האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

המדריך לטיפול בסוכרת - חינוך טיפולי ומחנך לסוכרת - Therapeutic patient education

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף חינוך לסוכרת לדף הנוכחי.

Diabetes.png

המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז

המדריך לטיפול בסוכרת
מדריךסוכרת.jpg
שם המחבר ד"ר שמחה דז'ורייב, ד"ר אורלי טמיר
שם הפרק חינוך טיפולי ומחנך לסוכרת - עבר, הווה, עתיד
מאת המועצה הלאומית לסוכרת,
משרד הבריאות
מועד הוצאה 2022
מספר עמודים 619
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםטיפול בסוכרת

חינוך טיפולי (Therapeutic patient education) מהווה אחד מעמודי התווך בטיפול בסוכרת. מטרתו לסייע למטופל לנהל בעצמו את הטיפול במחלתו, למנוע סיבוכים ולשפר את איכות חייו.

החינוך הטיפולי בסוכרת התפתח מגישה מוכוונת ידע והיענות לגישה מוכוונת העצמה וניהול עצמי. בהתאם לכך ההכשרה בתחום, שהתרכזה בעבר בלימוד עובדות על מחלת הסוכרת, עברה להתרכז בעקרונות לשינוי התנהגות. שינויים אלו מיצבו את המחנך לסוכרת כחלק מרכזי ובלתי נפרד מהצוות הרב-מקצועי המטפל בסוכרת.

התפתחות החינוך הטיפולי בסוכרת

החינוך הטיפולי בסוכרת החל, למעשה, בעקבות גילוי האינסולין ב-1921, עם מאמציו של ד"ר אליוט פ. ג'וסלין ללמד את הצוות ואת המטופל כיצד לטפל במחלה ועם פיתוח חומרי הוראה לשימוש הצוות שכללו דיאטות מותאמות, תרשימים לקביעת מינון אינסולין והוראות לטיפול בכף רגל סוכרתית והיפוגליקמיה. ד"ר ג'וסלין היה הראשון לפתח את תפקיד האחות המחנכת לסוכרת שתפקידה ללמד את המטופל שימוש עצמי באינסולין ואורחות חיים בריאים[1][2][3]. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, בזכות ניטור עצמי של גלוקוז בדם, התאפשר טיפול אינטנסיבי באינסולין ובעקבותיו יותר גמישות באורח החיים של אנשים עם סוכרת. על פי הרמנס ושותפיו[1], תוכנית החינוך הטיפולי המובנית הראשונה התמקדה בהעברת ידע למטופל ופיתוח המיומנויות שלו לאיזון עצמי של רמת הגלוקוז, ספירת פחמימות, התאמת מינונים של אינסולין בהתאם לארוחות ומניעת מצבי קיצון של היפרגליקמיה והיפוגליקמיה. התוכנית, שהתקיימה בדיסלדורף ב-1978 ובווינה ב-1981‏[4] הועברה על ירי אחות סוכרת או מחנך לסוכרת לקבוצות אנשים עם סוכרת מסוג 1. התוכנית אומצה במדינות שונות, בהן אוסטריה, בריטניה, אוסטרליה ובולגריה, עם התאמות מקומיות, דבר אשר הוליד מקצוע חדש במדינות רבות באירופה: מחנך לסוכרת[1]. הכרה מקצועית דומה חלה גם בארצות הברית וב-1986 הוענקה לראשונה תעודת מחנך סוכרת מוסמך Certified Diabetes Educator‏[2]. הערכת יעילות של התערבויות חינוך טיפולי בסוכרת באמצעות מחקרים מבוקרים תרמה להתפתחות המשמעותית הבאה של התחום. מחקרים אלה השתיתו את החינוך הטיפולי כטיפול מבוסס ראיות ושכנעו רופאים ומקבלי החלטות במערכות בריאות במדינות שונות ברלוונטיות של חינוך לסוכרת, מה שדחף לכיסוי ביטוחי[1].

החל בעשור האחרון של המאה ה-20 חלו שתי התפתחויות משמעותיות שעיצבו את תחום החינוך הטיפולי לכדי היקפו ומעמדו היום:

  • עליית קרנו של המחקר הפסיכו-סוציאלי, שזיהה את בריאות הנפש הן כאחד התוצאים החשובים של חינוך טיפולי והן כגורם לניהול עצמי מוצלח של מחלת הסוכרת. ביטוי לכך ניתן לראות בהצהרה משותפת בשנת 1994 של ארגון הבריאות העולמי והפדרציה הבינלאומית לסוכרת (IDF - International Diabetes Federation), לפיה הטיפול בסוכרת צריך לעודד רווחה פסיכולוגית בקרב אנשים עם סוכרת מעבר לשיפור המדדים המטבוליים[5]. שנה אחר-כך, ב-1995, כוח משימה של האגודה האמריקאית לסוכרת המליץ על החלפת השם מ"חינוך לסוכרת" ל"חינוך לניהול עצמי בסוכרת". בעקבות זאת, חל שינוי בתפיסה של החינוך הטיפולי בסוכרת: מגישה שבמרכזה דידקטיקה, ידע וכישורים, לגישה שבמרכזה העצמה וניהול עצמי המדגישה קבלת החלטות מושכלת, התנהגות טיפול עצמי, פתרון בעיות ושיתוף פעולה עם הצוות המטפל. גישה זו נועדה לספק למטופלים את הכלים לניהול המחלה באופן אוטונומי, שיביא להגברת תחושת השליטה שלהם. כך, מטרת החינוך הטיפולי התרחבה אל שיפור המצב הבריאותי בכללותו, יכולת ההתמודדות עם המצב הכרוני ואיכות החיים של המטופל. היבטים רגשיים שקשורים בחיים עם סוכרת, מוטיבציה לטיפול ותמיכה חברתית, משולבים יותר ויותר בתוכניות חינוך טיפולי מובנות[1] גם היבטים של בריאות הנפש מקבלים מקום בחינוך טיפולי בסוכרת לאור הקשר הדו-כיווני בין השניים[6][7]
  • תחום החינוך הטיפולי בסוכרת עבר תהליך של מיסוד וסטנדרטיזציה. בשנה 1995 החל בארצות הברית פיתוח קווי היסוד הלאומיים לחינוך ותמיכה בניהול עצמי של סוכרת[8]. זהו מסמך הנחיות למחנכים לסוכרת המפרט אמות מידה לפיתוח, הטמעה והערכה של תוכניות חינוך טיפולי. במקביל פיתח ה-IDF תוכנית לימודים להכשרת מחנכים לסוכרת וזו פורסמה ב-1998‏[9]. בעקבות שני מסמכי יסוד אלה החלו ארגונים של מחנכים לסוכרת, כדוגמת הארגון האמריקני[10], לעסוק בהגדרת כישורי הליבה של התפקיד

בסקירה משווה[11] של 22 מחקרים ומסמכי ההנחיות של האיגודים המקצועיים בארצות הברית, ניו זילנד, ירדן, אוסטרליה, אנגליה וה-IDF זוהו 13 כישורי ליבה ועולמות תוכן לעבודתם של מחנכים לסוכרת, המוצגים בתרשים 1. במעגל הפנימי מופיעים כישורים שנמצאו שכיחים יותר בפרסומים שנבדקו.

תרשים 1. כישורי ליבה ועולמות תוכן לעבודתו עול מחנך לסוכרת[11].


נפתחו תוכניות אקדמיות בחינוך טיפולי אשר מרחיבות את מערך ההכשרות בתחום ומחזקות את התשתית האקדמית לפיתוחו. אחת הראשונות היא תוכנית מקוונת לתואר שני בחינוך טיפולי שנפתחה ב-2011 באוניברסיטת קולומביה[12]. דוגמאות אחרות הן מאוניברסיטת דיקין באוסטרליה[13] ומאוניברסיטת ברצלונה בספרד[14]. באוניברסיטת חיפה מתקיים החל משנת 2019 הקורס "יסודות בחינוך טיפולי בסוכרת" במסגרת בית הספר לבריאות הציבור[15]. בשנת 2020 שינתה האגודה האמריקנית למחנכים לסוכרת את שם התפקיד ל-Diabetes Care and Education specialist ואת שם האגודה בהתאם (ADCES), בכדי לבטא את רוחב המומחיות של מחנכים לסוכרת, הכולל טיפול קליני חדשני, חינוך, ניהול ותמיכה במטופל ובמשפחתו[16]. 

הגדרת תפקיד מחנך לסוכרת ומחלות כרוניות - נייר עמדה 2014

תמצית

מקצועיות העוסקים בתחום החינוך הטיפולי היא חלק בלתי נפרד ממערך הטיפול השוטף במחלות כרוניות ומכאן החשיבות להגדרת תפקידם. אנו רואים חשיבות רבה בהסדרת תחום חשוב זה על ידי הגדרת תפקיד, הכשרה מתאימה ואחידה והעסקה מסודרת של אנשי המקצוע.

נייר עמדה זה מתייחס לעיסוק ב"חינוך טיפולי לסוכרת ולמחלות כרוניות". מחנך לסוכרת הוא דוגמה למחנך טיפולי לכל המחלות הכרוניות.

מטרות נייר העמדה

  • להציג את תפקיד מחנך לסוכרת ולמחלות כרוניות - עקרונות התפקיד, סמכויותיו ומאפייניו
  • להציג את תוכני ההכשרה המקצועיים הנדרשים על מנת למלא תפקיד זה
  • להציע תמהיל העסקה של מחנכים לסוכרת ולמחלות כרוניות במערכת הבריאות

הגדרת התפקיד

מחנכים לסוכרת ולמחלות כרוניות הם אנשי מקצוע מתחום הבריאות בעלי הכשרה, מומחיות וניסיון בתחום החינוך למחלות כרוניות בכלל ולסוכרת בפרט. מומחיותם מאפשרת הכוונת המטופל לניהול עצמי של המחלה לאורך זמן. תפקידם כולל גם תיאום בין אנשי הצוות הרב מקצועי ומשאבים נוספים בקהילה.

מסגרת הפעולה של מחנך לסוכרת ולמחלות כרוניות

תפקידו של המחנך לסוכרת ולמחלות כרוניות ומקצועיותו בתחום החינוך הטיפולי יבואו לידי ביטוי בכל הרמות, מרמת המטופל והמרפאה ועד לרמת הקהילה וכן יתבטאו ברמת המחויבות של מחנך הסוכרת להשתלם בתחום ולהתעדכן באופן שוטף.

אחריות המחנך לסוכרת ולמחלות כרוניות

אחריותו של מחנך לסוכרת ולמחלות כרוניות היא להתעדכן בתוכנית הטיפול בה נמצא המטופל, להיות בקשר שוטף עם הצוות המטפל, ללוות את החולה בתוכנית הפעולה שנקבעה יחד איתו, לדאוג לתיעוד של תוכנית הפעולה והתקדמותה ולהפנות לפי הצורך לצוות המטפל ולאנשי מקצוע נוספים. מחנך לסוכרת יפעל בהתאם לחובות אמון ואתיקה מקצועית כמקובל ברפואה ובמקצועות הבריאות.

תנאי קבלה

על המועמדים להיות בעלי רישיון לעסוק במקצועות הבריאות מטעם משרד הבריאות (רופאים, אחיות, דיאטנים, פסיכולוגיים רפואיים, עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים, רוקחים)[17].

המועמדים יהיו בעלי ניסיון של שנתיים לפחות בעבודה עם מטופלים, רצוי עם חולי סוכרת או מחלה כרונית רלוונטית אחרת.

הכשרה והסמכה[18]

הכשרת מחנכים לסוכרת ולמחלות כרוניות תבוצע במסגרת מרכז הדרכה או מוסד חינוכי או אקדמי מוכר ותקנה לבוגריו תעודה מתאימה. מסלול ההכשרה יכלול חלק עיוני וחלק מעשי.

על המועמדים לעמוד בדרישות הקורסים ולעבור בהצלחה את מבחן ההסמכה. מבחן ההסמכה יכלול חלק עיוני וחלק מעשי.

מהות תפקיד מחנך לסוכרת

ההגדרה המקובלת לתפקיד מחנך לסוכרת נשענת על ההסכמה כי בעל תפקיד זה הוא החוליה המקשרת בין ההמלצות הרפואיות לבין המטופל. תפקידו לקבוע יחד עם המטופל מטרות ויעדים שיסייעו למטופל ויאפשרו לו להיצמד לתוכנית הטיפול במצבו. למחנך לסוכרת ידע רב בתחום הסוכרת ומיומנויות להעצמה המטופל ולהגברת המוטיבציה שלו לניהול טוב יותר של מחלתו. מחנך לסוכרת עובד עם המטופל על יעדים ומטרות טיפוליות אשר נקבעו על ידי הצוות המטפל, ובמידת הצורך גם מפנה את המטופל לאנשי מקצוע נוספים, אך ממשיך ללוות אותו גם בממשקים אלה. תפקידו העיקרי של המחנך לסוכרת הוא להוביל אה המטופל להיצמדות להמלצות הטיפוליות ולהתמדה בטיפול, בעיקר על ידי מתן מידע, תמיכה ביישום ההמלצות הטיפוליות ושימור המוטיבציה של המטופל לאורך זמן[19].

בישראל, מושם דגש על שני היבטים בתפקיד המחנך לסוכרת: הכוונת המטופל לניהול עצמי של המחלה לאורך זמן ותיאום בין אנשי הצוות הרב מקצועי ומשאבים נוספים בקהילה. דגשים אלה משקפים הסכמה של בעלי העניין ביחס לתפקיד, למסגרת הפעולה של בעל התפקיד, לאחריותו ולהכשרה הנדרשת לביצועו, כפי שאלה מתוארים בנייר עמדה משנת 2014 (תמצית נייר העמדה[20] מופיעה בפסקה הקודמת). חוזר מינהל הרפואה תשע"ו[21], העוסק באמות המידה למחנך/מנחה למטופל עם מחלת הסוכרת ומחלות מטבוליות כרוניות, מרחיב על נייר העמדה ומפרט את תפקידי המחנך לסוכרת כלפי המטופל והסביבה התומכת בו וכן בקרב הצוות הרב-מקצועי.

תפקיד המחנך/מנחה למטופל עם מחלת הסוכרת (מתוך חוזר מינהל הרפואח תשע"ו, 2016)

תפקידי המחנך/מנחה למטופל עם מחלה הסוגיה כוללים, בין היתר:

  • כלפי המטופל והסביבה התומכת בו:
    • זיהוי הגורמים המניעים את המטופל לפיתוח וקידום יצירת סביבה מתעלת בה מתקיימים תנאים מיטביים להצלחת השינוי
    • זיהוי הסביבה התומכת של המטופל, הדרכתה ושילובה בפיתוח הסביבה המתעלת לטובת הצלחת יישום השינוי
    • היכרות עם המאפיינים הייחודים של המטופל וסביבתי התומכת, לרבות המאפיינים התרבותיים. החברתיים. התעסוקתיים והכלכליים, מוגבלות פיזית, מנטלית או נפשית והעדפות אישיות: ומתן המלצות לשאר חברי הצוות הרפואי המטפל על עדכון הטיפול ושילובי בשגרת חיי המטופל בהתאם
    • מתן תמיכה והכוונה מתמשכים לשינוי אורחות החיים על בסיס פרטני והתאמה למאפייני המטופל וסביבתו והעדפותיו, ובהתאמה להנחיות הצוות הרפואי המטפל
    • קביעת תוכנית הפעולה לחינוך טיפולי יחד עם המטופל והמטפל העיקרי, ובהתאם לצורך שילוב הסביבה התומכת. במטרה ליישם את התוכנית הרפואית הטיפולית תוך הגדרה המטרות והיעדים לניהול ההתמודדות עם המחלה בהתאם להנחיות הרפואיות, וקביעת דרכי הפעולה להשגתם
    • חינוך טיפולי פרטני מול המטופל וסביבתו התומכת, ושילובם בחינוך טיפולי קבוצתי בהתאם לצרכים. העדפות אישיות של המטופל ומשאבים קיימים
  • בצוות הרב מקצועי:
    • השתלבות בצוות הרב טקצועי כמטפל אשר ביכולתו לחבר ולתאם בין המטופל לבין הצוות הרפואי המטפל, ליזום מפגשים משותפים של הצוות המטפל עם המטופל ולידע אח הצוות הרפואי המטפל על מידע שהועבר לו מהמטופל, בהתאם לצורך ולשיקול דעתו המקצועי
    • ניהול והדרכת צוות של חינוך וליווי טיפולי במחלת הסוכרת

מיסוד תפקיד מחנך לסוכרת ומימוש העיסוק בתחום

מבחינת הכרה רשמית ותקינה ישנם פערים בין מדינות. במדינות רבות, מחנך לסוכרת הוא תפקיד רשמי וממוסד המעוגן בהנחיות מקצועיות שמתווה ארגון מקצועי האחראי על הובלת התחום. בחלק מהמדינות התפקיד מוסדר כמקצוע עצמאי ונושא התפקיד מהווה חלק מהצוות הרב-מקצועי המטפל בסוכרת. בארצות הברית, הוגדרו שלוש רמות של הסמכה למחנכים לסוכרת מתוך מקצועות הבריאות (כגון סיעוד, תזונה ורוקחות) ושתי רמות של הסמכה לפארה-מקצועיים (כגון עובדי בריאות קהילתיים ומלווי סוכרת). לכל אחת מחמש הרמות נדרשים כישורים שונים וניתנו סמכויות שונות[8]. מחנכים לסוכרת עם הכשרה מקצועית מתקדמת עובדים יחד עם הרופא המטפל כמנהלים-שותפים של מקרים. הם עשויים להמליץ לרופא על שינויים בהתוויות הטיפוליות או התאמות אינסולין על-סמך דפוסי רמות הסוכר של המטופל. לעומתם, ישנם מחנכים לסוכרת שתפקידם מוגבל להעברת מידע בנושא המחלה, כמעט ללא אינטראקציה עם הרופא המטפל או שיח עם המטופל[2].

בישראל, התפקיד מוכר בהסמכה נוספת לאנשי מקצועות הבריאות הטיפוליים (רפואה, סיעוד, תזונה, עבודה סוציאלית, רוקחות, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה). השירות ניתן במסגרת העבודה השוטפת של בעל התפקיד ולא במפגש טיפולי ייעודי לחינוך טיפולי, וזאת משום היעדר תקינה מחייבת. בדומה לארצות הברית, ישנה בישראל הבחנה בין שתי רמות של התפקיד והן מכונות מחנך לסוכרת ומלווה סוכרת.

