האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "חיסון לנגיף הפפילומה - Human papillomavirus vaccine"

מתוך ויקירפואה

שורה 61: שורה 61:
 
==אמצעי זהירות==
 
==אמצעי זהירות==
  
מומלץ לדחות את החיסון בזמן מחלת חום חדה. מכיוון שלמתבגרות יש נטייה להתעלף בזמן מתן חיסונים, רצוי להושיב או להשכיב את המתחסנת במשך 15 דקות לאחר מתן החיסון.
+
מומלץ לא לחסן בזמן מחלת חום חדה. מכיוון שלמתבגרות יש נטייה להתעלף בזמן מתן חיסונים, רצוי להושיב או להשכיב את המתחסנת במשך 15 דקות לאחר מתן החיסון.
 
 
 
החיסון ל-HPV אינו מומלץ לשימוש במהלך הריון , אך אין צורך בביצוע בדיקת הריון לפני התחלת סדרת החיסונים. אם במהלך קבלת החיסונים הנערה הרתה, יש לדחות את המשך מתן המנות הבאות עד לאחר ההיריון.
 
החיסון ל-HPV אינו מומלץ לשימוש במהלך הריון , אך אין צורך בביצוע בדיקת הריון לפני התחלת סדרת החיסונים. אם במהלך קבלת החיסונים הנערה הרתה, יש לדחות את המשך מתן המנות הבאות עד לאחר ההיריון.
  

גרסה מ־07:12, 9 באוגוסט 2011

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



חיסון לנגיף הפפילומה
'
יוצר הערך פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשרהיחידה-למחלות-זיהומיות.jpg
 



נגיף הפפילומה האנושי ((Human papilloma virus (HPV) הוא הזיהום השכיח ביותר המועבר במגע מיני בעולם המערבי והמחולל הבלעדי לסרטן צוואר הרחם וליבלות באיברי המין. הזנים מסוג 16 ו-18 אחראים לכ-70% ממספר החולות בסרטן צוואר הרחם מסוג תאי קשקש ול-80% מאדנוקרצינומה של צוואר הרחם. הזנים 6 ו-11 גורמים ל 90% מהיבלות החרוטיות (Condyloma acuminata), לכמעט כל המקרים של יבלות חוזרות בדרכי הנשימה בילדות וכן לנגעים טרום ממאירים בדרגה נמוכה באברי המין.

הנגיף שכיח מאוד באוכלוסיה, כך שהסיכוי המצטבר של אישה להדבק בנגיף במשך החיים הינו כ-80%. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-300 מיליון איש בעולם נדבקים כל שנה ב-HPV, כ-490,000 נשים חולות בסרטן צוואר הרחם וכ-230,000 מתות בעטיו כל שנה. בנוסף עוד כ-40,000 נשים מפתחות סרטן העריה מדי שנה. בישראל 350-400 נשים מאובחנות כל שנה כסובלות מממאירות תוך אפיתליאלית בדרגה גבוהה (Cervical intraepithelial neoplasia (CIN)III),‏ 160 מאובחנות כחולות בסרטן צוואר הרחם עם היארעות נמוכה יחסית של 5-6 ל-100,000, ו-70 נשים מתות כל שנה מסרטן צוואר הרחם, כלומר שיעור תמותה של 2.3 ל 100,000 הדומה לשיעור התמותה בארצות הברית ויוון, וגבוה מזה של אוסטרליה בה שיעור התמותה הינו 1.7 ל 100,000. כמו כן נרשמות כ-20,000 פניות בשנה בשל יבלות חרוטיות.

החיסונים ל-HPV מיוצרים באמצעות הנדסה גנטית והם "חלקיקים דמוי נגיף" המורכבים מהחלבון העיקרי של קופסית הנגיף, ללא החומר הגנטי שלו. בצורה זו החיסון גורם ליצירת נוגדנים המונעים את היצמדות הנגיף לתאים, אך אינו יכול לגרום להתמרה ממארת.

התרכיבים הקיימים בישראל

שני החיסונים הקיימים כיום הינם:

  • החיסון הדו ערכי GSK) Cervarix): מכיל את האנטיגנים של הזנים 16 ו- 18 ואינו כולל את הזנים הגורמים ליבלות החרוטיות. בתרכיב ישנה תוספת מערכת אדג'ובנט חדשה הכוללת מלחי אלומיניום בתוספת (Monophosphoryl lipid A)‏ MPL. האדג'ובנט הזה אמור להשרות רמה גבוהה של נוגדנים לפרקי זמן ממושכים יותר. החיסון הדו ערכי נרשם לשימוש בארץ לבנות ולנשים בגילאים 10-45 למניעת סרטן צוואר הרחם מהזנים הכלולים בחיסון.
  • החיסון הארבע ערכי, MSD) Gardasil): מכיל את האנטיגנים של הזנים 16, 18 יחד עם 6, ו-11 יחד עם מלח אלומיניום המשמש כאדג'ובנט. החיסון רשום לבנות ונשים בגילאים 9-45 שנים וגם לבנים בגיל 9-26 שנים למניעת סרטן צוואר הרחם ויבלות חרוטיות מהזנים הכלולים בחיסון.

המחקרים הקליניים הוכיחו ששני החיסונים משרים תגובה חיסונית מצוינת, ויעילים ביותר במחוסנות. בשני החיסונים הודגמה הגנה טובה מאוד כנגד שינויים ממאירים בצוואר הרחם לאורך תקופת מעקב של שש שנים לפחות. שני החיסונים הראו הגנה, אם כי נמוכה יותר, כנגד זנים עם פוטנציאל סרטני אשר לא כלולים בחיסון, בעיקר זנים 45 ו-31. לחיסון הדו-ערכי יכולת גבוהה יותר ליצירת נוגדנים נגד הזנים הללו, יותר נגד הזן 45, ואילו החיסון הארבע ערכי הדגים הגנה חלקית במניעת זיהום ונגעים טרום ממאירים בעיקר כאלו הנגרמים עקב HPV מזן 31. על אף שהחיסונים יעילים במניעת זיהום כנגד הזנים של HPV שכלולים בהם, הם אינם משנים את התוצאות לגבי זיהום בזנים אלה אם התרחש לפני מתן החיסון.

אופן ומועד מתן החיסון

ניתן להשתמש באחד משני החיסונים הקיימים בכפוף להתוויות שאושרו בעת רישום התכשירים:

  • החיסון הארבע ערכי MSD) Gardasil) ניתן בזריקות לתוך השריר ב-3 מנות בזמן 0, 2 ו-6 חודשים.
  • החיסון הדו ערכי GSK) Cervarix) ניתן בזריקות לתוך השריר ב-3 מנות לתוך השריר בזמן 0, 1 ו-6 חודשים.

איגוד רופאי הילדים בישראל המליץ על מתן חיסון שגרתי ל-HPV. הומלץ לחסן באחד משני החיסונים לקראת התחלת הפעילות המינית. בשלב זה אין נסיון בשילוב שני החיסונים הללו. החיסון כנגד נגיף HPV צפוי להכנס לתכנית החיסונים השגרתית וניתן לחסן כנגד הנגיף במקביל לחיסונים המומלצים האחרים. כיום ניתן לרכוש את החיסון באופן פרטי בקופות החולים במחיר מסובסד.

מכיוון שהחיסון ל-HPV אינו כולל את כל הזנים שעלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, יש להמשיך בביצוע ההמלצות האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה לבדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם כגון משטח PAP בקרב נשים צעירות ונערות שחוסנו. מתן החיסון ל-HPV אינו מעודד התחלת פעילות מינית מוקדמת וכן אינו משנה את ההמלצות לגבי דרכי ההתגוננות כנגד מחלות המועברות במגע מיני.

מינונים מומלצים

תופעות לוואי

על פי נתוני המחקרים הקליניים, שני החיסונים נמצאו בטוחים ולא נצפה קשר לתופעות לוואי רציניות. לא נמצא קשר בין מתן החיסון הארבע ערכי לתגובות חמורות מהחיסון כגון תסמונת גיליאן בארה (Gullian Barre), היווצרות קרישים בכלי הדם ומוות מהחיסון.

התוויות נגד

אין הוראות נגד מיוחדות מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים.

מצבים מיוחדים

ניתן לחסן ל-HPV גם בנסיבות המיוחדות הבאות:

  1. כאשר יש תשובה לא תקינה או לא חד משמעית של משטח PAP.
  2. נשים מיניקות.
  3. במקרים של דיכוי מערכת החיסון עקב מחלה או משנית לתרופה, אך אז לא ניתן להבטיח יעילות מלאה של החיסון מאחר ועדיין אין מידע בספרות על כך.

אמצעי זהירות

מומלץ לא לחסן בזמן מחלת חום חדה. מכיוון שלמתבגרות יש נטייה להתעלף בזמן מתן חיסונים, רצוי להושיב או להשכיב את המתחסנת במשך 15 דקות לאחר מתן החיסון. החיסון ל-HPV אינו מומלץ לשימוש במהלך הריון , אך אין צורך בביצוע בדיקת הריון לפני התחלת סדרת החיסונים. אם במהלך קבלת החיסונים הנערה הרתה, יש לדחות את המשך מתן המנות הבאות עד לאחר ההיריון.

ביבליוגרפיה

  1. Bosch F.X (ed). HPV vaccine and screening in the prevention of cervical cancer. Vaccine 2006; 24:sppl-262.
  2. Menczer J, Liphshiz I, Barchana M. Incidence trends of gynecological malignancies in Israel. Bull Isr Soc Obstet Gynecology 2003;1:5-7.
  3. Parkin DM. The global health burden of infection-associated cancers in the year 2002. Int J Cancer 2006;118:3030--44.
  4. Koutsky LA,Ault KA, Wheeler CM & al. A controlled trail of a HPV type 16 vaccine. N Engle J Med 2002;347:1645-51.
  5. Mao C, Koutsky LA, Ault KA & al. Efficacy of HPV-16 Vaccine to prevent CIN, a randomized Controlled trial. Obstet Gynecol 2006:6-27-8.
  6. Harper DM, Franco EL, Wheeler CM& al. Sustained efficacy up to 4-5 years of a bivalent L1 virus-like particle vaccine against HPV types 16 and 18:follow-up from a randomized control trail. The Lancet 2006;367(9518):1247-55.
  7. Quadrivalent vaccine against human papillomavirus to prevent high-grade cervical lesions. FUTURE II Study Group. N Engl J Med. 2007 ;356(19):1915-27.
  8. Quadrivalent Human Papillomavirus Vaccine. Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP) MMWR. 2007; 56:1-2.
  9. World Health Organization. HPV IARC monograph summary. Lancet Oncology 2005;6:204.
  10. Giuliano AR, Palefsky JM, Goldstone S, et al. Efficacy of quadrivalent HPV vaccine against HPV Infection and disease in males. N Engl J Med. 2011;364:401-11.
  11. McKeage K, Romanowski B. AS04-adjuvanted human papillomavirus (HPV) types 16 and 18 vaccine (Cervarix®): a review of its use in the prevention of premalignant cervical lesions and cervical cancer causally related to certain oncogenic HPV types. Drugs. 2011;71:465-88.
  12. Labadie J. Postlicensure safety evaluation of human papilloma virus vaccines. Int J Risk Saf Med. 2011;23:103-12.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, היחידה למחלות זיהומיות, בי"ח וולפסון