האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6882 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6882 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

תדריך חיסונים - חצבת-חזרת-אדמת - Measles-mumps-rubella

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת לדף הנוכחי.

Vaccination.png

תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #12: תדריך חיסונים - חצבת-חזרת-אדמת - Measles-mumps-rubella

שם הספר: תדריך חיסונים
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
Vaccination.png
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
שם הפרק תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת
תחום חיסונים
סימוכין אגף לאפידמיולוגיה
תאריך פרסום 9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020, עדכון נוסף 2024
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך עדכון ספטמבר 2020
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אדמת, חזרת, חצבת, חיסונים

תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת - Measles-Mumps-Rubella vaccination

בישראל רשומים התרכיבים הבאים: תרכיב פעיל אחד נגד חצבת, חזרת ואדמת, תרכיב MMR) Priorix) ושני תרכיבים פעילים נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח: תרכיב Priorix-Tetra MMRV מתוצרת חברת GSK, ו-PROQUAD MMRV מתוצרת חברת MSD. בנוסף, זמינים מספר תכשירי אימונוגלובולינים (חיסון סביל) לשימוש במקרה של חשיפה לחצבת או לאבעבועות רוח אצל אנשים עלילים (susceptible).

בשנת 2008 חיסון MMRV החליף את חיסון MMR במסגרת חיסוני השגרה בילדים בישראל.

בחלק א' לפרק זה נכללות הנחיות השימוש ב-3 התרכיבים הפעילים הנזכרים למעלה. בחלק ב' לפרק נכללות הנחיות לשימוש באימונוגלובולינים לאחר חשיפה.

פרק נפרד בתדריך החיסונים בשם "תרכיבים נגד אבעבועות רוח" מפרט את אופן השימוש בחיסונים נגד אבעבועות רוח בלבד.

חלק א': תרכיבים פעילים

שמות התרכיבים והרכבם

  1. PRIORIX: התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים-מוחלשים:
    1. נגיף חצבת חי-מוחלש (זן Schwarz)
    2. נגיף חזרת חי-מוחלש (זן 4385 Jeryl Lynn RIT)
    3. נגיף אדמת חי-מוחלש (זן 27/3 Wistar RA).
      התרכיב מכיל בנוסף סורביטול כחומר מייצב; מניטול, חומצות אמיניות ולקטוז, וכן שאריות מזעריות של ניאומיצין אשר מקורן בתהליך הייצור. התרכיב אינו מכיל חומרים משמרים או כספית
  2. PRIORIX TETRA: התרכיב הוא תערובת של 4 נגיפים חיים-מוחלשים:
    1. נגיף חצבת חי-מוחלש (זן Schwarz)
    2. נגיף חזרת חי-מוחלש (זן 4385 Jeryl Lynn RIT)
    3. נגיף אדמת חי-מוחלש (זן 27/3 Wistar RA)
    4. נגיף אבעבועות רוח (זן OKA). התרכיב מכיל בנוסף סורביטול כחומר מייצב, מניטול, חומצות אמיניות, ולקטוז, וכן שאריות מזעריות של ניאומיצין אשר מקורן בתהליך הייצור. התרכיב אינו מכיל חומרים משמרים או כספית
  3. PROQUAD: התרכיב הוא תערובת של 4 נגיפים חיים-מוחלשים:
    1. נגיף חצבת חי-מוחלש (זן Enders Edmonston)
    2. נגיף חזרת חי-מוחלש (זן Jeryl Lynn B level)
    3. נגיף אדמת חי-מוחלש (זן 27/3 Wistar RA)
    4. נגיף אבעבועות רוח (זן OKA/MERCK).
      התרכיב מכיל בנוסף סוכרוז, גילטין סינתטי שעבר הידרוליזה, נתרן כלורי, סורביטול, מונוסודיום L-גלוטמט, נתרן פוספט, נתרן ביקרבונט, אשלגן פוספט, אשלגן כלורי, אשלגן פוספט, וכן שאריות מזעריות של חומרים שמקורם בתהליך הייצור: ניאומיצין, אלבומין אנושי רקומביננטי ומרכיבי מדיום גידול התאים. התרכיב אינו מכיל חומרים משמרים או כספית

אחסון התרכיבים והעברתם

  1. אחסון התרכיבים: יש לאחסן את התרכיבים במקרר בטמפרטורה בין 2–8 מעלות צלזיוס. יש למנוע חשיפת התרכיבים לאור. אין להקפיא את התרכיבים. אין הכרח לשמור במקרר את הנוזל הממס המסופק יחד עם התרכיב, אך יש לאחסן אותו בטמפרטורת חדר של עד 25 מעלות צלזיוס. יש להשתמש בתרכיב מיד לאחר השחזור (המסה) של התרכיב. לתרכיבים Priorix, Priorix tetra: אם לא נעשה שימוש מיידי, ניתן לאחסן את התרכיב המומס עד 24 שעות במקרר (20C-80C). אין להקפיא את התרכיב המומס. לתרכיב Proquad: אם לא נעשה שימוש מיידי, ניתן לאחסן את התרכיב המומס עד 30 דקות בטמפ' החדר (200C-250C). אין להקפיא את התרכיב המומס
  2. העברת התרכיבים: העברת התרכיבים תעשה בצידניות עם קרחומים. יש לדאוג שבזמן ההעברה התרכיב יוחזק בטמפרטורה שלא תעלה על 8 מעלות צלזיוס ולא יהיה חשוף לאור

פרזנטציה והכנה להזרקה

  1. שלושת התרכיבים מסופקים כמנה אינדיבידואלית בבקבוקונים (SDV - single dose vials), המכילים אבקה מיובשת ונוזל ממס. הנוזל הממס מסופק בבקבוקון או במזרק מלא מראש שנמצא באותה אריזה או בנפרד
  2. הכנת התרכיב להזרקה: לשחזור התרכיב יש להשתמש בנוזל ממס, המסופק עם התרכיב בבקבוקון או במזרק. כאשר הנוזל הממס מסופק בבקבוקון, יש להשתמש במזרק סטרילי על מנת לשאוב את כל נפח הנוזל הממס מהבקבוקון ולהזריקו באיטיות לתוך בקבוקון החיסון המכיל אבקה. כאשר הנוזל הממס מסופק במזרק, יש להחדיר את המזרק עם הנוזל הממס לתוך בקבוקון החיסון המכיל אבקה. יש לנער את הבקבוקון בעדינות במשך כדקה, כדי להביא להמסה מלאה של התרכיב. מנה אחת של תרכיב משוחזר מכילה את כל הנפח הנוזלי שהתקבל אחרי השחזור, כ-0.5 מיליליטר. התרכיב המשוחזר מותר לשימוש רק כשהתמיסה צלולה וצבעה בהתאם להנחיות היצרן: לתרכיבים Priorix, Priorix tetra: צבע צלול בגוון אפרסק עד ורוד פוקסיה. לתרכיב Proquad: צבע צלול צהוב חיוור עד ורוד בהיר. אין להשתמש בתרכיב המשוחזר אם הוא מכיל חלקיקים. יש להשתמש בתרכיב המשוחזר מיד לאחר השחזור או כמפורט בסעיף 2.1 בתדריך זה.

מקום ההזרקה

התרכיב המשוחזר יוזרק מתחת לעור (subcutaneous) בחלק העליון-חיצוני של אזור השריר התלת ראשי (triceps) של הזרוע. אין להזריק את התרכיב לתוך הווריד.

בתינוקות עד גיל 11 חודשים התרכיב יוזרק מתחת לעור (subcutaneous) בחלק הלטרלי של הירך.

יש לחטא את המקום לפני ההזרקה ולחכות לייבוש העור.

מתן התרכיב עם תרכיבים אחרים

  1. ניתן לתת תרכיב MMR או MMRV בו-זמנית עם כל תרכיב אחר. בכלל זה נכללים גם תרכיבים חיים- מוחלשים אחרים (כגון: OPV ,BC, תרכיב נגד אבעבועות רוח, קדחת צהובה ונגד רוטה), וגם כלל התרכיבים האחרים (כגון: IPV ,DTP ,DTaP ,Hib ,HBV ,HAV).
  2. כאשר תרכיבים ניתנים בו-זמנית, יש להזריקם באזורים אנטומיים שונים ולתעד את מיקום ההזרקה של כל תרכיב
  3. אם התרכיבים לא ניתנו בו-זמנית:
    1. אין צורך במרווח זמן בין תרכיב MMR או MMRV ותרכיבים מומתים (לא חיים)
    2. יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות לפחות בין מתן תרכיב MMR או MMRV ותרכיבים חיים- מוחלשים אחרים. היוצאים מן הכלל הם תרכיבים חיים מוחלשים נגד רוטה ותרכיב ה־bOPV, שניתן לתת בכל מרווח זמן מתרכיב MMR או MMRV
  4. מתן אימונוגלובולין (סטנדרטי או ספציפי) או עירוי דם ומוצריו עלול לגרום לפגיעה ביעילות חיסון MMR או MMRV בשל נוגדנים הקיימים בתכשיר שניתן. על כן:
    1. לאחר מתן אימונוגלובולין (סטנדרטי או ספציפי) או עירוי דם ומוצריו יש לדחות את מתן התרכיב MMR או MMRV לתקופה שבין 3-11 חודשים, בהתאם לתכשיר שניתן (טבלה 1, בהמשך, בעמודה MMR 5). אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב ללא דיחוי, כגון לאחר חשיפה למקרה מאומת, יש לחזור על מתן תרכיב MMR או 3–11 MMRV חודשים אחרי קבלת האימונוגלובולין או עירוי הדם ומוצריו (בהתאם לתכשיר הניתן), אלא אם כן הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית
    2. לאחר מתן תרכיב MMR או MMRV יש לדחות את מתן האימונוגלובולין או עירוי הדם ומוצריו בשבועיים לפחות. אם יש הכרח במתן אימונוגלובולין או עירוי דם ומוצריו בפרק זמן זה, יש לחזור על מתן התרכיב MMR או 3 MMRV עד 11 חודשים אחרי קבלת האימונוגלובולין או עירוי הדם ומוצריו (בהתאם לתכשיר הניתן), אלא אם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית
  5. מתן אימונוגלובולין ספציפי ֿ(anti-Rho(D ותרכיב MMR או MMRV:
    1. בנשים שקיבלו אימונוגלובולין (anti-Rho(D או עירוי דם ומוצריו בסמוך ללידה: אין למנוע מתן תרכיב נגד אדמת (MMR או MMRV) לאחר הלידה. למי שמועמדות לקבל את החיסון, מומלץ לבדוק רמת נוגדנים כ-8 שבועות לאחר מתן החיסון, ובהמשך לפעול בהתאם לתוצאות הבדיקה. אם לא הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית, יש לחזור על החיסון 3 חודשים אחרי קבלת אימונוגלובולין (anti-Rho(D
    2. מתן אימונוגלובולין (anti-Rho(D במנות חוזרות כגון טיפול ב-ITP: מומלץ לדחות מתן תרכיבים חיים מוחלשים MMR או MMRV עד חלוף 3 חודשים ממנת הטיפול האחרונה. אם יש צורך בחיסון ללא דיחוי, יש לחזור על החיסון 3 חודשים ממנת החיסון האחרונה, מלבד מקרים בהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית
טבלה 1: מרווחי זמן בין מתן אימונוגלובולין (סטנדרטי או ספציפי)/ עירוי דם ומוצריו לבין מתן תרכיב MMR/V
התוויות למתן אימונוגלובולין שיטת ההזרקה מינון* מרווח זמן בין מתן אימונוגלובולין/ עירוי דם ומוצריו לבין מתן התרכיב (בחודשים)
mg IgG/kg (מיליגרם אימונוגלובולין/קילוגרם) U או ml (מיליליטר או יחידות)
מניעת פלצת (TIG) לתוך השריר 10 250 U 3
מניעת דלקת כבד A‏ (IG) לתוך השריר 3.3 0.1 ml/kg 6
מניעת דלקת כבד B (HBIG) לתוך השריר 10 0.06 ml/kg 3
מניעת כלבת (RIG) לתוך השריר 22 20 IU/kg 4
מניעת חצבת לתוך השריר

(IMIG)

לתוך השריר 80 0.50 ml/kg 6
מניעת חצבת לתוך הוריד (IVIG) לתוך הוריד 400 8
מניעת אבעבועות רוח (VZIG) לתוך הוריד 20 - 40 125 U/10 kg (maximum 625 U) 5
טיפול במצבי ליקוי במערכת החיסון (IVIG) לתוך הוריד 300-400 ... 8
ITP או Kawasaki disease (IVIG) לתוך הוריד 400

1000

1600-2000

...

...

...

8

10

11

מניעת RSV

(Palivizumab, nirsevimab)

לתוך השריר 15 mg/ kg 50-100 mg ... 0
מניעת RSV

(RSV-IGIV)

לתוך הוריד 750 ... 9
מניעת CMV

(CMV IGIV)

לתוך הוריד 150 3ml/ kg 6
עירוי דם ומוצריו
כדוריות אדומות רחוצות

Washed RBCs

לתוך הוריד negligible 10 ml/ kg 0
כדוריות אדומות בתוספת

adenine-saline

לתוך הוריד 10 10 ml/ kg 3
כדוריות אדומות דחוסות

Packed RBCs

לתוך הוריד 20-60 10 ml/ kg 5
דם שלם

Whole blood

לתוך הוריד 80-100 10 ml/ kg 6
נסיוב או מוצרי טסיות

Plasma or platelet products

לתוך הוריד 160 10 ml /kg 7

מקור: Red Book: 2021-2024 Report of the Committee on Infectious Diseases

* המינונים מתייחסים למוצרים בשימוש שגרתי בארצות הברית. כאשר נעשה שימוש במוצר במינון שונה בישראל, נא לפנות לאגף לאפידמיולוגיה לקבלת ייעוץ לגבי כמה זמן לדחות חיסון פעיל.

התוויות

במסגרת שיגרת החיסונים:

חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ניתן יחד עם חיסון נגד אבעבועות רוח על ידי תרכיב משולב Priorix-Tetra או (MMRV (Proquad.

ילדים שלא מקבלים תרכיב משולב MMRV מכל סיבה שהיא (הוריות נגד, סירוב ההורה, סיבה אחרת) יחוסנו בתרכיב MMR, אם אין הוריות נגד למתן תרכיב זה.

החיסון MMRV ניתן ב-2 מנות:

  • מנה ראשונה: בשנת החיים השנייה, החל מגיל 12 חודשים
  • מנה שנייה: גיל 6–7 שנים/ כיתה א'

במקרים מסוימים משרד הבריאות ינחה על הקדמת מנת החיסון השנייה, בהתאם למגמות התחלואה.

הערה: מנה שנייה של MMRV תינתן בהפרש של 3 חודשים לפחות ממנת החיסון הראשונה של MMRV. אם בדיעבד המנה השנייה ניתנה במרווח זמן קצר יותר, היא תחשב כתקפה בתנאי שניתנה לפחות 4 שבועות לאחר המנה הראשונה.

רווח הזמן המינימלי בין שתי מנות MMR הוא 4 שבועות.

הערה: השלמת החיסון במסגרת שיגרת החיסונים בבני 12 חודשים עד 17 שנים (*).

השלמת החיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח מבוססת על הגדרת "מחוסן" כדלקמן:

  • ילדים בני 1–5 שנים - אם קיבלו מנה אחת של חיסון MMR או MMRV החל מגיל 12 חודשים ואילך
  • ילדים בני *6-17 שנים - אם קיבלו שתי מנות חיסון MMR או MMRV החל מגיל 12 חודשים ואילך, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות
  • מי שיש בידו תיעוד מעבדתי על חסינות נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח (סרולוגיה חיובית לכל ארבע המחלות, עקב מחלה או חיסון פעיל בעבר
  • מי שיש בידו תיעוד רפואי על ארבע המחלות בעבר, אשר אובחנו קלינית ו/או מעבדתית

הערה: ילד שחלה באבעבועות רוח ומקבל את החיסון בטיפת חלב יחוסן בתרכיב MMR. בכיתה א' מומלץ לחסן בתרכיב MMRV את כל המועמדים, לרבות אלה שחלו בעבר, אלא אם ההורים מדווחים על מחלת אבעבועות רוח בעבר ומבקשים חיסון MMR.

בתוכנית השלמת חיסון שיגרתי יכללו:

בני 1–5 שנים: מנה אחת של MMRV.

בני 6–12 שנים: 2 מנות של MMRV בהפרש של 3 חודשים לפחות בין המנות.

בני *13-17 שנים: 2 מנות של MMR בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות.

על ילד המחוסן נגד חצבת, חזרת ואדמת שאינו מחוסן נגד אבעבועות רוח, להשלים את החיסון המונוולנטי נגד אבעבועות רוח, על פי ההנחיות המפורטות בפרק "תרכיבים נגד אבעבועות רוח" בתדריך החיסונים.

הערה: מנת חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת שניתנה לפני גיל 12 חודשים, אינה נחשבת במניין החיסונים. יש לחזור על החיסון לאחר גיל 12 חודשים, ולפחות 4 שבועות ממנת MMR אחרונה שניתנה.

  • עד גיל 21 במסגרת חינוך מיוחד

השלמת החיסון לנשים בגיל הפוריות (עד גיל 45):

החל מתאריך 1.6.1995 חיסון נשים בגיל הפוריות (גילאי 18–45 שנים) מבוצע ללא בדיקת נוגדני אדמת. החיסון מומלץ לנשים בגיל הפוריות שאין בידיהן תיעוד על קבלת שתי מנות תרכיב נגד אדמת (מגיל 12 חודשים ומעלה, בהפרש של 4 שבועות לפחות) או שאין בידיהן תיעוד על "כייל נוגדנים חיובי" לאדמת.

אם נבדק כייל נוגדני אדמת (לפי מבחן IgG-ELISA) נקבעו 3 קטגוריות:

  • קטן מ-15 IU (כייל שלילי): האישה אינה מחוסנת ויש לתת לה שתי מנות של חיסון נגד אדמת (MMR), בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות
  • 15-30 IU (כייל חיובי נמוך): האישה מחוסנת בכייל נמוך, מומלץ על מתן מנה אחת של חיסון נגד אדמת (MMR), כדי להבטיח רמת נוגדנים מגינה לאורך השנים
  • 31 IU ומעלה (כייל חיובי): האשה מחוסנת, אין צורך במתן חיסון

החיסון יינתן במועד הראשון האפשרי.

יש לשאול את המועמדת לחיסון האם היא בהיריון, ואם היא מדווחת כי אינה בהיריון, יש לחסנה. אם האישה בהיריון, אין לחסנה במהלך ההיריון, ומומלץ לתת את החיסון לאחר הלידה.

אין ראיות לגרימת נזק לעובר על ידי התרכיב. לכן, אין להמליץ על הפסקת היריון לאשה שחוסנה במהלך ההיריון או לפניו.

חיסון לנוסעים לחו״ל - ראו הנחיות משרד הבריאות למרפאות יוצאים לחו״ל.

חיסון עובדי בריאות ותלמידי מקצועות בריאות - ראו חוזר חיסון עובדי בריאות ותלמידי מקצועות הבריאות.

חיסון לאחר חשיפה לחצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח - ראו סעיף 8 בחלק ב', בהמשך פרק זה.

מתן החיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח במבוגרים מבוססת על הגדרת "מחוסן" כדלקמן:

  • מי שנולד לפני שנת 1957
  • מי שנולד בשנת 1957 ואילך וקיבל שתי מנות חיסון מסוג MMR או MMRV מגיל 12 חודשים ומעלה, בהפרש של לפחות 4 שבועות בין המנות
  • מי שיש בידו תיעוד מעבדתי על חסינות נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח (סרולוגיה חיובית לכל ארבע המחלות, עקב מחלה או בעקבות חיסון פעיל בעבר)
  • מי שיש בידו תיעוד רפואי על תחלואה בארבע המחלות בעבר, אשר אובחנו קלינית ו/או מעבדתית

חיסון במצבים מיוחדים ואזהרות

  1. מחלת חום חדה - 38 מעלות צלזיוס ומעלה, יש לדחות מתן החיסון עד להחלמה. הערה: מחלה קלה ללא חום או מחלה עם חום לא גבוה (מתחת ל-38°C) כגון, זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות, דלקת אוזן תיכונה או שלשול קל אינה סיבה לדחיית החיסון
  2. המצאות נשים בהיריון או מדוכאי חיסון בסביבה המיידית של מועמד (ת) לקבלת תרכיב MMR או MMRV: ניתן לתת את התרכיב, מפני שהנגיפים התרכיביים אינם מועברים לסביבה
  3. רגישות יתר לחלבון ביצה: אנשים עם רגישות אנפילקטית לחלבון ביצה יכולים לקבל תרכיבים MMR / MMRV במקומות שבהם ניתנים חיסונים דרך שגרה, כגון: טיפת חלב, בתי ספר, מרפאה לנוסעים אל מחוץ לישראל, מרפאת קופת חולים
  4. היסטוריה של פרכוסים או פגיעה במערכת העצבים שהיא מאוזנת:
    1. מומלץ לחסן, מפני שיתרון החיסון במניעת סיבוכי הזיהום הטבעי עולה על הסיכון לתופעות לוואי עקב החיסון. בילדים עם היסטוריה של פרכוסים עד גיל 4 שנים מומלץ על מתן החיסון בזריקות נפרדות של מרכיב ה-MMR ואבעבועות הרוח, שיינתנו במקביל באותו המועד. היות ששכיחות פרכוסי חום מעבר לגיל 4 שנים נמוכה, לאחר גיל זה מומלץ על מתן החיסון המשולב MMRV
    2. יש להדריך את ההורים לעקוב מקרוב אחרי הילד שקיבל את החיסון, במיוחד לשם גילוי מוקדם של עליית חום ומתן טיפול אנטיפירטי מתאים, במטרה להקטין את הסיכון להופעת פרכוסים עקב חום
    3. ילדים שמקבלים טיפול נגד פרכוסים צריכים להמשיך בו גם אחרי מתן התרכיב. אין צורך לתת טיפול נגד פרכוסים במיוחד לפני מתן חיסון MMR או MMRV למניעת התקף פוטנציאלי הקשור לחיסון. זאת כיוון שרוב התרופות נגד פרכוסים פועלות רק לאחר פרק זמן
  5. תרומבוציטופניה: ילדים עם עבר של תרומבוציטופניה עלולים לפתח לעיתים רחוקות תרומבוציטופניה לאחר מתן תרכיב MMR או MMRV. יתרון החיסון עולה על הסיכון בדרך כלל, במיוחד בהתחשב בסיכון לתרומבוציטופניה, הגדול פי עשרה אחרי מחלת חצבת או אדמת. לכן, במצבים אלה מומלץ לתת MMR או MMRV. לעומת זאת, אם תרומבוציטופניה הופיעה תוך חודשיים לאחר מתן חיסון MMR או MMRV, מומלץ להימנע ממתן מנה נוספת
  6. חיסון למטופלים בסטרואידים: בילדים עם מחלות שאינן קשורות לחסר חיסוני כגון, אסתמה וכדומה:
    1. אפשר לתת חיסון תרכיב MMR או MMRV בזמן טיפול בסטרואידים במינון שאינו מגיע לרמה מדכאת חסינות. להלן מצבים בהם ניתן לחסן:
      1. טיפול לזמן קצר (פחות משבועיים) במנה יומית גבוהה (כגון, בילדים הטופלים ב-2 prednisone mg/kg ומעלה ליום, או מנה יומית מעל 20 mg לבעלי משקל מעל 10 קילוגרם)
      2. טיפול לזמן ארוך או לסירוגין במנות ברמה נמוכה-בינונית של תכשירים קצרי-טווח (short acting steroids). לדוגמה: בילדים המטופלים ב־prednisone במינון נמוך מ-2 mg/kg ליום, או פחות מסה"כ 20mg ליום לבעלי משקל מעל 10 קילוגרם
      3. טיפול במנות פיזיולוגיות אחזקתיות (maintenance physiologic doses)
      4. טיפול מקומי (כגון, שאיפה, עור, אף, עיניים, מפרקים): במצבים בהם לא בטוח אם הטיפול בסטרואידים מגיע לרמות מדכאות חיסון, מומלץ להתייעץ עם הרופא שהמליץ על הטיפול בסטרואידים
    2. אין לחסן בתרכיב MMR או MMRV בזמן טיפול בסטרואידים במינון גבוה, העלול לגרום לדיכוי אימונולוגי (כגון, בילדים המטופלים ב-prednisone למשך שבועיים ויותר, במינון של 2 mg/kg ומעלה ליום או במנה יומית מעל 20 mg לבעלי משקל מעל 10 קילוגרם). ניתן לתת את החיסון לפחות חודש אחד לאחר הפסקת הטיפול
  7. חיסון מטופלים בטיפול מדכא חיסון מלבד סטרואידים: אין לתת חיסונים חיים לאנשים המטופלים בטיפול מדכא חיסון. במצבים הבאים ניתן לשקול לתת את החיסון, תוך התייעצות עם הרופא המטפל המומחה בתחום:
    1. כימותרפיה מדכאת חיסון או הקרנות, החל מ-3 חודשים לאחר סיום הטיפול. אם הטיפול כלל נוגדנים כנגד תאי B יש להמתין לפחות 6 חודשים לפני מתן החיסון
    2. טיפול מדכא חיסון להשתלת איברים סולידיים, החל מ-6 חודשים לאחר סיום הטיפול
    3. טיפול ביולוגי מדכא חיסון (למשל טיפול אנטי-TNF כגון Alemtuzumab, Ofatumumab ו-Rituximab), החל מ-12 חודשים לאחר סיום הטיפול, אלא אם כן הונחה אחרת על ידי רופא מטפל המומחה בתחום
    4. תינוקות שאימותיהן טופלו בטיפולים ביולוגים מדכאי חיסון במהלך ההיריון:
      1. עד ל-12 חודשים לאחר הלידה (לצורך נסיעה אל מחוץ לישראל או לאחר חשיפה) - ניתן לשקול לתת את החיסון, תוך התייעצות עם הרופא המטפל המומחה בתחום
      2. החל מ־12 חודשים לאחר הלידה - ניתן לתת ללא הגבלות
    5. תינוקות יונקים שאימותיהן מטופלות בטיפולים מדכאי חיסון, יש להתייעץ עם הרופא המומחה המטפל לפני קבלת החיסון
    6. מועמדים לחיסון הנוטלים תרופות אחרות שעלולות להשפיע על מערכת החיסון, יש להתייעץ עם הרופא המומחה המטפל לפני קבלת החיסון
  8. חיסון אנשים החיים עם HIV:
    1. אין לתת תרכיב MMR או MMRV לאדם החי עם HIV שהוא תסמיני או שסובל מדיכוי אימונולוגי חמור, מחשש לסיבוכים קשים. דיכוי אימונולוגי חמור מוגדר כספירת לימפוציטים של פחות מ-15 אחוזים ולימפוציטים מסוג CD4+ T, בהתאם לגיל:
      1. פחות מ-750 תאים/ pl מתחת לגיל 12 חודשים
      2. פחות מ-500 תאים/ pl לגילאי 1–5 שנים
      3. פחות מ-200 תאים/ pl מגיל 6 שנים ומעלה
    2. אדם החי עם HIV ללא סימנים קליניים ושאינו סובל מדיכוי אימונולוגי חמור כהגדרתו בסעיף 7.8.1 לעיל, ניתן לחסן אותו בתרכיב MMR או MMRV
    3. אדם החי עם HIV עם סימנים קליניים של מחלת ה-AIDS, אך ללא עדות לדיכוי אימונולוגי חמור, כהגדרתו בסעיף 7.8.1 לעיל, ניתן לחסן בתרכיב MMR או MMRV לאנשים עלילים, כאשר התועלת עולה על הסיכון. ההחלטה צריכה להיות מונחית על ידי סרולוגיה ולהתקבל בהתייעצות עם הרופא המטפל המומחה ל־HIV ולמחלות זיהומיות
    4. תרכיב MMR או MMRV ותבחין טוברקולין (מבחן מנטו). במקרה ומבוצע תבחין טוברקולין, אפשר לבצעו לפני או בו-זמנית עם מתן תרכיב MMR או MMRV. קריאת תוצאות התבחין תהיה במועד הרגיל. אם יש צורך בתבחין טוברקולין לאחר מתן תרכיב MMR או MMRV, יש לדחות את ביצועו ב-4 שבועות. זאת כיוון שהחיסון עלול לגרום לעיכוב זמני של התגובה לתבחין הטוברקולין. הערה: למועמדים לקבלת חיסון MMR או MMRV הסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת. מרווח הזמן ממתן הטיפול עד למתן התרכיב יותאם באופן אישי לכל חולה לאחר התייעצות עם הרופא המטפל במלש"ח

הוריות נגד

בכל חיסון חוזר יש לברר האם היו תופעות לוואי אחרי המנה הקודמת של התרכיב.

קיימים מצבים מעטים בהם אין לתת תרכיב MMR או MMRV:

  1. תגובה חמורה לאחר מנה קודמת כגון, תגובה אנפילקטית מיידית או תרומבוציטופניה שהופיעה בטווח עד חודשיים לאחר החיסון
  2. ידוע על תגובה אלרגית מסוג אנפילקטי לאחד ממרכיבי התרכיב כגון ל-neomycin הכלול בתרכיב. מקרים אלה נדירים ביותר. במקרים אלה מומלץ להתייעץ עם רופא המומחה לאלרגיה ולשקול מתן החיסון תחת השגחה רפואית במרפאת אלרגיה. הערה: רגישות יתר לחלבון ביצה - ראו סעיף 7.3 לעיל
  3. דיכוי חיסוני חמור:
    1. קיימת התווית נגד למתן החיסון לחולים עם דיכוי חיסוני ראשוני. דיכוי חיסוני ראשוני הם קבוצה של מחלות שבהן החולה אינו יכול לייצר תגובה חיסונית מתפקדת במלואה. ישנם סוגים שונים של דיכוי חיסוני ראשוני, לדוגמה: agammaglobulinemia, hypogammaglobulinemia, severe combined immunodeficiency (SCID)
    2. ממאירות המטולוגית או סולידית: בתקופת ההפוגה (רמיסיה) במחלות אלה אפשר לשקול מתן תרכיב MMR או MMRV. החיסון יינתן לפחות 3 חודשים לאחר הפסקת הטיפול בתרופות מדכאות חיסון. אם הטיפול כלל נוגדנים כנגד תאי B יש להמתין לפחות 6 חודשים לפני מתן החיסון. בכל מקרה יש להתייעץ עם האונקולוג או ההמטולוג המטפל
    3. טיפול מדכא חיסון: אין לתת חיסונים חיים לאנשים המטופלים בטיפול מדכא חיסון. במצבים מסוימים ניתן לשקול לתת את החיסון מספר חודשים לאחר סיום הטיפול, בתנאי שהמטופל יציב מבחינת מחלתו הבסיסית, תוך התייעצות עם הרופא המטפל המומחה בתחום. לפרטים נוספים על סוגי טיפולים מדכאים חיסוניים, ראו סעיפים 7.6 ו-7.7 בפרק א׳ של תדריך זה. מומלץ לשקול מתן MMR או MMRV כ-24 חודשים לאחר השתלת מח עצם
    4. דיכוי חיסוני על רקע HIV - ראו סעיף 7.8 לעיל
  4. היריון: אין לחסן אשה בהיריון בתרכיב MMR או MMRV

הערה: אין ראיות לגרימת נזק לעובר על ידי התרכיב. לכן, אין להמליץ על הפסקת היריון לאשה שחוסנה במהלך ההיריון או לפניו.

תופעות בסמיכות לקבלת התרכיב

הסיכון לתופעות לוואי אינו גבוה יותר בקרב מי שחוסנו בעבר או שנחשפו לנגיפים כתוצאה ממחלה טבעית. תופעות הלוואי העלולות להופיע אצלם דומות לתופעות בקרב מתחסנים שלא נחשפו לנגיפים או לחיסון קודם לכן.

  1. תופעות לוואי שכיחות - תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן: תופעות מקומיות באזור ההזרקה, חום, עצבנות, פריחה, זיהום בדרכי הנשימה העליונות, הקאות ושלשולים. תסמינים אלה בדרך כלל קלים וחולפים במהירות. פריחה חולפת עלולה להופיע כ- 5–12 ימים לאחר חיסון MMR. פריחה לאחר מתן MMRV, נצפתה עד 42 ימים לאחר מתן החיסון
  2. תופעות לוואי נדירות - להלן פירוט של תופעות נוספות שתוארו בסמיכות לקבלת החיסון, ברובן נדירות:
    1. תגובה אנפילקטית - נדיר ביותר
    2. פרכוסי חום מופיעים לעיתים רחוקות (1:3000). הסיכון לפרכוסי חום גבוה במעט עם MMRV מאשר עם MMR. לא הוכח קשר בין קבלת חיסון MMR או MMRV לבין הפרעה פירכוסית כרונית או נזק נוירולוגי קבוע
    3. תרומבוציטופניה בטווח עד חודשיים לאחר החיסון - תופעה נדירה, חולפת ללא נזק
    4. תופעות הקשורות למרכיב החזרת: דלקת של בלוטות הרוק (פארוטיטיס), דלקת של האשכים (אורכיטיס), חרשות עצבית חד-צדדית: נדיר ביותר
    5. דלקת המוח (אנצפליטיס, אנצפלופתיה) תוך 30 ימים ממתן החיסון, היא תופעה נדירה אשר נרשמה כמקרה אחד למיליון מקבלי תרכיב נגד חצבת (לעומת מקרה אחד ל-1,000 מקרים ממחלת החצבת). פרטים מלאים על תופעות הלוואי ותדירותן ניתן למצוא בעלון היצרן

רישום, מעקב ודיווח

רישום - על פי פרק ׳כללי׳, בתדריך החיסונים.

דיווח ורישום - יש להדריך מטופלים והוריהם לעקוב אחר תופעות בסמיכות לקבלת החיסון ולפנות לגורם מקצועי להערכה במידת הצורך.

על הגורם המקצועי להיות ער לאפשרות של תופעות בסמיכות לקבלת החיסון ולדווח עליהן למשרד הבריאות. האירועים בסמיכות לקבלת החיסון ידווחו על ידי הצוות המחסן ו/או הצוות הרפואי המטפל, לרבות המידע המפורט בטופס הדיווח הייעודי של האגף לאפידמיולוגיה בחטיבת בריאות הציבור. הדיווח הוא פרטני ללא פרטים מזהים, אך על המדווח לשמור את הפרטים המזהים ברשומות לצורך השלמת מידע רפואי במידת הצורך. את הטופס יש להעביר לאגף לאפידמיולוגיה באמצעות מייל לכתובת: [1] מוסדות רפואיים המחוברים למערכת "נחליאלי" של משרד הבריאות ידווחו ישירות במערכת. על אירועים חמורים אשר גרמו למתן טיפול דחוף במסגרת הקהילה, לפינוי למיון, לאשפוז או לפטירה יש לדווח מידית בכתובים וגם טלפונית לאחראי מערך אירועים מיוחדים - עו"ד פיראס חאיק, מס׳ נייד 050–6242380, כתובת דוא"ל: [2] וכן למייל בכתובת: [3]

חלק ב': אימונוגלובולינים לאחר חשיפה (חיסון סביל)

סוגי התכשירים

בישראל זמינים אימונוגלובולינים במתן תוך שרירי (IMIG) או תוך ורידי (IVIG), כמפורט להלן.

  1. מוצרי אימונוגלובולינים למתן תוך שרירי (IM): מתוך האימונוגלובולינים הזמינים בישראל למתן לתוך השריר, רק לתכשיר גמהסטן (GamaSTAN) מתוצרת חברת Grifols ישנה התוויה למניעת או להקלת תסמיני חצבת. עם זאת, גמהסטן אינו רשום בישראל, וניתן תחת תקנה 29 א׳ 9 לתקנות הרוקחים (תכשירים). בריגלובין (Behring, GMBH ,Beriglobin) רשום בישראל, אך הרישום לא כולל התווית למניעת חצבת, והתכשיר לא נבדק לכך. במקרים בהם סבור הרופא המטפל כי נדרש מתן אימונוגלובולין תוך שרירי לטיפול בחצבת והתכשיר גמהסטן אינו זמין, ניתן להורות על שימוש בתכשיר בריגלובין. זאת, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובאחריותו. אם הוחלט להשתמש בתכשיר זה, יש לפעול על פי עלון היצרן
  2. מוצרי אימונוגלובולינים למתן תוך ורידי (IV) - ישנם מספר תכשירי אימונוגלובולין תוך ורידי (IVIG) זמינים בישראל. כולל: Intratect, Flebogamma, Omrigam, Gamunex, Octagam, Kiovig, Privigen, Hizentra. מתוך האימונוגלובולינים הזמינים בישראל למתן לתוך ורידי, רק GAMUNEX מותווה למניעת או להקלת תסמיני חצבת. במקרים בהם סבור הרופא המטפל כי נדרש מתן אימונוגלובולין ב-IV לטיפול בחצבת והתכשיר GAMUNEX אינו זמין, ניתן להורות על שימוש באחד מהתכשירים האחרים המוזכרים ברשימה. זאת, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובאחריותו. נתונים לגבי רמות נוגדני חצבת בתכשירים אלה מוגבלים. לצורכי טיפול מונע בעקבות חשיפה לחצבת, הם נחשבים כשווי ערך (equivalent) זה לזה. אופן המתן יהיה על פי עלון היצרן.

הרכב התכשירים

  1. GAMASTAN: מכיל 15–18 אחוזים אימונוגלובולין הומאני כמרכיב פעיל. מרכיבים נוספים: גליצין ומים להזרקה
  2. BERIGLOBIN: מכיל 16 אחוזים אימונוגלובולין הומאני כמרכיב פעיל. מרכיבים נוספים: גליצין, נתרן כלורי, מים להזרקה
  3. GAMUNEX: מכיל 10 אחוזים אימונוגלובולין הומאני כמרכיב פעיל. מרכיבים נוספים: גליצין ומים להזרקה
  4. תכשירים אחרים: יש לעיין בעלון היצרן של כל תכשיר

אחסון התכשירים והעברתם

  1. אחסון: יש לאחסן את התכשירים במקרר רגיל, בטמפרטורה בין 2°C ל-8°C. אין להקפיא את התרכיבים. יש למנוע חשיפת התרכיבים לאור
  2. העברה: העברת התכשירים תעשה בצידניות עם קרחומים. יש לדאוג לכך שהתרכיבים יוחזקו בטמפרטורה שלא תעלה על 8°C ולא יהיו חשופים לאור

פרזנטציה

התכשירים מסופקים באמפולות ובקבוקונים, בצורת תמיסה סטרילית צלולה שצבעה ומראה צריכים להיות בהתאם להוראות היצרן.

מינון

  1. אימונוגלובולינים במתן תוך שרירי (IMIG) ניתנים במינון 0.5 מיליליטר/קילוגרם
  2. אימונוגלובולינים במתן תוך ורידי (IVIG) ניתנים במינון 400 מיליגרם/קילוגרם, ללא מגבלת מינון מקסימלית

מקום ההזרקה

  1. IMIG ניתן להזרקה לתוך השריר בלבד (IM). יש להזריק לעומק בשריר גדול כגון שריר הגלוטאוס. כאשר המנה הכוללת עולה על 5 מיליליטר במבוגרים (או 1–3 מיליליטר בילדים), מומלץ לחלק את המנה ולהזריק בו-זמנית במקומות שונים בגוף כדי להפחית כאב ואי נוחות. בילדים עד גיל 3 שנים, מומלץ להזריק IMIG בשריר הירך הלטרלי
  2. IVIG ניתן כעירוי תוך ורידי איטי תחת השגחת צוות רפואי. פרטים נוספים על אודות מתן חיסון סביל לאחר חשיפה ניתן למצוא בהנחיות האגף לאפידמיולוגיה

מתן אימונוגלובולינים עם תרכיבים אחרים

  1. ניתן לתת תכשירי IMIG/IVIG בו זמנית עם תרכיבים מומתים (לא חיים) או בכל פרק זמן לפניהם או אחריהם
  2. אם ניתן בו-זמנית עם תרכיבי חיסון אחר, יש להזריקם באזורים אנטומיים שונים ולתעד את מיקום ההזרקה של כל אחד מהם
  3. לאחר מתן IMIG, יש לדחות ב-6 חודשים לפחות חיסון על ידי תרכיבים חיים-מוחלשים. לאחר מתן IVIG, יש לדחות ב-8 חודשים לפחות חיסון על ידי תרכיבים חיים-מוחלשים. אם חיסון חי מוחלש ניתן בפרק זמן זה מכל סיבה שהיא, יש לחזור על מתן החיסון הפעיל (החי מוחלש) 6 חודשים לפחות אחרי קבלת IMIG או 8 חודשים לפחות אחרי קבלת IVIG (אלא אם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית)
  4. לאחר מתן תרכיב חי מוחלש כגון MMR, MMRV או VARILRIX יש לדחות מתן IMIG/IVIG בשבועיים לפחות. אם יש הכרח במתן IMIG/IVIG תוך פחות משבועיים ממתן חיסון בתרכיב חי מוחלש, יש לחזור על מתן החיסון הפעיל (החי מוחלש) 3 חודשים אחרי קבלת IMIG/IVIG (אלא אם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית).

הערה: הגבלות אלו אינה תופסות לגבי התרכיבים Ty21a, קדחת צהובה YF, BCG, OPV, Rota, שאפשר לתת אותם בו-זמנית, לפני או אחרי מתן IMIG/IVIG או בכל רווח זמן ביניהם.

מתן חיסון סביל (אימונוגלובולינים) לאחר חשיפה לחצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח

אין לדחות את מתן החיסון הסביל לאחר מגע עם חולה חצבת/חזרת/אדמת.

  1. מתן חיסון לאחר מגע עם חולה חצבת: ניתן להשתמש בחיסונים פעילים וסבילים לאחר חשיפה לחצבת, בהתאם לנסיבות ולזמן שחלף מהחשיפה. פרטים נוספים על אודות מתן חיסון פעיל ו/או סביל לאחר חשיפה לחצבת ניתן למצוא בחוזר האגף לאפידמיולוגיה.
  2. מתן חיסון לאחר מגע עם חולה אדמת או חולה חזרת: מתן חיסון MMR או MMRV לאחר חשיפה לא תמיד ימנע את המחלה, אך צפוי להוביל להגנה בפני הדבקה במקרה של חשיפה עתידית. לפיכך, זוהי הזדמנות טובה להציע חיסון MMR או MMRV למי שלא חוסן בעבר. חיסונים סבילים אינם בשימוש שגרתי לאחר חשיפה לאדמת או חזרת. במהלך התפרצויות חזרת, עשויה להיות המלצה למנה נוספת של חיסון MMR או MMRV לאנשים שמשרד הבריאות יקבע שהם בסיכון מוגבר לחלות במחלה, גם אם הם חוסנו קודם לכן בשתי מנות או אם חלו בעבר. לא מומלצת מנה נוספת לאנשים שכבר קיבלו שלוש מנות או יותר לפני ההתפרצות
  3. מתן חיסון לאחר מגע עם חולה אבעבועות רוח: תדריך נפרד בשם "תרכיבים נגד אבעבועות רוח" מתאר את השימוש בחיסונים פעילים וסבילים לאחר מגע עם חולה אבעבועות רוח

הוריית נגד

תגובה קודמת חמורה כגון תגובה אנפילקטית מיידית לתכשיר אימונוגלובולין הומני או למרכיביו.

תופעות בסמיכות לקבלת חיסון סביל נגד חצבת

  1. GAMASTAN: כאב ורגישות מקומיים באתר ההזרקה. אורטיקריה ואנגיואדמה עלולות להתפתח. תגובות אנפילקטיות, אם כי נדירות, דווחו בעקבות הזרקת תכשירי אימונוגלובולין
  2. BERIGLOBIN: תגובות באזור ההזרקה - נפיחות, כאב, אודם, אינדורציה, חום, גרד ופריחה. תופעות כלליות: צמרמורות, כאב ראש, סחרחורת, חום, בחילות, הקאות, כאבי מפרקים, לחץ דם נמוך, כאב גב תחתון. במקרים נדירים נפילת לחץ דם חדה ושוק אנפילקטי
  3. GAMUNEX:
    1. תופעות לוואי שכיחות: צמרמורות, כאבי ראש, סחרחורת, חום, הקאות, תגובות אלרגיות, בחילות, כאבי מפרקים, לחץ דם נמוך, כאב גב תחתון, תגובות המוליטיות הפיכות (במיוחד בחולים עם סוג דם A, B ו-AB)
    2. תופעות לוואי נדירות או נדירות מאוד: אנמיה המוליטית הדורשת עירוי, ירידה פתאומית בלחץ הדם, ובמקרים בודדים, הלם אנפילקטי, תגובות עוריות חולפות, תגובות קרישיות יתר, דלקת קרום המוח אספטית הפיכה, עלייה ברמת הקראטינין בסרום
    3. למידע אודות תכשירים אחרים יש לעיין בעלון היצרן

רישום, מעקב ודיווח

רישום - על פי פרק 'כללי', בתדריך החיסונים.

דיווח ורישום - יש להדריך מטופלים והוריהם לעקוב אחר תופעות בסמיכות לקבלת החיסון ולפנות לגורם מקצועי להערכה במידת הצורך.

על הגורם המקצועי להיות ער לאפשרות של תופעות בסמיכות לקבלת החיסון ולדווח עליהן למשרד הבריאות. האירועים בסמיכות לקבלת החיסון ידווחו על ידי הצוות המחסן ו/או הצוות הרפואי המטפל, לרבות המידע המפורט בטופס הדיווח הייעודי של האגף לאפידמיולוגיה בחטיבת בריאות הציבור. הדיווח הוא פרטני ללא פרטים מזהים, אך על המדווח לשמור את הפרטים המזהים ברשומות לצורך השלמת מידע רפואי במידת הצורך. את הטופס יש להעביר לאגף לאפידמיולוגיה באמצעות מייל לכתובת: [4]

מוסדות רפואיים המחוברים למערכת "נחליאלי" של משרד הבריאות ידווחו ישירות במערכת. על אירועים חמורים אשר גרמו למתן טיפול דחוף במסגרת הקהילה, לפינוי למיון, לאשפוז או לפטירה יש לדווח מידית בכתובים וגם טלפונית לאחראי מערך אירועים מיוחדים - עו"ד פיראס חאיק, מספר נייד 050–6242380, כתובת דוא"ל: [5] וכן למייל בכתובת: [6]

נספח 1 - מלאי Gamastan

שלום,

לאור התפרצויות חצבת מרובות בארצות הברית ואירופה, ותחלואה אצל שני אנשים בחודש אפריל 2025 שהגיעו מחוץ לישראל, מודגשת חשיבות ההצטיידות בכמויות חיסון סביל לאוכלוסיות בסיכון למחלת חצבת חמורה, אשר ייתכן ויזדקקו לחיסון סביל לאחר חשיפה.

מחברת שר-אל נמסר לנו, כי יצרן החיסון הסביל Gamastan (החיסון העדיף במצבים אלו) יכול להציע כעת חיסונים עם תוקף ארוך (עד 5.27), וכי החיסונים שיש בארץ שסופקו על ידם הם בעלי תוקף קצר יחסית (8.25 ו-9.25). בשל הביקוש ברחבי העולם, הזמנת חיסון במועד מאוחר יותר תצריך ייצור חדש, עם זמן המתנה של עד שישה חודשים. לציין עוד, כי התכשיר הסביל בעדיפות השנייה, Beriglobin, אינו מיוצר ומשווק כלל מאז ספטמבר 2024.

עקב זאת, אני מבקש מכל המוסדות הרפואיים המחזיקים מלאי של Gamastan לבדוק את המלאי שבידיהם ואת תאריך התפוגה של החיסונים, ולהצטייד במלאי המספיק לטיפול בזמן התפרצות אפשרית בחיסונים עם תאריך תפוגה של לפחות שנה מהיום.

בברכה,

ד"ר אור קריגר,

מנהל האגף לאפידמיולוגיה (בפועל).

נספח 2 - הנדון: תכשירים MMR-II, MMRVaxpro

סימוכין: פרק בתדריך - החיסונים תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת.

שלום רב,

בימים אלו נכנס לשימוש תרכיב חדש נגד חצבת, חזרת ואדמת המיוצר על ידי חברת MSD. שם התרכיב MMR-II (בארצות הברית) או MMRVaxPro (באירופה), והוא מיובא לפי תקנה 29ג' לתקנות הרוקחים (תכשירים). מטרתו לתת מענה לחוסרים צפויים ב-Priorix מחברת GSK על רקע שינויים בפס הייצור שלהם, והוא יהיה מיובא ובשימוש במקביל לחיסון Priorix.

  1. אופן השימוש בתרכיב ללא שינוי מהפרק בסימוכין
  2. למרות השוני בזני הנגיפים חצבת וחזרת בין שני החיסונים, ישנה חליפיות מוחלטת בין חיסוני Priorix לחיסונים אלו

בברכה,

ד"ר אור קריגר,

סגן ראש חטיבת בריאות הציבור.