טבלה 1 להלן מציגה את עיקרי תפיסת התפקיד בישראל ביחס לכל אחת משתי הרמות.

טבלה 1. רקע, שדה פעולה, תפקיד, כפיפות - מחנך לסוכות ומלווה סוכרת
  מחנך לסוכרת מלווה סוכרת
רקע מקצוע בריאות טיפולי (רישיון לטפל) רקע מתחום שאינו טיפולי או מקצועי
שדה פעולה מיועד מערכת הבריאות קהילה (community)
עיקרי התפקיד  
  • תמיכה במטופל בתהליך לניהול עצמי מיטבי של המחלה
  • תיאום בין כלל הצוות הרפואי
  • מעקב בתוך המערכת
 
  • ליווי המטופל
  • בניית קהילת עמיתים תומכת
  • הכוונה אדמיניסטרטיבית לשירותים במערכת הבריאות ומחוצה לה
כפיפות  
  • כפיפות ארגונית למעסיק
  • כפיפות מקצועית לרכז התחום אצל המעסיק ובתיאום עם האיגוד המקצועי בישראל למחנכי סוכרת
 
  • כפיפות ארגונית למעסיק
  • כפיפות מקצועית למחנך לסוכרת המקומי/ הארצי

בין השנים 2015–2021 הוכשרו בישראל כ-350 מחנכים לסוכרת מכל מקצועות הבריאות (רפואה, סיעוד, תזונה, רוקחות, פיזיותרפיה ועבודה סוציאלית) והם מהווים חלק מקהילה רחבה של אנשי מקצוע המשלבים את הידע והמיומנויות שרכשו במהלך ההכשרה במסגרות פרטיות וציבוריות תוך כדי ביצוע תפקידם. פירוט מרכיבי ומשך ההכשרה נשענים על ההגדרות הכלליות שפורטו בחוזר מינהל רפואה[21] והם מופיעים בפרק המדריך לטיפול בסוכרת - הכשרות בתחום הסוכרת לאנשי מקצועות הבריאות.

מודלים בעולם לחינוך טיפולי בסוכרת כוללים מודלים גמישים בהם מושם דגש על התאמת התוכנית למטופל וכן מודלים נוקשים בהם מושם דגש על תוכנית לימודים מובנת.

בארצות הברית, חינוך טיפולי בסוכרת ניתן באופן פרטני או בקבוצות שמובלות בעיקר על ידי אחיות ותזונאיות. בין אם החינוך הטיפולי ניתן ביחידות או בקבוצה, הוא בעל תוכן מובנה בהתאם לסטנדרטים שקבעו האגודה האמריקאית לסוכרת והארגון האמריקאי למחנכי סוכרת[22]. על פי הסטנדרטים שהתווה הארגון האמריקאי למחנכי סוכרת, תוכנית ההתערבות חייבת להיות מבוססת על תוכנית לימודים מובנית, תוך התאמת מערכי השיעור להקשר הטיפולי וקביעת יעדי למידה ברי מדידה[8].

באוסטרליה, הדגש מושם על בניית תוכנית התערבות מותאמת מטופל, במטרה לסייע לו לזהות ולהשיג את יעדי הניהול העצמי שלו. מצופה ממחנך לסוכרת המוסמך על ידי האגודה האוסטרלית למחנכים לסוכרת (ADEA) לקיים התערבויות טיפוליות בתוך המרחב הטיפולי של מקצוע הבריאות העיקרי שלוי[23].

בבריטניה, חינוך טיפולי בסוכרת מוצע בשלוש רמות: 1. מידע וייעוץ אחד על אחד. 2. למידה מתמשכת, שעשויה להיות בלתי פורמלית, לעיתים באמצעות קבוצת שווים. 3. למידה מובנית בהתאם לסטנדרטים מקצועיים לאומיים, כולל תוכנית לימוד מבוססת ראיות, הערכת איכות ההוראה וביקורת סדירה[24].

בצרפת, תוכניות חינוך טיפולי מובנות על פי סטנדרטים המעוגנים בחוק ועוברות תהליך אישור על ידי רשות הבריאות המוסמכת. צוות רב מקצועי, הכולל רופא, מנתח את צורכי המטופל, מגדיר עבורו מטרות טיפוליות אישיות ומשבץ בתוכנית האישית אלמנטים מתוך התוכנית המובנית בהתאם. התוכנית יכולה להתקיים באופן פרטני או בקבוצות. בתום התוכנית, חייבת להתקיים הערכה אישית של מידת השגת מטרות אישיות[25][26].

אופני המימוש של המודלים הם מגוונים, כפי שעולה מהדוגמאות שלהלן:

  • במרכז לחינוך טיפולי של בתי החולים האוניברסיטאיים של ז'נבה, מוצע למטופלים סל שירותים, בהם: "שבוע מוטיבציה" - חמישה ימים מרוכזים להשבת האיזון והעלאת המוטיבציה של מטופלים המתקשים בניהול המחלה. התוכנית כוללת בדיקות דם, ארוחות, הרצאות מקצועיות, דיונים בשולחנות עגולים, התנסות בפעילות גופנית ואף ראיונות אישיים; יום מרוכז ממוקד נושא; ליווי פסיכולוגי אישי או קבוצתי; ותרפיה באמנות במפגשים אישיים או קבוצתיים[27]
  • ביפן, הקליניקה לרפואה פנימית קניצ'י יאמאדה (Kenichi Yamada) מציעה פעילות משלבת קבוצות הליכה, קונצרטים, שיעורי בישול וכן שיעורים עם מפות שיחה מותאמות אישית יחד עם חינוך טיפולי מסורתי[28]
  • בהודו הכפרית, מחנכים לסוכרת אחראים על הכשרת עובדי בריאות קהילתיים לחינוך לאורחות חיים בריאים. החינוך התזונתי התמקד בשיפור צריכת הסיבים והחלבונים ממשאבים זולים והימנעות ממשקאות ממותקים. שיטות ההוראה כללו הדגמות בישול, תחרויות מתכונים וארוחות לדוגמה. עובדי הבריאות הקהילתיים חיזקו אה הפעילות הגופנית באמצעות הדגמות, אירועים תחרותיים מהנים וריקודים לצעירים. הנחיות להרפיית מתח התייחסו לחשיבות תרגילי מדיטציה ונשימה. מחנך לסוכרת מוסמך גם העניק ייעוץ פרטני לניהול גלוקוז בדם לקבוצה בסיכון גבוה[29]

בישראל, התערבויות העוסקות בחינוך טיפולי מתאפיינות בגמישות רבה ובהתאמה לצרכים האישיים של המטופל. התפקיד נתפס ככזה שבמרכזו העצמת המטופל ותמיכה בניהולו העצמי, ולכן מיומנויות תקשורת נחשבות לאחת מאבני היסוד של הכישורים הנחוצים לתפקיד. ההתערבויות יכולות להתבצע הן בקבוצה והן אחד-על-אחד. אחד הכלים הנפוצים לעבודה קבוצתית הוא מפות שיח - קבוצה של תמונות גדולות וצבעוניות או מדריכים מאוירים, שנועדו לערב קבוצות קטנות של אנשים בדיון על מחלת הסוכרת שלהם. באמצעות השיחות המתקיימות בהנחיית מחנך לסוכרת, אנשים לא רק לומדים על סוכרת אלא גם דנים באמונותיהם, מתקנים תפיסות מוטעות ומשתפים בסיפוריהם האישיים על הצלחות ואתגרים, וכך לומדים זה מזה. מפות לשיחה אודות סוכרת קיימות ב-35 שפות וזמינות ב-110 מדינות[30]. טרם פורסמו בישראל קווים מנחים לחינוך טיפולי בסוכרת, אולם המרכז הישראלי לחקר וקידום מדיניות בסוכרת על שם ד"ר פסח סגל יחד עם אנשי מקצוע ומחנכים לסוכרת מכל מקצועות הבריאות שוקד על גיבוש הצעה מפורטת שתובא להתייחסות מומחים ולתיקוף בשטח.

יעילות ומועילות החינוך הטיפולי בסוכרת

תועלות החינוך הטיפולי בסוכרת הן רבות פנים וכוללות תועלות קליניות, פסיכו-סוציאליות וכלכליות. בהיבט הקליני, חינוך טיפולי נמצא משפר את האיזון הגליקמי. חינוך טיפולי עשוי אף לעכב התפתחות או החמרה של סיבוכים הקשורים במחלת הסוכרת ולהביא לירידה בתמותה מכלל הסיבות[2][31]. במחקר שבוצע בערב הסעודית הוכשרו רוקחים יועצי סוכרת שקיימו חינוך לסוכרת בתוך בתי המרקחת. התוכנית נמשכה 2–4 חודשים וכללה ארבעה שיעורים קצרים ומובנים בנושאים הכוללים נטילת תרופות וניטור גלוקוז בדם. כעבור שלושה חודשים מתחילת התוכנית, רווח על עלייה בנטילת התרופות (כאשר בתחילת המחקר 54 אחוזים דיווחו כי לא נטלו תרופות על פי מרשם רופא במהלך 7 הימים האחרונים, לעומת 14 אחוזים בלבד במועד המעקב), עלייה בתכנון ארוחות כדי לסייע בניהול הסוכרת (מ-6 אחוזים ל-32 אחוזים) וירידה אצל חלק מהמטופלים בערכי HbA1c מ-8.5 אחוזים ל-7.32 אחוזים‏[32].

התועלות הפסיכו-סוציאליות של החינוך הטיפולי בסוכרת כוללות שיפור באיכות החיים של המטופל, עידוד התנהגויות בריאות כמו תכנון ארוחות ופעילות גופנית קבועה, חיזוק המסוגלות לניהול עצמי והעצמה, סיוע להתמודדות בריאה עם המחלה והפחתה במצוקה נפשית בעקבות סוכרת[31]. מחקר שבוצע בפקיסטן בקרב 172 אנשים עם סוכרת מסוג 2 שהשתתפו בחינוך טיפולי לסוכרת באמצעות מפות שיח, דווח על עלייה גדולה במספר האנשים שהביעו נכונות לבצע שינוי בהתנהגויות לשיפור מדדי איזון המחלה, מ-20 אחוזים בתחילת המחקר ל-66 אחוזים לאחר השיחות הקבוצתיות[30]. עם זאת, בשני ניתוחי-על שפורסמו דווח על השפעה קטנה[1] ואף העדר השפעה[7] של התערבויות על הבריאות הנפשית של מטופלים. נתונים אלו יכולים להיות מוסברים במידה מסוימת בכך שבאופן כללי מחקרים בתחום החינוך הטיפולי אינם מוכוונים לבדיקת תועלות פסיכו-סוציאליות. בנוסף, ייתכן שתוכניות חינוך טיפולי עדכניות יותר מיטיבות לטפל בהיבטים פסיכו-סוציאליים של מחלת הסוכרת, בעקבות השינוי שחל בתפיסת החינוך הטיפולי. לדוגמה, התערבויות המשלבות אימון ואלמנטים של תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית הראו תוצאות טובות יותר בהפחתת מצוקה נפשית בעקבות סוכרת מסוג 1‏[1].

החינוך הטיפולי בסוכרת משתלם כלכלית בכך שהוא מביא לירידה בביקורי החירום במיון, באשפוזים ובאשפוזים חוזרים. מטופלים מבוטחי Medicare בארצות הברית שעברו חינוך טיפולי בסוכרת נוטים יותר לשמור על ההנחיות ועלויות הטיפול הרפואי בהם נמוכות יותר[31]. לדוגמה, צ'יאנקה[33] בדק את עלויות הטיפול הרפואי ב-3,033 מטופלים בגילאי 65–74 ומצא ירידה של 16 אחוזים בממוצע העלויות הרפואיות הכוללות אצל מטופלים שקיבלו חינוך טיפולי בסוכרת לעומת מטופלים שלא קיבלו חינוך טיפולי בסוכרת.

העבודות השונות מצביעות על חשיבותה של התערבות מתמשכת שכן מעת סיום ההתערבות, בפרט אם הייתה קצרת מועד, ככל שעובר הזמן ללא ליווי, השפעתה פוחתת[1].

כיוונים לעתיד

שנת 2020 היוותה שנת מהפך בתפיסת אופן מתן שירותי בריאות לאוכלוסייה בכלל ולאנשים עם מחלות כרוניות, כגון סוכרת, בפרט. המשבר הבריאותי שחווה העולם אילץ מערכות בריאות רבות להטמיע ולחזק את השירות הרפואי מרחוק. לא עוד פגישה פנים-אל-פנים במרפאה, כי אם ניטור מרחוק, שידור אוטומטי של נתונים אל הצוות המטפל ומתן המלצות טיפוליות בתקשורת דיגיטלית. גם מחנכים לסוכרת נדרשים למצוא דרכים יצירתיות להמשיך את התהליך הטיפולי באמצעות רפואה מרחוק ולשלוט היטב באמצעים הטכנולוגיים החדישים[34]. המשמעות של אלה היא התרחבות השימוש בטכנולוגיה וריבוי נתונים זמינים גם על מדדים ביומטריים וסגנון החיים של המטופל, כך שמתאפשרת התאמה אישית רב-ממדית של תוכניות טיפול וייעול של ניהול המחלה. אולם, אף על פי ששימוש בטכנולוגיות נמצא קשור לשיפור במדדי בריאות, השיפור תלוי בכך שהמשתמש יהיה בקיא ומעורב בטיפול. למחנך לסוכרת יכול להיות תפקיד מרכזי בזיהוי צרכים, מציאת פתרונות ובניית שיתוף פעולה עם המטופל והצוות המטפל בכדי להגדיר ולמסד סביבה טיפולית מועצמת טכנולוגיה שהיא יעילה, יציבה ונוחה למטופל[35][36]. ככל שהשימוש בטכנולוגיות ואמצעים דיגיטליים יתגבר, מחנכים לסוכרת יידרשו גם להתייחס להיבטים פסיכו-סוציאליים של שימוש בהם[1]. נוסף על כך, הטיפול בסוכרת עובר להתקיים גם במדיה החברתית ובקהילות מקוונות, על ידי שיתוף נתונים בזמן אמת והתייעצות עם רשת התמיכה החברתית של המטופל[1]. מחנכים לסוכרת יכולים לרתום את המרחבים החדשים האלו לצורכי החינוך הטיפולי, ולהוות מקור מידע ותמיכה אמין ומהימן בסביבת האינטרנט.

לצד אלה, מערכות הבריאות הופכות להיות פרו-אקטיביות, מוכוונות למטופל שהופך להיות לקוח המשלם על איכות השירות. בעקבות זאת, על מחנכי סוכרת להוכיח מחדש את ערכם למערכת, למשל על ידי הרחבת תפקידם לתיאום ולניהול הטיפול וכן ליישום אסטרטגיות ארגוניות המצריכות מיומנויות תקשורת המצויות להם[37].

לא רק הזדמנויות, קיימים גם איומים על התפקיד ועיקרם תת-שימוש בשירותי החינוך הטיפולי בסוכרת. בבריטניה, לדוגמה[1], פחות מ-10 אחוזים מהאנשים עם סוכרת מסוג 1 או מסוג 2 עברו חינוך טיפולי בסוכרת, אף על פי שהשירות מוצע במסגרת שירותי הבריאות הציבוריים ל-40 אחוזים מהאנשים עם סוכרת מסוג 1 ו-90 אחוזים מהאנשים עם סוכרת מסוג 2. בארצות הברית, רק 6.8 אחוזים מהאנשים עם סוכרת בעלי ביטוח פרטי עברו חינוך טיפולי בסוכרת במהלך 12 החודשים הראשונים לאבחון ורק 5 אחוזים ממבוטחי Medicare מקבלים חינוך טיפולי בסוכרת במהלך השנה הראשונה לאבחון[31]. בנוסף, מעטים מתוך אלה שמשתמשים בשירות החינוך הטיפולי אכן משלימים את התוכנית הטיפולית. בסקר משנת 2017 של ה-ADCES שכלל 4,696 מחנכי סוכרת דווח שרק 23 אחוזים מהמטופלים השלימו 75 אחוזים או יותר מהתוכנית[31].

בכדי להבטיח את הצלחת החינוך הטיפולי בסוכרת, יש לזהות את החסמים לשימוש בשירות ולתת להם מענה. תרשים 2 שלהלן מציג את החסמים המרכזיים להטמעת חינוך טיפולי בסוכרת במערכות בריאות[31].

תרשים 2. חסמים מרכזיים להטמעת חינוך טיפולי בסוכרת במערכות בריאות.


בישראל, נראה כי החסם המרכזי לשימוש בשירותי החינוך הטיפולי הוא העדר תקינה לתפקיד. במצב זה, בעוד שמתווספים מחנכי סוכרת למערכת הבריאות הציבורית והפרטית, הם מתקשים לממש באופן מלא את ייעודם בתפקיד ולא מתקיים ניטור שוטף של פעילותם שיאפשר אמידת התועלות הגלומות בו למטופל ולמערכת.

סיכום

החינוך הטיפולי בסוכרת החל כתפקיד ממוקד ידע וכישורים שמטפל בעיקר במדדי הבריאות של החולה והפך לתפקיד ממוקד העצמה שמטרתו להביא את האדם לניהול עצמי של מחלתו ומטפל גם בהיבטים פסיכו-סוציאליים בכדי להגיע לרווחה כוללת של המטופל. לחינוך הטיפולי בסוכרת יש פוטנציאל השפעה משמעותי על הבריאות ואיכות החיים של מטופלים, ואף על עלויות הטיפול בהם, אך חסמים שונים מעכבים הטמעה מלאה של חינוך טיפולי כחלק אינטגרלי מהטיפול הכוללני במחלה. ניתן לשער כי הצורך בליווי והעצמה של המטופל ובני משפחתו ימשיך לעלות עם התמורות הטכנולוגיות, החברתיות והארגוניות במערכות בריאות, והשינויים באופן בו יינתן השירות יחייבו גמישות גם בהיבט זה. לאור עליית התחלואה העולמית בסוכרת והשלכותיה הכלכליות והחברתיות, יש מקום להרחיב ולהעמיק את ההטמעה של החינוך הטיפולי בסוכרת במסגרות השונות המטפלות באדם עם סוכרת.

