|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{חיסונים
| + | #הפניה [[תדריך חיסונים - שחפת - Tuberculosis#חיסון ב.ק.ג - BCG]] |
| − | |שם הפרק=חיסון ב.ק.ג
| |
| − | }}
| |
| − | {{הרחבה|ערכים=[[חיסונים]] , [[שחפת]]}}
| |
| − | ==טיב החומר==
| |
| − | | |
| − | החומר מורכב מחיידקים חיים-מוחלשים של זן שחפת הפרות. התרכיב נקרא על שמותיהם של שני המדענים אשר הפיקו אותו לראשונה: BCG = Bacillus Calmette Guerin.
| |
| − | | |
| − | ==קבוצות יעד==
| |
| − | | |
| − | חיסון BCG ניתן לילודים וילדים ממשפחות של עולים חדשים ושל תושבים שאינם אזרחי ישראל, המגיעים מארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה{{הערה|שם=הערה1|1=מעל 100 מקרים חדשים לשנה ל-100,000 אוכלוסיה. הרשימה המעודכנת באתר המחלקה לשחפת ואיידס}}.
| |
| − | | |
| − | *עולים חדשים מוגדרים לצורך נוהל זה:
| |
| − | *#ילדים אזרחי ישראל שנולדו באתיופיה, או לפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז עליית ההורים.
| |
| − | *#ילדים אזרחי ישראל שנולדו בארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה{{הערה|שם=הערה1}} (למעט אתיופיה), עד 5 שנים מהגיעם לישראל.
| |
| − | | |
| − | *תושבים שאינם אזרחי ישראל השוהים בארץ: ילדים של תושבים שאינם אזרחי ישראל שנולדו בארצות בהן שכיחות מחלת השחפת גבוהה{{הערה|שם=הערה1}}, או שלפחות אחד מהוריהם נולד בארצות הנ"ל, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז הגעתם ארצה.
| |
| − | | |
| − | ==גיל החיסון==
| |
| − | | |
| − | *ילודים מיד אחרי הלידה, עדיף תוך 3 ימים.
| |
| − | | |
| − | *ילדים עד גיל 4 שנים (כולל): ילדים שלא חוסנו מיד לאחר הלידה או שאין עדות{{הערה|שם=הערה2| עדות לחיסון תחשב צלקת אופיינית באזור הדלטואיד או רישום מפורט בפנקס החיסונים.}} שחוסנו ב- BCG ממקור אחר, יחוסנו במסגרת השלמת החיסון כמפורט להלן.
| |
| − | | |
| − | ==ביצוע החיסון: מיקום, אחריות והשלמת חיסונים==
| |
| − | | |
| − | *בבי"ח: אחריות ביצוע החיסון לילוד שנולד בארץ חלה על מחלקת הילודים בביה"ח בו נולד.
| |
| − | | |
| − | *בקהילה: תינוק שמסיבות שונות לא חוסן בביה"ח לאחר לידתו(עקב בעיה בריאותית או שנולד בחו"ל), יחוסן במסגרת טיפת חלב באחריות של לשכת הבריאות המחוזית/נפתית.
| |
| − | | |
| − | ==ביצוע תבחין טוברקולין בשיטת מנטו לפני החיסון==
| |
| − | | |
| − | *השלמת הרכבת ה- BCG תבוצע ללא תבחין מנטו עד גיל 6 חודשים (כולל).
| |
| − | | |
| − | *לתינוקות בני 7 חודשים עד 4 שנים (כולל) שלא חוסנו, יש לבצע תבחין טוברקולין חד- שלבי טרם הרכבת חיסון BCG-n . תינוקות וילדים שבוצע להם תבחין טוברקולין יחוסנו רק אם התוצאה מראה תגובה הקטנה מ- 10 מ"מ.
| |
| − | | |
| − | *חיסון BCG יורכב ביום קריאת תוצאת תבחין הטוברקולין או בסמוך לו.
| |
| − | | |
| − | ==נשאות ל - HIV והרכבת BCG==
| |
| − | | |
| − | *תינוק או ילד עד גיל 4 שנים (כולל), שנולד באתיופיה - יש לברר טרם הרכבת BCG את תוצאות הבדיקה של אמו ל- HIV.
| |
| − | :*במקרים שתוצאת בדיקת האיידס של האם שלילית, יחוסן התינוק ללא בדיקת נוגדנים לאיידס.
| |
| − | :*במקרים שתוצאת בדיקה ל- HIV של האם חיובית, ייבדק גם התינוק/ילד לנוכחות נוגדני HIV. {{ש}}תינוק/ילד שתוצאת בדיקת הנוגדים שלילית ל- HIV יחוסן ב- BCG. תינוק/ילד שתוצאת הבדיקה שלו חיובית ל- HIV יחוסן ב- BCG, אלא אם הוא סובל מחלת איידס והסיכון שבהרכבת ה- BCG עולה על מעלותיו (לפי שיקול רופא מחוז/נפה).
