|
|
| (45 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{ערך בבדיקה}}
| + | #הפניה [[המדריך לטיפול בסוכרת - סוכרת כמחלה של הזדקנות קוגניטיבית מואצת - Diabetes, dysglycemia and cognitive impairments]] |
| − | {{ספר|
| |
| − | |שם הספר= [[המדריך לטיפול בסוכרת]]
| |
| − | |תמונה=[[קובץ:מדריךסוכרת.jpg|100px]]
| |
| − | |שם המחבר= ד"ר טלי צוקרמן-יפה
| |
| − | |שם הפרק= '''הקשר בין דיסגליקמיה וליקויים קוגניטיביים'''
| |
| − | |עורך מדעי=
| |
| − | |מאת=[[המועצה הלאומית לסוכרת]], {{ש}}משרד הבריאות
| |
| − | |מוציא לאור=
| |
| − | |מועד הוצאה=2013
| |
| − | |מספר עמודים=354
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | {{הרחבה|סוכרת}}
| |
| − | עם הזדקנות האוכלוסייה, צפויה לעלות השכיחות הן של סוכרת והן של דמנציה. ליקויים קוגניטיביים ודמנציה הם סיבוכים פחות מוכרים של מחלת הסוכרת. אנשים עם סוכרת הם בעלי סיכון של פי 1.5 לחוות התדרדרות קוגניטיבית מואצת ופי 1.6 לפתח דמנציה. זאת בשל עלייה בסיכוי הן לדמנציה וסקולארית והן למחלת אלצהיימר. סקירה זו תדון בהיקף הבעיה, תפרט את ההוכחות לקיום קשר בין סוכרת לבין ליקויים קוגניטיביים ולאחר מכן תרחיב בנושא מנגנונים אפשריים שיכולים להסביר קשר זה. לבסוף, תדון במשמעויות הקליניות של קשר זה על הטיפול היומיומי במטופל עם סוכרת.
| |
| − | | |
| − | ==מדוע חשוב הקשר בין דיספונקציה קוגניטיבית וסוכרת?==
| |
| − | | |
| − | השכיחות של דמנציה צפויה לעלות עם הזדקנות האוכלוסייה. מחקר מארה"ב העריך כי מספר האנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר ישלש עצמו מ-4.5 מיליון בשנת 2000 ל-13.2 מיליון בשנת 2050{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Hebert LE, Scherr PA, Bienias JL, Bennett DA, Evans DA: Alzheimer disease in the US population: prevalence estimates using the 2000 census.[see comment]. Archives of Neurology 60(8):1119-22, 2003}}.
| |
| − | | |
| − | את הופעת הדמנציה מקדימה תקופה ארוכה של התדרדרות קוגניטיבית, כך שליקויים קוגניטיביים הם שלב בדרך בין תפקוד קוגניטיבי תקין להופעת דמנציה. השכיחות של ליקויים קוגניטיביים, גם היא צפויה לעלות עם הזדקנות האוכלוסייה.
| |
| − | | |
| − | השכיחות של מחלת הסוכרת ובמיוחד סוכרת סוג 2 צפויה אף היא לעלות עם הזדקנות האוכלוסייה. נתוני השכיחות הללו, האופי הכרוני הממושך הן של סוכרת והן של דמנציה, הנטל הכלכלי הצפוי לחברה בשילוב עם הקושי בטיפול העצמי (סוכרת היא מחלה מורכבת, בה נזקק המטופל לתפקודים קוגניטיביים תקינים על מנת לטפל במחלתו) והנטל על פרטים ומטפלים, מדגיש מדוע חשוב לנסות ולהבין את הקשר בין שתי פתולוגיות אלו.
| |
| − | | |
| − | ==נתונים אפידמיולוגים התומכים בקשר בין סוכרת לבין התדרדרות קוגניטיבית מואצת ודמנציה==
| |
| − | | |
| − | סוכרת מסוג 2 היא מחלה מטבולית המתאפיינת בהיפרגליקמיה. המחלה נגרמת כתוצאה מחסר יחסי באינסולין (פעילות ו/או יצירה מופחתת) ומתאפיינת בסיכוי מוגבר לסיבוכים כרוניים. סוכרת מסוג 2 היא גורם סיכון למחלות עיניים, כליות, תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית. סקירת ספרות שיטתית של מחקרי אורך תצפיתיים (פרוספקטיביים) הראתה כי אנשים עם סוכרת הם גם בעלי סיכון מוגבר להתדרדרות קוגניטיבית מואצת והתפתחות דמנציה. הסקירה כללה מחקרים שמשך המעקב שלהם היה 18-2 שנה וכללה כ-9,000 אנשים. היא הראתה כי אנשים עם סוכרת, בהשוואה לאלה ללא סוכרת:
| |
| − | #חוו התדרדרות קוגניטיבית מואצת.
| |
| − | #היו פי 1.5 יותר צפויים לחוות התדרדרות קוגניטיבית מואצת.
| |
| − | #היו פי 1.6 יותר צפויים לפתח דמנציה (תרשים 1){{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Cukierman T, Gerstein HC, Williamson JD: Cognitive decline and dementia in diabetes—systematic overview of prospective observational studies. Diabetologia 48:2460-2469, 2005}}.
| |
| − | | |
| − | ייתכן שכמצופה, בהינתן הקשר בין סוכרת לבין תחלואה וגורמי סיכון קרדיווסקולרים שחלק מהקשר תווך על ידי תחלואה קרדיווסקולרית ואכן לאנשים עם סוכרת היה סיכוי של פי 3.4-2.2 לפתח דמנציה וסקולרית{{הערה|שם=הערה3|Yoshitake T, Kiyohara Y, Kato I, Ohmura T, Iwamoto H, Nakayama K, Ohmori S, Nomiyama K, Kawano H, Ueda K: Incidence and risk factors of vascular dementia and Alzheimer's disease in a defined elderly Japanese population: the Hisayama Study. Neurology 45(6):1161-8, 1995}}{{הערה|שם=הערה4|Luchsinger JA, Tang MX, Stern Y, Shea S, Mayeux R: Diabetes mellitus and risk of Alzheimer's disease and dementia with stroke in a multiethnic cohort. American Journal of Epidemiology 154(7):635-41, 2001}}{{הערה|שם=הערה5|MacKnight C, Rockwood K, Awalt E, McDowell I: Diabetes mellitus and the risk of dementia, Alzheimer's disease and vascular cognitive impairment in the Canadian Study of Health and Aging. Dementia & Geriatric Cognitive Disorders 14(2):77-83, 2002}}{{הערה|שם=הערה6|Peila R, Rodriguez BL, Launer LJ, Honolulu-Asia AS: Type 2 diabetes, APOE gene, and the risk for dementia and related pathologies: The Honolulu-Asia Aging Study. Diabetes 51(4):1256-62, 2002}} אך לאנשים עם סוכרת בהשוואה ללא סוכרתיים היה גם סיכוי של פי 2.3-1.2 לפתח דמנציה מסוג אלצהיימר{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה4}}{{הערה|ש=הערה5}}{{הערה|שם=הערה6}}. מחקרים פרוספקטיביים עם משך מעקב ארוך יותר מחזקים תצפיות אלו. The Adult Health study עקב אחר אנשים ששרדו את פצצת האטום בהירושימה ונאגאסקי. אחרי 39-34 שנות מעקב עברו 1,774 משתתפים הערכה לדמנציה. בהשוואה לאלה שלא הייתה להם סוכרת בתחילת המעקב, לאלה עם סוכרת היה סיכוי של פי 1.3 לפתח דמנציה וסקולרית וסיכוי של פי 4.4 לפתח דמנציה מסוג אלצהיימר.
| |
| − | | |
| − | '''לסיכום''': קיים כיום בסיס ידע רחב התומך בטענה כי ליקויים קוגניטיביים נמנים על הסיבוכים ארוכי הטווח של מחלת הסוכרת.
| |
| − | | |
| − | ==הסברים אפשריים לקשר בין סוכרת לפגיעה קוגניטיבית==
| |
| − | | |
| − | קיימים מספר הסברים אפשריים לקשר בין פגיעה קוגניטיבית לסוכרת. ראשית, סוכרת היא גורם סיכון למחלה קרדיווסקולרית וקשורה גם בגורמי סיכון כמו יתר לחץ דם ודיסליפידמיה. כך שבהחלט ייתכן כי הקשר בין סוכרת לבין ליקויים קוגניטיביים מתווך על ידי מחלה קרדיווסקולרית והדבר מודגש בגיל המבוגר. שנית, דיכאון שכיח יותר באנשים עם סוכרת וקשה לעיתים להבדיל בין דיכאון לבין ליקויים קוגניטיביים. שני אלה יכולים להסביר חלק מהקשר אך במחקרים שתקננו לגורמים אלו הקשר עדיין נשמר{{הערה|שם=הערה7|Gregg EW, Yaffe K, Cauley JA, Rolka DB, Blackwell TL, Narayan KM, Cummings SR: Is diabetes associated with cognitive impairment and cognitive decline among older women? Study of Osteoporotic Fractures Research Group.[see comment]. Archives of Internal Medicine 160(2):174-80, 2000}}{{הערה|שם=הערה8|Logroscino G, Kang JH, Grodstein F: Prospective study of type 2 diabetes and cognitive decline in women aged 70-81 years. BMJ 328(7439):548, 2004}}. לבסוף, ייתכן כי היפרגליקמיה כרונית והפרעות בציר גלוקוז-אינסולין (דיסגליקמיה) תורמים להתפתחות ליקויים קוגניטיביים בחולי סוכרת.
| |
| − | | |
| − | ==נתונים התומכים בקשר בין היפרגליקמיה כרונית, דיסגליקמיה וליקויים קוגניטיביים==
| |
| − | | |
| − | נתונים התומכים בהסבר זה נלקחים בעיקר מתוך מחקרי חתך (cross sectional). במחקר חתך של 378 אנשים עם סוכרת ללא דיספונקציה קוגניטיבית, רמות גבוהות יותר של AIC (מדד של איזון גלוקוז כרוני) היו באסוציאציה לציונים נמוכים בשני מבחנים קוגניטיביים9. מחקר חתך אחר ב-3,000 אנשים עם סוכרת סוג 2 (המשתתפים {-MIND-ACCORD) הדגים יחס הפוך בין התפקוד הקוגניטיבי וערכי AIC לאחר תקנון לגיל, דיכאון, השכלה וכן לתחלואה וגורמי סיכון קארדיווסקולרים, דבר שמחזק את ההשערה כי ערכי הגלוקוז הכרוניים הגבוהים הם גורם סיכון עצמאי לליקויים קוגניטיביים10. נתונים באנשים ללא סוכרת מדגימים תמונה דומה. לדוגמא, אנליזה של נתוני הבסיס של ONTARGET-TRANSCEND הראתה כי ב-20,000 אנשים ללא סוכרת רמות גבוהות יותר של ערכי גלוקוז בצום היו באסוציאציה לציון נמוך יותר {-Mini Mental state Examination, מבחן שבודק תפקודים קוגניטיביים גלובליים11. כל הניתוחים המתוארים עד כה היו ממחקרי חתך ולכן, על סמך אלה קשה לקבוע סיבתיות. קיימים מספר מחקרים פרוספקטיביים שהשוו קטגוריות שונות של דיסגליקמיה: סוכרת, מצבים פרה-סוכרתיים (,impaired Fasting Glucose impaired Glucose Tolerance) ונורמוגליקמיה ביחס להתדרדרות הקוגניטיבית שחוו במהלך המעקב. מחקרים אלה הראו כי בחלק מהמבחנים הקוגניטיביים אנשים עם פרה-סוכרת, בהשוואה לנורמוגליקמים היו בעלי סיכון מוגבר להתדרדרות קוגניטיבית מואצת13,12. במחקר אחר שנערך בקרב קרוב ל-5,000 נשים, נמצא קשר בין הסינדרום המטבולי והופעה של ליקויים קוגניטיביים במעקב של 4 שנים (1.66 95% 2.41 ,1.14 Ci) מבין המרכיבים של הסינדרום המטבולי להיפרגליקמיה היה את המשקל הגדול ביותר (2.06 95% 3.04 ,1.4 14(CI.
| |
| − | | |
| − | מספר מנגנונים מוצעים כמסבירים את הקשר בין דיסגליקמיה וליקויים קוגניטיביים. ראשית, ייתכן שחשיפה כרונית של המוח לרמות גבוהות של גלוקוז לכשעצמה מאיצה תהליכים של התדרדרות קוגניטיבית. פתולוגיה של אנשים שנפטרו ממחלת אלצהיימר הדגימה אכן תוצרי אוקסידציה הקשורים בהיפרגליקמיה. מחקר אחר שהתפרסם לאחרונה הראה כי באנשים מבוגרים ערכים גבוהים יותר של גלוקוז בצום היו באסוציאציה לתפקוד ירוד של Dentate gyrus איזור במוח שקשור בזיכרון15. שנית, ייתכן שדיסרגולציה של הציר Hypothalamic-pituitary-adrenal עם עלייה כרונית ברמות גלוקוקורטיקואידים גורמת לדיסגליקמיה מחד ולליקויים קוגניטיביים מאידך27-24. שלישית, ייתכן ומחלה מיקרו-וסקולרית היא האחראית לקשר בין דיסגליקמיה לבין ליקויים קוגניטיביים. מחלה מיקרו-וסקולרית מוחמרת על ידי היפרגליקמיה כרונית, באנשים עם סוכרת היא גורמת לפתולוגיה בעין ובמערכת העצבים הפריפרית. ייתכן ומחלה מיקרו-וסקולרית מתרחשת גם במוח וגורמת לליקויים קוגניטיביים. תומכת בכך מטא-אנליזה שסיכמה כי קיימות עדוית לקשר חיובי בין הפרעות מיקרו-וסקולריות רטינה וליקויים קוגניטיביים16.
| |
| − | | |
| − | לבסוף, ייתכן כי דיסגליקמיה משמעה חסר יחסי באינסולין בשל ייצור מופחת או פעילות ירודה ("תנגודת") של אינסולין. קיימים קולטנים רבים לאינסולין במוח. לחלק תפקיד בהעברת גלוקוז אך לרבים ככל הנראה תפקיד בתהליכים קוגניטיביים17. מספר תצפיות מחשידות כי התדרדרות קוגניטיבית היא תולדה של פעילות ירודה של אינסולין במוח: א) לאנשים עם מחלת אלצהיימר גלוקורגולוציה פחות יעילה, רמות אינסולין נמוכות בנוזל השדרה ורמות גבוהות בדם בהשוואה למבוגרים בני אותו גיל. ב) חשיפה של אנשים עם אלצהיימר למצב היפראינסולינימי אאוגליקמי שיפר תפקודים קוגניטיביים בעוד שמצב היפרגליקמי אאואינסלינימי לא גרם לתגובה כזו18.
| |
| − | | |
| − | משמעות הקשר בין סוכרת לליקויים קוגניטיביים על הטיפול בחולה הסוכרתי
| |
| − | לקשר בין סוכרת לליקוים קוגניטיביים יש משמעויות טיפוליות רבות אשר מעוררות שתי שאלות חשובות שמתעוררות הן: 1) האם עלינו לבצע סינון לליקויים קוגניטיביים באנשים מבוגרים עם סוכרת ו-2) לאור זאת שליקויים קוגניטיביים ודמנציה נמנים על סיבוכי המחלה, האם יש בידינו טיפולים שיכולים להאט את תהליך ההתדרדרות הקוגניטיבית באוכלוסיה זו ולהוריד את שיעורי היארעות של דמנציה?
| |
| − |
| |
| − | האם עלינו לבצע סינון לליקויים קוגניטיביים באנשים מבוגרים עם סוכרת?
| |
| − | שאלה חשובה בעידן בו אוכלוסית האנשים מעל גיל 65 הולכת ומתרבה היא האם יש לבצע סינון (Screening) לליקויים קוגניטיביים באנשים עם סוכרת מעל גיל 65. במחקר פיילוט שביצענו בשני מרכזים בארץ הסתבר כי 2% מהמטופלים עם סוכרת מעל גיל 65 שנחשבו על ידי הצוות המטפל שלהם ככשירים קוגניטיבית, סבלו למעשה מלקות קוגניטיבית משמעותית שהצריכה הפניה למרפאת זיכרון. אך גם לקות קוגניטיבית בדרגות פחותות חשובה לגילוי בטיפול באדם עם סוכרת. סוכרת היא מחלה שדורשת מרכיבים רבים של טיפול עצמי והטיפול בה הוא מורכב. טיפול נכון במחלה דורש הבנה של משמעות התזונה, הפעילות הגופנית, מצבי דחק והטיפול התרופתי על מאזן הסוכר. כיוון שרמות הסוכר בגופנו דינמיות לצורך איזון רמות הסוכר בצורה מיטבית בסביבה משתנה (קרי איזון טוב של רמות הסוכר תוך הימנעות מאירועי היפוגליקמיה חמורה) נדרשת הבנה של המחלה ויכולות קוגניטיביות: יכולת קליטה והבנה של המצב, זיכרון אינטגרציה ועיבוד. אכן נתונים מתוך שני המחקרים הרנדומלים המבוקרים הגדולים שבוצעו בשנים האחרונות, ACCORD ADVANCE-I תומכים בכך שסינון לליקויים קוגניטיביים הוא חשוב שכן יסייע למטפל להחליט על יעדי האיזון וכן על הטיפול המתאים. במחקר ה-ADVANCE ביצעו משתתפי המחקר בתחילת המחקר מבחן קוגניטיבי בשם Mini Mental state Examination) MMSE) - מבחן קוגניטיבי שבודק יכולות קוגניטיביות כלליות והינו רגיש וספציפי לזיהוי של דמנציה (בציון של פחות מ-24) אך פחות רגיש לזיהוי של לקות קוגניטיבית בדרגות פחותות. דווח כי אנשים עם MMSE מתחת ל-24 היו בעלי סיכון מוגבר בצורה משמעותית לחוות אירוע של היפוגליקמיה חמורה שהצריכה אשפוז19. במחקר ACCORD MiND-rn נבדקו תפקודים קוגניטיביים בקרב כ-3,000 ממשתתפי המחקר מעל גיל 55. במחקר זה נעשה שימוש בין היתר {-Digit Symbol Substitution Test, מבחן שיכול להבדיל בין אנשים בספקטרום שנחשב תקין קוגניטיבית. ציון DSS-rn של כל אוכלוסית המחקר חולק לשלישונים. במעקב של 3.5 שנים חוו אלה בשלישון התחתון פי 2 יותר אירועי היפוגליקמיה מאשר אלה שבשלישון האמצעי או העליון20. לסיכום: יש מקום לבצע סינון קוגניטיבי לאנשים מעל גיל 65 עם סוכרת. התפקוד הקוגניטיבי הוא אלמנט חשוב ביכולות הטיפול העצמי של המטופל ובעל השפעה על הסיכון להיפוגליקמיה חמורה.
| |
| − | | |
| − | האם יש בידינו טיפולים שיכולים להאט את תהליך ההתדרדרות הקוגניטיבית באוכלוסיה זו ולהוריד את שיעורי היארעות של דמנציה?
| |
| − | מחקר ACCORD MiND-rn ניסה לענות על שאלה זו בהקשר לאיזון קפדני של רמות הסוכר. משך המעקב היה אמור להיות 40 חודש אך בשל ההפסקה המוקדמת של המחקר רק עבור מיעוט מהמטופלים היה משך מעקב כזה. במעקב המוגבל הנ"ל, תוך שימוש ב-4 מבחנים קוגניטיביים ביניהם MMSE-m DSS-rn שתוארו קודם לכן, לא נצפה הבדל מובהק בין הקבוצות בשינוי בתפקוד הקונטיבי ששתי הקבוצות חוו. לעומת זאת, בתת קבוצה בה בוצע MRI מוח דווח כי הירידה בנפחי המוח בקרב אלה שטופלו בצורה אינטנסיבית הייתה קטנה מהירידה בנפחי המוח שחוו אנשים בקבוצה שטופלה בצורה סטנדרטית21. תוצאות אלו מרמזות כי יתכן שלטיפול האינטנסיבי יש תפקיד בהאטת ההתדרדרות הקוגניטיבית אך נדרשים מחקרים נוספים כדי לאמת השערה זו. במחקר ORIGINS שבדק את ההשפעה הקארדיווסקולרית של טיפול אינטנסיבי בעזרת אינסולין גלארגין לעומת טיפול רגיל, יש תת מחקר קוגניטיבי עם מעקב של כ-6.5 שנים ותוצאותיו שיתפרסמו בשנה הקרובה ישפכו אור נוסף על סוגיה זו. תוצאות מחקרים אלה מדגישים את החשיבות של קביעת סטנדרטיזציה במדידה של תפקודים קוגניטיביים ובחירה בכלי שיהיה רגיש לזהות מחד את השינוי לאורך זמן ומאידך את ההבדל בין הקבוצות, ויהיה בעל משמעות קלינית. במניעה של הליקויים הקוגניטיביים יש, ככל הנראה, תפקיד חשוב גם לאיזון גורמי הסיכון הנוספים וכמו כן לאיתור מוקדם של אלה עם התדרדרות קוגניטיבית מואצת, על מנת להציע להם טיפולים קוגנטיביים.
| |
| − | | |
| − | סיכום מחקרים מהעולם וכיוונים עתידיים
| |
| − | | |
| − | ליקויים קוגניטיביים הם, אפוא, סיבוך נוסף של מחלת הסוכרת. מבחינה קלינית, בבואנו להעריך את המטופל עם סוכרת יש להעריך גם סיבוך זה, במיוחד בגיל המבוגר. סוכרת היא מחלה שדורשת תהליכים סבוכים של טיפול עצמי וליקויים קוגניטיביים עלולים לחבל ביכולת זו. מבחינה מחקרית נדרשים עוד מחקרים שיסייעו במציאת כלים לאיתור מוקדם של ליקויים קוגניטיביים וכלים למעקב באוכלוסיה הסוכרתית. נדרשים מחקרים נוספים להבנת הפתופיסיולוגיה וגורמי הסיכון להתדרדרות הקוגניטיבית המואצת. כל זאת כבסיס למציאת טיפול מניעתי שיאט את התדרדרות הקוגניטיבית המואצת שחווים אנשים עם סוכרת.
| |
| − | מספר מחקרים רנדומלים מבוקרים גדולים הנערכים היום בעולם, שמטרתם המרכזית להעריך את השפעת איזון קפדני
| |
| − |
| |
| − | של גלוקוז על תחלואה ותמותה קארדיווסקולרית, הם בעלי חלק קוגניטיבי. תוצאות מחקרים אלה כמו ORIGINS, שיפורסמו בשנים הקרובות, יעמיקו את ההבנה שלנו בנושא המנגנונים האחראים לקשר בין פגיעה קוגניטיבית וסוכרת וכן יענו על השאלה האם טיפול אינטנסיבי לאיזון גלוקוז יוכל להאט את ההתדרדרות הקוגניטיבית שאוכלוסייה זו חווה.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | 9. Shorr RI, de RN, Resnick HE, Yaffe K, Somes GW, Kanaya AM, Simonsick EM, Newman AB, Harris TB: Glycemia and cognitive function in older adults using glucose-lowering drugs. Journal of Nutrition, Health & Aging 10(4):297-301, 2006 Jul-
| |
| − | Aug297-301, 2006
| |
| − | 10. Cukierman-Yaffe T, Gerstein HC, Williamson JD, Lazar RM, Lovato L, Miller ME, Coker LH, Murray A, Sullivan MD, Marcovina SM, Launer LJ: Relationship between baseline glycemic control and cognitive function in individuals with type 2 diabetes and other cardiovascular risk factors: the action to control cardiovascular risk in diabetes-memory in diabetes (ACCORD-MIND)
| |
| − | trial. Diabetes Care 32:221-226, 2009
| |
| − | 11. Cukierman-Yaffe T, Gerstein HC, Anderson C, Zhao F, Sleight P, Hilbrich L, Jackson SH, Yusuf S, Teo K: Glucose intolerance and diabetes as risk factors for cognitive impairment in people at high cardiovascular risk: Results from the ONTARGET/TRAN-SCEND Research Programme. Diabetes Res Clin Pract 2009
| |
| − | 12. Kanaya AM, Barrett-Connor E, Gildengorin G, Yaffe K: Change in cognitive function by glucose tolerance status in older adults: a 4-year prospective study of the Rancho Bernardo study cohort. Archives of Internal Medicine 164(12):1327-33, 2004
| |
| − | 13. Yaffe K, Blackwell T, Kanaya AM, Davidowitz BA, Barrett-Connor E, Krueger K: Diabetes impaired fasting glucose and development of cognitive impairment in older women. Neurology 63:658-663, 2004
| |
| − | 14. Yaffe K, Weston AL, Blackwell T, Krueger KA: The metabolic syndrome and development of cognitive impairment among older women. Arch Neurol 66:324-328, 2009
| |
| − | 15. Wu W, Brickman AM, Luchsinger J, Ferrazzano P, Pichiule P, Yoshita M, Brown T, DeCarli C, Barnes CA, Mayeux R, Vannucci SJ, Small SA: The brain in the age of old: the hippocampal formation is targeted differentially by diseases of late life. Ann Neurol
| |
| − | 64:698-706, 2008
| |
| − | 16. Ding J, Patton N, Deary IJ, Strachan MW, Fowkes FG, Mitchell RJ, Price JF: Retinal microvascular abnormalities and cognitive dysfunction: a systematic review. Br J Ophthalmol 92:1017-1025, 2008
| |
| − | 17. Biessels GJ, van der Heide LP, Kamal A, Bleys RL, Gispen WH: Ageing and diabetes: implications for brain function. [Review] [171 refs]. European Journal of Pharmacology 441(1-2):1-14, 2002
| |
| − | 18. Watson G.S, Craft S.: Modulation of memory by insulin and glucose: neurpsychological observations in Alzeimer's disease. European Journal of Pharacology 490:97-113, 2004
| |
| − | 19. de Galan BE, Zoungas S, Chalmers J, Anderson C, Dufouil C, Pillai A, Cooper M, Grobbee DE, Hackett M, Hamet P, Heller
| |
| − | SR, Lisheng L, Macmahon S, Mancia G, Neal B, Pan CY, Patel A, Poulter N, Travert F, Woodward M: Cognitive function and risks of cardiovascular disease and hypoglycaemia in patients with type 2 diabetes: the Action in Diabetes and Vascular Disease: Preterax and Diamicron Modified Release Controlled Evaluation (ADVANCE) trial. Diabetologia 52:2328-2336, 2009
| |
| − | 20. Punthakee Z, Miller ME, Launer LJ, Williamson JD, Lazar RM, Cukierman-Yaffee T, Seaquist ER, Ismail-Beigi F, Sullivan MD, Lovato LC, Bergenstal RM, Gerstein HC: Poor cognitive function and risk of severe hypoglycemia in type 2 diabetes: post hoc epidemiologic analysis of the ACCORD trial. Diabetes Care 35:787-793, 2012
| |
| − | 21. Launer LJ, Miller ME, Williamson JD, Lazar RM, Gerstein HC, Murray AM, Sullivan M, Horowitz KR, Ding J, Marcovina S,
| |
| − | Lovato LC, Lovato J, Margolis KL, O'Connor P, Lipkin EW, Hirsch J, Coker L, Maldjian J, Sunshine JL, Truwit C, Davatzikos C, Bryan RN: Effects of intensive glucose lowering on brain structure and function in people with type 2 diabetes (ACCORD MIND): a randomised open-label substudy. Lancet Neurol 10:969-977, 2011
| |
| − | | |
| − | ==חשוב לזכור - הקשר בין דיסגליקמיה וליקויים קוגניטיביים==
| |
| − | | |
| − | ו. עם הזדקנות האוכלוסייה קיימת עלייה בשכיחות ליקויים קוגניטיביים וסוכרת.
| |
| − | 2.ליקויים קוגניטיביים ודמנציה נמנים על סיבוכי מחלת הסוכרת.
| |
| − | 3.סוכרת היא מחלה המצריכה יכולות טיפול עצמי מורכבות הדורשות יכולות קוגניטיביות טובות.
| |
| − | 4.אצל המטופל הסוכרתי בגיל המבוגר רצוי לבצע סינון ללקות קוגניטיבית ולעקוב אחר תפקודים קוגניטיביים.
| |
| − | 5.קיימות עדויות לכך שאנשים עם תפקוד קוגניטיבי פחות טוב (גם בטווח התקין) הם בעלי סיכוי מוגבר לחוות היפוגליקמיה חמורה.
| |
| − | 6.הצעד הראשון במניעה של ההתדרדרות הקוגניטיבית המואצת שאנשים עם סוכרת חווים היא למצוא את הדרך ההולמת ביותר לאמוד (במדידה) את התפקוד הקוגניטיבי.
| |
| − | 7.נתונים מתוך מחקר ACCORD MIND שהשווה בין ההשפעה של טיפול אינטנסיבי לטיפול רגיל לא הצליחו להראות האטה בהתדרדרות בתפקוד הקוגניטיבי כפי שהוערכה על ידי מספר מבחנים אך הצליחו להראות האטה בירידה בנפח המוח.
| |
| − | 8.מספר מחקרים רנדומלים מבוקרים גדולים הנערכים היום בעולם, שמטרתם המרכזית להעריך את השפעת איזון קפדני של גלוקוז על תחלואה ותמותה קארדיווסקולרית, הם בעלי חלק קוגניטיבי. תוצאות מחקרים אלה כמו ORIGINS שיפורסמו בשנים הקרובות, ישפכו אור על טיפולים אפשריים בסיבוך חשוב זה של מחלת הסוכרת.
| |
| − | | |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | <blockquote>
| |
| − | <div style="text-align: left; direction: ltr">
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | </div>
| |
| − | </blockquote>
| |
| − | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | | |
| − | | |
| − | {{ייחוס|ד"ר טלי צוקרמן-יפה, המכון האנדוקריני, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר. ומחלקה לאפידמיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב}}
| |
| − | | |
| − | <center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכים מדעיים - [[משתמש:עופרי מוסנזון|דר' עופרי מוסנזון]], פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני</center>
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק