האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "התקן אנדובריר לטיפול בהשמנת יתר וסוכרת - Endobarrier gastrointestinal liner for treatment of obesity and diabetes"

מתוך ויקירפואה

שורה 14: שורה 14:
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|ערכים=[[השמנה]] , [[סוכרת]]}}
 
{{הרחבה|ערכים=[[השמנה]] , [[סוכרת]]}}
'''טיפול בחולים עמ סוכרת לא מאוזנת הסובלימ מהשמנת יתר בעזרת שרוול פולימרי, גרמ לירידה במשקל ולשיפור באיזון הסוכר. השרוול מושתל בכניסה לתריסריון בהליך אנדוסקופי למשך שנה'''.
+
'''טיפול בחולים עם סוכרת לא מאוזנת הסובלימ מהשמנת יתר בעזרת שרוול פולימרי, גרמ לירידה במשקל ולשיפור באיזון הסוכר. השרוול מושתל בכניסה לתריסריון בהליך אנדוסקופי למשך שנה'''.
 
   
 
   
 
זמינות ונגישות של מוצרי מזון וצריכת מזון עשיר בקלוריות מחד וירידה בניידות מאידך, מהוות הסבר, לפחות חלקי, לעלייה המשמעותית במשקל והשמנת היתר הנצפית בעשורים האחרונים בעולם המערבי ואף במדינות מתפתחות. במקביל לעלייה בשכיחות ההשמנה, נצפית עלייה מתמדת בשכיחות של הסינדרום המטבולי{{הערה|שם=הערה1|lassie M, Sinha AC: The epidemiology and aetiology of obesity: a global challenge. Best Pract Res Clin Anaesthesiol 2011;25:1-9.}} , {{הערה|שם=הערה2|Nguyen NT, Nguyen XM, Lane J,: Relationship between obesity and diabetes in a US adult population:fIndIng5from the National Health and Nutrition Examination Survey, 1999-2006. Obes Surg 2011:21:351-355.}} , {{הערה|שם=הערה3|Rato Q: Diabetes mellitus: a global health problem. Rev Port Cardiol 2010:29:539-543. Pract 2010:87:4-14}}  ([[יתר לחץ דם]], [[דיסליפידמיה]], [[סוכרת מסוג 2]]) וכן עלייה בשכיחות של מחלת לב וכלי דם, [[כבד שומני]], בעיות מפרקים, אבני מרה, דום נשימה בשינה וכן גידולים סרטניים מסויימים. על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) שפורסמו בנובמבר 2009, למעלה מ-220 מיליון בני-אדם ברחבי העולם חולים בסוכרת ולהערכת הארגון לפחות מחצית מחולי הסוכרת בעולם כלל אינם מאובחנים. מהערכות הארגון עולה כי מספר המבוגרים בעולם החולים בסוכרת יגדל מ-171 מיליון בני-אדם בשנת 2000 ל-366 מיליון בני אדם בשנה 2030, דהיינו, תוך 30 שנה יוכפל מספר החולים במחלה זו.  
 
זמינות ונגישות של מוצרי מזון וצריכת מזון עשיר בקלוריות מחד וירידה בניידות מאידך, מהוות הסבר, לפחות חלקי, לעלייה המשמעותית במשקל והשמנת היתר הנצפית בעשורים האחרונים בעולם המערבי ואף במדינות מתפתחות. במקביל לעלייה בשכיחות ההשמנה, נצפית עלייה מתמדת בשכיחות של הסינדרום המטבולי{{הערה|שם=הערה1|lassie M, Sinha AC: The epidemiology and aetiology of obesity: a global challenge. Best Pract Res Clin Anaesthesiol 2011;25:1-9.}} , {{הערה|שם=הערה2|Nguyen NT, Nguyen XM, Lane J,: Relationship between obesity and diabetes in a US adult population:fIndIng5from the National Health and Nutrition Examination Survey, 1999-2006. Obes Surg 2011:21:351-355.}} , {{הערה|שם=הערה3|Rato Q: Diabetes mellitus: a global health problem. Rev Port Cardiol 2010:29:539-543. Pract 2010:87:4-14}}  ([[יתר לחץ דם]], [[דיסליפידמיה]], [[סוכרת מסוג 2]]) וכן עלייה בשכיחות של מחלת לב וכלי דם, [[כבד שומני]], בעיות מפרקים, אבני מרה, דום נשימה בשינה וכן גידולים סרטניים מסויימים. על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) שפורסמו בנובמבר 2009, למעלה מ-220 מיליון בני-אדם ברחבי העולם חולים בסוכרת ולהערכת הארגון לפחות מחצית מחולי הסוכרת בעולם כלל אינם מאובחנים. מהערכות הארגון עולה כי מספר המבוגרים בעולם החולים בסוכרת יגדל מ-171 מיליון בני-אדם בשנת 2000 ל-366 מיליון בני אדם בשנה 2030, דהיינו, תוך 30 שנה יוכפל מספר החולים במחלה זו.  

גרסה מ־05:16, 30 במאי 2013

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



התקן Endobarrier לטיפול בהשמנת יתר וסוכרת
Endobarrier gastrointestinal liner for treatment of obesity and diabetes
שמות נוספים הטיפול: שרוול
יוצר הערך ד״ר גבריאלה סגל-ליברמן
Themedical.png
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – השמנה , סוכרת

טיפול בחולים עם סוכרת לא מאוזנת הסובלימ מהשמנת יתר בעזרת שרוול פולימרי, גרמ לירידה במשקל ולשיפור באיזון הסוכר. השרוול מושתל בכניסה לתריסריון בהליך אנדוסקופי למשך שנה.

זמינות ונגישות של מוצרי מזון וצריכת מזון עשיר בקלוריות מחד וירידה בניידות מאידך, מהוות הסבר, לפחות חלקי, לעלייה המשמעותית במשקל והשמנת היתר הנצפית בעשורים האחרונים בעולם המערבי ואף במדינות מתפתחות. במקביל לעלייה בשכיחות ההשמנה, נצפית עלייה מתמדת בשכיחות של הסינדרום המטבולי[1] , [2] , [3] (יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, סוכרת מסוג 2) וכן עלייה בשכיחות של מחלת לב וכלי דם, כבד שומני, בעיות מפרקים, אבני מרה, דום נשימה בשינה וכן גידולים סרטניים מסויימים. על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) שפורסמו בנובמבר 2009, למעלה מ-220 מיליון בני-אדם ברחבי העולם חולים בסוכרת ולהערכת הארגון לפחות מחצית מחולי הסוכרת בעולם כלל אינם מאובחנים. מהערכות הארגון עולה כי מספר המבוגרים בעולם החולים בסוכרת יגדל מ-171 מיליון בני-אדם בשנת 2000 ל-366 מיליון בני אדם בשנה 2030, דהיינו, תוך 30 שנה יוכפל מספר החולים במחלה זו.

שיעורם של החולים בני 20 ומעלה יגדל אף הוא מ-4.6% מאוכלוסיית העולם בשנת 2000, ל-6.4% מאוכלוסיית העולם בגילאים אלה בשנת 2030‏[4].

על-פי נתוני משרד הבריאות, יש כיום בישראל כחצי מיליון חולי סוכרת (כ-7% מהאוכלוסייה), מתוכם כ-90% סובלים מסוכרת מסוג 2. כ-80% מחולי סוכרת סוג 2 סובלים מהשמנת יתר. לפי הערכות משרד הבריאות כ-200,000 חולי סוכרת אינם מאובחנים ככאלה[5].

סוכרת והשמנת יתר

סוכרת המלווה בהשמנת יתר (diabesity) מהווה אתגר לא פשוט לטיפול ולא רק בשל הנטל על תקציב הבריאות[6], הנובע משכיחותן הגבוהה של המחלוה הללו ומההחלואה הנלווית להן. חלק גדול מהטיפולים הנמצאים בשימוש בטיפול בסוכרת (סולפונילאוריאה, אגוניסטים של PPRY, אינסולין) גורמים לעלייה משמעותית במשקל ועלייה זו פוגעת בהשפעה המיטיבה של איזון הסוכר וגורמת לתחלואה נלווית. בעבר, כאשר מגוון הטיפולים שעמד לרשותנו היה מוגבל, היו חולי הסוכרת נאלצים לשלם מחיר של עלייה במשקל עבור איזון ערכי הסוכר[7] , [8]. כיום, כאשר יש מגוון רחב יותר של טיפולים, יש ביכולתנו ואף מחובתנו, המטפלים, לתת את הדעת על משקל החולה ולנסות לבחור עבורו את הטיפול אשר יתרום במידה הקטנה ביותר לעלייתו במשקל.

תרומת הניתוחים הבריאטריים להורדה במשקל ולטיפול בסוכרת

בשלם האחרונות אנו עדים למגוון טיפולים בסוכרת אשר מאפשרים לחולה לרדת במשקל בדרך להשגת איזון, כמו אנלוגים של 1-GLP. במקביל לטיפולים התרופתיים, הפכו הניתוחים הבריאטריים (ניתוחי קיצור קיבה) לטיפול לא רק בהשמנת יתד אלא כטיפול במחלת הסוכרת עצמה. במקרים רבים מביאים הניתוחים הללו לנסיגה של הסוכרת. עם זאת, ומבלי להקטין בחשיבוהם ויעילותם של הניתוחים הבריאטריים, יש לזכור כי הניתוחים הללו, נכון להיום, אינם יכולים להוות פתרון לחולי סוכרת אשר להם מדד מסה גוף (BMI) נמוך מ-35 (מאחר והקריטריון לביצוע הניתוח בחולי סוכרת הינו BMI של 35 ומעלה). בנוסף, לא כל חולי הסוכרת מעוניינים בפתרון כירורגי אשר כרוך בסיכון לסיבוכים שונים ואף לתמותה.

לאור זאת, התפתח צורך להתחקות אחר סוד הצלחתם של הניתוחים הבריאטריים והשפעתם המיטיבה על מחלת הסוכרת, ולנסות לשחזר את פעולתם בדרך לא כירורגית. לאחר ניתוחים בריאטריים, אנו עדים לשיפור דרמטי באיזון הסוכר עוד בטרם נצפית ירידה משמעותית במשקל,[9] , [10]. להופעה זו ישנם הסברים שונים. אחד מהם הוא ^Foregut theory. תיאוריה זו טוענת שהעובדה שבניתוח -Roux-en-y gastric bypass (RYGB) האוכל אינו בא במגע עם דפנות התרסריון, גורמת ליתרה בהפרשת הורמונים דיאבטוגיים ועלייה ובהפרשת הורמונים אנטי-דיאבטוגניים, אשר במקביל מגבירים את תחושת השובע ממערכת העיכול. השרוול הפולימרי והשפעתו על המשקל ועל משק הסוכר לאור מחשבה זו, יצרה חברה אמריקאית (GI Dynamics>, שתול פולימרי באורך של 60 ם״מ הנקרא EndoBarrier אשר מושתל בכניסה לתריסריוץ בהליך אנדוסקופי הנמשך כ-30 דקות. שרוול זה משתלשל מתחילתו של התריסריון(מיד מתחת לפלורוס הקיבה) אל תוך המעי הפרוקסימלי כאשר הוא פתוח משני צדדיו, ומונע מהאוכל לבוא כמגע עם וענוה המעי באיזור זה. מיצי המרה מופרשים מחוץ לשתול ובאים במגע עם האוכל רק לאחר שהוא מסיים אה המעבר דרך השתול, כלומר במעי הדק הפרוקסימלי(תמונות 1,2). לאחר שנה, השרוול מוצא שוב בהליך אנדוסקופי שנמשך כ-15 רקות. על פניו, בהעדר הת ספיגה (האוכל נספג במלואו מהרגע שהוא נפגש עם מיצי המרה במורד השרוול) או הקטנה בנפח הקיבה, לא היתה סיבה לחשוב ששתול שכזה יהיה בעל משמעות גדולה על מאזן האנרגיה ועל משק הסוכר. אך באופן מפתיע, הסתבר שאנשים אשר בגופם הושתל EndoBarrier, יודו בצורה דרמטית במשקל ובחולי הסוכרת מביניהם חל שיפור משמעותי באקון הסוכר. במחקר open Ubk שנמשך 12 שבועות במטופלים עם השמנת יתר, ירדו המטופלים 10.2 ק״ג בממוצע, כאשר הירידה במשקל עודף EWD) עמדה על 24%. באופן מפתיע, אצל 3 מתוך 4 מטופלים סוכרתיים(סוג 2) שהשתתפו במחקר, ניתן היה לצפות פורמליזציה של הסוכר כבר לאחר 24 שעות מרגע השתלה ^Endobamer, עוד בטרם הייתה להם הזדמנות לרדת במשקל". במחקר אחר שנמשך אף הוא 12 שבועות, השתתפו מטופלים בעלי השמנת יתר בהם הושתל ^Endobamer (25=!!) או מטופלים שמנים אשר טופלו בדיאטה כלבד (14=11). במחקר זה, בתמה למחקר הקודם, הפחיתו המטופלים שטופלו 10.3 Endobarrier-a ק׳׳ג ממשקלם(22% - EWL), לעומת הקבוצה שטופלה בדיאטה בלבד והורידה בממוצע 2.6 ק״ג(- EWL %5)12. במחקר תתמלי רב מרכזי שנערך בארה״ב בקרב מטופלים הסובלים מהשמנת יתר, חולקה אוכלוסיית המחקר לשתי קבוצות: קבוצה שטופלה n=21) Endobamerf), לעומה קבוצה ביקורת שטופלה בנסטתסקופיה במהלכה לא הושתל השרוול (n=26) (sham procedure). תוצאות המחקר הראו כי הייתה הפחתה בעודף משקל של 11.9% לעומת 2.7% בקבוצה שטופלה ^Endubamer לעומת קבוצה הביקורת13.

Endobarrier תמונה 1 .התקן

לאחרונה התפרסם מחקר אשר בדק את השפעת Endobamer-n על חלי סוכרת מסוג 2 הסובלים מהשמנת יהד. המחקר נמשך 52 שבועות, ועקב אחר 22 מטופלים עם השמנה יתר מורבידיה (BMI של 60-40, בממוצע 44.8). ההמוגלובין המסוכרר בחחילה המחקר עמד על 8.9%. בתום המחקר, במקביל לירידה במשקל של כ-20 ק״ג בממוצע, נצפתה ירידה ברמת הסוכר בצום 30 mg/dL-a, וכן יתדה ברמות האינסולין ב-1מ!/^7.3. ההמוגלובין המסוכרר ירד ב-2.1% בממוצע במהלך המחקר. יותר מ-80% (16 מתוך 22 מהמטופלים) הגיעו uba\c-b הנמוך מ-147. כמם&־ת כנס 2011) EASD-H) בוצע מעקב אחר רמות של 1-PYY-1 GLP לפני השתלת Endobarrier-n וק שבוע ו-6 חודשים לאחר ההשתלה. הממצאים הראו עלייה מובהקת ברמת GLP-1-H וכן ברמת PYY-H כבר שבוע לאחר ההשתלה. ^EndoBarrier הושתל עד כה בכ-500 מטופלים ברחבי העולם. על פי הנתונים שפורסמו, נראה שטיפול זה מביא לשיפור משמעותי באיזת הסוכר עם ירידה של למעלה מ-2% בהמוגלובץ המסוכרר וזאת תוך הורדת החולה במשקל בכ-16% ממשקלו. בכך מתאפשר איזון סוכרת תוך הורדה החולה במשקל, ללא צורך בניתוח. לאור המידע המוקדם המעודד, נערכים כעת מחקרים במספר מדינות(וגם בישראל) כמטרה להעתך אח יכולהו של השתול לשמר אח הישג אמון הסוכר לאורך זp גם לאחר הוצאתו. השרוול היכן בעל הקן אירופאי (CE) ונמצא כיום בשימוש במספר מדינות (גרמניה, בריטניה, שוויץ, אוסטריה, אוסטרליה וצילה). בארץ, השתול זכה כאישור אמיד ונכנס לשימוש שוטף. לסיכום: טיפל בחלים עם סוכרת לא מאוזנת הסובלים מהשמנת יתר בעזרת EndoBameKi מהווה טיפל חדשני, יעל ובטוח בחלים הללו, אינו גורם לשינויים אנטומיים במערכת העיכול וניתן להסית בכל עה. מספר תופעות לוודאי תוארו בקרב אנשים אשר להם הושתל EndobameKi: בחלה, הקאה וכאבים בתם הבטן אינם נדרים אך תב התופעות הללו מסתדרות בתוך מספר שבועות. תואת מספר מקדם נדרים בהם היה צורך להוציא אה השתל לפני תום השנה בשל כאבים שלא חלפו, חשד לדימום או חסימת מעיים. כאמור, שנה מיום ההשתלה, מוסר ^Endobarrier בהליך אנדוסקופי. מחקר שטרם פורסם שבדק את הישגי הטיפל 6 חודשים לאחר הוצאת השרוול הראה שהללו נשמרו במהלך תקופה זו(הנתונים שמורים במערכת). ממצא זה מעלה אפשרות לשימוש 3-Endobamer גם כהכנה לקראת ניתוחים בריאטריים בחולים הסובלים מהשמנה קיצונית וסוכרת לא מאוזנת (כ-1 STEP) בדומה לשימוש בניתוח שרול כהכנה ^URYGB׳17. לאחר ניתוח בדיאטת מסוג RYGB נצפים שינויים בהורמוני מערכת העיכול כמו עלייה בהפרשת ה-1-GLP וכן בהפרשת polypeptide YY) PYY) ירידה בהפרשה של גרלין. שינויים אילו המופיעים בעקבות הניתוח מהווים חלק מן ההסבר להפחתת התאבון והשיפור בסוכרת הנצפים לאחר ניתוח זה. לאור זאת, הוחלט לבדוק באם השתלה של ^Endobarrier תהיה בעלה השפעה דומה על הורמוני מערכת העיטל. במחקר שטרם פורסם אך הוצאותיו הוצגו


9. Greenway SE, Greenway FL 3rd, Klein S: Effects of obesity surgery non- insulin-dependent diabetes mellitus. ArchSurg 2002:137:1109-1117


10. Rubino F, Gagner M: Potential of surgery for curing type 2 diabetes mellitus. Ann Surg 2002;236:554-559. 11. Rodriguez-Grunert L, Galvao Neto MP, et al. First human experience with endoscopically delivered and retrieved duodenal-jejunalbypass sleeve. Surg Obes RelatDis 2008;4:55-9. 12. Tarnoff M, Rodriguez L, Escalona A, et al. Open label, prospective, randomized controlled trials of an endoscopic duodenal-jejunal bypass sleeve versus low calorie diet for preoperative weight loss in bariatric surgery. Surg Endosc 2009:23:650-6. 1 3.Keith S. Gersin, MD, Richard I, et al.Open -lable, Shame-controlled trail of an endoscpic duodenojejunal bypass liner for preoperative weight loss in bariatric surgery candidates. Gastrointestinal Endoscopy. V 71, No.6 2010 14. Eduardo G.H de Moura, MD, et al. Metabolic Improvements in Obese Type 2 Diabetes Subjects Bypass Liner. Implanted for 1 Year with an Endoscopically deployed Duodenal-Jejunal Volume 14, Number 2, DOI: 2012xMary Ann Liebert, Inc. DIABETES TECHNOLOGY 8׳ THERAPEUTICS 10.1089/dia.2011.0152 15. Still CD, Benotti P.WoodGC, et al. Outcomes of preoperative weight loss in high-risk patients undergoing gastric bypass surgery. Arch Surg 2007;142:994-8. 16. Liu RC, Sabnis AA, Forsyth C, et al. The effects of acute preoperative weight loss on laparoscopic Roux־en־Y gastric bypass. Obes Surg2005;15:1396-402. 17. Alvarado R, Alami RS, Hsu G, et al. The impact of preoperative weight loss in patients undergoing laparoscopic Roux-en-Y gastric bypass. Obes Surg 2005;15:1282-6.

ביבליוגרפיה

  1. lassie M, Sinha AC: The epidemiology and aetiology of obesity: a global challenge. Best Pract Res Clin Anaesthesiol 2011;25:1-9.
  2. Nguyen NT, Nguyen XM, Lane J,: Relationship between obesity and diabetes in a US adult population:fIndIng5from the National Health and Nutrition Examination Survey, 1999-2006. Obes Surg 2011:21:351-355.
  3. Rato Q: Diabetes mellitus: a global health problem. Rev Port Cardiol 2010:29:539-543. Pract 2010:87:4-14
  4. Shaw JE, Sicree R A,: Global estimates of the prevalence of diabetes for 2010 and 2030. Diabetes Res Clin
  5. http://abush.health.gov.il/Download/pages/soceret251010.ppt#321,1
  6. Nguyen NT, Nguyen XM,: Relationship between obesity and diabetes in a US adult population:fIndIngs from the National Health and Nutrition Examination Survey, 1999-2006. Obes Surg 2011;21:351-355.
  7. Nathan DM, Buse JB,: Medical management of hyperglycemia in type 2 diabetes: a consensus algorithm for the initiation and adjustment of therapy: a consensus statement of the American Diabetes Association and the European Association for the Study of Diabetes. Diabetes Care 2009;32:193-203.
  8. Turner RC, Cull CA, Frighi V, Hoi man RR: Glycemic control with diet, sulfonylurea, metformin, or insulin in patients with type 2 diabetes mellitus: progressive requirement for multiple therapies (UKPDS 49). UK Prospective Diabetes Study (UKPDS] Group. JAMA 1999:281:2005-2012
  9. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה9
  10. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה10

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר גבריאלה סבל-ליברמן, המעבדה האנדוקרינית, המרכז הרפואי ע״ש שיבא, תל השומר

, ,