חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis A vaccine - A

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

חיסון להפטיטיס A
'
יוצר הערך	פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר

זיהום בנגיף הפטיטיס A מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לדלקת כבד (הפטיטיס) חריפה. הנגיף מועבר באמצעות מים או מזון שזוהמו בהפרשות של אדם נגוע. המחלה אינה מתפתחת למחלה כרונית. בכחצי אחוז מהנדבקים תתפתח מחלה סוערת שתביא לאי ספיקת כבד, עם צורך דחוף בהשתלה.

התרכיבים הקיימים בישראל

בישראל רשומים מספר תרכיבים נגד צהבת נגיפית A. התרכיב שנמצא בשימוש בשגרת החיסונים בגיל בילדות הינו Havrix 720 Junior (חברת GSK). התרכיב מכיל נגיף צהבת A ‏(HAV) שעבר אינאקטיבציה באמצעות פורמאלדהיד ותוספת של אלומיניום הידרוקסיד כאדג'ובנט.

יעילות החיסון מוערכת בכ- 94%-100% במניעת מחלה. עדיין לא ידוע לכמה שנים החיסון מקנה הגנה ואם יהיה צורך במתן מנת דחף בעתיד. על פי מודלים קינטיים תיאורטיים, רמת נוגדנים מגינה תישאר לפחות 20 שנה לאחר השלמת הסדרה.

אופן ומועדי מתן החיסון

קיימים שני מינונים של התרכיב. התרכיב הפדיאטרי מכיל 720 יחידות והוא מיועד למחוסנים עד גיל 18 שנה, ואילו המינון למבוגרים מגיל 19 ומעלה מכיל 1440 יחידות. התרכיב ניתן באופן שגרתי בטיפות החלב במסגרת תכנית החיסונים החל מגיל 18 חודש. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של 6-12 חודש ביניהן. יש להזריק את התרכיב לתוך השריר בלבד. ניתן לתת את החיסון בו זמנית או בכל רווח זמן ביחס לתרכיבי חיסון אחרים.

תופעות לוואי

התופעות קלות וכוללות כאב מקומי, אודם, נפיחות והתקשות במקום ההזרקה. לעיתים יתכנו תגובות כלליות כגון עלית חום, עייפות, בחילה, הקאה ושלשול.

התוויות נגד

אין הוראות נגד מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים.

הוראות חיסון במצבים מיוחדים

מתן התרכיב לחולים עם חסר חיסוני

אין מניעה למתן החיסון לאוכלוסיית חולים זו אם כי התגובה החיסונית עלולה להיות ירודה.

מתן בו זמנית עם אימונוגלובולין

מתן שכזה, כמו בהגנה שלאחר חשיפה, מביא גם כן להיפוך סרולוגי ויצירת נוגדנים לנגיף. אמנם רמת הנוגדנים שנוצרת היא נמוכה יותר מאשר במתן החיסון הפעיל בלבד, אולם קרוב לודאי שאין לכך השפעה על יעילותו הקלינית של החיסון.

הריון

באופן כללי מומלץ להימנע מחיסונים בהריון, אולם כיון שהתרכיבים מומתים לא צפוי סיכון לפגיעה בעובר. ניתן לחסן אישה הרה אם קיימת התוויה לכך.

חיסון אוכלוסיות בסיכון

פרט לחיסון השגרתי, מומלץ לתת את החיסון הפעיל לפני חשיפה לאוכלוסיות בסיכון לחלות בצהבת A כולל:

• מטיילים לארצות עם שכיחות גבוהה של המחלה.
• חולים במחלות כבד כרוניות שהם בסיכון לפתח דלקת כבד דוהרת מזיהום בצהבת A.
• גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
• משתמשים בסמים.
• מטופלים בפקטורי קרישה הניתנים בזריקה.
• אנשים עם חסר (G6PD) ‏Glucose-6-phosphate dehydrogenase deficiency
• אנשים עם חשיפה תעסוקתית לנגיף: עובדים במוסדות לילדים ובישיבות, עובדים בשרות בתי הסוהר, עובדי גן חיות ואחרים שבאים במגע עם פרימטים (non human primates) כגון קופים.
• אנשים העוסקים במגע ישיר עם מזון.

מתן חיסון סביל לפני חשיפה

באנשים שנוסעים לארצות עם שכיחות גבוהה של צהבת A המניעה נעשית לרוב על ידי חיסון פעיל, אך בנסיבות מיוחדות (קישור להנחיות משרד הבריאות ליוצאים לחו"ל) מומלץ על מתן חיסון סביל.

מניעת צהבת A לאחר חשיפה

מומלצת לאנשים לא מחוסנים שנחשפו לחולה צהבת A (בשבועיים שקדמו להופעת המחלה) במגע קרוב כמו בני בית או מגעים מיניים של החולה, כמו גם מגעים במוסדות סגורים כולל בסיסי צבא, מוסדות לחוסים ובבתי סוהר.

המניעה אפשרית על ידי מתן חיסון פעיל או סביל.

מומלץ לתת את הטיפול המונע תוך שבועיים (אך עדיף בהקדם ורצוי תוך שבוע) ממועד החשיפה.

אין צורך בבדיקה סרולוגית של המגעים לפני מתן החיסון הפעיל.

1. בבני 1-40 שנים ללא ליקוי במערכת החיסון, ללא מחלת כבד ממושכת וללא הורית נגד למתן חיסון פעיל: מתן חיסון פעיל עדיף כיון שמקנה חסינות ארוכת טווח (מומלץ להשלים מנה שניה של חיסון כעבור 6-12 חודשים מהראשונה).
2. תינוקות צעירים מגיל שנה, בני 41 ומעלה בריאים, נשים הרות, אנשים עם ליקוי במערכת החיסון, אנשים עם מחלת כבד ממושכת ואנשים עם הוריות נגד למתן חיסון פעיל בכל גיל: מומלץ מתן חיסון סביל הכולל זריקה תוך שרירית של אימונוגלובולין במינון של 0.02 מ"ל/ק"ג.

בבני 41 ןמעלה ובנשים הרות חיסון סביל עדיף, אולם ניתן לתת חיסון פעיל כאשר החיסון הסביל אינו זמין.

במטופלים שאצלם קיימת התוויה לחיסון ארוך טווח ניתן ורצוי לשלב זאת עם המנה הראשונה של החיסון הפעיל.

אין מידע על יעילותם של תרכיבים משולבים כגון Twinrix לאחר חשיפה.

התפרצות צהבת A בגני ילדים

קיימת הוריה למתן טיפול מניעתי לכל המגעים הלא מחוסנים ולמטפלים בהם כאשר מאובחן זיהום חריף בצהבת A בעובד הגן או בין הילדים.

בגנים שבהם מבקרים ילדים צעירים מגיל שנתיים שעדיין לא עברו גמילה מטיטולים גם זיהום בבני משפחה של לפחות שניים מילדי הגן, הינו הוריה למתן טיפול מניעתי.

התפרצות צהבת A בבתי ספר

חשיפה לחולה בודד עם זיהום חריף בצהבת A במסגרת ביה"ס איננה מהווה בד"כ הוריה למניעה. יש לשקול מתן החיסון למגעים ההדוקים בכיתה רק אם יש עדות ליותר ממקרה אחד בתקופה וחשד להתפרצות בקבוצה/ כיתת בית ספר.

צוות רפואי

אין בד"כ התוויה למתן טיפול מונע לצוות רפואי שטיפל בחולה צהבת A, אלא במקרים שבהם היה מגע ישיר עם חומר מזוהם כגון צואה בשלב המדבק של המחלה.

ביבליוגרפיה

1. American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;329-337.
2. Pink Book's chapter on Hepatitis A [PDF-473KB, 14 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
3. Bell BP, Negus S, Fiore AE, et al. Immunogenicity of an inactivated hepatitis A vaccine in infants and young children. Pediatr Infect Dis J 2007; 26:116.
4. Shouval D, Ashur Y, Adler R, et al. Safety, tolerability, and immunogenicity of an inactivated hepatitis A vaccine: effects of single and booster injections, and comparison to administration of immune globulin. J Hepatol 1993; 18 Suppl 2:S32.
5. Van Herck K, Van Damme P, Lievens M, Stoffel M. Hepatitis A vaccine: indirect evidence of immune memory 12 years after the primary course. J Med Virol 2004; 72:194.
6. Van Damme P, Banatvala J, Fay O, et al. Hepatitis A booster vaccination: is there a need? Lancet 2003; 362:1065.
7. Nolan T, Bernstein H, Blatter MM, et al. Immunogenicity and safety of an inactivated hepatitis A vaccine administered concomitantly with diphtheria-tetanus-acellular pertussis and haemophilus influenzae type B vaccines to children less than 2 years of age. Pediatrics 2006; 118:e602.
8. Guerra FA, Gress J, Werzberger A, et al. Safety, tolerability and immunogenicity of VAQTA given concomitantly versus nonconcomitantly with other pediatric vaccines in healthy 12-month-old children. Pediatr Infect Dis J 2006; 25:912.
9. Centers for Disease Control and Prevention (CDC), Advisory Committee on Immunization Practices. Updated recommendations from the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP) for use of hepatitis A vaccine in close contacts of newly arriving international adoptees. MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2009; 58:1006.
10. Myers RP, Gregor JC, Marotta PJ. The cost-effectiveness of hepatitis A vaccination in patients with chronic hepatitis C. Hepatology 2000; 31:834.
11. Jacobs RJ, Koff RS, Meyerhoff AS. The cost-effectiveness of vaccinating chronic hepatitis C patients against hepatitis A. Am J Gastroenterol 2002; 97:427.
12. Rosenthal P. Cost-effectiveness of hepatitis A vaccination in children, adolescents, and adults. Hepatology 2003; 37:44.
13. Victor JC, Monto AS, Surdina TY, et al. Hepatitis A vaccine versus immune globulin for postexposure prophylaxis. N Engl J Med 2007; 357:1685.

קישורים חיצוניים

• תדריך החיסונים של משרד הבריאות
• מתוך האתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, היחידה למחלות זיהומיות, בי"ח וולפסון