;
   4. במקרה של תוצאה חיובית ל־GBS בבדיקה מהירה בלידה;
   5. במקרים שיש תוצאה שלילית ל-GBS מהירה בלידה, ניתן לשקול על פי שיקול דעת הרופא אי­מתן אנטיביוטיקה במקרים של לידה מוקדמת או ירידת מים מעל 18 שעות
   6. במקרים בהם, על בסיס פרטי המקרה הקליני, יש להערכת הרופא סיכון מוגבר לאלח דם מוקדם ב־GBS

הדרכה

יש להדריך נשים במסגרות שבו הן עוברות מעקב היריון להגיע לחדר לידה עם תשובת הבדיקה ל־GBS. יש לידע נשים אשר נמצאו כנשאיות (חיוביות ל-GBS) בבדיקה מוקדמת להגיע לחדר לידה עם תשובת הבדיקה והמלצה לקבלת טיפול אנטיביוטי מהר ככל האפשר לאחר ירידת מים או הופעת צירים סדירים.

הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.

בברכה,

ד״ר שרון אלרעי-פרייס ראש חטיבת בריאות הציבור