| |
| − | :*במקרים שבהם לא ידוע אם האם נשאית ל- HIV, ניתן לחסן את התינוק/ילד, אלא באותם מקרים שבהם הוא סובל ממחלת איידס.
| |
| − | | |
| − | ==חיסון פגים==
| |
| − | | |
| − | אין לחסן פגים במסגרת הפגייה. פג המועבר למחלקת ילודים או משוחרר לביתו, יחוסן במחלקת יונקים לפני שחרורו.
| |
| − | | |
| − | ==אספקת החומר==
| |
| − | | |
| − | החומר מסופק בצורת אבקה מוקפאת יבשה (Freeze-dried) בבקבוקון, מלווה בנוזל ממיס מיוחד בבקבוקון אחר.
| |
| − | | |
| − | ==איחסון החומר והעברתו==
| |
| − | | |
| − | יש לאחסן את התרכיב במקרר רגיל בטמפרטורה בין 2°C ל 8°C. אין להקפיא את התרכיב. יש למנוע חשיפת התרכיב לאור. במהלך העברת החומר יש להשתמש בצידנית עם קרחונים.
| |
| − | | |
| − | ==אופן השימוש==
| |
| − | | |
| − | *הכנת החומר להרכבה
| |
| − | :יש לשחזר את החומר אך ורק לפני הזרקתו. מוסיפים לבקבוקון עם אבקת התרכיב את כל הכמות של הנוזל הממיס המסופק ע"י היצרן. יש לנענע את הבקבוקון בעדינות (אין לטלטל בחוזקה) ואחר כך לשאוב את החומר למזרק לשימוש חד-פעמי ולהחזירו באיטיות לבקבוקון פעם או פעמיים, כדי להביא לתמיסה הומוגנית, צלולה וללא צבע.
| |
| − | :יש להשתמש בחומר המומס תוך 8 שעות, כשהוא מוחזק כל אותו הזמן בתנאי קירור. לאחר פרק זמן זה, יש להשליך את החומר המומס הנותר למיכל המיועד להשמדת חומר ביולוגי.
| |
| − | *מינון
| |
| − | מנת תרכיב משוחזר הנה:
| |
| − | : - עד גיל שנה: 0.05 מ"ל
| |
| − | : - מגיל שנה ומעלה: 0.1 מ"ל
| |
| − | | |
| − | *שיטת ההרכבה
| |
| − | :את ההרכבה מבצעים ע"י הזרקה איטית תוך-עורית Intradermal של מנת התרכיב המשוחזר בחלק העליון של הזרוע השמאלית בין השליש האמצעי לבין השליש העליון של שריר הדלטואיד. הרכבה במקום גבוה מדי על הכתף עלולה לגרום להצטלקות קשה (keloid).
| |
| − | :ההזרקה תתבצע במזרק מיוחד (כגון להזרקת Insulin), במחט עדינה בגודל 25-26G. יש לנעוץ רק את קצה המחט לתוך העור כאשר החלק המשופע (המחורר) פונה כלפי מעלה ולהזריק את התרכיב באטיות. אם ההזרקה מתבצעת באופן תקין לשכבה התוך עורית, אמורה להופיע בועה במקום ההרכבה. אם לא מופיעה בועה, אין לחזור פעם שנייה על הרכבת ה- BCG.
| |
| − | | |
| − | ==מתן תרכיב BCG ותרכיבים אחרים==
| |
| − | *במשך 3 חודשים אין להזריק תרכיב כלשהו באותה זרוע בה ניתן BCG, מפני שעלולה להתפתח דלקת בלוטות לימפה אזורית
| |
| − | *ניתן לתת בו-זמנית תרכיב BCG עם חיסונים אחרים, ח״ם-מוחלשים או מומתים במקומות הזרקה שונים בגוף
| |
| − | *אם התרכיבים לא ניתנו בו-זמנית:
| |
| − | :*אין צורך בשמירה על רווח זמן בין הרכבת BCG וחיסונים מומתים (כגון Hib ,HBV ,HAV, IPV ,DTaP, מנינגוקוקים, פנוימוקוקים)
| |
| − | :*יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות בין החיסון בתרכיב BCG ותרכיבים חיים מוחלשים אחרים (כגון MMR/MMRV ועבעבועות רוח). אין צורך במרווח זמן בין מתן BCG לבין מתן [[1 OPV-Rota]]
| |
| − | :*אין צורך בשמירה על רווח זמן בין תרכיב BCG ואימונוגלובולין(סטנדרטי או ספציפיים)
| |
| − | | |
| − | ==תגובה לאחר ההרכבה==
| |
| − | | |
| − | *תגובה רגילה
| |
| − | :שבוע עד שלושה שבועות לאחר הרכבה תקינה, בדרך כלל מופיעה אדמומית (Erythema), חזזית (Papule), וסמט (Pustule) העלולה להתפתח לכיב תוך 3-6 שבועות, ויכולה להופיע הגדלה של בלוטות הלימפה האזוריות. תהליך זה נרפא עצמונית ללא טיפול במשך כשלושה חודשים, ומשאיר צלקת בעור. גם אם לא מופיעה חזזית, אין צורך לחזור על החיסון. אין צורך לטפל בכיב. אם יש הפרשה אפשר לכסותו ע"י פד יבש לא סותם, מבלי למנוע מגע עם אויר. בעת הרחצה אפשר לחבוש את המקום זמנית בלבד בחבישה המגינה נגד מים.
| |
| − | :אם מופיעה תגובה לחיסון, מומלץ להימנע מרחצה בים או בבריכה, על מנת לא לזהם את הכיב.
| |
| − | | |
| − | *סיבוכים
| |
| − | :סיבוכים לאחר הרכבת BCG הם בדרך כלל נדירים. יכולים להופיע כיב קשה וממושך, מורסה מקומית ו/או דלקת ממושכת בבלוטות הלימפה האזוריות או ניצור (fistula) מפריש מבלוטה תגובתית. תופעות אלו מופיעות עד החודש הרביעי אחרי ההרכבה.
| |
| − | :במקרים של תגובות יתר או סיבוכים, יש להפנות את המטופל למלש"ח לברור אפשרות של מתן טיפול מקומי או םיםטמי, וכן לדווח למחלקה לשחפת וא״דס על טופס "תגובות לחיסון".
| |
| − | | |
| − | ==הוראות נגד==
| |
| − | *מחלות חדות מלוות חום, עד להחלמה.
| |
| − | *מחלת עור (כגון זיהום עור מפושט), כוויות.
| |
| − | *ליקויים במערכת החיסונית, מולדים או נרכשים (ע"י מחלות כגון לוקמיה, לימפומה, קרצינומטוזיס, מחלת א״דס וכוי), או טיפול מדכא חיסון (כגון הקרנות, חומרים ציטוטוקסיים, סטרואידים במינון גבוה).
| |
| − | :הערה - במקרה של סיכון גבוה להדבקה בשחפת, מומלץ על הרכבת BCG גם למקרים של HIV-חיוביים ללא סימנים קליניים (ראו גם "מצב 9").
| |
| − | *היריון - מומלץ להימנע ממתן BCG, על בסיס הסיכון התאורטי של תרכיב חי-מוחלש, למרות שאין תצפיות על נזק שנגרם להתפתחות העובר ע"י חיסון BCG.
| |
| − | | |
| − | == רישום ודווח==
| |
| − | | |
| − | יש לרשום תאריך הרכבת BCG, המינון, מספר האצווה והשרות בו ניתנה ההרכבה בפנקס החיסונים האישי וברשומון. בנוסף, בשירותים מסוימים ישנם טפסים מיוחדים למטרת רישום מפורט יותר, כגון במרכזי קליטת עולים. יש לדווח בסוף כל שנה על כיסוי החיסון בקרב המועמדים של אותו שנתון. את הנתונים יש למלא עייג נספח מסי 1 ולשלוח ללשכת הבריאות הנפתית שתעביר סיכומים (עייג נספח מסי 2) למחלקה לשחפת וא״דס במשרד הבריאות.
| |
| − |
| |
| − | | |
| − | ==נספח מס' 1==
| |
| − | | |
| − | אל: לשכת הבריאות הנפתית
| |
| − | | |
| − | דו"ח כיסוי חיסון BCG לשנת: ____
| |
| − | | |
| − | | |
| − | שם בית החולים: ___________________________________________
| |
| − | | |
| − | | |
| − | שם אחות אחראית מחלקת ילודים: _____________________________
| |
| − | | |
| − | {|border="1" cellpadding="5"
| |
| − | |-
| |
| − | |מס' התינוקות שהיו מועמדים לחיסון בשנת _____
| |
| − | |מס' התינוקות שקיבלו חיסון בשנת _____
| |
| − | |-
| |
| − | |{{ש}}
| |
| − | |{{ש}}
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ==נספח מס' 2==
| |
| − | | |
| − | אל: המחלקה לשחפת ואיידס - משרד הבריאות, ירושלים
| |
| − | | |
| − | דו"ח מסכם של כיסוי חיסון BCG לשנת: _____
| |
| − | | |
| − | דו"ח לשכה
| |
| − | | |
| − | שם הנפה: ____________________
| |
| − | | |
| − | שם האחות האפידמיולוגית: ________________________
| |
| − | | |
| − | {|border="1" cellpadding="5"
| |
| − | |-
| |
| − | |מס' התינוקות והפעוטים שהיו מועמדים לחיסון בשנת _____
| |
| − | |מס' התינוקות והפעוטים שהיו מועמדים שקיבלו חיסון בשנת _____
| |
| − | |-
| |
| − | |{{ש}}
| |
| − | |{{ש}}
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ==הערות שוליים==
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | *[[תדריך חיסונים|לתוכן העניינים של הספר]]
| |
| − | *לפרק הקודם: [[תבחין טוברקולין בשיטת המנטו - (Tuberculin test (mantoux]]
| |
| − | *לפרק הבא: [[דרכי מניעה ופיקוח על מחלה מנינגוקוקית - Prevention and control of meningococcal disease]]
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:חיסונים]]
| |
| − | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק