כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת - Vaccine against measles, mumps and rubella
| חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת | ||
|---|---|---|
| Veccine against measles, mumps and rubella | ||
| שמות נוספים | MMR | |
| יוצר הערך | ||
חצבת - Measles
המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Measles.
המחלה מדבקת ביותר, שיעור התחלואה בלא מחוסנים מגיע ל 100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה. עלולה להסתבך בדלקת ראות, דלקת אוזניים, אנצפליטיס ושלשול.
סיבוך נוסף אפשרי המופיע מספר שנים מאוחר יותר הוא SSPE – מחלה ניוונית של המח, המתבטאת בהרס תאי המח, עד למוות.
שיעור סיבוכי החצבת: הסיכון לדלקת ראות הוא 6 ל-100, לאנצפליטיס 1 ל- 1000, ולמוות – 2 מקרים לכל 1000 חולים. SSPE – מופיע באחד ל-1000 חולים.
חזרת - Mumps
נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.
הנגיף גורם לדלקת בבלוטת הרוק.
סיבוכים אפשריים – אנצפליטיס, אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי), דלקת באשך העלולה לגרום לעקרות, דלקת של הלבלב (פנקראטיטיס). שיעור האנצפליטיס – 5 לאלף מקרים. דלקת באשכים – 10-20% מהחולים.
אדמת - Rubella
נגיף האדמת (Rubella) גורם למחלת חום המלווה פריחה, והגדלת בלוטות לימפה.
לעיתים מלווה בכאבי פרקים וירידה בספירת טסיות הדם. המחלה קלה לרוב, וחולפת מעצמה, אך כאשר עובר נחשף לנגיף ברחם, עלולה להיגרם תסמונת האדמת המולדת המתבטאת בהפרעה בגדילה ובהתפתחות, הסתידויות מוחיות, היקף ראש קטן (מיקרוצפליה), איחור בהתפתחות, קטרקט, מומי לב, צהבת והגדלת כבד וטחול.
אחד מארבעה תינוקות שנחשפו ברחם, יפתחו את תסמונת האדמת המולדת.
התרכיבים הקיימים
בישראל רשומים שני תרכיבים:
- תרכיב Priorix (MMR) - התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת אשר הוכנו כל אחד בנפרד. הכנתם של נגיף החצבת והחזרת כוללת בין היתר גידולם בתרבית של תאי עובר תרנגולת. נגיף האדמת המוחלש עבר שינוי על ידי גידולו בתרבית תאים אנושיים דיפלואידיים.
התרכיב מכיל סורביטול כחומר מייצב, עקבות נאומיצין, חומצות אמיניות, לקטוז ומניטול. - תרכיב משולב - Priorix – Tetra (MMRV) המכיל בתוכו את התרכיב MMR בצרוף עם התרכיב נגד אבעבועות רוח.
אופן ומועדי המתן
ראו טבלת חיסונים.
התרכיבים Priorix (MMR) ו-Priorix – Tetra (MMRV) ניתנים בהזרקה תת-עורית.
במסגרת חיסוני השגרה של גיל הילדות ניתנה בעבר מנה אחת בלבד של התרכיב MMR (בגיל 12 חודשים). מנה אחת מקנה הגנה ארוכת טווח לרוב המחוסנים. אחוז קטן מהם יאבדו במשך השנים את ההגנה ועל כן כיום מומלץ כשגרה על מנה נוספת הניתנת באופן שגרתי בגיל 6-7 שנים/כיתה א' אך יכולה גם להינתן 4 שבועות ויותר לאחר המנה הקודמת.
במסגרת חיסוני השגרה החל מ1.9.08 החיסון MMR ניתן בצרוף עם החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV) על ידי תרכיב משולב - Priorix – Tetra.
אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.
תופעות לוואי
הסיכון לתופעות לוואי אינו עולה כאשר התרכיב ניתן למחוסנים למשל לאחר חיסון קודם או מחלה טבעית.
תופעות לוואי מקומיות כגון אודם, כאבים ונפיחות מקומית באיזור ההזרקה נדירות.
5-15% מהמחוסנים יפתחו ביום ה-5-12 לאחר החיסון חום שעלול להיות גבוה. החום עלול להימשך ימים אחדים ובד"כ איננו מלווה בסימפטומים אחרים. תיתכן פריחה חולפת אצל 5% ממקבלי החיסון ולעיתים שיעול, דלקת גרון ודלקת עיניים.
תרומבוציטופניה חולפת המופיעה עד חודשיים לאחר החיסון – נדיר.
סבוכים נוירולוגיים
הסיכון לאנצפליטיס לאחר החיסון כולל SSPE הוא פחות מ-1 למיליון. (לעומת מקרה אחד ל1000 מקרי מחלת החצבת).
סיבוכים אחרים
מחקרים עדכניים הפריכו את הטענה כי החיסון גורם לאוטיזם או מחלת מעי דלקתית. לא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי בין החיסון MMR לבין תופעות מצד מערכת העצבים המרכזית.
תופעות הקשורות למרכיב האדמת
הגדלה קלה של בלוטות הלימפה הינה שכיחה למדי לאחר החיסון.
כאבי מפרקים מדווחים אצל 0.5% מהילדים המחוסנים ומערבים בעיקר מפרקים פריפריים קטנים. ארתרלגיה וארתריטיס הן תופעות חולפות הנוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בנשים (בשכיחות של 25% ו10% בהתאמה), כ 1-3 שבועות לאחר קבלת החיסון.
בכל גיל תופעות פרקיות שכיחות יותר לאחר מחלת האדמת מאשר לאחר החיסון. כמו כן, צפוי שלאחר מנה שניה של החיסון התופעות הללו יהיו בשכיחות נמוכה יותר.
תופעות נדירות: נויריטיס פריפרית חולפת.
תופעות לוואי ספציפיות למרכיב החזרת
כוללות אורכיטיס ופרוטיטיס המופיעים לעיתים נדירות.
אמצעי זהירות והוראות נגד
מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים.
- יש להימע ממתו החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון כגון ג'לטין או נאומיצין.
- תרומבוציטופניה
סיבוך כזה עלול להתפתח בשיעור של 1 ל- 25,000-40,000 מחוסנים תוך חודשיים מהחיסון כאשר רוב המקרים מתרחשים 2-3 שבועות מהחיסון.
לילדים עם עבר של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה. לא ידוע על מקרי תמותה בעקבות תרומבוציטופניה מ- MMR, מה גם שהסיכון לתרומבוציטופניה גדול פי 10 אחרי מחלת חצבת או אדמת. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי ולכן אין מניעה לחסן ילדים כאלו.
המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMR במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון. במקרים שבהם נמנעים ממתן מנה נוספת של תרכיב MMR מומלץ לבדוק רמת חסינות ספציפית לחצבת, אדמת וחזרת.
- הריון
אין לתת חיסון MMR לנשים הרות. אין צורך להזהיר אישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב MMR. אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהריון אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.
הוראות לחיסון במצבים מיוחדים
- רגישות יתר לביצים:
התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים. ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית הם בסיכון נמוך לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ההמלצה במקרים של תגובה אלרגית מסוג אנפליקטי לחלבון ביצה היא להפנות את המועמד לחיסון למסגרת המאפשרת השגחה רפואית וטיפול בהלם אנפליקטי כגון חדר מיון או מרפאה לאלרגיה. - שחפת:
חיסון MMR איננו גורם להתלקחות שחפת. אין צורך בביצוע שגרתי של תבחין טוברקולין לפני מתן חיסון MMR. אם יש צורך לבצע תבחין טוברקולין מומלץ לעשותו ביום החיסון או רק 6 שבועות לאחריו, מכיוון שהחיסון מעכב זמנית את התגובה העורית לתבחין טוברקולין.
לסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את התרכיב MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת. - לסובלים ממחלה פרכוסית או מפגיעה סטטית במערכת העצבים:
לילדים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פרכוסים יש סיכון מוגבר לפרכוסים בעקבות מתן החיסון MMR. ברוב המקרים מדובר בפרכוסי חום שאינם מותירים נזק קבוע, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים להרעה במצב הנוירולוגי הבסיסי. לכן בד"כ אין היסטוריה שכזו מהווה הוראת נגד למתן החיסון MMR. - חסר אימוני
- חולים עם זיהום ב-HIV
- חולים המטופלים על ידי סטרואידים
קישור להנחיות כלליות לחיסון במצבים מיוחדים - מתן MMR ותרכיבים אחרים: קישור להנחיות כלליות למתן חיסונים
- מתן אימונוגלובולינין (סטנדרטי או ספציפי)/תוצרי דם לאחרונה:
מתן תרכיב MMR בסמוך לאחר מתן אימונוגלובולין או תוצרי דם עלול לפגוע באימונוגניות התרכיב. הזמן ממתן האימונוגלובולין בו תיתכן דיכוי התגובה החיסונית הינו ביחס ישיר למינון החיסון הסביל. טבלה 1 מפרטת את הזמן ממתן אימונוגלובולין ועד למתן חיסון MMR/MMRV.
אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב הפעיל ללא דיחוי, למשל בעקבות חשיפה, יש לחזור על מתן התרכיב במועד המומלץ לאחר מתן אימונוגלובולין, מלבד במקרים שבהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית.
אם ניתנת מנת גמה גלובולין תוך 14 יום לאחר מתן חיסון MMR יש לחזור על המנה אלא אם בדיקות סרולוגיות הראו תגובה הומורלית נאותה. - מתן תרכיב MMR לאחר חשיפה:
עד 72 שעות לאחר המגע עם חולה חצבת מתן תרכיב MMR יכול למנוע התפתחות מחלת קלינית של חצבת , ותאורטית גם לאחר מגע עם חולה אדמת (אם כי אין לכך הוכחה מדעית).
מתן אימונוגלובולין לאחר מגע עם חולה חצבת מומלץ למגעים עם הוראות נגד לחיסון הפעיל (במינון של 0.25 מ"ל /ק"ג עד 6 ימים ממועד המגע).
חיסון לאחר חשיפה לחזרת לא תמיד ימנע את המחלה.
ביבליוגרפיה
- American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;444-455.
- Pink Book's chapter on Mumps [PDF-369KB, 10 pages] Updated April 2011
Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
- Klein NP, Fireman B, Yih WK, et al, “Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures,” Pediatrics, 2010, 126(1):e1-8.
- Nolan T, Bernstein DI, Block SL, et al, “Safety and Immunogenicity of Concurrent Administration of Live Attenuated Influenza Vaccine With Measles-Mumps-Rubella and Varicella Vaccines to Infants 12 to 15 Months of Age,” Pediatrics, 2008, 121(3):508-16.
- Mrozek-Budzyn D, Kiełtyka A, Majewska R. Lack of association between measles-mumps-rubella vaccination and autism in children: a case-control study. Pediatr Infect Dis J 2010; 29:397.
קישורים חיצוניים
- תדריך החיסונים של משרד הבריאות
- לקוח מתוך האתר: חיסונים - כל מה שחשוב לדעת