האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

חידושים בטיפול בפסוריאזיס - ספחת - Innovations in the treatment of psoriasis

מתוך ויקירפואה


חידושים בטיפול בפסוריאזיס (ספחת)
Innovations in the treatment of psoriasis
פסוריאזיס - ספחת.jpg
יוצר הערך פרופ׳ ארנון כהן

פודקאסט בהנחיית מתן יעקב מראיין את פרופ' יובל רמות , אחראי מרפאת פסוריאזיס, מחלקת עור, מרכז רפואי הדסה

 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםפסוריאזיס

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בהופעה של רבדים אדומים עם קשקשת על פני הגוף. הנגעים מופיעים בעיקר בקרקפת, במרפקים, בברכיים, בציפורניים ובאיברי המין. כמו כן קיימת מעורבות של הגב, החזה והבטן.

הוכח שפסוריאזיס אינה רק מחלה של העור אלא גם מחלה של מערכת החיסון. בחולי פסוריאזיס קיימת פעילות מוגברת של תאי מערכת החיסון המפרישים ציטוקינים (Cytokines) מסוגים שונים. רמת הציטוקינים הגבוהה והפעילות הפתולוגית של תאי מערכת החיסון הקיימת בחולים אלו גורמות להופעת מצב דלקתי המתבטא בנגעים האופייניים של חולי הפסוריאזיס. הטיפול בחולי פסוריאזיס מגוון וכולל טיפול מקומי, פוטותרפיה, טיפול בים המלח או טיפול סיסטמי. בחירת הטיפול צריכה להיות מותאמת לחולה ויש לקחת בחשבון מרכיבים כגון חומרת המחלה, תחלואה נלווית וההעדפות החולה. הגורמים המשפיעים על בחירת הטיפול הם יעילות הטיפול, השפעות לוואי של הטיפול ונוחותו. חשוב לנהל את הטיפול בחולי פסוריאזיס לאורך זמן בשל היותה מחלה כרונית. אפשרויות הטיפול הקיימות כוללות טיפול מקומי בסטרואידים מקומיים, טיפולים בים המלח, פוטותרפיה, Acitretin ‏(Neotigason)‏, Methotrexate ותרופות ביולוגיות.

תרופות ביולוגיות

ישנן מספר תרופות ביולוגיות חדשות הפעילות כנגד גורמי הדלקת, אשר נכנסו לשימוש בעולם ובארץ. בישראל נמצאות בשימוש מספר תרופות הנוגדות את פעילות-היתר של גורמי הדלקת העיקריים בחולי פסוריאזיס. תרופות אלו פועלות במנגנוני פעולה הספציפיים לפעילות הדלקתית המוגברת במחלה זאת. תרופות אלו מהוות קו שני או שלישי בטיפול בחולי פסוריאזיס וכלולות בסל הטיפולים אחרי כישלון פוטותרפיה או טיפול אקלימי בים המלח וטיפול בתרופות המסורתיות בפסוריאזיס דוגמת Acitretin‏, Methotrexate ו-Ciclosporin.

בקבוצה העיקרית של התרופות הביולוגיות נכללות תרופות הנוגדות פעילות של TNF-α‏ (Tumor Necrosis Factor Alpha) שהוא ציטוקין מרכזי במחלות דלקתיות בהן פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic arthritis), השכיחה בקרב חולי פסוריאזיס. קבוצה זו כוללת את התרופות Etanercept‏ (Enbrel)‏, Adalimumab‏ (Humira)‏ ו-Infliximab‏ (Remicade). תרופה נוספת שנכנסה לשימוש היא Ustekinumab‏ (Stelara). תרופה זו היא נוגדן מונוקלונאלי (Monoclonal) המכוון כנגד פעילות IL-12 ‏(Interleukin) או IL-23.

ככל שנרכש ידע רחב יותר על הציטוקינים והמתווכים התוך תאיים שהם בעלי תפקיד בפתוגנזה של פסוריאזיס, דור חדש של טיפולים ממוקדים יותר הופכים להיות זמינים. תרופות חדשות הנמצאות בפיתוח הן תרופות ביולוגיות הנוגדות את פעילות 23-IL-17, IL ותרופות פומיות הנוגדות מנגנונים תוך תאיים דוגמת מנגנון PDE-4‏ (Phosphodiesterase-4) ו-Kinase JAK.

Apremilast

Apremilast‏ (בשמו המסחרי "Otezla") הוא מעכב PDE4. זוהי תרופה פומית שאושרה לטיפול בפסוריאזיס בארצות הברית בספטמבר 2014 ובאירופה בינואר 2015. התרופה מאושרת גם לדלקת מפרקים פסוריאטית. Apremilast היא מולקולה קטנה הפועלת בתוך התא ובולמת את התגובה הדלקתית על ידי ויסות ציטוקינים מעודדי דלקת כמו TNF, והגברת הציטוקינים מעכבי-הדלקת. מדובר במעכב סלקטיבי ל-PDE4, הנועד לטיפול בחולי פסוריאזיס.

האנזים PDE4 האחראי להידדוליזה של cAMP ל-AMP, הוא האנזים הדומיננטי בתאי דלקת ובתאים שונים של מערכת החיסון (אאוזינופילים, נויטרופילים, מאקרופאגים, תאי T). כמו כן מתבטא PDE4 בקרטינוציטים, תאי אנדותל וסקולרי ובסינוביום. המתווך השניוני cAMP הוא מתווך קריטי בתרגום גירויים חוץ תאיים לאותות תוך תאיים השולטים על ביטוי גנים, המאפשרים לתא לבצע אינטראקציה עם סביבתו תוך ויסות תהליכים פיזיולוגיים רחבים יותר הקשורים בדלקת. במנגנון של הפעלת גורמי שעתוק (Transcription factors) המעודדים ביטויי של ציטוקינים מעכבי דלקת כגון 10-IL ובד בבד השתקת גורמי שעתוק כגון NFkB האחראי לביטוי הציטוקינים הפעילים במנגנון המחלה של פסוריאזיס (TNF-α, IL-17, iFN-γ).

cAMP מסייע בשמירה על ההומאוסטזיס של מערכת החיסון על ידי ויסות הייצור של מתווכים פרו-דלקתיים ואנטי-דלקתיים. לפיכך, עיכוב של PDE4, הגורם לעלייה ברמות ה-cAMP עשוי להוביל להפחתה ברמות ציטוקינים מעוררי הדלקת וצפוי לגרום להפחתה בחומרת הפסוריאזיס. התרופה Apremilast כלולה בסל הבריאות של מדינת ישראל לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית משנת 2015 וניתנת במתן פומי בכדורים במינון של 30 מיליגרם פעמיים ביום.

במחקרים קליניים, Apremilast הדגים יעילות בטיפול בפסוריאזיס ובנוסף הודגמה יעילות גם באזורים קשים לטיפול (כגון ציפורניים, קרקפת וכפות ידיים ורגליים). מדובר בתרופה בעלת פרופיל בטיחות גבוה. בניגוד לתרופות הביולוגיות, שבהן נדרש לפני תחילת הטיפול לשלול קיומה של שחפת סמויה באמצעות מבחן מנטו (Mantoux) או תבחין עור טוברקולין (Tuberculin), בשימוש ב-Apremilast אין צורך בניטור מיוחד לפני הטיפול ובמהלכו.

Apremilast נבדק במחקר 1 ESTEEM שנמשך 12 חודשים, במחקר זה נכללו חולי פסוריאזיס בדרגת חומרה בינונית עד חמורה. במחקר הוכללו 844 חולים. מתוכם 562 חולים טופלו ב-Otezla ו-282 חולים טופלו בפלצבו. נמצא כי 33 אחוזים מהחולים שטופלו בתרופה הגיעו ל-75 PASI ‏ (Psoriasis Area Severity Index) ו-58 אחוזים הגיעו ל-50 PASI בשבוע 16. התרופה הדגימה יעילות גבוהה בפסוריאזיס שכולל מעורבות בכפות ידיים והרגליים - 65 אחוזים מהחולים השיגו Clear or almost clear - PPGA 0-1. בפסוריאזיס שכולל מעורבות בקרקפת - 41 אחוזים מהחולים השיגו Clear or almost clear - SCPGA 0-1. בפסוריאזיס שכולל מעורבות בציפורנים - כ-45 אחוזים מהחולים השיגו 50-NAPSI בשבוע 16.

במחקרים בתרופה Apremilast השתתפו מעל 4,000 חולים ולא דווח על הופעה של תופעות לוואי הדומות לתופעות הלוואי המופיעות בטיפולים הביולוגיים הקיימים בפסוריאזיס. ישנה הופעה של תופעות גסטרו-אינטסטינליות דוגמת שלשול או בחילה, אלו בדרך כלל נפתרות במהלך טיפול, ומופחתות באמצעות טיטרציה במינון התרופה. ברוב המכריע של המטופלים ב-Apremilast תופעות אלו לא גרמו להפסקת הטיפול בתרופה.

היתרונות העיקריים של Apremilast
  • מגנון פעולה חדיש - עיכוב PDE4
  • תרופה במתן פומי
  • יעילות גבוהה בפסוריאזיס של הציפורניים, קרקפת ובפסוריאזיס בכפות הידיים והרגליים
  • פרופיל בטיחות גבוה - אין צורך בבדיקות מיוחדות לפני ובמהלך הטיפול

Secukinumab

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבספחת - טיפול במעכבי אינטרלויקין Psoriasis - treatment with interleukin 17A inhibitors - 17A

Secukinumab ‏(בשמו המסחרי "Cosentyx") היא תרופה ביולוגית בעלת מנגנון טיפול חדשני (מעכבת 17-IL) ויעילותה גבוהה.

Interleukin-17A ‏(IL-17A) הוא ציטוקין פרו-דלקתי בעל תפקיד מרכזי בפתוגנזה של פסוריאזיס. במשך השנים פותחו שלוש תרופות נגד IL-17A:‏ Secukinumab,‏ Ixekizumab ו-Brodalumab. מתוך אלו, הפיתוח של Brodalumab הופסק באופן פתאומי במאי 2015 עקב הופעה של התנהגות אובדנית או מחשבות אובדניות בחולים שהשתתפו במחקרים הקליניים בתרופה.

Secukinumab הוא נוגדן מונוקלונאלי נגד IL-17A.‏ Secukinumab ניתן במתן תת-עורי במינון של 300 מ"ג פעם בשבוע למשך חמישה שבועות ולאחר מכן אחת לארבעה שבועות (ייתכן גם רישום של התרופה במתן של 150 מ"ג). Secukinumab נרשם בארצות הברית, אירופה וישראל והוכלל בהרחבת סל התרופות 2016 של מדינת ישראל.

במחקרי פאזה 3 שבוצעו במטרה להעריך את היעילות והבטיחות של התרופה Secukinumab, נמצא כי התרופה יעילה יותר מפלצבו. במחקר FIXTURE נמצא כי Secukinumab יעיל יותר גם ביחס ל-Enbrel.

במחקר ERASURE שבוצע ב-738 חולים נמצא לאחר 12 שבועות שיפור של 75 PASI ב-82% מהחולים שטופלו במינון של 300 מ"ג Secukinumab, ב-72% מהחולים שטופלו במינון של 150 מ"ג היה שיפור של 75 PASI, זאת לעומת 4.5% שיפור של 75 PASI בקבוצת הפלצבו. במחקר FIXTURE בו נבדקה היעילות של Secukinumab בהשוואה ל-Enbrel הוכללו 1,306 חולים. נמצא כי לאחר 12 שבועות חל שיפור של 77% ב-75 PASI במינון של 300 מ"ג, 67% ב-75 PASI במינון של 150 מ"ג, 44% ב-75 PASI בטיפול ב-Enbrel מול 4.9% ב-75 PASI בקבוצת הפלצבו.

מחקר נוסף ראש בראש מול Ustekinumab, מחקר ה-CLEAR, הוא מחקר כפול סמיות בו נבדקו 676 חולים שחולקו בצורה אקראית לקבלת Secukinumab‏ 300 מ"ג או Ustekinumab במינון על פי ההתרה. הוכחה עליונות על פני Ustekinumab בהשגת 90 PASI בשבוע 16 - 79% מהחולים בזרוע ה-Secukinumab השיגו 90 PASI או 100 PASI לעומת 57.6% מהחולים בקבוצת ה-Ustekinumab. מבחינת מהירות התגובה - 50% מהחולים שקיבלו Secukinumab‏ 300 מ"ג הגיעו ל-75 PASI כבר לאחר 4 שבועות לעומת 20.6% מהחולים שקיבלו Ustekinumab.‏ 100 PASI הושג בשבוע 16 אצל 44.3% מהחולים שקיבלו Secukinumab, לעומת 28.4% מהחולים שקיבלו Ustekinumab.

התרופה מיועדת לחולים שאינם משיגים שליטה במחלתם למרות הטיפולים המקובלים.

תופעות הלוואי העיקריות של Secukinumab הן זיהומים של מערכת הנשימה העליונה, כאב ראש, כאב גב, שלשול. פרופיל תופעות הלוואי זהה לפרופיל תופעות הלוואי של התרופות הנהוגות למצבים דומים.

היתרונות העיקריים של Secukinumab
  • תרופה ביולוגית במנגנון פעולה חדיש - עיכוב של 17-Interleukin
  • יעילות גבוהה - שיפור במדד PASI ב-75% בשיעורים גבוהים (עד 81% מהמטופלים אחרי 12 שבועות)
  • שימוש נוח - זריקה תת-עורית אחת לחודש
  • מיועדת לטיפול בחולי פסוריאזיס עם מחלה בינונית-חמורה
  • התרופה נרשמה על ידי משרד הבריאות הישראלי כקו ראשון לטיפול סיסטמי במבוגרים עם פסוריאזיס רובדית (Plaque type) בינונית-חמורה.

טיפול בחולים עם פסוריאזיס בינונית וחמורה על ידי Risankizumab

Risankizumab (בשמו המסחרי "Skyrizi") הוא טיפול ביולוגי הרשום לחולי פסוריאזיס במצב מחלה בינונית עד קשה, לאחר כישלון של שני קווי טיפול סיסטמי קודם או פוטותרפיה.

Risankizumab הוא נוגדן כנגד אינטרלוקין 23 והוא פותח על ידי חברת AbbVie בשיתוף פעולה עם חברת Boehringer Ingelheim.

דרך המתן והמינון של Risankizumab

Risankizumab ניתן במינון של 150 מ"ג (2*75) באמצעות זריקה תת-עורית (SC), אחת ל 12 שבועות, לאחר מנת העמסה ראשונה בשבוע 0, ובשבוע 4.

המחקרים העיקריים בהם נבדק Risankizumab

Risankizumab נחקר ב-4 מחקרים בינלאומיים גדולים בהשתתפות 2,019 חולים מעל גיל 18 עם פסוריאזיס רובדית בדרגת חומרה בינונית עד קשה (UltiMMA-1, UltiMMa-2, IMMvent), במחקרים נמצאה יעילות הגבוהה באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת הבקרה ולפלצבו. מרבית המטופלים במחקרים הגיעו לשיפור של 90-100% במדד PASI – כלומר החולים הגיע למצב של 'עור נקי' מתסמיני המחלה.

אישור Risankizumab על ידי רשויות הבריאות בעולם

הטיפול אושר על ידי רשויות הבריאות בעולם (ה-FDA האמריקאי וה-EMA האירופי) וכן על ידי משרד הבריאות בישראל.

זמינות Risankizumab בישראל

Risankizumab אינו נכלל בסל התרופות בישראל, אך נמצא בשימוש בכל קופות החולים. Risankizumab היא תרופה הרשומה להתוויה של פסוריאזיס, ולאור זאת, אנשים שיש להם ביטוח בריאות פרטי הכולל תרופות שאינן בסל התרופות, זכאים לקבל את התרופה גם במסגרת הביטוח פרטיים.

הניסיון בטיפול ב-Risankizumab בישראל

לפי הניסיון המצטבר בטיפול ב-Risankizumab בישראל, נמצא שתוצאות הטיפול שדווחו במחקרים הבינלאומיים קיבלו אשרור מקומי, חולים ורופאים מספרים על תוצאות טיפול שאפשרו להם עור נקי לחלוטין ולחזור לחיים ללא סימני המחלה.

מחקרי UltiMMA-1, UltiMMa-2

מדידת חומרת מחלת הפסוריאזיס במחקר

המדד העיקרי להערכת חומרת מחלת הפסוריאזיס הוא מדד PASI (Psoriasis Area & Severity Index), טווח ציון PASI הוא בין 0 ל-72. בעבר, הצלחת טיפול הוגדרה לפי הגעה ליעד של הפחתה ב-75% בציון ה-PASI בהשוואה למצב הבסיסי (PASI 75). ההנחיות המקצועיות לטיפול בפסוריאזיס מטעם איגודים בין-לאומיים מגדירים יעד טיפול של ההפחתה ב-90% או 100% בציון ה-PASI, ביחס למצב בתחילת המחקר, המשמעות היא עור נקי או עור נקי לחלוטין (PASI90, PASI100).

יעדי המחקר

במחקרי Risankizumab נקבעו יעדי מחקר עיקריים ומשניים (primary and secondary endpoints) כ-PASI 90, PGA0\1 ו-PASI 100 החל מהשבוע ה-16 של המחקר.

הכללה במחקר שלחולים עם מחלה קשה לטיפול

אוכלוסיית החולים במחקרים אלו כללה חולים שנחשבים ל"מאתגרים" לטיפול: כשליש מהחולים היו עם השמנת יתר - מעל 100 ק"ג (כ-30%) והמחקרים כללו חולים שנכשלו בטיפול ביולוגי קודם.

מתן הטיפול ב-Risankizumab

הטיפול ניתן כ-SC בשבוע 0, שבוע 4, ולאחר מכן, כל 12 שבועות במינון של 150 מ"ג (2*75).

במחקרי UltiMMA-1, UltiMMa-2 הטיפול ב-Risankizumab הוכיח יעילות משמעותית (Superiority) בשבוע 16 ובשבוע 52 בהשוואה ל-Ustekinumab ‏(Stelara). ההבדל בין Risankizumab לבין Ustekinumab נצפה החל מהשבוע 8. באנליזה מאוחדת (pooled analysis), נמצא ש-75% מהחולים שטופלו ב-Risankizumab הגיעו ל-PASI 90 בשבוע 16, בהשוואה ל-45% מהחולים שטופלו ב-Ustekinumab.

בשבוע 52, 81% מהחולים שטופלו ב-Risankizumab הגיעו ל PASI 90 בהשוואה ל-47% מהחולים שטופלו ב-Ustekinumab.‏ 43% מהחולים שטופלו ב-Risankizumab הגיעו ל PASI 100 בשבוע 16 בהשוואה ל-18% מהחולים שטופלו ב-Ustekinumab. בשבוע 52, 58% מהחולים שטופלו ב-Risankizumab הגיעו ל-PASI 90 בהשוואה ל-26% מהחולים שטופלו ב-Ustekinumab.

בנוסף לכך, בטיפול עם Risankizumab לא נצפו הבדלים ביעילות הטיפול בקרב תתי הקבוצות השונות (משקל יתר, חומרת המחלה, כישלונות בטיפול קודם), בהשוואה לתוצאות עם Ustekinumab. גם החולים עם פסוריאזיס בקרקפת, בציפורניים ובכפות רגליים-ידיים הגיבו ביעילות גבוהה משמעותית לעומת הטיפול ב-Ustekinumab.

במחקר IMMvent נבדק Risankizumab בהשוואה ל-Adalimumab‏ (Humira). המחקר נמשך 44 שבועות וחולק לשני חלקים: השוואה בין Risankizumab ל-Adalimumab למשך 16 שבועות ראשונים, ולאחר מכן החולים בזרוע Adalimumab שהשיגו תגובת לא אופטימלית (50≤PASI≤90) עברו רנדומיזציה מחדש ל-Risankizumab או שנשארו על טיפול ב-Adalimumab.

התוצאות במחקר היו (Risankizumab לעומת Adalimumab): נמצא ש-72% מהחולים שטופלו ב-Risankizumab הגיעו ל-PASI 90 בשבוע 16, בהשוואה ל-47% מהחולים שטופלו ב-Adalimumab. בשבוע 44, 66% מהחולים שטופלו ב-Risankizumab הגיעו ל-PASI 90 בהשוואה ל 21% מהחולים שטופלו ב-Adalimumab.‏ 40% מהחולים שטופלו ב-Risankizumab הגיעו ל PASI 100 בשבוע 16 בהשוואה ל 23% מהחולים שטופלו ב-Adalimumab. בשבוע 44, 40% מהחולים שטופלו ב-Risankizumab הגיעו ל-PASI 100 בהשוואה ל-7% מהחולים שטופלו ב-Adalimumab.

מרבית החולים שקיבלו Risankizumab מהתחלה או שטיפולם הוחלף מ-Ustekinumab או Adalimumab ל-Risankizumab, דיווחו שמחלת הפסוריאזיס איננה משפיעה יותר על איכות חייהם (DLQI 0\1). השיפור באיכות החיים של החולים היה משמעותי ועקבי במחקרים השונים.

משך התגובה לטיפול ב-Risankizumab

התגובה לטיפול ב-Risankizumab נמשכת לאורך שנים. כפי שדווח במחקר LIMMitless. במחקר זה, החולים שסיימו את מחקרי UltiMMA-1, UltiMMa-2 ו-IMMvent המשיכו למחקר המשך: LIMMitless (מחקר רב מרכזי, תווית פתוחה) במחקר זה נמצא כי לאחר 196 שבועות של טיפול ב-Risankizumab בקרב כ-90% מהמטופלים נצפתה תגובה של PASI 90, בקרב כ-60% מהמטופלים נמצא PASI 100, ובקרב 85% מהמטופלים sPGA0\1 (מהמקרים שנצפו). הנתונים אלו מראים שהתגובה לטיפול ב-Risankizumab נמשכת באופן יציב למשך לאורך זמן.

מחקר IMMerge

במחקר ה-IMMerge (מבוקר, רב-מרכזי, תווית פתוחה) בוצעה השוואה ישירה (head to head) בין Risankizumab מול Cosentyx‏ (Secukinumab). לאחר 16 שבועות, נמצא עמידה במדד PASI 90 של 74% לעומת 66% (non-inferiority), לאחר 52 שבועות, ודגם superiority של Risankizumab מול Secukinumab -‏ 87% לעומת 57%.

בטיחות הטיפול ב-Risankizumab

ל-Risankizumab דרגת בטיחות גבוהה. מטופלים שטופלו ב-Risankizumab הראו פרופיל בטיחות דומה בהשוואה לטיפול בפלצבו ולטיפולים בקבוצת ההשוואה (Stelara, Humira וCosentyx), לא נצפו השפעות לוואי בלתי צפויות. ממצאים אלו נמצאו גם בחולים שטופלו לאורך זמן - 70.4 חודשים, מעל ל-5.5 שנים עם Risankizumab.

השוואה של הסבילות והיעילות, בין התרופות הביולוגיות השונות

ביולי 2019 התפרסמה מטה-אנליזה של BAD (British Association of Dermatology) שהתבססה על חיפוש סיסטמטי במאגרי מידע אחר מחקרים מבוקרים בטיפולים ביולוגיים. באנליזה נכללו 62 נכללו מחקרים בהם השתתפו 44,155 נבדקים. בוצעה השוואה בין טיפולים ביולוגיים, Methotrexate ופלצבו. הפרמטרים שנבחנו היו יעילות (שהוגדרה כעור נקי או כמעט נקי – PGA0/1) ובטיחות בטווח של 12–16 שבועות. למרות המגבלות הנובעות משיטת האנליזה, בה מושווים מחקרים שונים, נמצא שהטיפולים הטיפולים הביולוגיים התחלקו לשלוש קבוצות לפי מבחינת בטיחות ויעילות. Risankizumab קיבל את הערך הגבוהה ביותר מבחינת שילוב יעילות וסבילות בהשוואה לשאר הטיפולים.

Risankizumab-1.png

יעילות Risankizumab בהשוואה לטיפולים אחרים

לפי מטה-אנליזה בה נבדקו הטיפולים הביולוגיים והפומיים לפסוריאזיס רובדית בחולים בדרגת מחלה בינונית עד קשה נכללו 60 מחקרים מבוקרים (11). המטרה הייתה לבחון את העמידה ביעדי PASI 100 PASI 75, PASI 90, בטווח הקצר (10–16 שבועות) ובטווח הארוך (44–60 שבועות).

בטווח הקצר (שבוע 10–16) היעילות הגבוהה מבחינת PASI90 נצפתה עם:

  • Risankizumab- (71.6%; 95%CI 67.5%-75.4%)
  • Brodalumab (70.8%; 95%CI 66.8%-74.6%)
  • Ixekizumab (70.6%; 95%CI 66.8%-74.6%)
  • Guselkumab (67.3%; 95%CI 62.5%-71.9%)

בטוח הארוך (שבוע 44–60) הגבוהה מבחינת PASI90 נצפתה עם:

  • Risankizumab- (79.4%, 95%CI 75.5%-82.9%)
  • Guselkumab (76.5%; 95%CI 72.1%-80.5%)
  • Brodalumab (74.0%; 95%CI 69.3%-78.1%)
  • Ixekizumab (73.9%; 95%CI 69.9%-77.5%)

התוצאות היו עקביות בטווח הקצר והארוך גם לגבי PASI75 ו-PASI100. אנליזה זו הראתה כי ארבעת הטיפולים הנזכרים לעיל היו באסוציאציה עם הישגי PASI הגבוהים ביותר גם בטווח הקצר ובטווח הארוך.

יעילות Risankizumab בטיפול בציפורניים, כפות ידיים וקרקפת

לטיפול ב-Risankizumab יש עליונות על פלצבו גם בטיפול בפסוריאזיס בציפורניים, כפות הידיים והקרקפת - לפי המדדים הבאים:

  • PSSI = Psoriasis Scalp Severity Index
  • NAPSI = Nail Psoriasis Severity Index
  • PPASI = Palmoplantar Psoriasis Area Severity Index

Risankizumab ומחלות אחרות

במחקרי פאזה II ו-III נמצאו תוצאות ראשוניות מבטיחות, בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית ומחלת קרוהן (NCT03105102, NCT03105128, NCT03104413, NCT02513459 NCT02719171, NCT02986373, NCT03671148, NCT03675308)

ביבליוגרפיה

  1. UpToDate, Basow, DS (Ed), UpToDate, Waltham, MA, 2012.
  2. Secukinumab in plaque psoriasis-results of two phase 3 trials. Langley RG, Elewski BE, Lebwohl M, Reich K, Griffiths CE, Papp K, Puig L, Nakagawa H, Spelman L, Sigur-geirsson B, Rivas E, Tsai TF, Wasel N, Tyring S, Salko T, Hampele I, Notter M, Karpov A, Helou S, Papavassilis C, ERASURE Study Group, FIXTURE Study Group, N Engl J Med.2014;371(4):326.
  3. Apremilast, a cAMP phosphodiesterase-4 inhibitor, demonstrates anti-inflammatory activity in vitro and in a model of psoriasis. Schafer PH, Parton A, Gandhi AK, Capone L, Adams M, Wu L, Bartlett JB, Loveland MA, Gilhar A, Cheung YF, Baillie GS, Houslay MD, Man HW, Muller GW, Stirling Dl. Br J Pharmacol. 2010;159(4):842
  4. Apremilast is a selective PDE4 inhibitor with regula¬tory effects on innate immunity. Schafer PH, Partona A, Capone A, Cedzik D, Bradya H, Evans JF, Man HW, Muller GW, Stirling Dl, Chopra R. Cellular Signalling 26 (2014) 2016-2029
  5. Apremilast an Oral Phosphodiesterase 4 Inhibitor in patients with moderate to severe psoriasis: Results of phase 3, randomized, controlled trial (ESTEEM 1), Papp K, Reich K, Leonardi CL, Kircik L,Chimenti S, Langley R, Hu C, Stevens RM, Day RM, Kenneth GB, Korman NJ, Griffiths CM. J Am Acad Dermatol. 2015 Jul;73(1):37-49

ביבליוגרפיה ל-Risankizumab:

  1. Al-Janabi A, Warren RB. Update on risankizumab for the treatment of moderate to severe psoriasis. Expert Opin Biol Ther. 2020;20(11):1245-51.
  2. Blauvelt A, Leonardi CL, Gooderham M, Papp KA, Philipp S, Wu JJ, et al. Efficacy and Safety of Continuous Risankizumab Therapy vs Treatment Withdrawal in Patients With Moderate to Severe Plaque Psoriasis: A Phase 3 Randomized Clinical Trial. JAMA Dermatol. 2020;156(6):649-58.
  3. Gordon KB, Strober B, Lebwohl M, Augustin M, Blauvelt A, Poulin Y, et al. Efficacy and safety of risankizumab in moderate-to-severe plaque psoriasis (UltIMMa-1 and UltIMMa-2): results from two double-blind, randomised, placebo-controlled and ustekinumab-controlled phase 3 trials. Lancet. 2018;392(10148):650-61.
  4. Mehta M, O'Toole A, Gooderham M. Real-world experience with risankizumab in patients with plaque psoriasis: a retrospective study. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2021.
  5. Papp KA, Blauvelt A, Bukhalo M, Gooderham M, Krueger JG, Lacour JP, et al. Risankizumab versus Ustekinumab for Moderate-to-Severe Plaque Psoriasis. N Engl J Med. 2017;376(16):1551-60.
  6. Papp KA, de Vente S, Zeng J, Flack M, Padilla B, Tyring SK. Long-Term Safety and Efficacy of Risankizumab in Patients with Moderate-to-Severe Chronic Plaque Psoriasis: Results from a Phase 2 Open-Label Extension Trial. Dermatol Ther (Heidelb). 2021;11(2):487-97.
  7. Ruggiero A, Fabbrocini G, Cinelli E, Megna M. Guselkumab and risankizumab for psoriasis: a 44-week indirect real-life comparison. J Am Acad Dermatol. 2021.
  8. Strober B, Menter A, Leonardi C, Gordon K, Lambert J, Puig L, et al. Efficacy of risankizumab in patients with moderate-to-severe plaque psoriasis by baseline demographics, disease characteristics and prior biologic therapy: an integrated analysis of the phase III UltIMMa-1 and UltIMMa-2 studies. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2020;34(12):2830-8.



המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' ארנון כהן, מומחה ברפואת עור ומין, שירותי בריאות כללית


לקריאה נוספת