חשוב לזכור - מחנך לסוכרת ומחלות כרוניות

  • חינוך טיפולי בסוכרת מהווה עולם תוכן מקצועי המחייב הכשורה מתאימה לעוסקים בו
  • החינוך הטיפולי בסוכרת התפתח מגישה שבמרכזה העברת ידע ומיומנויות לצורך הבטחת היענות מיטבית של המטופל לגישה שבמרכזה העצמת המטופל במטרה להביאו לניהול עצמי של המחלה
  • ההתפתחויות המשמעותיות שחלו בחינוך הטיפולי הן:
    • הרחבת מטרות החינוך הטיפולי בסוכרת אל שיפור מצבו הבריאותי והנפשי של המטופל
    • מיסוד וסטנדרטיזציה של החינוך הטיפולי בסוכרת וביסוסו כטיפול מבוסס ראיות
  • החינוך הטיפולי בסוכרת הוכח כמביא תועלות קליניות, פסיכו-סוציאליות וכלכליות
  • ישנם הבדלים נרחבים בין מדינות בהטמעת החינוך הטיפולי בסוכרת במערכת הבריאות
  • האיום המרכזי על התפתחות תחום החינוך הטיפולי בסוכרת הוא שימוש-חסר והאתגר המרכזי העומד בפני מחנכים לסוכרת הוא להוכיח את תרומתם למערך הטיפול הכולל באנשים עם סוכרת

ביבליוגרפיה

  1. 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 Hermanns N., Ehrmann D., Finke-Groene K. and Kulzer B. Trends in diabetes self-management education: where are we coming from and where are we going? A narrative review. Diabet Med. 2020 Mar; 37 (3): 436-447.
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 Dickinson J.K., Maryniuk M.D. and Powers M. Challenges and Opportunities in Diabetes Education. Cham: Springer Na- ture;2019.p. 403-416.
  3. Joshi A. and Shaikh R.D.S.N. Certified Diabetes Educator: An Important Aid in Improving Patient Care in Diabetes. Journal of Social Health and Diabetes. 2019 Jun; 07 (01): 3-5.
  4. Muehlhauser I., Joergens V., Berger M., Graninger W., Gurtler W., Hornke L. et al. Bicentric evaluation of a teaching and treat- ment programme for type 1 (insulin-dependent) diabetic patients :improvement of metabolic control and other measures of diabetes care for up to 22 months. Diabetologia 1983; 25:470-476.
  5. Bradley C. and Gamsu D. Guidelines for encouraging psychological well-being: report of a Working Group of the World Health Organization Regional office for Europe and International Diabetes Federation European Region St Vincent Declaration Action Programmefor Diabetes. Diabet Med 1994; 11: 510-516.
  6. Semenkovich K., Brown M.E., Svrakic D.M. and Lustman P.J. Depression in Type 2 Diabetes Mellitus: Prevalence, Impact, and Treatment. Drugs. 2015 Apr; 75 (6): 577-587,
  7. 7.0 7.1 Berhe K.K., Gebru H.B., Kahsay H.B. and Hu C.Effect of motivational interviewing intervention on HgbAIC and depression in people with type 2 diabetes mellitus (systematic review and meta-analysis).PL05 One. 2020 Oct; 15 (10): e0240839.
  8. 8.0 8.1 8.2 Beck J., Greenwood D.A., Blanton L, Bollinger S.T., Butcher M.K., Condon J.E., et al. 2017 National Standards for Diabetes Self-Management Education and Support. Diabetes Educ. 2019 Feb; 45 (1): 34-49.
  9. International Diabetes Federation. Consultative Section on Diabetes Education. International Curriculum for Diabetes Health Professional Education. 2008. [Internet], [cited 2021 June 15], Available from: https://www.idf.org/e-library/educa- tion/64-the-international-curriculum-for-diabetes-health-professional-education,en.html
  10. Burke S.D., Cornell S., Crawley C" Kadohiro J., Kanzer-Lewis J" Schreiner B. Competencies for diabetes educators: a compan- ion document to the guidelines for the practice of diabetes education. 2007. [Internet], [cited 2021 June 15], Available from: https://www.diabeteseducator,org/docs/default-source/legacy-docs/_resources/pdf/general/competencies2011.pdf?sfvrsn=2
  11. 11.0 11.1 Alharbi T., Thomacos N. and McLelland G.Core competencies for diabetes educators: A scoping review.Diabetes Metab Syndr. 2019 Jul; 13 (4): 2671-2682.
  12. Columbia University. Diabetes Education & Management. [Internet], [cited 2021 June 15]. Available from: https://www. tc.columbia.edu/health-and-behavior-studies/diabetes-education-and-management/
  13. Deakin University. Diabetes education. [Internet], [cited 2021 June 15], Available from: https://www.deakin.edu.au/study/ find-a-course/nursing-and-midwifery/diabetes-education
  14. Universitat de Barcelona. Principles of Care and Education for Diabetes Sufferers. [Internet], [cited 2021 June 15]. Available from: https://www.ub.edU/web/ub/en/estudis/oferta_formativa/master_universitari/f1txa/P/M280G/index.html
  15. אוניברסיטת חיפה. [אינטרנט]. [כניסה ב-15 ביוני 2021]. סילבוס קורס: יסודות בחינוך טיפולי בסוכרת. נגיש מ: /https://publichealth.haifa.ac.il images/Semester_B_2019-2020/sukeret.pdf
  16. Ryan D., Burke S.D., Litchman M.L., Bronich-Hall L., Kolb L., Rinker J., et al. Competencies for Diabetes Care and Education Specialists. Diabetes Educ. 2020 Aug; 46 (4): 384-397.
  17. בשלב הראשון מחנכי הסוכרת יהיו ממקצועות הרפואה, הסיעוד, התזונה, והפסיכולוגיה הרפואית. הטמעת המחנכים לסוכרת ולמחלות כרוניות במערכת תלווה במחקר וההרחבה למקצועות הבריאות האחרים תהיה בהתאם לממצאי המחקר.
  18. בשנתיים הראשונות תהליך ההכשרה וההסמכה ילווה במחקר ויבוצעו שינויים בתהליך בהתאם לממצאי המחקר.
  19. הרשקופ ק. וטמיר א. מחנך לסוכרת ומחלות כרוניות. בתוך: טמיר א., פורמן־אסף ש. והרשקופ ק. (עורכות). חינוך טיפולי בסוכרת ובמחלות כרוניות: גישות מעשיות לטיפול. ח"מ: מיזם 'עצמה' בשיתוף אירגון 'אלומה', אוקטובר 2018, עמי 21-26
  20. מיזם עצמה, המועצה הלאומית לסוכרת, אנודה ישראלית לסוכרת, האגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) בישראל והקבוצה הישראלית לחינוך טיפולי בסוכרת ומחלות כרוניות. נייר עמדה להגדרת תפקיד מחנך לסוכרת ומחלות כרוניות. [תמצית]. אוקטובר,2014. בתוך: רז, א. (עורך מדעי). המדריך לטיפול בסוכרת; מהדורת 2019. תל אביב: Medical Group, 2019, עמ' 565.
  21. 21.0 21.1 משרד הבריאות. מינהל הרפואה. אמות המידה למחנך/מנחה למטופל עם מחלת הסוכרת ומחלות מטבוליות כרוניות. ירושלים: 2016
  22. Utah Department of Health. Utah Diabetes Self-Management Education: a toolkit for understanding evidence-based diabetes self-management education (DSME) programs. [Internet], [cited 2021 June 15]. Available from: https://healthinsight. org/tools-and-resources/send/65-educational-resources/1590-udoh-dsme-provider-toolkit
  23. Australian Diabetes Educators Association. The Credentialled Diabetes Educator in Australia Role and Scope of Practice. 2007. [Internet], [cited 2021 June 15]. Available from: https://www.adea.com.au/wp-content/uploads/2013/08/The_CDE_Role_ and_scope.pdf
  24. Diabetes UK. diabetes self-management education. [Internet], [cited 2021 June 15]. Available from: https://www.diabetes. org.uk/professionals/resources/resources-to-improve-your-clinical-practice/diabetes-self-management-education
  25. Chevreul K., Berg Brigham K. and Bouche C.The burden and treatment of diabetes in France. Global Health. 2014 Feb; 10 (1): 6.
  26. Haute Autorite de Sante (HAS). Structuration D'un Programme D'education Therapeutique du Patient Dans Ie Champ des Maladies Chroniques. [Internet], [cited 2021 June 15]. Available from: http://www.has-sante.fr/portail/jcms/c_601290/fr/struc- turation-d-un-programme-d-education-therapeutique-du-patient-dans-le-champ-des-maladies-chroniques
  27. Hopitaux Universitaires Geneve. Vous Souffrez du Diabete ? Trouvons ensemble des solutions adaptees a votre maladie. [Internet], [cited 2021 June 15], Available from: https://www.hug.ch/sites/interhug/files/structures/enseignement_therapeu- tique_pour_maladies_chroniques/documents/diabete.pdf
  28. Education Center of Kenichi Yamada Internal Medicine Clinic. Diabetes Education. [Internet], [cited 2021 June 15]. Available from: http://yamada-ec.jp/en/education
  29. Balagopal P" Kamalamma N., Patel T.G., Misra R., Misra R., Balagopal P., et al. A Community-Based Participatory Diabetes Prevention and Management Intervention in Rural India Using Community Health Workers. Diabetes Educ. 2012 Nov; 38 (6): 822-834.
  30. 30.0 30.1 Ghafoor E., Riaz M., Eichorst B., Fawwad A. and Basit A.Evaluation of Diabetes Conversation Map Education Tools for Diabe- tes Self-Management Education. Diabetes Spectr. 2015 Nov; 28 (4): 230-235.
  31. 31.0 31.1 31.2 31.3 31.4 31.5 Powers M.A., Bardsley J.K., Cypress M,, Funnell M.M., Harms D., Hess-Fischl A., et al. Diabetes Self-management Education and Support in Adults With Type 2 Diabetes: A Consensus Report of the American Diabetes Association, the Association of Diabetes Care & Education Specialists, the Academy of Nutrition and Dietetics, the American Academy of Family Physicians, the American Academy of PAs, the American Association of Nurse Practitioners, and the American Pharmacists Association. Diabetes Care. 2020 Jul; 43 (7): 1636-1649.
  32. Khan Y., Imershein S., Maryniuk M., Armian H., Turkistani S.A., Bayoumi A.H., et al. A program utilizing community pharma- cists to improve diabetes education in the Kingdom of Saudi Arabia.lnt J Pharm Pract. 2020 Feb; 28 (1): 49-55.
  33. Chinaeke E., Lu K., Li M., Wu J. and Reeder G.Economic Impact of Diabetes Self-Management Education. Value in Health. 2018 May; 21: S74.
  34. Fletcher, M. How COVID-19 is Changing Diabetes Care and Education. May 11, 2020. [Internet], [cited 2021 June 15]. Available from: https://www.diabeteseducator.org/news/perspectives/aade-blog-details/adces-perspectives-on-diabe- tes-care/2020/05/11/how-covid-19-is-changing-diabetes-care-and-education
  35. Isaacs D., Cox C., Schwab K., OserT.K., Rinker J., Mason M.J., et al. Technology Integration: The Role of the Diabetes Care and Education Specialist in Practice. Diabetes Educ. 2020 Aug; 46 (4): 323-334.
  36. Greenwood D.A., Howell F., Scher L., Yousef G., Rinker J., Yehl K., et al. A Framework for Optimizing Technology-Enabled Diabetes and Cardiometabolic Care and Education: The Role of the Diabetes Care and Education Specialist. Diabetes Educ. 2020 Aug; 46 (4): 315-322.
  37. Pearson T.L., Bardsley J., Weiner S. and Kolb L.Population Health: The Diabetes Educator's Evolving Role. Diabetes Educ. 2019 Aug; 45(4): 333-348.

המידע שבדף זה נכתב על ידי  

  • ד"ר שמחה דז'ורייב, מידענית ומנהלת ידע וקשרי חוץ, המרכז הישראלי לחקר וקידום מדיניות בסוכרת ע"ש ד"ר פסח סגל
  • ד"ר אורלי טמיר, מנהלת המרכז הישראלי לחקר וקידום מדיניות בסוכרת ע"ש ד"ר פסח סגל, והמועצה הלאומית לסוכרת


מו"ל - The Medical Group Themedical.png עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני