האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6832 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6832 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

המדריך לטיפול בסוכרת - הפרעות בתפקוד המיני בקרב נשים חולות סוכרת - Sexual dysfunction among diabetic women

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף הפרעות בתפקוד מיני בנשים סוכרתיות לדף הנוכחי.

Diabetes.png

המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז

פרק ראשי


תת הפרק הבא תת הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #5.12: המדריך לטיפול בסוכרת - הפרעות בתפקוד המיני בקרב נשים חולות סוכרת - Sexual dysfunction among diabetic women

המדריך לטיפול בסוכרת
מדריךסוכרת.jpg
שם המחבר פרופסור מ.ק. עידו שולט, פרופסור ליאור לבנשטיין
שם הפרק הפרעות בתפקוד המיני בקרב נשים חולות סוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת,
משרד הבריאות
מועד הוצאה 2022
מספר עמודים 614
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת

מבוא

קיים קושי בהגדרת הפרעה בתפקוד המיני באישה וכפועל יוצא מכך קיימות מספר הגדרות. אחת ההגדרות היא: "הפרעה אשר גורמת לפגיעה בחיי המין, כאשר הפגיעה משפיעה באופן משמעותי על מצבה הנפשי של האישה ועל תפקודה היומי, אזי המצב מוגדר כעקה על רקע מיני״[1][2]. להבדיל מנשים, הפרעה בתפקוד המיני אצל גברים אשר סובלים מסוכרת היא תופעה מוכרת וקיים נפח מחקר משמעותי ביותר לגביה[3][4][5]. מספר רב של מחקרים מצאו שגברים אשר לוקים בסוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בבעיות של זקפה בגיל יחסית צעיר בהשוואה לגברים ללא סוכרת[3][4][5]. הסיבה לפגיעה בתפקוד המיני אצל גברים קשורה, ככל הנראה, למצב המחלה ולפגיעה בתפקוד כלי הדם ההיקפיים[4]. לעיתים מהווה פגיעה בתפקוד המיני בגברים הלוקים בסוכרת את הסימן הראשון לפגיעה בתפקוד כלי הדם כתוצאה ממצב של מחלה לא מאוזנת[3][4][5].

בנשים, הקשר שבין סוכרת לתפקוד המיני פחות ברור וידוע ומספר הפרסומים בספרות הרפואית אודות פגיעה בתפקוד המיני בנשים הלוקות בסוכרת קטן יותר מאשר בגברים[6][7][8][9][10][11]. תופעה זו קשורה, ככל הנראה, לעובדה של היעדר אחידות בהגדרה של הפרעה בתפקוד המיני של האישה, מחסור בכלים מתוקפים לצורך הערכת התפקוד המיני והימצאות גורמי סיכון נוספים, בלתי תלויים, אשר עלולים להשפיע על התפקוד המיני, כגון: שינויים פיזיולוגים כתוצאה מתקופת הבלות ודיכאון הקשור לתקופת הבלות. בשל הקשר המורכב שבין הפיזיולוגיה של האישה לבין התפקוד המיני, נראה כי רב הנסתר על הנגלה בהקשר של מחלת הסוכרת והפרעה בתפקוד המיני באישה[12].

מחלת הסוכרת, כפי שתואר בפרקים קודמים, עולה בשכיחותה. בתלות בערכי הסף לאבחון ההערכה היא שכ-450 מיליון אנשים בעולם לוקים בסוכרת. מאז תחילת המאה ה-21 חלה עלייה משמעותית בהיארעות מחלת הסוכרת, בעיקר של סוכרת מסוג 2. ההסבר לעלייה בהיארעות טמון, ככל הנראה, במספר גורמים: גידול האוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים, עלייה בשיעור ההשמנה וירידה בפעילות הגופנית[13]. מחלת הסוכרת, בעיקר במצב של חוסר איזון, עלולה לפגוע בתפקוד איברי מטרה שונים בגוף, במצבה הנפשי של המטופלת ובתפקודה המיני[14].

בשנת 1991 השיק ארגון הבריאות העולמי (WHO-QOL) מיזם, אשר מטרתו לקדם את הטיפול באיכות החיים של הלוקים בסוכרת. בסיכום הפגישה נקבע כי "בריאות אינה רק מצב של היעדר מחלה, בריאות תלויה במצב הפיזי, הנפשי והסוציאלי. כאשר אנו מעריכים את מצבה הבריאותי של מטופלת, חשוב להתייחס לכל הרבדים הבאים: מצב פיזי, קוגניטיבי, נפשי, תפקוד חברתי, תפקוד מיני, כאב והתפיסה של המטופלת אודות מצבה הבריאותי". שינוי הגישה והתפיסה מאירים את הצורך בהרחבת הידע אודות איכות החיים ולא רק אודות השינויים הפתופיזיולוגיים.

מטרת הפרק הנוכחי היא סקירת הידע והספרות העדכנית אודות הקשר בין מחלת הסוכרת לתפקוד המיני והקניית כלים באמצעותם יוכל הרופא המטפל להתחיל בהערכת התפקוד המיני בקרב נשים הלוקות בסוכרת. הגדלת המודעות לבעיות בתפקוד המיני בקרב נשים חיונית לצורך שיפור הטיפול המוצע לכלל הנשים, ובפרט לנשים הלוקות במחלות כרוניות.

הפרעה בתפקוד המיני בנשים: הגדרה, שכיחות וסיבות

בשנות ה-50 של המאה ה-20 הגדירו מאסטרס וג׳ונסון לראשונה את תהליך התגובה המינית בבני אדם, על בסיס עבודות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות שחקרו אה התפקוד המיני באדם[15]. המחברים פיתחו מודל המחלק את התגובה המינית בגברים ובנשים ל-4 שלבים המשכיים ליניאריים הכוללים: תשוקה, עוררות מינית, אביון (אורגזמה) ומצב לאחר אביון (Resolution). על אף שתיתכן חפיפה בין השלבים השונים, שלבים אלה מהווים בסיס לסיווג הפרעות בתפקוד המיני[15]. כאמור, הגדרת הפרעה בתפקוד המיני באישה שונה בשלוש מערכות הסיווג העיקריות: ה-ICD-11 (International Classification of Diseases) מתמקד בעיקר במצבים הפיזיולוגיים אשר משפיעים על התפקוד המיני. לעומתו, ה-DSM-IV (Diagnostic and Statistical Manual of mental disorders) מתייחס בעיקר לגורמים הרגשיים (הפסיכולוגים) אשר מעורבים בהפרעה בתפקוד המיני באישה. איגוד האורולוגים האמריקאי פרסם הגדרה המשלבת את שתי התיאוריות אודות השלבים השונים בגירוי המיני[16]. הגדרה אחרת להפרעה בתפקוד המיני התפרסמה באוגדן ה-DSM-V. המשותף לכל ההגדרות הוא ההתייחסות לשלבים השונים במעגל הגירוי המיני בו מתרחשת ההפרעה. כל ההגדרות החדשות מתייחסות לעובדה שתיתכן הפרעה ביותר משלב אחד ולכך שההפרדה בין השלבים השונים אינה ברורה או מוחלטת.

בשל ריבוי ההגדרות להפרעה בתפקוד המיני באישה, ניתן למצוא גם אי אחידות בנתונים אודות שיעור ההיארעות של בעיות בתפקוד המיני בקרב נשים. על פי עבודות אפידמיולוגיות גדולות נמצא כי שיעור ההפרעות בתפקוד המיני בקרב נשים הוא 40 אחוזים עד 60 אחוזים[17].

דימיטרופולוס וחבריו פרסמו עבודה שהשוותה בין שכיחות בעיות בתפקוד המיני בקרב נשים עם וללא סוכרת מסוג 1. במחקר נכללו 44 נשים הלוקות בסוכרת מסוג 1 בהשוואה לקבוצת ביקורת אשר מנתה 47 נשים. כל הנשים מילאו שאלון מתוקף מסוג FSFI (Female Sexual Function Index) לצורך הערכת תפקודן המיני. תוצאות המחקר הראו כי שכיחות ההפרעות בתפקוד המיני גבוהה יותר באופן מובהק בחולות סוכרת בהשוואה לקבוצת הביקורת (25 אחוזים לעומת 8 אחוזים). מניתוח התוצאות עולה כי נשים חולות סוכרת סבלו יותר מבעיות של תשוקה, עוררות מינית וחוסר שביעות רצון מיחסי המין[18].

ממצאי המחקר תואמים לתוצאות מחקר קודם, אשר נערך על ידי אנזלין וחבריו, בו דווח כי 27 אחוזים מתוך 97 נשים חולות סוכרת מסוג 1 סובלות גם מבעיות בתפקוד המיני. ניתוח תוצאות המחקר מראה כי יובש בנרתיק וכתוצאה מכך היעדר סיכוך נאות מהווה את הבעיה העיקרית בנשים חולות סוכרת מסוג 1[19]. בעבודות נוספות בהן נבדק שעור היארעות ההפרעות בתפקוד המיני בנשים הלוקות בסוכרת, דווח טווח רחב של שיעור הפרעה, הנע בתחום 26–75 אחוזים[20][21][22][23][24].

ניתן להסביר את ההבדלים הגדולים בשיעורי התופעה המדווחים במחקרים השונים בשונות גיל הנחקרות, שיוכן האתני, סוג הסוכרת, האם מדובר בסוכרת מאוזנת לעומת סוכרת שאינה מאוזנת ובכלי המחקר ששימשו את קבוצות החוקרים השונות. האטיולוגיה להפרעה בתפקוד המיני בקרב נשים תלויה בגורמים רבים, ועל זאת כבר נאמר כי ברוב המקרים בהם מייחסים למחלה גורמים שונים רבים, משמע שהסיבה לה עדיין אינה ידועה, אולם מאחר שבמקרה של הפרעה בתפקוד המיני מדובר בקבוצה של הפרעות ולא במחלה בודדת, הרי שמספר הגורמים אשר צפוי להשפיע על ההפרעה הוא גדול במיוחד. באופן כללי הפרעה בתפקוד המיני בנשים יכולה להיגרם כתוצאה מגורם נפשי, חברתי ופיזיולוגי. מקובל לסווג את ההפרעות בתפקוד המיני לראשוני ומשני ממקור נפשי או פיזיולוגי. בעיות גינקולוגיות אשר מערבות את הגניטליה יכולות גם הן לפגוע בתפקוד המיני.

במהלך השנים הצטבר יותר מידע אודות השפעת סוכרת על התפקוד המיני באישה. הסיבות האפשריות הגורמות להפרעה בתפקוד המיני הן, בין היתר:

  • היפרגליקמיה - גורמת להפחתה בהידרציה של כלל ריריות הגוף ובכללן רירית הנרתיק. כתוצאה מכך נוצר יובש נרתיקי, וכפועל יוצא מכך Dyspareunia (כאבים בעת קיום יחסי מין). היפרגליקמיה מעלה בנוסף את הסיכון לדלקות נרתיקיות ולכאבים בעת קיום יחסי מין. תסמינים אופייניים לדלקת בנרתיק כוללים: צריבה, שריפה, דחיפות במתן שתן, יובש נרתיק, כאב בעת קיום יחסי מין ותחושה של חוסר נוחות באזור רצפת האגן. כטיפול מומלץ לרשום תרופה כנגד המחולל הזיהומי ובנוסף חשוב להמליץ על הימנעות מקיום יחסי מין עד סיום הטיפול
  • פגיעה בכלי הדם ההיקפיים ונוירופתיה - גורמת להפחתה בזרימת הדם לאזור הנרתיק וכפועל יוצא מכך פגיעה בעיקר בשלב העוררות המינית. במחקר שבדק בפלטיסמוגרף את התגובה הנרתיקית לגירוי מיני, נמצא כי בנשים חולות סוכרת קיימת הפרשה נרתיקית פחותה בהשוואה לנשים ללא סוכרת[25]. בנוסף נמצא כי בנשים הלוקות בסוכרת קיימת הפחתה בתחושה לגירוי מסוג רטט באזור הנרתיק[26]. עדיין לא נמצאה תשובה האם קיים קשר בין ההפחתה בתחושת הרטט לבין הפגיעה בתפקוד המיני. כמו כן לא נבדק הקשר בין בעיות בתפקוד המיני לפגיעה תחושתית בתגובה לגירוי חום וקור המולכים בסוגי עצב שונים c ו-Aδ
  • חוסר איזון הורמונלי - להורמוני המין תפקיד חשוב באיזון התפקוד המיני. לאסטרוגן ידועה השפעה על ההפרשה הנרתיקית, התחושה הנרתיקית, זרימת דם לאזור הנרתיק ותחושת תשוקה מינית[27]. הורמון האנדרוגן משפיע בעיקר על התשוקה והעוררות המינית, בנוסף לאנדרוגן השפעה משוערת על האביון[28]. בהיעדר איזון הורמונלי, תיתכן פגיעה בתפקוד המיני. על פי עבודה אפידמיולוגית אשר בחנה את הקשר בין רמות אנדרוגן, אסטרוגן וגלובולינים הנקשרים להורמוני המין (Sex hormone binding globulins) לבין התפקוד המיני בנשים חולות סוכרת, נמצא קשר מובהק בין השינויים ההורמונליים לפגיעה בתפקוד המיני[29], (חוסר איזון הורמונלי קיים בשיעור גבוה יותר בחולות סוכרת). למחלת תריס במקביל לסוכרת ידועה השפעה על התפקוד המיני[30][31] וכך גם לתנודות ההורמונליות הקשורות בהריון[32][33]
  • מחלות אוטואימוניות נוספות - בנשים הלוקות בסוכרת מסוג 1 ומחלות אוטואימוניות נוספות, הפגיעה בתשוקה ובתפקוד המיני גבוהה יותר בהשוואה לנשים הלוקות בסוכרת מסוג 1 בלבד[34]
  • בעיות פסיכוסוציאליות משניות לסוכרת - להסתגלות למחלה ולחיים עם העול הכרוך בשינוי ההתנהגותי כתוצאה ממחלת הסוכרת - כל אלה עלולים להשפיע על התשוקה המינית. מכלל השינויים הנפשיים, דיכאון נמצא בעל הקשר המובהק ביותר לפגיעה בתפקוד המיני בקרב נשים חולות סוכרת[35]. אנזלין וחבריו מצאו כי הפגיעה בנשים חולות סוכרת הסובלות מדיכאון באה לידי ביטוי בהפחתה בתשוקה ובפגיעה בעוררות המינית[30]
  • פגיעה בדימוי העצמי - מחלת הסוכרת וסיבוכיה עלולים לפגוע בתפקוד המיני של האישה וכתוצאה מכך מירידה בדימוי העצמי, בתפקוד החברתי ובמצבה הבריאותי הכללי[36][37].
    מסקירת הספרות עולה כי סוג הפגיעה בתפקוד המיני בקרב נשים הלוקות בסוכרת משתנה ובחלקו גם תלוי בסוג הסוכרת. במספר לא מבוטל של מחקרים לא בוצעה הפרדה בין אוכלוסיית הנשים עם סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2
  • תשוקה - על סמך ממצאים בעבודות מחקר שונות נמצא כי קיימת הפחתה בתשוקה בנשים חולות סוכרת מסוג 2. במספר מחקרים דווחו תוצאות דומות גם בקרב אוכלוסייה מעורבת (סוג 1 וסוג 2). מבין הסוגים השונים של סוכרת נראה כי התשוקה נפגמת בעיקר בקרב נשים הלוקות בסוכרת מסוג 2‏[20]
  • עוררות מינית - קיים חוסר אחידות באשר לקשר שבין סוכרת לבין פגיעה בעוררות מינית. על סמך תוצאות מספר מחקרים נראה כי פגיעה בעוררות מינית נצפתה בעיקר בקרב נשים חולות בסוכרת מסוג 1. שיעור התופעה נע בין 14–76 אחוזים[20]
  • אביון - מרבית המחקרים אשר בחנו את ההשפעה של סוכרת על האביון, מצאו כי קיימת פגיעה באביון הן בקרב נשים חולות סוכרת מסוג 1 והן בקרב נשים הלוקות בסוכרת מסוג 2. לא דווח ההבדל בשיעור התופעה בין סוגי הסוכרת. שיעור התופעה לפי עבודות שונות נע בין 10–84 אחוזים[20]
  • דיספראוניה - כאבים בעת קיום יחסי מין היא תופעה יחסית שכיחה בקרב כלל האוכלוסייה. כאבים בעת קיום יחסי מין שכיחים בעיקר בנשים עם סוכרת מסוג 1. שיעור היארעות התופעה בקרב נשים חולות סוכרת נע בין 3–43 אחוזים[19][25]

הפרעה בתפקוד המיני עלולה לגרום למתח נפשי בקרב נשים. נוספה הקטגוריה של מצוקה נפשית (Distress) להפרעה בתפקוד המיני. המצוקה הנפשית יכולה להיות קלה, כזו שגורמת לדאגות בלבד, לעומת המקרים היותר קשים בהם נגרמת פגיעה נפשית משמעותית[37][38][39][40][41][42][43].

המלצות קליניות

  • על מנת לאבחן האם אישה סוכרתית סובלת מהפרעה בתפקוד המיני יש להרחיב את התשאול הרפואי ולברר אודות יחסים בין אישיים, בעיות נפשיות ושאלות ממוקדות אודות בעיות בקיום יחסי מין. בעיות נפשיות עלולות לגרום להפרעה בתפקוד המיני. בשל השכיחות הגבוהה יחסית של בעיות נפשיות בנשים חולות סוכרת יש חשיבות לברר אודות המימד הנפשי ולא רק אודות מחלות כרוניות ופגיעה באיברי המטרה, כסיבה לבעיה בתפקוד המיני
  • במקרים של בעיות בתפקוד המיני יש להרחיב את התשאול ולברר אודות בעיות גינקולוגיות, היסטוריה מילדותית, הגיל בו החלה האישה לקיים יחסי מין, האם היו בעיות בקיום יחסי מין עם בני זוג קודמים והיסטוריה של הטרדה מינית ואונס. חשוב לתשאל את שני בני הזוג לחוד וביחד במטרה ללמוד אודות מידת שביעות הרצון של שני בני הזוג מחיי המין ואופי היחסים
  • במקרים בהם מאובחנת בעיה בתפקוד המיני, חשוב להפנות למרפאות סקסולוגיות מוסמכות. בארץ קיימים מספר מרכזי מצוינות לנושא. הצוות במרפאה שכזו מורכב בדרך כלל מגינקולוג/ית, אורולוג, רופא משפחה, סקסולוגים מוסמכים, פסיכיאטר ופיזיותרפיסטיות מומחיות לרצפת האגן. רשימת מרפאות סקסולוגיות מצורפת לפרק זה
  • מבין הטיפולים המוצעים חשוב להזכיר את הטיפול הנפשי, טיפולים בתכשירים תרופתיים כגון הורמונים לנשים בתקופת הבלות ולנשים הלוקות ביובש בנרתיק, טיפולי פיזיותרפיה של רצפת האגן במקרים של כאבים בקיום יחסי מין כולל הזרקות ב-Trigger points לפי הצורך ועוד מגוון של טיפולים כולל פרוטוקולים מחקריים. הוחל טיפול חדשני וניסיוני אשר בוחן את יעילות הטיפול בגלי הלם בכאבים בעת קיום יחסי מין

מרפאות לתפקוד מיני בחולות סוכרת

  • מרכז רפואי רמב"ם, טלפון: 047772819, פקס: 047772883
  • מרכז רפואי הדסה הר הצופים, טלפון: 025842111
  • מרכז רפואי שערי צדק, טלפון: 026555999
  • בית החולים מעונב לדך, טלפון: 025678470
  • מרפאת נעוים קטוביץ', שירותי בריאות כללית, תל אביב, טלפון: 035423888
  • מרכז רפואי "ליס" ליולדות, טלפון: 036974000
  • מרכז רפואי שיבא, טלפון: 035302000
  • מרכז רפואי מאיר, טלפון: 097472916
  • מרכז רפואי אסף הרופא, מיקום: בניין מרפאות חוץ, קומה ו, טלפון: 080779680
  • מרכז הרפואי סורוקה, טלפון: 086400351

סיכום

נשים חולות סוכרת נמצאות בסיכון מוגבר לפתח בעיות בתפקוד המיני[35][36][37][38][39]. עיקר הבעיות באות לידי ביטוי בתשוקה ירודה, בהפחתה בעוררות מינית, בפגיעה באביון ובכאבים בעת קיום יחסי מין. על סמך סקירת הספרות נראה כי סוכרת מסוג 2 מהווה גורם סיכון משמעותי יותר לפגיעה בתפקוד המיני בנשים בהשוואה לסוכרת מסוג 1. אחד ההסברים לתופעה זו יכול לנבוע מהעובדה שסוכרת מסוג 2 מאובחנת בגיל מאוחר יותר. דיכאון הוא גורם הסיכון הנפשי המובהק ביותר להפרעה בתפקוד המיני בנשים חולות סוכרת. איזון טוב של מחלת הסוכרת כולל מתן טיפול תומך אשר מסייע לנשים להתמודד עם המחלה וייתכן שיפחית את שיעור ההפרעה בתפקוד המיני בקרב נשים חולות סוכרת.

חשוב לזכור - הפרעות בתפקוד המיני בקרב נשים חולות סוכרת

  • נשים חולות סוכרת נמצאות בסיכון מוגבר לפתח בעיות בתפקוד המיני. עיקר הבעיות באות לידי ביטוי בתשוקה ירודה, הפחתה בעוררות מינית, פגיעה באביון וכאבים בעת קיום יחסי מין
  • סוכרת מסוג 2 מהווה גורם סיכון משמעותי יותר לפגיעה בתפקוד המיני בנשים בהשוואה לסוכרת מסוג 1
  • דיכאון הוא גורם הסיכון הנפשי המובהק ביותר להפרעה בתפקוד המיני בנשים חולות סוכרת
  • איזון טוב של מחלת הסוכרת כולל מתן טיפול תומך אשר מסייע לנשים להתמודד עם המחלה, עשוי להפחית את שיעור ההפרעה בתפקוד המיני בקרב נשים חולות סוכרת

ביבליוגרפיה

  1. ↑ Basson R, Althof S, Davis S, et al. Summary of the recommendations on sexual dysfunctions in women. The journal of sexual medicine 2004,1(1):24-34
  2. ↑ Basson R, Wierman ME, van Lankveld J, Brotto L. Summary of the recommendations on sexual dysfunctionsin women. The journal of sexual medicine 2010;7(1 Pt 2):314-26
  3. ↑ 3.0 3.1 3.2 Veves A, Webster L, Chen TF, Payne S, Boulton AJ. Aetiopathogenesis and management of impotence in diabetic males: four years experience from a combined clinic. Diabet Med 1995;12(1):77-82
  4. ↑ 4.0 4.1 4.2 4.3 Rutte A, van Splunter MM, van der Heijden AA, Welschen LM, Elders PJ, Dekker JM, Snoek FJ, Enzlin P, Nijpels G. Prevalence and Correlates of Sexual Dysfunction in Men and Women With Type 2Diabetes. J Sex Marital Ther. 2015;41(6):680-90
  5. ↑ 5.0 5.1 5.2 McCulloch DK, Campbell IW, Wu FC, Prescott RJ, Clarke BF. The prevalence of diabetic impotence. Diabetologia 1980;18(4):279-83
  6. ↑ Bhasin S, Enzlin P, Coviello A, Basson R. Sexual dysfunction in men and women with endocrine disorders. Lancet 2007,369(9561 ):597-611
  7. ↑ Maiorino Ml, Bellastel la G, Castaldo F, Petrizzo M, Giugliano D, Esposito K. Sexual function in young women with type 1 dia- betes: the METRO study. J Endocrinol Invest. 2016 Sep 9
  8. ↑ Kizilay F, Gali HE, Serefoglu EC. Diabetes and Sexuality. Sex Med Rev. 2016 Aug 17
  9. ↑ Hotaling JM, Sarma AV, Patel DP, Braffett BH, Cleary PA, Feldman E, Herman WH, Martin CL, Jacobson AM, Wessells H, Pop-Busui R; Diabetes Control and Complications Trial/Epidemiology of Diabetes Interventions and Complications Research Group. Cardiovascular Autonomic Neuropathy, Sexual Dysfunction, and Urinary Incontinence in Women With Type 1 Diabetes. Diabetes Care. 2016 Sep;39(9):1587-93
  10. ↑ Tamas V, Kempler P. Sexual dysfunction in diabetes. Handb Clin Neurol. 2014;126:223-32
  11. ↑ Flotynska J, Uruska A, Michalska A, Araszkiewicz A, Zozulinska-Ziolkiewicz D. Sexual dysfunction is a more common prob- lem in young women with type 1 diabetes than in healthy. J Sex Marital Ther. 2019:1-11
  12. ↑ Both S, Ter Kuile M, Enzlin P, Dekkers O, van Dijk M, Weijenborg P. Sexual Response in Women with Type 1 Diabetes Mellitus: A Controlled Laboratory Study Measuring Vaginal Blood Flow and Subjective Sexual Arousal. Arch Sex Behav. 2015 Aug,•44(6):1573-87
  13. ↑ Wild S, Roglic G, Green A, Sicree R, King H. Global prevalence of diabetes: estimates for the year 2000 and projections for 2030. Diabetes care 2004;27(5):1047-53
  14. ↑ Krysiak R, Drosdzol-Cop A, Skrzypulec-Plinta V, Okopieri B. Sexual Functioning and Depressive Symptoms in Worn- en with Diabetes and Prediabetes Receiving Metformin Therapy: A Pilot Study. Exp Clin Endocrinol Diabetes. 2016 Oct 6
  15. ↑ 15.0 15.1 Masters WH Jhonson V. Human Sexual Response. 1st ed ed; 1966
  16. ↑ Basson R, Leiblum S, Brotto L, et al. Definitions of women’s sexual dysfunction reconsidered: advocating expansion and revision. Journal of psychosomatic obstetrics and gynaecology 2003;24(4):221-9
  17. ↑ Laumann EO, Paik A, Rosen RC. Sexual dysfunction in the United States: prevalence and predictors. Jama 1999:281 (6):537- 44
  18. ↑ Dimitropoulos K, Bargiota A, Mouzas O, Melekos M, Tzortzis V, KoukoulisG. Sexual Functioning and Distress among Pre- menopausal Women with Uncomplicated Type 1 Diabetes. The journal of sexual medicine
  19. ↑ 19.0 19.1 Enzlin P, Mathieu C, Van Den Bruel A, Vanderschueren D, Demyttenaere K. Prevalence and predictors of sexual dysfunction in patients with type 1 diabetes. Diabetes care 2003;26(2):409-14
  20. ↑ 20.0 20.1 20.2 20.3 Abu Ali RM, Al Hajeri RM, Khader YS, Shegem NS, Ajlouni KM. Sexual dysfunction in Jordanian diabetic women. Diabetes care 2008;31(8):1580-1
  21. ↑ Lue TF, Brant WO, Shindel A, Bella AJ. Sexual Dysfunction in Diabetes. In: De Groot LJ, Beck-Peccoz P, Chrousos G, Dungan K, Grossman A, Hershman JM, Koch C, McLachlan R, New M, Rebar R, Singer F, Vinik A, Weickert MO, editors. Endotext [Internet], South Dartmouth (MA): MDText.com, Inc.; 2000-2013 Jan 1
  22. ↑ Mellerio H, Guilmin-Crepon S, Jacquin P, Labeguerie M, Levy-Marchal C, Alberti C. Long-term impact of childhood-onset type 1 diabetes on social life, quality of life and sexuality. Diabetes Metab. 2015 Dec;41(6):489-97
  23. ↑ Mazzilli R, Imbrogno N, Elia J, Delfino M, Bitterman O, Napoli A, Mazzilli F. Sexual dysfunction in diabetic women: preva- lence and differences in type 1 and type 2 diabetes mellitus. Diabetes Metab Syndr Obes. 2015 Feb 11,•8:97-101
  24. ↑ Dimitropoulos K, Bargiota A, Mouzas O, Melekos M, Koukoulis G, Tzortzis V. Dissatisfaction with male sexual performance and female sexual dysfunction inwomen with type 1 diabetes. Int J Impot Res. 2015 Jan-Feb;27(1):25-8
  25. ↑ 25.0 25.1 Enzlin P, Rosen R, Wiegel M, et al. Sexual dysfunction in women with type 1 diabetes: long-term findingsfrom the DCCT/ EDIC study cohort. Diabetes care 2009;32(5):780-5
  26. ↑ Erol B, Tefekli A, Sanli O. et al. Does sexual dysfunction correlate with deterioration of somatic sensory system in diabetic women? International journal of impotence research 2003,15(3):198-202
  27. ↑ Frank JE, Mistretta P, Will J. Diagnosis and treatment of female sexual dysfunction. American family physician 2008;77(5):635-42
  28. ↑ Feldhaus-Dahir M. The causes and prevalence of hypoactive sexual desire disorder: part I. Urologic nursing 2009;29(4):259- 60,63
  29. ↑ Schram MT, Baan CA, Pouwer F. Depression and quality of life in patients with diabetes: a systematic review from the Euro- pean depression in diabetes (EDID) research consortium. Current diabetes reviews 2009;5(2):112-9
  30. ↑ 30.0 30.1 Enzlin P, Mathieu C, Van den Bruel A, Bosteels J, Vanderschueren D, Demyttenaere K. Sexual dysfunction in women with type 1 diabetes: a controlled study. Diabetes care 2002;25(4):672-7
  31. ↑ Stechova K, Mastikova L, Urbaniec K, Vanis M, Hylmarova S, Kvapil M, Pastor Z. Sexual Dysfunction in Women Treated for Type 1 Diabetes and the Impact of Coexisting Thyroid Disease. Sex Med. 2019
  32. ↑ Sargin MA, Yassa M, Taymur BD, Taymur B, Akca G, Tug N. Female Sexual Dysfunction in the Late Postpartum Period Among Women with Previous Gestational Diabetes Mellitus. J Coll Physicians Surg Pak. 2017 Apr;27(4):203-208
  33. ↑ Ewelina Bqk, Agnieszka Mlynarska, Danuta Sternal, Monika Kadlubowska, Ewa Marcisz-Dyla, Czeslaw Marcisz. Sexual Function and Sexual Quality of Life in Premenopausal Women with Controlled Type 1 and 2 Diabetes-Preliminary Study. Int J Environ Res Public Health. 2021 Mar 4;18(5):2536
  34. ↑ Miriam Longo, Paolo Cirillo, Lorenzo Scappaticcio, Maria Tomasuolo, Vlenia Pernice, Paola Caruso, Giuseppe Bellastel- la, Maria Ida Maiorino, Katherine Esposito. Female Sexual Function in Young Women With Type 1 Diabetes and Additional Autoimmune Diseases. J Sex Med. 2021 Jan;18(1):219-223
  35. ↑ 35.0 35.1 Schreiner-Engel P, Schiavi RC, Vietorisz D, Smith H.The differential impact of diabetes type on female sexuality. Journal of psychosomatic research 1987;31(1):23-33
  36. ↑ 36.0 36.1 Hayes RD, Bennett CM, Fairley CK, Dennerstein L. What can prevalence studies tell us about female sexual difficulty and dysfunction? The journal of sexual medicine 2006;3(4):589-95
  37. ↑ 37.0 37.1 37.2 Corona G, Giorda CB, Cucinotta D, Guida P, Nada E; Gruppo di studio SUBITO-DE. Sexual dysfunction at the onset of type 2 diabetes: the interplay of depression, hormonal and cardiovascular factors. J Sex Med. 2014,11 (8):2065-73
  38. ↑ 38.0 38.1 Dimitropoulos K, Bargiota A, Mouzas O, Melekos M, Koukoulis G, Tzortzis V. Dissatisfaction with male sexual performance and female sexual dysfunction in women with type 1 diabetes. Int J Impot Res. 2014
  39. ↑ 39.0 39.1 Pozzo MJ, Mociulsky J, Martinez ET, Senatore G, Farias JM, Sapetti A, Sanzana MG, Gonzalez P, Cafferata A, Peloche A, Lemme L. Diabetes and Quality of Life: Initial Approach to Depression, Physical Activity, and Sexual Dysfunction. Am J Ther. 2014
  40. ↑ Alizadeh NS, Arasteh M, Mohsenpour B, Karimian F, Alizadeh NS. Comparison of sexual dysfunction between diabetic and non-diabetic women. J Midlife Health. 2014;4(3):167-71
  41. ↑ Vafaeimanesh J, Raei M, Hosseinzadeh F, Parham M. Evaluation of sexualdysfunction in women with type 2 diabetes. Indian J Endocrinol Metab. 2014;18(2):175-9
  42. ↑ Maiorino Ml, Bellastella G, Caputo M, Castaldo F, Improta MR, Giugliano D, Esposito K. Effects of Mediterranean diet on sexual function in people with newly diagnosed type 2 diabetes: The MEDITA trial. J Diabetes Complications. 2016 Nov - Dec;30(8):1519-1524
  43. ↑ Edyta Cichocka, Michal Jagusiewicz, Janusz Gumprecht. Sexual Dysfunction in Young Women with Type 1 Diabetes. Int J Environ Res Public Health. 2020 Jun 22;17(12):4468

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופסור משנה קליני עידו שולט ופרופסור ליאור לבנשטיין, האגף לבריאות האישה, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה


מו"ל - The Medical Group Themedical.png עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני